מדברים משפטים | תל אביב 360

אורחת: שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק-ארז שים הן כיום חלק בלתי נפרד ומשמעותי מעולם המשפט בארץ - אבל לא תמיד כך זה היה. בספרה ״תקדימיות״, שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק-ארז מביאה את סיפוריהן של נשים שעמדו בלב הליכים משפטיים, לא כעורכות דין וכשופטות, אלא כתובעות, עותרות, עדות או אף נפגעות עבירה. חלקן נשים ידועות בזירה הציבורית וחלקן גיבורות אלמוניות. לא אחת, גם כאשר הן לא הוזכרו בשמן, הן עמדו במרכ...

אורח:פרופ' רון חריס, פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב בשנת 2018 נחקק חוק חדש לחדלות פירעון ושיקום כלכלי, ששינה את המסגרת המשפטית המיושנת שהייתה נהוגה בישראל בתחום זה. האם החוק עומד בציפיות? בפרק זה, פרופ' רון חריס, פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ויו"ר ועדת חריס שעסקה בנושא, משוחח עם נעם רונן והדר שמואלוב, תלמידי הפקולטה, על מטרות החוק ועל הא...

אורח:פרופ' יורם מרגליות, פרופ' מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב בשנים האחרונות, המודעות לזיהום שאנחנו יוצרים בפעולות היומיומיות שלנו הולכת וגוברת. בתגובה הוצעו פתרונות שונים למשבר האקלים; רגולציה, תביעות, מיסים ועוד. בפרק זה פרופ' יורם מרגליות, פרופ' מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, משוחח עם עינת קינן ואיל כנפי, תלמידי הפקולטה, על השאלה מדוע מיסוי ככלי במ...

אורח: כבוד השופט בדימוס פרופ׳ אליקים רובינשטיין.פרק מיוחד עם כבוד השופט בדימוס פרופ׳ אליקים רובינשטיין. השופט רובישנטיין היה בכל צומת משפטי ומדיני שאפשר להעלות על הדעת בעשורים האחרונים. בפרק זה, הוא משוחח עם פרופ׳ יואב ספיר, חבר סגל בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ולשעבר הסניגור הציבורי הארצי, ועם עינת קינן, סטודנטית בפקולטה, על נושאים בוערים: ועדת חקירה ממלכתית לשבעה באוקטובר, גיוס חרדים לצה&...

אורח: ד"ר עומר אלוני, עמית הוראה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ומרצה-אורח וחוקר במסגרת קרן גלס-בלבן בטכניון, משבר האקלים הוא נושא בוער, תרתי משמע, והמאבק בבלימת השלכותיו מתרחש בשלל זירות: בהפגנות, בתקשורת ובזירה המשפטית. בשנים האחרונות אנחנו עדים לגל של תביעות ועתירות נגד מדיניות של ממשלות שונות בקשר לאקלים. משבר האקלים מגיע לבתי המשפט. בפרק זה, ד"ר עומר אלוני, עמית הוראה בפקולטה ל...

אורחת: ד"ר עליזה בזק, מרצה עמיתה באוניברסיטת תל-אביב וטוענת רבניתבעידן הרשתות החברתיות, השימוש בשיימינג (ביוש) כנגד אנשים פרטיים, אנשי ציבור, חברות או תאגידים הוא די נפוץ – היד של כולנו קלה על המקלדת. אבל מה שמפתיע, הוא שגם בתי הדין הרבניים, ואפילו בתי המשפט בישראל מרשים לעשות שיימינג – במקרים של סרבני גט, גברים יהודים שמסרבים לשחרר את בנות הזוג שלהם מהנישואין. האם זה חוקי? ומה הקשר של השיימי...

