Hila Shaham Beitor
ענתי. אנורקסיה מבפנים
בשנת 1985, ענת בת ה-17, נערה אנורקסית, מתאשפזת בבית החולים הפסיכיאטרי 'גהה' במשקל 29 ק"ג. במשך 8 חודשים היא כותבת מכתבים מתוך חדר בידוד – על כליאה, השפלה, געגועים ועל זעקה לחופש וזכות על הגוף שלה עצמה. דרך המכתבים המקוריים ששלחה, נחשפת המחלה במלוא עוצמתה: הקריאה הרציפה בהם מגלה כיצד במקום ריפוי, המילים הופכות לתיעוד של דעיכה נפשית והתרסקות, תחת כובד השיטה שנועדה להציל אותה. מול המילים של ענת עומדת עדותה של אחותה הקטנה, הלה, שחוזרת 30 שנה אחרי אל הזיכרונות, הכעס, האהבה והסליחה המאוחרת.זהו מסמך על מחלה ששלטה במשפחה שלמה, סיפור על גוף, נפש, ומה שנשאר אחרי שהכל נגמר.הלה שחם © 2026
Autor
Hila Shaham Beitor
Kategorie
Podcast-Website
Neueste Folge
23. Okt 2025
Wo hören?
Podcasts in der App Replaio Radio Bald verfügbarPodcasts kommen bald in die App. Installiere sie jetzt und erlebe als Erster einen ganz neuen Blick auf Podcasts
Folgen
26 הבטחות 28.09.2025 4:02
מכתב 22.5.85 ענת עושה עסקה עם האחות הדסה: עלייה של חצי קילו תמורת פתיחת הדלת. הדסה מציעה לה פתרון פסיכולוגי – לאכול ולהאשים את הצוות שהם "מפטמים" אותה.המכתב חושף את ההסתגלות של ענת למקום: היא מדברת חופשי בקבוצה הדינמית כי "זה בית משוגעים כאן", אך עדיין מתביישת להיראות בציבור בטיול לירושלים עם "כל החבר'ה פה" . הילה משלימה את התמונה כשהיא מתארת איך המשפחה רצתה להאמי...
27 למקום הזה יש צורה משוגעת 27.09.2025 9:58
מכתבים 23.5-26.5 המכתבים מתארים סוף שבוע סוער ועמוס במחלקה: החל מהתמודדות פיזית קשה עם האבסה, דרך דרמות של מטופלים חדשים (סמים, משטרה), ועד לבריחה מתוחכמת של שני מטופלים דרך המטבח שענת הייתה שותפת סוֹד לה.
28 להיכנע לחיים 26.09.2025 0:50
הילה כותבת "הייתי לך למראה ועדות למה שהחיים הופכים אותך כשאת נכנעת להם ולא נלחמת".הילה מתארת את הבחירה שלה "להיכנע" לחיים – לא מתוך תבוסה, אלא מתוך הסכמה לגדול ולנוע דרך התחנות הנורמטיביות שענת ויתרה עליהן: בגרויות, צבא וחבר. היא מנגידה זאת לבחירה של ענת להישאר "מאחור, במחלקה, במיטה, מוגנת ורזה".
29 ראש בראש 25.09.2025 8:44
מכתבים 26.5-28.5.85 מכתבים שנעים בין כניעה למרד. מצד אחד, ענת נאלצת "לגמור הכל מהצלחת" תחת שמירה קפדנית, בעוד הילה נזכרת בבית, שם המשפחה ישבה "שבויה" ומחכה שענת תסיים לפורר טוסט שרוף לאפר . אבל רגע השבירה הופך לרגע של כוח. לאחר שהמשקל יורד וזכות הטלפון נשללת, ענת מחליטה להפסיק לפחד. בעימות חזיתי מול הרופא המטפל שלה ("המחליא"), היא מסרבת לדרישתו לסמן את הירידה בדיאגרמה...
30 פתאום הפכתי להיות הבסדר 24.09.2025 6:35
מכתבים 29.5-31.5.85 האחות הדסה מכניסה את ענת לחדר עם טלי ומשפחתה כדי לשמש דוגמה. כשהמשפחה שומעת שענת עלתה 10 ק"ג, הם משבחים את בית החולים.ענת מתארת בציניות כיצד הדסה "קרנה מאושר" ואיך פתאום נשכחו כל המאבקים והמרדנות, והיא הפכה לילדה הטובה שמשתפת פעולה. ברקע, היא ממשיכה לנהל את הכלכלה של המחלקה: זלילות שוקולדים לפנות בוקר לפנות בוקר רק כדי להגיע למשקל שישאיר את הדלת פתוחה.
