לקראת שבת תשפ"ד - הרב חיים סבתו

התורה נגמרת בשלושה פסוקים המדברים בשבחו של משה רבינו, ובתוכם שלוש המילים האחרונות בתורה - 'לעיני כל ישראל'. רש"י מפרש שהתורה מדברת על שבירת הלוחות. למה המילים האחרונות בתורה מדברות דווקא על אירוע זה? ומדוע זה שבחו הגדול של משה רבינו? בשיעור נענה על שאלות אלו ונלמד על כמה ממעשיו הגדולים של משה רבינו.

בפרשתנו אומרת התורה שבאחרית הימים ישראל יעשו תשובה. מהם שלבי התשובה הזאת? מדוע נדרש סיוע אלוקי בכדי לחזור בתשובה? בשיעור נענה על שאלות אלו ונלמד לקח חשוב לעניין התשובה. בנוסף, נלמד שני פירושים להמשך הפרשה ונראה כיצד שניהם מתקשרים גם הם לרעיון התשובה.

בפרשה שלנו מופיעות שתי אמירות שעל האדם לומר בשני זמנים, בשעת הבאת הביכורים ובשעת ביעור המעשרות. מהם היסודות העיקריים שבאים לידי ביטוי במקרא הביכורים? ומהו היסוד המופיע בוידוי המעשרות? בשיעור נלמד על כל אמירה ומשמעותה, ונוסיף עוד נדבך משמעותי בהבנת היסוד המשותף לשני אמירות אלו ולקשר שלהם לקללות המופיעות בסיום הפרשה.

בפרשתנו מופיעות כמה פרשיות העוסקות בדיני מחנה הצבא היוצא למלחמה. אחד מדינים אלו הוא - "ונשמרת מכל דבר רע". בוקעת ועולה השאלה, מדוע יש ציווי מיוחד על זה במחנה הצבא? הרי בכל מקום צריך להיזהר ולהישמר מדברים רעים! בשיעור נראה את תשובות הפרשנים לשאלה זו ונלמד מהם על היחס למחנה הצבא, ואת הסברו המיוחד של הרמב"ן לקדושתו של המחנה.

בפרשה שלנו מופיעה פרשייה שבה משה מדבר על בית הדין הגדול שצריך להיות לאחר הכניסה לארץ, ואחד מדיני בית הדין הוא שהוא צריך להיות ליד בית המקדש. מדוע הסנהדרין, שהיא מקום המשפט, קשורה לבית המקדש שהוא מקום הקדושה והרוחניות? בנוסף, המדרש המובא ברש"י מסביר את הפסוק "ואל השופט אשר יהיה בימים ההם", ש'אין לך אלא שופט שבימיך'. מה המדרש רוצה ללמד אותנו? בשיעור נראה תשובות לשאלות אלו ולעוד ש...

בפרשתנו פסוק מיוחד: "בנים אתם לה' א-להיכם, לא תתגדדו וכו'". מה הקשר בין ההקדמה של הפסוק למצוות לא תתגודדו? הרב מציע מספר פירושים מפרשנים שונים, ומדגיש את חביבותם של ישראל בעולם והמשמעות של אחדות עם ישראל בארץ - כעדות על אחדות ה' בעולם.

ממה חושש משה רבנו בכניסה לארץ ישראל? במה הוא עוסק בנאום על פתח הארץ? משה דואג מחוסר ההנהגה, מהתערבות בגויים ואיבוד האמונה בתלות בה' - "כוחי ועוצם ידי". כנגד דברים אלו הוא מדבר בפרשתנו בנאומו ההיסטורי, כהכנה לתקופה שבה יסתלק.

מה פירוש הדבר שמשה עצמו מדבר בספר דברים? ומה זכותו לנסח בשינויים את עשרת הדיברות? נעסוק בתשובת הרמב"ן, שמסביר כי רק משה לבדו הצליח לשמוע את הציווי "שמור את יום השבת" במעמד הר סיני, ולהעביר זאת לכל ישראל. נציע לפי דברים אלו להבין את מקומו של משה בתפילת בוקר השבת "ישמח משה במתנת חלקו".

