שיעורי הרב אריה איתן בסוגיות בפרשת השבוע ומועדים

חלב (בצירי) בחלב אמאי אין אסור חל על איסור הרי נוסף איסור הנאה נקודה נפלאה של הרמב"ם,באין איסור חל על איסור זה רק לעונשים או אין כלל איסור,אמאי החלב (בפתח)לא נאסר הרי הוא לא אסור

תשלומים או חובת קידוש כל היום,פטור או הזיד ולא קידש בליל שבת,כמו"כ בהבדלה,קידוש בבין השמשות של סוף היום אם מקדש עם שם ומלכות, אם כבר הבדיל בבין השמשות אם יכול עדיין לקדש.

נשים בג' סעודות,במחלוקת הראשונים אם חיוב פת נלמד מהמן או מדין עונג שבת,לצאת במיני תרגימא,חיוב סעודה שלישית, לחלק את הסעודה לשנים.סעודה שלישית במדבר לאוכלי המן.

במחלוקת רש"י ורבנו יונה בהיו לפניו פרי העץ ופרי האדמה ובירך אדמה וכיוון להוציא גם את פרי העץ אם יצא, אכל מזונות לפני הסעודה וכוון להוציא גם את הפת ,בירך הגפן והיו לפניו ענבים ויין אם יצא גם על הענבים.

במחלוקת הספורנו והדעת זקנים האם המים נהפכו ממש לדם או רק נראו כדם,בסתירה ברש"י בתענית אם אסור להנות ממעשה ניסים או רק יותר טוב ונכון להתרחק, נס ליחיד ונס לציבור.

אמר פה שעתיד לדבר עם השכינה יינק דבר טמא,במחלוקת הראשונים אם מותר לינק מחלב נכרית, מטמטם את הלב,לינק מיהודיה שאוכלת מאכלות אסורות, לינק מנכרית שאוכלת רק מאכלים כשרים.

יששכר וזבולון עד חומש ומכספי מעשר,בשיטת ר' ירוחם אם כבר עסק בתורה אינו יכול למכור לו חלקו בשביל ממון שיתנו לו,האם מותר לת"ח לקבל יותר מכדי פרנסתם כשיש עוד הרבה עניים לפרנס.

נדר להתענות ביום שישי האם זה נדרי מצווה לר' יוסי, נדר להתענות בשבת,חיוב אכילה בשבת דאורייתא או דרבנן,תענית שעות בשבת,איסור תענית בשבת על הגברא או איסור לקבוע את השבת ליום תענית,עשרה בטבת בשבת, להשלים התענית בעשרה בטבת.

בזמן המקדש עשו בחו"ל תשעה ימים,אם אפשר להדליק ב' הדלקות עם מספר שונה של נרות ולצאת במהדרין של אותו היום,הפטרת מקץ משפט שלמה,בדברי המאירי שהב' נשים היו חמות וכלה

בשיטת בעל העיטור שהביא השו"ע שקטן שהגיע לחינוך יכול להוציא בנרות חנוכה, בסתירת האחרונים אמאי השו"ע במגילה לא הביא שיטה זו,באחד שהדליקו לו בבית בלי רשותו אם יצא,בדברי הפמ"ג שאשה שליחה להדליק צריך שיהיה המשלח בשעת הברכה.

בפירוש המשך חכמה בשיטת התוס' שלן בעיר כל העיר כד' אמות אפילו שעירב מחוץ לעיר,עירב מחוץ לעיר וביתו רחוק מהעירוב יותר מאלפיים אמה האם יכול לצאת מביתו לעירוב ולחזור בליל שבת,בהיה בבין השמשות מחוץ לעיר ולן בעיר.

סמיכת גאולה לתפילה בערבית, בשיטות שתפילת ערבית בליל שבת חובה, סמיכת גאולה לתפילה בשבת,תפילת יראו עינינו וברוך ה' יום יום בערבית.

"שכן בארץ אשר אמר אליך גור בארץ הזאת ואהיה עמך" מצוות ישוב ארץ ישראל דאורייתא או דרבנן בזה"ז,שבועת לא תעלו בחומה,האם המצווה היא כדי לקיים מצוות התלויות בארץ או מצווה עצמית,מצוות ישוב א"י גם אם אין קדושת א"י,מצווה בעצם העליה,מצווה לקנות בית בא"י.

חיוב קבורה בקרקע,חיוב לקבור כל הגוף,קבורה כפרה או משום בזיון,חיוב קבורה בכזית מהמת.

ביקור חולים מדין והלכת בדרכיו או מדין גמילות חסדים ואהבת לרעך כמוך,זקן ואינו לפי כבודו,ג' טעמי הרמב"ן במצות ביקור חולים

סימנים להתיר אשה,סימנים דאורייתא או דרבנן,סימנים להחזיר אבידה,סימנים לקבוע הרוצח,סימן כראיה או ידיעה,סימן על פי בדיקות דנ"א וטביעות אצבע.

ספק אם התפלל,התפלל תפילה קצרה בסכנה ויצא ממקום הסכנה שחייב להתפלל תפילת י"ח

מלחמת מצווה הכל יוצאים אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה שיטת הרמב"ם למלחמת מצווה, שבט לוי ומי שנדבו ליבו במלחמת מצווה,שח בין תפילה לתפילה עבירה היא בידו וחוזר עליו מעורכי המלחמה, בביאור הרא"ש שקיום מצוות תפילין יתקיים באנשי המלחמה "וטרף זרוע אף קדקוד"

אמר בשמיני עצרת חג הסוכות,בתקנת הגאונים לעשות שמחת תורה בשמיני עצרת ואין זה עירוב שמחה בשמחה,והיית אך שמח לרבות שמחה ביום טוב אחרון בשאלת הגאון שאך ממעט ולא מרבה.

והאם יצא בברכת זמן או צריך לברך שוב ביום השני,תקע בשופר בר"ה שחל בשבת,אכל בסוכה שהשולחן בבית במחלוקת האם יברך זמן שוב,סוכה כשישן בה האם צריך שיהיה שולחן בסוכה בשעת השינה.

"י"ג מידות" במחלוקת הראשונים האם יחיד אומר י"ג מידות,האם י"ג מידות הם דבר שבקדושה, בשיטת האור זרוע שיחיד לא אומר סליחות, באחד שעובר ושומע י"ג מידות האם חייב לענות עם הציבור.

תקע תקיעה ארוכה וכוון להוציא חציה בתקיעת שברים וחציה בתקיעת תרועה, התנה בתקיעה שתהיה או של סוף סדר השברים או של תחילת סדר תרועה,שמע תקיעה ולא ידע אם היא תקיעה של שברים או של תרועה.

האם תקיעות דמעומד זה חובת הציבור או חובת היחיד,באחד שלא שמע חזרת הש"ץ ושמע התקיעות אם יצא,במחלוקת האם אפשר לדבר בין תקיעות דמיושב ומעומד. 

בקושית שו"ע הרב האיך מוסיפים פסוקים ולא עוברים על בל תוסיף,בל תוסיף בברכת כהנים בצורה שלא יוצא בה בברכת כהנים, בקושית התוס' האיך תוקעים בר"ה מאה תקיעות הרי יש בל תוסיף. תקיעות בחודש אלול.

גובה מעקה עשרה טפחים עשרה טפחים בשיטת הראשונים שסגי בג' טפחים בחלק מהגג,חיוב מדין דופן או רק שלא יפול בו הנופל,מעקה בגג שאין דיורים מתחתיו.