31 תחרות עד הסוף 23.09.2025 2:06
מכתב להילה 31.5.85 ענת מלאת אהבה ל"לושקֶה" (הילה). היא תולה את הציורים שהילה שלחה לה בחדר "העצוב והמשעמם" ומשוויצה בפני כולם באחותה המוכשרת.מול החום הזה, הילה מודה באמת הקשה: היא ראתה בענת יריבה בתחרות אינסופית על הלב של אמא. היא קינאה בכישרון, ביופי ובעיקר ביכולת של ענת "ללכת עד הסוף, עד המוות".
32 בטן מלאה 22.09.2025 4:27
מכתבים 1.6-2.6.85 המכתבים מתארים ימים המאופיינים במאבק כפול: מצד אחד המאבק הפיזי הקשה מנשוא עם העלייה במשקל (תחושת הנפיחות והגועל), ומצד שני המאבק הבירוקרטי והחברתי מול צוות המחלקה והפחד מהעתיד.
33 מחלה שממלאה את כולך 21.09.2025 1:32
הילה כותבת הפרק מתאר את ההתפרקות המוחלטת של הבית – הגסיסה של אמא, התקף הלב של אבא – מול הניתוק של ענת. המחלה משמשת כשיריון אטום שמבודד אותה מעולם של כאב: היא ממלאת את ענת עד אפס מקום ולא משאירה חלל לסבל של האחר.
34 אשלייה של נורמאליות 20.09.2025 7:43
מכתבים 3.6-8.6.85 השבוע הזה מאופיין בפער כואב. מצד אחד, ענת נשברת בבכי מול מבחני התאמה לבית הספר, כשהיא מגלה שאיבדה את היכולת להתרכז ומבינה כמה התרחקה מהמסלול הנורמלי של לימודים ובגרויות. מצד שני, טיול המחלקה מעניק לה רגעים נדירים של חסד ואשליה מתוקה: היא מתגלשת במגלשות מים, אוכלת ארטיקים "כמו כולם", ומרגישה אנושית כשהיא יושבת לחתוך ביצים לארוחת צהריים יחד עם הרופאה שלה, בשיחה שחורגת לרא...
35 תקופת איזולטור שנייה 19.09.2025 1:31
תקופת איזולטור שנייה מכתב 17.11.85 הפרק מתאר נקודת שבר משמעותית באמצע חודש נובמבר. לאחר ארבעה חודשים של "סטטוס קוו" במשקל 42 ק"ג, שבהם ענת הרגישה שהיא מנצחת את המערכת, הצוות משנה גישה ומחזיר אותה לאיזולטור בתנאים מחמירים- הוחלט לשלול ממנה את כל הזכויות שצברה ולהשאירה עם בגד גוף בלבד עד שתגיע ל-48 ק"ג . במכתב קצר ונואש, ענת מודה שאין בה "טיפה של רצון" לעלות במשקל ושהמש...
36 נפש חולה 18.09.2025 3:19
מכתב 18.11.85 הצוות (הדסה ופרופ' טיאנו) מכריח את ענת ללבוש בגד גוף צמוד כל היום כדי שתהיה "גאה בגוף שלה", אך היא מרגישה רק בושה וגועל.ענת מתארת את עצמה במראה של חדר ההתעמלות כ"שמנה ומגילה עם בטן ענקית".היא מבינה שאולי תגיע למשקל סביר ("משקל יעד"), אבל הנפש שלה תישאר חולה.היא טוענת שההשפלות שהיא עוברת בדרך – כמו ההכרח להסתובב בבגד גוף – רק פוגעות בה יותר. היא מאוימ...
37 יום כיף 17.09.2025 2:26
הילה כותבת הפרק מתאר ניסיון נואש לנורמליות: בילוי בפארק מים וגלידה משותפת שיצרו אשליה רגעית של החלמה. אך האשליה מתנפצת ברגע החזרה הביתה, כשהמחלה מתפרצת ומובילה לשבר כואב וחסר אונים מול אבא.זיכרון זה עומד בניגוד לימיה האחרונים של ענת, בהם אבא כבר לא נלחם בה, אלא רק ישב לצידה בחמלה ובשקט, שומר עליה "שלא תתפוררי".
