שיעור שבועי - הרב יצחק לאווי

השיעורים השבוע הוקדשו על ידי ידידי הרה״ח ר׳ שמעון דב ברנדסדורפר שליט״א להצלחה בכל העניינים “עשה עמי אות לטובה ויראו שונאי ויבשו” זוהר לחג הסוכות מאמר א: חמשה ועשור ושביעי זוהר פרשת אמור, חלק ג קב, ב   כל מדרגה מתעוררת בדרכו א] בחמשה עשר יום לחדש השביעי וגו׳. ר׳ יוסי שאיל ל ר׳ אבא , אמר ליה: הני חמשה עשר יום מאי קא מיירי? אמר ליה: ודאי רזא יקירא הוא. תא חזי: בין לעילא בין לתתא, כל חד וחד בארחיה נטל...

זוהר האזינו: מאמר ב – האזינו השמים משה קרוב למלך וישעיה רחוק א] האזינו השמים. רבי חייא אמר: זכאה חולקיה דמשה יתיר על כל בני עלמא. ת״ח כתיב (ישעיה א) שמעו שמים והאזיני ארץ כי יי׳ דבר .  בישעיה דהוה רחיקא יתיר מן מלכא כתיב שמעו שמים והאזיני ארץ , משה דהוה קריב יתיר למלכא כתיב האזינו השמים, ותשמע הארץ וגו׳. משה דיבר מעצמו וישעיה כי י״י דיבר ב] תאנא: בההוא שעתא דאמר ישעיה שמעו שמים והאזיני ארץ , כמה ג...

הוקדש על ידי ידידי ספרא רבא הר״ר משה אליעזר ליבערמאן שליט״א לעילוי נשמת זקיני הגה״ק רבי שמעון בן רבי יצחק יהודה ליבערמאן זצ״ל, אב״ד שעניא, מגדולי תלמידי החוזה מלובלין זי״ע שהיארצייט נתוודע לאחרונה לאחר שמצאו קברו וחלה בשב״ק זו, כ״ג אלול לימוד התורה כסדרה וחזרתה דרך תשובה עליונה א] הימים ימי תשובה, לומדים אנחנו בזוהר על סדר הפרשיות גם ללא יחס לימים אלה. שהלא אין עיקר התשובה לשקוע בחשבונות חטאים לבד...

השיעור הוקדש על ידי ידידי הרה״ח ר׳ מענדי רוזנגרטן שליט״א   תיקוני הזוהר נובעים מפרשיות הנקראים בזמני אלול א) בפרשה זאת לא נדפסו מדברי גוף הזוהר, כדרך כמה פרשיות בסדר דברים. אך מצאנו בו מאמר חשוב בספר זוהר חדש. והנה תחילת המאמר נדפס בתחילת ספר תיקוני זוהר, ונרשם שם שהמשך המאמר נמצא בזוהר חדש כי תבוא. לפי הנראה לי נועד מאמר זה להיות תחילת הקדמת ספר התיקונים אלא שנשמט משם לרצון המדפיסים להדפיס ז...

השיעור היום הוקדש על ידי ידידינו החשוב ר׳ חיים שליט״א. שייכתב בספר החיים ונעלה במעלות החיים כולנו היום. ההבדל בין פרשיות המצוות לפרשיות הסיפור א) פרשת כי תצא כולה מצוות. והיא הפרשה שמספר המצוות שלה רב ביותר, ע״ד במספר לפי ספר החינוך. רבים מחלקים בין סיפורי התורה לבין המצוות שבה, כמו בין הלכה ואגדה, שהרי כשם שבתלמוד יש הלכה ואגדה כך בספר התורה ישנם פרשיות של הלכה ופרשיות של אגדה. יש אומרים עיקר התו...

א) שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך. מבקשים אנחנו לפתוח את השערים, לתת משפט ומשטר בכל השערים. כל שאנו מבקשים כל העת הוא פתיחה. כשם שיש שיחה גדולה וחשובה ואין האדם מוצא פתח להיכנס אליו אלא אם כן הוא מחוצף הדיוט קופץ בראש, ולפיכך הלכה מפורשת בסדר המשפט פותחים בקטן. לתת לו פתח שיהיה לו דרך להיכנס אל תוך המשפט החשוב. וכסגנון הלכות נדרים “פתח חרטה”, “פותחים בנולד”. וכך הוא פתיחת שערי תשובה, אם לעצמו אם...

דף מקורות לזוהר ומפרשים מלוקט בענין בנים אתם הפסוק האהוב על הזוהר א) לא נדפס זוהר על פרשת ראה.אין זה אלא ממריץ אותנו לפרש את הפרשה לפי דברי הזוהר במקומות אחרים, שכן דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר. אף זו מטכסיסי החיזור של השכינה המתלבשת בתורה שאיננה מגלה את עצמה לכל במקומות הצפוים,  מעלימה  עצמה ממקום למקום ומפרשה לפרשה, היתה כאניות סוחר, אהובה הדולגת ומקפצת ממקום למקום מראה עצמה לאשר...

