על החיים ועל המוצר

פרק בונוס מיוחד, מיד אחרי כנס פרודקטX של שנת 2025, ועם פתיחת הקול קורא למרצים לכנס בשנה הבאה. בפרק הזה אני משתפת אתכם בכל התהליך של הכנת הרצאה לכנס (שהוא הגדול המקצועי והאיכותי ביותר בישראל, למנהלי מוצר). החל מבחירת הנושא? יש דרך ממש טובה להחליט על מה לדבר. ועד לעמידה על הבמה, והשיופים האחרונים שמוסיפים את הטעם המיוחד לכל הרצאה.

הפעם נדבר על אינסטגרם. מנקודת ההתחלה -  אפליקציה חמודה לתמונות יפות עם פילטרים, שצוקרברג הגאון הבין את הפוטנציאל שלה לפני כולם, ועד היום, כשהסטטיסטיקות מראות שהזמן הממוצע של יוזר באפליקציה הוא יותר מחצי שעה ביום. מה זה אומר, שאנחנו נמצאים שם כל כך הרבה זמן, וכמובן איך יראה העתיד - שלנו ושל אינסטגרם.

הפעם נדבר על נטפליקס, אחד המוצרים המוצלחים והמצליחים ביותר. מההתחלה כשרות שהתקבל בדואר, עם דיסקים, עד לימינו, כשהם מציעים לקנות את אחד מאולפני ברודווי ההיסטוריים. מה היתרון התחרותי של נטפליקס בימינו? האם ההשפעה התרבותית שלהם, מתרגמת גם להכנסות? ואיך הם יכולים להמשיך לגדול אחרי שהם כבר מוצר שקיים כמעט בכל בית? 

הפעם נדבר על ספוטיפיי, ונתחיל דווקא מהמודל העסקי. איך זה שמוצר כל כך מוצלח ומצליח כמו ספוטיפיי, שעקומת המשתמשים החדשים שלו, ועקומת ההכנסות שלו נראית כמו החלומות של רובינו, איך זה שרק לאחרונה הם הפכו לרווחיים? ומה המשמעות? נדבר גם על פרסונות של משתמשים במוצר כזה, וכמובן על אסטרטגיה לעתיד - איפה כדאי להם להשקיע, ולמה. 

ספרי אודיו. איזה מין מוצר זה? מה הקהל למוצר הזה? במה הם דומים ובמה שונים מספרים בפורמט המודפס. על כל אלה ועוד, בפרק החדש של ״על החיים ועל המוצר״.

איך אומרים קלנדר בעברית? הפעם דיברתי על המעבר מיומן פגישות בפורמט מחברת, לפורמט הדיגיטלי. הרווחנו כמה דברים ללא ספק (חיפוש, שיתוף), אבל יש עוד כל כך הרבה פיצ׳רים שהפורמט הדיגיטלי יכול לאפשר, והמוצר מרגיש קצת תקוע.

הפעם יותר בצד של החיים ופחות בצד של המוצר - נדבר על פגישות בעבודה. האם אתם בצד שחושב שכל הפגישות הן בזבוז זמן? או בצד שמאמין שיש פגישות שחיבות לקרות? האם מתחילים אצלכם את הפגישות בזמן, או שתמיד מאחרים? האם יש אג׳נדה וסיכום, או שרק מי שהיה בפגישה יודע מה היה שם? ... מהניסיון שלי - פגישות אפקטיביות הן אחד הסימנים החזקים לארגון בריא, ובפרק אני נותנת טיפים קונקרטיים לאיך עושים את זה נכון.

הפעם נדבר על הגדרות/העדפות. מהצד של המשתמשת - מי משתמש בהם בכלל? ומהצד של מנהלת המוצר - מתי נכון או לא נכון לתת למשתמש להגדיר בשביל עצמו דברים. נתחיל בוואטסאפ (בהמשך לפרק הקודם), נעבור ללינקדאין, ונגיע עד הביביסי.

מחשבות על וואטסאפ, האפליקציה שהשתלטה על חיינו בלי שנשים לב. הפונקציות הבסיסיות של תקשורת ישירה ומהירה, הפכו להיות הבסיס להרבה יותר מאשר הודעות. עכשיו יש קהילות שלמות, ששוברות את הממשק השפוט של השיחה, לטובת שיחות קבוצתיות. ויש שרות לקוחות שרוצים לתת לי דרך הוואטסאפ. לפעמים זה מתאים, ולפעמים מממממממש לא.

המוצר המדובר הפעם הוא מוזיאון. נכון, לא מוצר דיגיטלי קלאסי, אולי אפילו להיפך. אבל יש כל כך הרבה דברים שהטכנולוגיה יכולה לעשות כדי שהחויה במוצר הפיזי - הבנין עם התמונות, תהיה הרבה יותר טובה.

המוצר המדובר - לינקדאין. יש בו הרבה דברים טובים, מוצר מצליח ללא ספק. אז למה אני חושבת שהוא מוצר מאוד בעייתי, גם למחפשי עובדה וגם למי שורצים לקדם את השרותים שלהם. ויותר מזה - יש לו בעית אסטרטגיה קשה אם מסתכלים קדימה.

פרק ראשון - פיילוט, ניסוי, בדיקה המוצר על השולחן - תמונות. וספציפית תמונות דיגיטליות. זה טוב לצלם כל כך הרבה? או מיותר... בפינת האקטואליה סטארטאפים שמתים בשקט, וחברות גדולות שקונות חברות ישראליות.