38 מי ישבר ראשון 16.09.2025 4:34
מכתבים 19.11-20.11.85 ענת מתארת אירוע טראומטי שבו הצוות דרש ממנה ללבוש בגד גוף, וכשסירבה (בטענה שהוא בכביסה), הציבו לה אולטימטום אכזרי: ללבוש אותו או להסתובב ערומה. היא מתארת צרחות, בכי וכליאה בחדר, ומתחננת להוריה שיצילו אותה מהיחס ה"לא אנושי" . הלה עונה: הילה משלימה את התמונה ומתארת את הרגע שבו המכתבים הקשים האלו הגיעו הביתה. היא מתארת את האם שקוראת בדמעות ורוצה לשחרר את ענת, מול האב שמ...
39 איפה אתם לעזאזל 15.09.2025 5:08
מכתבים נוספים מיום ה 20.11.85 עוד לפני הדרמה של הערב, ענת מתארת בוקר של ייסורים. היא מרגישה "שמנה ודוחה", צובטת את הבטן והצוואר ללא הרף, ומרגישה שהיא מבזבזת את הזמן בטיפול שלא עוזר."אתם הבטחתם לי שלא תתנו שישפילו אותי".במכתב מהערב ענת זועמת על הוריה ששותקים מול מה שהיא חווה כהתעללות ("הם זונות, מטונפים, מסריחים"). היא טוענת שהם איבדו צלם אנוש. היא דוחה בבוז את עידוד ה...
40 מאלה המיועדות למות 14.09.2025 3:23
מכתב 21.11.85 לאחר התקף היסטריה בעקבות הוצאת אביה מהחדר, ענת נרגעת בשיחה עם האחות הדסה. הדסה מסבירה שגזירת בגד הגוף נועדה למנוע מענת להסתתר, ומציבה מולה מראה אכזרית: היא משווה את האנורקסיה לסרטן מבחינת אחוזי התמותה, ומודיעה לענת שהיא "מאלה המיועדות למות" אם לא תצא מכאן בריאה הפעם . הילה כותבת הילה מתייחסת לאבסורד שבו השיחה של ענת נדחתה כי הצוות הלך ל"הרצאה על אנורקסיה". היא מתק...
41 כמו בקן הקוקייה 13.09.2025 2:14
מכתב 23.11.85 במחלקה הקרינו את הסרט "קן הקוקייה", וענת מזדעזעת מהדמיון למציאות. היא כותבת שהסרט מבוסס על אמת כואבת: למטפלים יש כוח בלתי מוגבל והם מנצלים אותו לרעה כדי "לקשור אנשים ולהכות אותם סתם" רק כדי להוציא אגרסיות .היא משווה את גורל המטופלים לגורלו של הגיבור בסרט: המערכת לא יכולה לסבול חוסר שליטה, ולכן "הם הפכו אותו לצמח, כי בסופו של דבר הם צריכים להיות המנצחים"....
42 לשקול 48 ק"ג גרוע יותר מהמוות 12.09.2025 3:31
מכתבים 24.11-25.11.85 המאבק על בגד הגוף גובה מחיר טיפולי: ענת מסרבת לצעוד בבגד גוף לעיני כולם עד לחדרה של הפסיכולוגית, והצוות בתגובה מבטל את השיחה. ענת מטיחה בהוריה האשמות קשות על כך שהפרו את הבטחתם לא לאפשר בידוד ("איזולטור").במקביל, העלייה במשקל מובילה אותה לייאוש תהומי. היא מצהירה שלהגיע ל-48 ק"ג זה "יותר גרוע מהמוות", ומאיימת שאם תגיע למשקל הזה היא תשכב במיטה ותצרח או...
43 אם את באה- אני נשארת 11.09.2025 1:34
הלה כותבת וידוי כואב של הילה על תקופה מאוחרת יותר, שבה מנגנון ההגנה שלה הפך לאטימות ולאכזריות כלפי ענת, מתוך רצון לשמור על "תמונה נורמלית" של חייה.
44 אמא תצילי אותי 10.09.2025 3:23
מכתב לאמא 26.11.85 "אני כל החיים האמנתי לך שאת אוהבת אותי... אז למה את נותנת להם להתעלל בי?".במכתב לילי נסער, ענת מתחננת לאמה שתבוא להציל אותה מהבידוד. היא מגדירה את הטיפול כ"פשע" וכ"עוול שאין כמותו", וטוענת שהצוות הופך אותה ל"סמרטוט" ול"משוגעת" .היא מפעילה לחץ רגשי כבד ומזהירה את אמה שאם לא תציל אותה עכשיו, תישאר לה צלקת נפשית שלא תירפא לעולם, והי...
