מחקר בשלוש קריאות: הפודקאסט של מרכז המחקר והמידע של הכנסת

בשנת 2023 נשבר שיא של עשור: יותר מ-82,000 ישראלים היגרו מישראל. בפרק זה, ד"ר אילה אליהו ממרכז המחקר והמידע של הכנסת חושפת את הנתונים שמאחורי הכותרות: מי הם האנשים שעוזבים, למה מספר החוזרים נמצא בשפל היסטורי, ואיך קרה שתוך כמה שנים איבדנו 'הון אנושי' השווה בגודלו לעיר שלמה.   לקריאה נוספת: ד"ר אילה אליהו, נתונים מעודכנים על הגירת ישראלים, מרכזהמחקר והמידע של הכנסת, 20 במאי 2026. ק...

מחלות נדירות לא כל כך מוכרות בציבור הרחב, אבל משפיעות עמוקות על חיי החולים בהן ודורשים טיפול מורכב ממערכת הבריאות. מה הופך מחלה לנדירה? כמה אנשים חולים בהן? ומה האתגרים בטיפול בהן? יונת מייזל, חוקרת במרכז המחקר והמידע, עונה בפרק היום על שאלות אלה ועוד. לקריאה נוספת ראו ⁠⁠מסמך בנושא סוגיות בהתמודדות עם מחלות נדירות בישראל , מסמך בנושא מחלות דושן-בקר , ו ניתוח ואומדן עלות להצעת החוק בנושא הכרה במחלו...

תדירות השריפות ועוצמתן מתגברת בשל שינויי האקלים. רק באפריל האחרון היה גל שריפות בהרי ירושלים, שריפות שכילו אלפי דונמים. מי אחראי לכבות שריפות ולמנוע שריפות בישראל? מה הכלים שעומדים לרשותו? אלו לקחים נלמדו משריפות עבר, והאם הם יושמו? ד"ר נלי כפיר ומתן שחק, חוקרים במרכז המחקר והמידע, עונים בפרק היום על שאלות אלה ועוד. לקריאה נוספת ראו ⁠ מסמך בנושא סוגיות במערך כיבוי האש , ו⁠ מסמך בנושא מניעת שריפות...

מחיר ביטוחי הרכב עלה בשנים האחרונות. איזה סוגי ביטוח קיימים? איך נקבע המחיר של ביטוח? ומה הוביל לעליית המחירים? לירן קוסמן ונתנאל קופראק, כלכלנים במרכז המחקר והמידע, עונים בפרק היום על שאלות אלה ועוד. לקריאה נוספת ראו מסמך בנושא נתונים על ביטוחי רכב בישראל, והגורמים המשפיעים על מחירי הביטוח , ו מסמך בנושא השפעת גניבות כלי רכב על מחירי הביטוח . התמונה מאתר freepik . יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נש...

אחת הדרכים לנתח את תקציב המדינה היא בראייה מגדרית: הערכת השפעת התקציב במטרה להבטיח שכל החלטה תקציבית תיבחן גם בהקשר של השפעתה על שוויון מגדרי. זו פרקטיקה הקיימת במדינות אחרות, וגם בישראל החליטה הממשלה לחייב את משרדי הממשלה לאמץ גישה כזו לניתוח בהצעת התקציב. מה נכלל בניתוח מגדרי של התקציב? מה אמורים משרדי הממשלה לכלול בניתוח כזה, ועד כמה הוא מבוצע בפועל? ג'רי אלמו-קפיטל, חוקרת בממ"מ, עונה על שאלות...

מפכ"ל המשטרה אמר בדיון בכנסת שנתוני הפשיעה במצב מצוין לעומת מה שהיה קודם, אבל איך בכלל מודדים פשיעה? איזו פשיעה לא מיוצגת בתיקי משטרה? באיזה אופן מסייעים סקרים לאמוד פשיעה שאינה מדווחת? ומה הקשר בין רמת הפשיעה למלחמת חרבות ברזל? ד"ר נורית יכימוביץ-כהן ורמי שוורץ, חוקרים בממ"מ, עונים בפרק על שאלות אלה ועוד. לקריאה נוספת ראו את המסמכים לקט נתונים על פשיעה מדווחת בישראל מתחילת שנת 2020 עד סוף שנת 202...