א) והיה עקב תשמעון.. וברכך והרבך.. ברוך תהיה.. כל המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות למען תחיון… וזכרת את כל הדרך… כי ה׳ אלהיך מביאך אל ארץ טובה.. ואכלת ושבעת וברכת את י״י אלהיך על הארץ הטובה אשר נתן לך… השמר לך פן תשכח את י״י אלהיך.. וזכרת את י״י אלהיך.. והיה אם שכח תשכח.. עקב לא תשמעון.. פרשה זו עוסקת בצדדי הברית הידועים הרגילים בכל תורה שהם ברכה וקללה, עקב תשמעון תהיה לכם ב...

א) בפרשיות אלה הנקראים תמיד בשבתות בין המצרים לא נדפסו כמעט פירושי הזוהר, פרשיות מטות מסעי דברים. ואמנם בפרשת מטות נדפס קטע אחד ורשום עליו שהוא מזוהר חדש, ובו נעסוק. ייתכן שהעניין כמו שכתב בספר מאור ושמש (פרשת בלק) שבימים אלה אין לעסוק בנסתרות אלא בפשטות התורה. והטעם לפי שהם זמני קטנות והסתרה יש למנוע מלבקש גדולות וללכת בפשט. ואולי ככה נהגו בעלי הזוהר ולפיכך לא רשמו מדברי תורתם בפרשית אלה. אמנם לא...

א) רבי אלעזר פתח, “שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך”. כמה אופני דברי תורה ישנם, כמספר אופני הפרשיות, כאשר לומדים אנחנו כל אחד מהם כאילו היום ניתנה תורה כולה. וכך כמה פסוקים ופרשיות הם המדברים בשבח התורה והדורשים על עומק השמיעה הנדרשת בה, כל אחד מהם הוא שבח התורה של פרשה אחרת. כמספר פרשיות התורה עצמה כך הם מספר פסוקי שבח התורה, ובכל פרשה יש לעמוד על גוון שבח התורה כפי שהוא פותח לנו פתח לעיין באו...

קיצור השיעור על זוהר קרח. קרח לא רצה סתם להתחלף עם אהרן כי איזה מין וויכוח זה בסופו של דבר יש אהרן ויש קרח ומה משנה מי מקבל השם. אלא לוי היינו דין כהן היינו חסד ומשה ישראל תפארת מכריע שזה סוד מחלוקת לשם שמים שסופה להתקיים, כלומר סוף העולם להתקיים בו, שראה שאין העולם ‘מתקיים׳ בדין שיתף עמה מידת הרחמים. וקרח שהיה לוי רצה להחליף מידת הכהן במידת הלוי, שטען שאהרן הכהן משנה מפני השלום ואין זה האמת אלא י...

ביאור אשר לו הים.. כיום מסה במדבר

דף מקורות לזוהר א) בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות. ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרותיה. וזה מעשה המנורה מקשה זהב עד ירחה עד פרחה כמראה אשר הראה הויה את משה. פירוש, כמראה אשר הראה הויה את משה את מראה הויה עצמו, כן עשה את המנורה. כי המנורה כמו כל המשכן היו ‘ככל אשר אני מראה אותך׳, כאשר אני מראה לך האני שלי, ‘כמראה אשר הראית בהר׳, כאשר ראו שם את אלהי ישראל, באותו מראה נעשה...

דף מקורות לזוהר א) איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעל מעל בהויה ואשמה הנפש ההיא. [פסוק זה הוא פתיחת הזוהר, אע״פ שבדפוסים כתוב פסוק נשא את ראש בני גרשון. ברור שאין זה אלא ששמו פסוק התחלת הפרשה אבל מתוך המשך הזוהר נראה ברור שכוונתם לדרוש פרשה זו. אלא שבדפוסים נכנס עוד רעיא מהימנא על עבודת הלויים באמצע והפסיק ענין חטאת האדם, אך צריכים לקרוא את זה כהמשך אחד. ובאמת על הפרשה עצמה קשה למה הפסיקו בין מ...

השיעור נתנדב על ידי ידיד נפשי הרה״ג ר׳ חיים שליט״א לכבוד התורה ולכבוד הרגל ישלח לו הקב״ה אורו ואמיתו לנחותו דפי מקורות לחג השבועות (חלק הזוהר – תיקון ליל שבועות) א) אמרתי לא לרשום שיעור הזה כי איני יודע מה ניתן להיכתב ממנו ומכל מקום הנני רושם מה שאפשר. ב) סוד תיקון ליל שבועות (שאינו נקרא כך בזוהר, ואין ליל שבועות שבור שצריך לתקנו, אך על פי פשוט ‘תיקון׳ פה הוא שם שהיו נותנים לסדרי אמירות מודפ...