בפרשתנו מתאר משה בתוך קורות בני ישראל במדבר, את ההכרח שחייב אותו למנות שופטים ודיינים לכל עם ישראל. מה הקשר של סיפור זה למיקומו בסיפור הכללי, לפני חטא המרגלים? מדוע משה רבינו מתייחס לזה בצורה כל כך שלילית - בלשון 'איכה'? בשיעור נבין את היחס של משה רבינו למקרה זה, ואת הקשרו לחורבן הבית. מתוך כך נבין מדוע תיקנו חכמים לקרוא את פרשת דברים בשבת שלפני ט' באב.

בפרשה שלנו מופיעים דיני רוצחים, ובסופם כתוב הפסוק "ולא תחניפו את הארץ". מה הקשר בין שפיכות דמים לארץ ישראל? הרי זו מצווה הנוהגת בכל מקום ובכל זמן. בשיעור נראה את הקשר בין קדושת הארץ לשלושת המצוות החמורות. ולאחר מכן נסביר על מה חרבה הארץ, ומתוך כך נלמד לקח גדול לימינו אנו.

לאחר שפנחס מבצע את מעשה הקנאה בסוף הפרשה הקודמת, בתחילת הפרשה שלנו הוא מקבל את שכרו. על פי הפסוקים, השכר שהוא מקבל הוא 'כהונת עולם', והשכר מגיע על כך שפנחס עצר את המגיפה וכיפר על בני ישראל. מדוע שכר הכהונה מגיע על כפרת העם ולא על מעשה הקנאה? מה משמעות השכר - 'כהונת עולם? בשיעור נראה שני הסברים לכך, ונברר האם באמת פנחס קיבל את שכרו בצורה מלאה או שמא שכרו נתמעט בהמשך.

בפרשה בלעם מברך את ישראל, ואומר בברכותיו כמה ביטויים חשובים, ביניהם "הן עם לבדד שיכון ובגויים לא יתחשב". מה משמעות הביטוי הזה? והאם הוא ביטוי חיובי או שלילי? בשיעור נלמד את פירושי הראשונים לפסוק זה, ומתוך הפירושים נבין מה המשמעות של זה להיסטוריה של עם ישראל ולמיוחדות שלו בעולם שבגינה יש כל כך הרבה שנאה לעם ישראל.

מה היה חטאם של משה ואהרן במי מריבה? ואיך ניתן להסביר את העובדה שבדברי משה בספר דברים, נראה מפשט הפסוקים שהסיבה בגללה לא נכנס לארץ היא דווקא חטא המרגלים? איך ניתן ליישב את הסתירה בין הפרשיות? בשיעור נציע הסבר לחטא משה ואהרן, ממנו נפתור את הסתירה, ונלמד מסר חשוב לגבי הניסיונות הבאים על האדם וההתמודדות מולם.

בפרשה שלנו, לאחר הנס הגדול של פתיחת פי האדמה, כתוב שעם ישראל טוען כלפי משה ואהרן - "אתם המיתם את עם ה'". מדוע עם ישראל טוען טענה זו, הרי הם ראו בעיניהם שהמיתה הייתה בידי שמיים ולא על ידי משה ואהרן? בשיעור נראה כמה תשובות בדבר, ונתמקד בעיקר בתשובה אחת, שממנה נראה יסוד חשוב מיסודות האמונה, האמונה בנבואת משה שעליה מושתתת כל מסורת התורה.

בתורה שני חטאים של עם ישראל, שבתגובה אליהם הקב"ה גוזר לכלות את עם ישראל ומשה מתפלל ומבטל את הגזירה: חטא העגל וחטא המרגלים. בשתי התפילות טען משה טיעונים דומים: מהם? ומה ההבדלים בין התפילות? נלמד על הסיבות להבדלים אלו, ומתוך כך נסביר את המקום של התפילות בחומש דברים. כמו כן נלמד דבר חשוב לדורות: כיצד מתפללים על חטאי עם ישראל?

בפרשה שלנו מופיעה פרשיית 'ויהי בנסוע הארון', בשיעור נדון בכמה נושאים בפרשיה זו. ראשית, נברר מדוע יש צורך בכך שמשה יאמר 'קומה ה'', ולא מספיקה עליית הענן וירידתו. שנית, נלמד על תפקידו של הארון במחנה הצבא, והאם 'ויפוצו אויבך וינוסו משנאיך מפניך' זו הבטחה בטוחה? ולבסוף, נשאל מדוע חז"ל אומרים שפרשיה זו מפסיקה בין פורענות לפורענות, ואיך פרשיה זו היא תיקון לפורענות הראשונה...