העולם המקוון הוא חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו ושל הילדים שלנו, כבר מגיל צעיר. חודש פברואר הוא החודש הלאומי להגנה על ילדים ברשת, ובמסגרת הזו נפגשנו עם רינת בניטה ומריה רבינוביץ', חוקרות בממ"מ, לשיחה על שני היבטים של השימוש של ילדים בטכנולוגיה וברשת: השימוש של ילדים בפלטפורמות דיגיטליות והגבלת השימוש של ילדים בטלפונים ניידים.   האם באמת יש סיבה להגביל את השימוש של ילדים בטלפונים חכמים? באילו אתרים צריך...

קבלת משלוח באמצעות רחפן ואפילו נסיעה במונית אווירית אוטונומית הם כבר לא מדע בדיוני, אלא חלק מהתחום הקרוי ניידות אווירית מתקדמת - שימוש ברחפנים וכלי טיס בלתי מאויישים (כטב"מים) לשילוח והיסעים. בימים אלה נעשים פיתוחים רבים בתחום זה, בעולם וגם בארץ. מה עושה ממשלת ישראל כדי לקדם את התחום? מה הן ההזדמנויות והחסמים להטמעה של רחפנים בשמי הארץ? ומה נדרש כדי לקדם טכנולוגיות ומדיניות בנושא בישראל? על שאלות...

שערו של השקל מול הדולר מתחזק בחודשים האחרונים, בניגוד למגמה העולמית של המטבעות האחרים. בפרק הזה נדבר על ההשפעה הזו עם נתן שבע, כלכלן במחלקה לפיקוח תקציבי בממ"מ, ונבין מה משפיע על שערו של המטבע האמריקאי, מה הופך מטבע למטבע חזק, ומי מרוויח או מפסיד מהשינויים בשער הדולר. פרק זה מבוסס על מסמך בסדרת "שמץ של מושג" - סקירות תמציתיות מאת חוקרי ממ"מ על מושגים כלכליים. לקריאה נוספת ראו את המסמך שמץ של מושג...

כל מי שנוסע בתחבורה ציבורית מכיר את המפגש עם פקחים שבודקים האם תיקפנו את כרטיס הנסיעה. כמה נוסעים לא מתקפים, כמה זה עולה ולמי? מה החשיבות של תיקוף? ולמה נדרש גם מי שפטור מתשלום נדרש לתקף? נדבר עם ד"ר רוני בלנק, חוקר בממ"מ, על סוגיות אלה ועוד.   לקריאה נוספת ראו מסמך בנושא אופן הערכת אובדן הכנסות המדינה כתוצאה מאי-תיקוף בתחבורה ציבורית . תמונה מתוך: אתר משרד התחבורה . יש לכם הערות או הצעות לשיפור?...

צריכת שירותי זנות היא עבירה פלילית בישראל, במסגרת חקיקה שנכנסה לתוקף ב-2020. עם זאת, היקף האכיפה נמוך בהרבה מהיקף התופעה המוערך. מה ההסבר לפער הזה, והאם החוק לאיסור צריכת זנות משיג את מטרתו? נדבר עם ד"ר נלי כפיר, חוקרת בממ"מ, על סוגיות אלה ועוד.   לקריאה נוספת ראו מסמך בנושא אכיפת איסור צריכת זנות . תמונה מתוך: אתר משרד המשפטים . יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל ehudbe@knesset.g...

השפה העברית היא כלי חשוב להשתלבות בחברה הישראלית; היא השפה הרווחת בתרבות, בתקשורת, באקדמיה, ובעסקים. למרות זאת, ניתוח של לימוד העברית במערכת החינוך בחברה הערבית בישראל מצביע על קשיים ועל נתונים מדאיגים.  מהי רמת העברית של תלמידים בחברה הערבית? כיצד החיים בעיר מעורבת משפיעים על השליטה בשפה? ואיך מורה בלי תעודת הוראה בעברית יכול ללמד את השפה? על שאלות אלה ועוד ישיבו רינת בניטה ומיכה נוי, חוקרים בממ"...