ד''ר מירב פירט-מצקין, חברת סגל בכיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב סוגיות של אפליה מלוות את השיח המשפטי זמן רב. מחקר חדש מעלה שגם פעולות צרכניות פשוטות חושפות אותנו לסיכון שניפול קורבן לאפליה פסולה. כל מופע צרכני, קניית חולצה או קניות בסופרמרקט, הוא בעצם חתימה על חוזה, ולא סתם חוזה, אלא חוזה אחיד, שכל הצרכנים חתמו על אותו אחד בדיוק. מחקר חדש מעלה שהחוזים האלו נאכפים בצורה לא שוויונית...

ד"ר שרון ידין, מרצה עמיתה בהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ביוש רגולטורי אקלימי: ככלי להצלת כדור הארץ. בשנים האחרונות גובר השימוש בביוש (shaming) ככלי אכיפה בידי רגולטורים שונים בארץ ובעולם. מטרות השיימינג הן לקדם אינטרס ציבורי מסוים, כגון שמירה על איכות הסביבה, קבלת שירות אמין ומהיר מחברות ביטוח ופנסיה, שמירה על בריאות הציבור וכדומה. בפרק זה, ד"ר שרון ידין, מרצה עמיתה בהפקולטה למשפט...

פרופ׳ שרון חנס מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב המשקיעים המוסדיים בישראל מחזיקים נתח עצום משוק ההון המקומי, נתח שהולך ותופח מדי שנה. מדובר בתופעה כלל עולמית שבמסגרתה חסכונות הציבור מתועלים לידי משקיעים מוסדיים, שהם מתווכים פיננסים. השוק בישראל עבר שינוי עקב חוק הריכוזיות, והתערבותם של המשקיעים המוסדיים רק גדלה. למשל, הם ממנים דירקטורים ויוזמים שינויי תקנון בחברות בהן הם משקיעים. בפרק זה, פרופ׳...

נועה דיאמונד, המנחה הקלינית של הקליניקה לפרטיות בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב פסק הדין מוזיהוק נ' רשות האוכלוסין מעלה לדיון את סוגיית הפגיעה בפרטיות של אנשים שביקשו להיכנס לישראל כתיירים. הפרקטיקה הבעייתית של שיטוט של בקרי הגבול בטלפון הנייד, שמובילה לאובדן שליטה של האדם במידע על אודותיו, הוגדרה בפסיקה כ"חדירה למתחם פרטי ביותר של האדם". האם רשות האוכלוסין מוסמכת לעשות זאת? האם...

פרופ' שחר ליפשיץ, הפקולטה למשפטים השימוש בזרע מן המת שנוי במחלוקת. התפתחויות טכנולוגיות וריבוי חללים צעירים במלחמת חרבות ברזל הציפו שוב את הנושא. הנושא, מעלה שאלות משפטיות, מוסריות וחברתיות רבות על הורות ומשפחה בין עולם החיים למתים. בפרק זה פרופ׳ שחר ליפשיץ, חבר סגל הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן משוחח עם טל מימון ודנה למפרט, תלמידות הפקולטה, על הסוגייה הסבוכה של נטילת זרע מן המת. השיחה ע...

פרופ' ניבה אלקין-קורן, הפקולטה למשפטים בינה מלאכותית (AI) היא טכנולוגיה מתקדמת המשנה את פני המשפט והחברה. לצד היתרונות הרבים, מתעוררים אתגרים משפטיים ייחודיים: אתגר משפטי, אתגר משילות, ואתגר אסדרה. במענה לאתגרים אלה, וכחלק מהיחס המורכב בין המשפט לבין הטכנולוגיה, המשפט מתאים את עצמו לטכנולוגיה החדשה, למשל, על-ידי הסדרת הפיתוח וההטמעה של הבינה המלאכותית, והתאמת הכלים והכללים המשפטיים הקיימים למצ...

עורכת הדין חופית וסרמן-רוזן, דוקטורנטית בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב פריצתה של הבינה המלאכותית לחיינו היא מהפכה של ממש. מפליאה אותנו היכולת שלה לתת לנו פתרונות לשאלות מורכבות, ובמהירות. במקרים מסוימים, היא אפילו מחליפה לחלוטין החלטות אנושיות. אבל מה עומד מאחורי ההחלטות הללו? מה גורם למערכת לקבוע את מה שהיא קובעת? ולמה זה עלול להיות מסוכן? בפרק זה, עורכת הדין חופית וסרמן-רוזן, דוקטורנטית בפק...