45 זרוקה פה כמו כלב בכלוב 09.09.2025 4:28
מכתב 27.11.85 "רע, רע נורא". ענת מתארת יממה של סיוט שהחלה כשפרופ' טיאנו תפס אותה לובשת פיג'מה מעל בגד הגוף (כי היה לה קר), והורה להסיר אותה בכוח ולקחת לה את השמיכה . המצב הידרדר כשאחות אחת נתנה לה חלוק כדי ללכת לשירותים, ואחות אחרת הענישה אותה על כך: ענת נאלצה להעביר את הלילה נעולה, קופאת מקור בבגד גוף מסריח, ללא מקלחת וללא גישה לשירותים, תוך איומים מאח זר שיקשור אותה . ענת מתארת...
46 לצאת מהגיהנום הזה 08.09.2025 1:59
מכתב 28.11.85 ענת נשברת. היא מחליטה שאין לה ברירה אלא להתחיל לאכול ולעלות במשקל, לא מתוך רצון להבריא ("להפך אפילו"), אלא פשוט כי היא לא יכולה לסבול יותר את הסנקציות והבידוד .היא משווה את מצבה ל"מצרים", שם בכל פעם נוחתת עליה מכה חדשה, ומפחדת מהאיומים שאם לא תעלה במשקל עד יום ראשון – יקשו עליה את החיים עוד יותר.
47 הם לקחו לי הכל 07.09.2025 4:33
מכתבים 29.11-30.11 שני מכתבים סוערים מסוף חודש נובמבר וקטע מחשבות של הילה. המכתבים מציגים מעבר חד בין זעם ומרדנות (קללות כלפי פרופ' טיאנו ואיומי בריחה) לאחר שאיים עליה ש"אם לא אעלה עד יום ראשון אז אני אלך ערומה והוא מתכוון לזה".לבין שבירה טוטאלית וחזרה לדפוס ילדותי ותלותי מול האם "אמאל'ה בואי... אני לא יכולה בלעדייך". הילה כותבתהילה מתבוננת מהצד ומזהה "חיבור כמעט מ...
48 בדרך לשיגעון הסופי 06.09.2025 3:31
מכתב 30.11.85 "אני לא מוצאת לעצמי מקום מרוב קור". ענת מתארת סבל פיזי קיצוני. הצוות, שחושד שהיא מסתתרת, לקח לה את השמיכות. היא מרגישה שהמטפלים במחלקה נהנים לראות סבל .היא מדווחת על מטופלת אחרת שברחה, הוחזרה בכוח ונקשרה כשהיא בהיסטריה. ענת מרגישה שהיא עצמה "בדרך לשיגעון הסופי" ומתחננת להצלה לפני שתאבד את שפיותה לחלוטין. הילה כותבתבעוד במחלקה, המציאות אלימה ופיזית מאוד, בזיכרון של...
49 מחשבות רזות 05.09.2025 5:50
מכתבים 1.12-2.12.85 פרופ' טיאנו מציע לענת "עסקה": הגעה ל-45 ק"ג תמורת ביטול עונש בגד הגוף ומפגש עם ההורים. ענת נרתמת למשימה, אך סובלת ממפגש טראומטי עם המראה ("שומנים גולשים") ומהסתובבות במסדרונות עטופה בשמיכות כמו "הומלס", תוך הבנה צינית שב"בית משוגעים" אפשר גם לצרוח ערומים וזה יתקבל בהבנה . כדי להרגיע את מחשבותיה, הצוות רושם לה כדורי ואליום. ענת חו...
50 מקווה להתראות בקרוב 04.09.2025 1:58
מכתב 3.12.85 ענת מקבלת בחזרה את הפיג'מה שלה, הקלה משמעותית לעומת בגד הגוף, אך מצב הרוח שלה נותר קשה. היא מרגישה "שמנה, מגעילה ודוחה", ומלאת פחדים ומחשבות שלא מצליחה להשקיט. ענת נאחזת בתקווה אחת: מסיבת החנוכה שתתקיים ביום ראשון. היא מקווה להגיע עד אז למשקל היעד (45 ק"ג) כדי לזכות בביקור הורים במסיבה.
Ähnliche Podcasts
Replaio ist kein Herausgeber von Podcasts; die Namen der Sendungen, Cover und Audioinhalte gehören ihren Autoren und werden über öffentliche RSS-Feeds verbreitet