באמצע הפרשה שלנו מופיעים שלוש מצוות מיוחדות, סוטה, נזיר וברכת כהנים. בשיעור נשאל כמה שאלות על נושאים אלו. ראשית, נברר איך ניתן להתיר אישה סוטה לבעלה על ידי נס, הרי לא מצינו דבר מעין זה בכל התורה כולה? שנית, נלמד מדוע הנזיר צריך לשרוף את שערו תחת קרבן השלמים, הרי זה נראה כסוג של קרבן אדם, חס וחלילה. ולבסוף, נראה מה הקשר בין ברכת כהנים לאהבה שהכהנים מברכים בה בברכתם.

תחילת הפרשה מסופר על מבנה מחנה ישראל שהיה במדבר ולאחריו על המפקד שנפקדו בני ישראל. לשם מה נועד הסידור הזה של בני ישראל? בשיעור נלמד על הדעות השונות בתשובה לשאלה זו, ונוסיף עוד הסבר מחודש. בנוסף, נסביר מעט את משמעות חלוקת התורה לחומשים וננסה ללמוד על משמעות החומש שאנו מתחילים, חומש במדבר.

בתחילת הפרשה, רש"י מזכיר מדרש שכותב שבע דרגות בחטאי עם ישראל, שבגללם יתקיימו הקללות. הדרגה הראשונה, המובילה לכל השאר, היא חוסר בעמל תורה. בשיעור נלמד מה אפשר להבין מתוך כך ומה צריך ללמוד לימינו אנו. עוד נלמד, מהם שאר דרגות החטאים ומה המדרש בא ללמד אותנו. ובסוף נראה את המדרש שמביא רש"י לגבי ההדרגה של הברכות, ונלמד ממנו את המעלה הגדולה שתהיה כאשר יתקיימו כל הברכות.

בתחילת הפרשה מופיעה מצוות השמיטה, שכוללת כמה מצוות שונות. שמיטת הקרקע, הפקרתה, קדושת הפירות וביעור שביעית. מה המכנה המשותף לכל המצוות האלו? ואיך הוא מתבטא גם במצוות השבת? בשיעור נלמד על היסוד האמוני שהשמיטה מלמדת אותנו, ואיך הוא מגיע לידי ביטוי בכל פרטי המצווה.

בפרשת אמור מופיעה המצווה של ספירת העומר. בפשט הפסוקים המצווה לא מוזכרת כספירה בין זמן יציאת מצרים לזמן מתן תורה, אלא בין שני קורבנות, העומר ושני הלחם. על פי הפסוקים נראה ששני הקורבנות האלו באים על הקציר ובזמן הקציר. אם כן מה ספירת העומר באה לבטא בעניין הקציר? איזה רעיונות אמוניים ניתן ללמוד מכך לימינו? ואיך רעיונות אלו באים לידי ביטוי גם במצוות מתנות עניים ושבת?

בתחילת הפרשה מופיעה מצוות 'קדושים תהיו' ונחלקו מוני המצוות האם למנות מצווה זו. איך כל אחד הבין את משמעות המצווה? ובמה הם נחלקו? בשיעור נבין זאת על פי הסבר הרמב"ן, ומתוך כך נסביר לעומק את המחלוקת לגבי כל המצוות הכלליות שבתורה.

הפרשה מדברת על יום הכיפורים ועל העבודה המיוחדת של יום זה. מה הקשר בין עבודת היום למהותו? איך מגיעים לטהרה אמיתית?

"כי תבאו אל ארץ כנען אשר אני נתן לכם לאחזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחזתכם" - המלבי"ם מסביר שלשון נתינה היא לשון של דברים טובים. איזה דבר טוב יש בצרעת בכלל ובצרעת הבית בפרט? מה הקשר בין ארץ ישראל לנגע צרעת?

הפרשה עוסקת בהרחבה בדיני טומאה וטהרה. מהי הטומאה ומהי הטהרה? מהו הטעם למצוות ברית המילה? בשיעור נלמד הסברים שונים למהות הטומאה והטהרה ועל הייחודיות של מצוות המילה.