כלי משמעותי לניהול תקציב המדינה שהוא פחות מוכר הן הרזרבות תקציביות. לקראת הדיונים בכנסת על תקציב המדינה, אנו מציגים את נושא הרזרבות התקציביות, ומארחים את אליעזר שוורץ, ראש צוות במחלקה לפיקוח תקציבי בממ"מ, שמסביר בין היתר מהן הרזרבות הללו ומה מטרתן, איזה סוגים של רזרבות יש, ולמה בסוף שנה קשה לדעת כיצד נוצלו. אונ מזמינים אתכם להאזין לפרקים קודמים בנושאי תקציב- מבוא לתקציב המדינה ו תקציב בזמן מלחמה ....

נשירת תלמידים ממוסדות חינוך מהווה אתגר למערכת החינוך. מהי נשירה, ומה ההבדל בין נשירה גלויה וסמויה? האם יש אוכלוסיות שבהן יש שיעור גבוה יותר של נשירה? איך מלחמת חרבות ברזל השפיעה על הנשירה? אסף וינינגר, חוקר בממ"מ, עונה על שאלות אלה ועוד.  לקריאה נוספת ראו מסמך בנושא הנשירה מלימודים בקרב האוכלוסייה הבדואית בדרום , ו מצגת בנושא נשירה מלימודים בקרב נוער חרדי . יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע...

בשנים האחרונות גדל מספר העולים לישראל, ובהקשר זה עלתה שאלת  הנכדים והנינים ליהודים. האם נינים ליהודים זכאים לעלות במסגרת חוק השבות? מה היקף האוכלוסיה, מאיזה מדינות הם מגיעים, ומה מעמדם בישראל? אילה אליהו, חוקרת בממ"מ, תענה על שאלות אלה ועוד.  לקריאה נוספת ראו מסמך בנושא כניסה לישראל והתאזרחות של נינים ליהודים . יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל ehudbe@knesset.gov.il . מקור התמונה...

דווקא בתקופת מלחמת חרבות ברזל, שבה גדל הביקוש לסיוע נפשי, ישנו מחסור בפסיכיאטרים, רופאים לבריאות הנפש.  מה היקף המחסור הזה? ממה הוא נגרם? האם הוא עוד צפוי להחמיר והאם יש פתרונות למצב? פלורה קוך דבידוביץ', חוקרת בממ"מ, תענה על שאלות אלה ועוד.  לקריאה נוספת ראו מסמך בנושא היקף כוח האדם במקצוע הפסיכיאטריה . יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל ehudbe@knesset.gov.il . מקור התמונה: אתר מ...

שינוי האקלים העולמי כבר כאן וצפוי להחמיר בשנים הבאות. ישראל נמצאת באזור המוגדר מוקדה (hotspot) של שינוי אקלים – כלומר, מגמת השינוי חדה יותר מן הממוצע העולמי. למרות זאת, ובניגוד למדינות אחרות, נכון לעכשיו הטיפול הממשלתי בנושא מפוזר בהרבה החלטות ממשלה וללא מסגרת חוקית מתכללת. בימים אלה הממשלה מקדמת הצעת חוק אקלים שנידונה בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. איך ישראל צפויה להיות מושפעת משינוי האקלים?...

ביטוח בריאות מאפשר לרבים מאיתנו להתמודד עם מצבים רפואיים מורכבים ויקרים. עם זאת, יש מקרים בהם לאדם יש כפל ביטוחי - תשלום עבור שתי פוליסות, עבור אותו אירוע ביטוחי, כאשר בהתרחש האירוע הביטוחי, יוכל המבוטח לתבוע רק פוליסה אחת. המצב הזה מוביל לתוצאות שליליות שונות. בפרק היום חדוה קפלינסקי, כלכלנית בממ"מ, תציג את הסוגיה, תחבר אותה לתיאוריה הכלכלית כמקרה של כשל שוק במערכת הבריאות, ותציג את הרפורמה ממשלת...

מלחמת "חרבות ברזל" השפיעה מאוד על המשק הישראלי, ובמיוחד על ענפי הבינוי והחקלאות. למה ענפים אלה הושפעו במיוחד? מה ההשפעה הזו, ואיך היא משפיעה בתורה על מחירי הדירות והתוצרת החקלאית? ומה אפשר לעשות כדי לשפר את פני הדברים? בת חן רוטנברג, כלכלנית בממ"מ, עונה בפרק זה על שאלות אלה ועוד. לקריאה נוספת ראו מסמך בנושא ההשלכות הכלכליות של מלחמת חרבות ברזל על ענף החקלאות ו מסמך בנושא השפעת המלחמה על ענף הבנייה...