פרופ׳ ארנה רבינוביץ'-עיני, מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה משחר האנושות בני אדם חיפשו צד שלישי שיכריע בסכסוכים שעולים ביניהם. בשנים האחרונות עולה עולם חדש שבו הצד השלישי איננו אדם, אלא מכונה. ההליך החדש מעוצב באופן שמתאים למרחב המקוון והוא משפיע גם על הסכסוכים שמתבררים בבית המשפט. בפרק זה פרופ׳ ארנה רבינוביץ'-עיני, מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה משוחחת עם איתי בן-ארצי ודנה למפ...

ד"ר אורי הכהן, מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ועמית מחקר במרכז מאיר שמגר למשפט דיגיטלי וחדשנות האם למידת מכונה של מודלים יוצרים של בינה מלאכותית (GenAI) היא "העתקה" אסורה של תוכן שמוגן בדיני זכויות יוצרים? או אולי, בינה מלאכותית דווקא מקדמת את מטרות דיני זכויות היוצרים על-ידי הנגשת תהליך היצירה לאוכלוסיות חדשות? מחקר חדש מציע גישה חדשנית: שימוש בבינה מלאכותית כמנגנון למדיד...

פרופ' טליה פישר, הפקולטה למשפטים מהי ענישה הסתברותית? האם ענישה הסתברותית היא משטר הכרעה יעיל יותר בהליך הפלילי שיעזור להשיג את מטרות הדין הפלילי? משטר ההכרעה הנוכחי בהליך הפלילי, מתייחד בבינאריות ודו-שלביות. השלב הראשון בהליך הוא שלב הכרעת הדין, שקובע אם הנאשם זכאי או אשם. אם הוכחה אשמת הנאשם מעבר לכל ספק סביר, נעבור לשלב השני, שלב גזר הדין, שבו העונש שמוטל על המורשע אמור להיות מוחלט, כלומר מ...

פרופ' אביחי דורפמן, הפקולטה למשפטים הפרדת רשויות מהווה את אחד מעמודי התווך הכי יציבים של הדמוקרטיה. עם זאת, לפעמים בחברות דמוקרטיות מודרניות עולות שאלות שמטילות ספק בהצדקות הוותיקות לעקרון זה. כך גם בחברה הישראלית עולה השאלה: מי אמור ליצור את הנורמות השונות שבמשפט? ייתכן, שהטיעון שבמאמר חדש יכול לענות על שאלות מסוג זו, דרך ההצדקה לפלורליזם מוסדי שבמוסד הפרדת הרשויות. מוסדות שונים מוציאים תחת י...

פרופסור תמי קריכלי כץ בני אדם נתונים להשפעת הטיות קוגניטיביות, אפילו שופטים ושופטות בבתי המשפט. לכן, הם עשויים להפלות בין בעלי דין שונים באופן לא מכוון כתוצאה מכך. מחקר חדש מצא שהעומס השיפוטי, שהוא בעיה מוכרת וידועה בוודאי בישראל, מהווה את אחד מהגורמים להטיות שיפוטיות. בפרק זה, פרופסור תמי קריכלי כץ, חברת סגל בכיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב משוחחת עם עדן לפיד וטל מימון, תלמידי הפקולטה, על...

ד״ר בל יוסף, מרצה מן החוץ בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב וחוקרת בכירה במכון תכלית עם קום המדינה התקבלו החלטות חשובות והרות גורל בקשר למבנה המשטר הישראלי. החלטה פחות ידועה עסקה בגודל הכנסת. מאז ועד היום כנסת ישראל מונה 120 חברים, למרות שאוכלוסיית ישראל גדלה פי עשרה מאז הקמת המדינה. בפרק זה ד״ר בל יוסף, מרצה מן החוץ בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב וחוקרת בכירה במכון תכלית משוחחת עם עדן לפיד...