מלחמת "חרבות ברזל" ופינוי היישובים הקרובים לעזה ולגבול לבנון, הובילו לכך שעשרות אלפי תלמידים נזקקו לשירותי חינוך הרחק מבתיהם. מערכת החינוך נדרשה להתארגנות מהירה ותוך מחסור במידע רב, כדי לנסות ולענות לצורך המשמעותי הזה. מה הפתרונות החינוכיים שהוצעו? מה היו האתגרים במציאת פתרון לתלמידים השונים? וכמה תלמידים למרות הכל נשארו בלי מסגרת חינוכית? אתי ווייסבלאי, חוקרת בממ"מ, מפרטת בפרק זה על נושאים אלה וע...

הבחירות לרשויות המקומיות נערכות השנה בצל מלחמת "חרבות ברזל", שהשפיעה על היבטים רבים בהתנהלות הבחירות. בפרק היום מיכל לרר, חוקרת בממ"מ, תעסוק בסוגיות שונות בניהול הבחירות לרשויות המקומיות בכלל ובפרט בהשפעת המלחמה על הבחירות. לקריאה נוספת ראו דף מידע מיוחד בנושא הבחירות לרשויות המקומיות . תמונה נלווית: חייל צה"ל מצביע לכנסת בקלפי ניידת, בחירות 2006. צלם: משה מילנר, לשכת העיתונות הממשלתית. אנו מזמיני...

מתחילת מלחמת חרבות ברזל, עזבו את בתיהם כ-250 אלף אזרחים, מדרום ומצפון המדינה, בזמנים ובאופנים שונים. מה ההבדל בין הסוגים השונים של פינוי האוכלוסיה? מה מבדיל בין מתפנה ומפונה? איזו מידת מעורבות ניתנה לשלטון המקומי מול החלטות השלטון המרכזי, ומה השוני ביחסים בין השלטון המרכזי והשלטון המקומי בין תקופת המלחמה והשגרה שלפניה? מיכל לרר, חוקרת בממ"מ, תענה על שאלות אלה ועוד.  לקריאה נוספת ראו מסמך בנושא מיד...

מלחמת חרבות ברזל השפיעה באופן משמעותי על הסטודנטים ואנשי הסגל, שהיו אמורים להתחיל את שנת הלימודים כמה ימים לאחר פרוץ המלחמה; חלקם גויסו למילואים, פונו מבתיהם או נפגעו, וחלק מהמוסדות האקדמיים נמצאים בעצמם באזורים שפונו ולא ניתן היה לפתוח בהם את שנת הלימודים.  כל אלה ועוד הביאו לשאלות מורכבות בנוגע למערכת ההשכלה הגבוהה בזמן מלחמה: האם צריך לדחות את פתיחת השנה, ולאיזה מועד? כיצד ניתן להתחשב במשרתי המ...

תקציב המדינה לשנת 2023 אושר פעמיים- במאי, לאחר הקמת הממשלה החדשה, ובדצמבר, בעקבות מלחמת חרבות ברזל.  מדוע המלחמה הובילה לצורך בתקציב מדינה חדש, בכמה גדל התקציב, ומה המקורות להגדלתו? אליעזר שוורץ, ראש צוות במחלקה לפיקוח תקציבי בממ"מ, יענה על שאלות אלה ועוד. אנו מזמינים אתכם לקרוא מסמכים שלנו באתר המרכז, https://knesset.gov.il/mmm . יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל ehudbe@knesset....

מגפת הקורונה חייבה את האוניברסיטאות לעבור באופן כמעט מיידי להוראה מרחוק. עוד טרם הקורונה, נפוצו בארץ ובחו"ל הבטחות למודלים חדשים של למידה מקוונת, חינמית ומרובת משתתפים.  מהם המודלים האלה, ואיך שונה למידה מרחוק מלמידה בכיתה? מה היו הצעדים שנקטו אוניברסיטאות בארץ כדי לאפשר למידה מרחוק, וכמה ממשיכים להיעזר בכלי הזה עם שוך המגיפה? רועי גולדשמידט, חוקר בממ"מ, יענה על שאלות אלה ועוד. לקריאה נוספת ראו מס...