עו״ד יוסי מנדלסון, מומחה לדיני משפחה מה הן צוואות הדדיות? למי כדאי לעשות אותן – ומתי ,ולמי מוטב להימנע מהן? האם תיקון 12 לחוק הירושה שהוסיף את האפיק של צוואות הדדיות חיזק את מעמדן, או דווקא יצר פלונטר משפטי עמוק יותר? כל הפרטים בהסכת החדש עם עו״ד יוסי מנדלסון. האזינו כאן. בשנת 2005 תוקן חוק הירושה ונוספה לו באופן רשמי האפשרות לצוואה הדדית. מה זו צוואה הדדית? למי היא מתאימה? ולמה הכנסתה לדין יצרה פ...

ד"ר שי ווזנר, הפקולטה למשפטים בשנת 2011 קבע בג"ץ כי הפרדה מגדרית כפויה בין גברים לנשים בקווי מהדרין – קווי אוטובוס המיועדים למגזר החרדי שבהם נשים יושבות מאחורה וגברים מקדימה, היא בלתי חוקית, וכי הטרדת נוסעות בעניין זה עלולה להוות עבירה פלילית. בפרק זה משוחח ד"ר שי ווזנר, מרצה בכיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, עם הודיה מיארה ואיתי בן ארצי, תלמידי הפקולטה, על נקודת המבט של הצי...

ד"ר שי נ. לביא, הפקולטה למשפטים , מומחה לסדר דין אזרחי, תובענות ייצוגיות וניתוח כלכלי של המשפט רובם המוחלט של ההליכים המשפטיים מסתיימים בפשרות. אולם פשרות מהוות מעין "קופסא שחורה" – הציבור לא חשוף לתוכן הפשרות, החקיקה בנושא דלה וההתערבות השיפוטית בתוכן הפשרות, ככלל, אינה קיימת. בפרק זה ד"ר שי נ. לביא, חבר סגל בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ומומחה לסדר דין אזרחי, תובענות יי...

ד"ר עידו קטרי, חבר סגל בביתהספר לעבודה סוציאלית ובפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב בשנים האחרונות המאבק למען שוויון זכויות לקהילות הקשת הטרנסית נתקל בהתנגדות מצד קבוצות שמרניות ברחבי העולם. מהליכי התאמה מגדרית בקטינים ועד רגולציה בתחום הספורט, הנושא עולה שוב ושוב לדיון ציבורי סוער. בפרק זה ד"ר עידו קטרי, חבר סגל בבית הספר לעבודה סוציאלית ובפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב משוחח עם או...

עו"ד סאוסן זהר, מנחה בקליניקה לזכויות אדם בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב היכן החברה הערבית רואה את עצמה ביחס לשינויים המתרחשים בשנים האחרונות בחברה ובמערכת המשפט בישראל? עו"ד סאוסן זהר, מנחה בקליניקה לזכויות אדם בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, משוחחת בפרק זה עם נטע צ'חנובסקי ואורן עובדיה, תלמידי הפקולטה, על מערכת היחסים שבין החברה הערבית ובתי המשפט. עו״ד זהר מציעה את נקודת...

פרופסור נטע זיו, סגנית הנשיא לשוויון, מגוון וקהילה באוניברסיטת תל אביב. היא המנהלת האקדמית של הגר - מחקר פיתוח דיור חברתי מחירי הדירות המאמירים והאוכלוסייה ההולכת וגדלה מעוררים אתגרים ושאלות בנוגע לזכות לדיור ולפתרונות האפשריים למשבר ההולך ומחריף. בפרק זה פרופסור נטע זיו משוחחת עם אורן עובדיה ושני שטילר, בניסיון לעשות סדר ולהסביר כיצד הגענו לאן שהגענו, כיצד ניתן להתמודד עם המשבר, ומה הצעדים שננקטי...