צעד אחר צעד

אורלי הפכה משכירה לעצמאית, גלית נסעה קצת לטייל לפני שחזרה לאותה עבודה, רונית יצאה לפנסיה, שלומית עזבה את הבית, ורד גילתה בעצמה ובמשפחתה עוצמות אדירות. מאיה וידר, עובדת סוציאלית ומנהלת מערך הליווי והתמיכה בעמותת אחת מתשע מרחיבה על החותם שמשאיר הסרטן ועל צמיחה פוסט טראומטית.

הילה אשחר היא מלווה רוחנית מוסמכת, מדריכה ומנחת קבוצות, מתמחה בליווי אנשים בסוף החיים ובאבל ואבדן. איתה בחרנו לדבר על כל הפחדים והפחד הגדול מכולם.

פעם קראו לה רפואה אלטרנטיבית, אחר כך רפואה משלימה, והיום היא כבר אינטגרטיבית. חלק מהטיפול. גלית, מירי, שלומית, אורלי ורביד – כולן השתמשו בה, והיום יש כבר יחידות לרפואה אינטגרטיבית במרכזים הרפואיים השונים. יאיר מימון, ד"ר לרפואה סינית ונשיא האגודה האירופית לרפואה סינית על יכולותיה של הרפואה האינטגרטיבית – דיקור, צמחי מרפא, שיאטסו וכו'.

לכל אחת מאיתנו יש או נכון יותר לומר היו חברים שנשרו בעקבות הסרטן. זה לא פשוט להיות חברה של חולה בסרטן שד. הוא גם מפחיד, את גם דואגת וגם לא בדיוק יודעת מה לעשות ואיך לעזור. מאיה וידר, עובדת סוציאלית ומנהלת מערך הליווי והתמיכה בעמותת אחת מתשע מבינה למה יש אנשים שבוחרים להתנתק מאיתנו כשאנחנו חולות ומעודדת איך לבקש עזרה.

רביד "נהנתה" מכל החבילה: טיפול פסיכולוגי במרכז הרפואי שבו טופלה, טיפול רגשי בעמותת אחת מתשע בהמשך, קבוצת תמיכה ו"חבורת סרטן". למטפלות השונות, היא אומרת, יכלה לספר הכל ולהגיע לעומקים שלא יכלה להגיע עם הקרובים לה. לא כולן צריכות הכל. מאיה וידר, עובדת סוציאלית ומנהלת מערך הליווי והתמיכה בעמותת אחת מתשע עונה לשאלה האם בכלל ומסבירה למה כדאי להיתמך.    

הילדים של ורד היו בני 13, 10.5, 7.5, 4.5 כשחלתה, ועל אף שהיה לה ברור שהיא תספר להם, היא ובן זוגה התלבטו מאוד מה להגיד. ד"ר מירי נהרי, פסיכולוגית קלינית, חינוכית ורפואית עושה סדר בשאלות הקשות האלה: איך צריך לספר, מי צריך לספר, ולמה ממש לא מומלץ להסתיר. רמז: במיוחד בארץ הקטנה שלנו, משפחה עם סודות זה תמיד מסתבך.    

גלית הרגישה שהיא צריכה להתיידד עם גופה מחדש, מירי שמחה שהסרטן פגש אותה בגיל מבוגר ולא צעירה ומלאת חשק ואורלי פשוט חיכתה שהכל יעבור והיא והגוף שלה יחזרו לעצמם. ד"ר רונית אלוני, מומחית בטיפול ושיקום מיני וזוגי, על איך מתיידדים בחזרה עם הגוף? מה הקשר בין העיניים שהסתכלו עלייך בילדותך ליכולת שלך להתמודד עם שד מצולק או משוחזר ומה תפקיד מבטו של בן או בת הזוג בהחלמה שלך.

האסוציאציה הראשונה של נשים שמתמודדות עם סרטן שד עם צמד המילים "תופעות לוואי" היא של אשה קירחת עם הראש בתוך האסלה, ותודה הוליווד שהביאה אותנו עד הלום. מירי מעידה שתופעות הלוואי היו הדבר הכי דרמטי בטיפולים. שלומית מציעה לא להתעניין בהן יותר מדי מראש. ד"ר נועה אפרת בן ברוך, מנהלת בדימוס של המכון האונקולוגי של המרכז הרפואי קפלן ברחובות, ויו"ר ראש חוג סרטן השד במסגרת האיגוד האונקולוגי ממליצה לא להאמין...

גלית נזכרת ברגע הזה, שהיא עומדת מול המראה, מרגישה שהיד שלה מלאה שיער והיא חוששת לפקוח את העיניים. הפחד מהקרחת, מהמראה שלך קרחת, משותף לכולן. לפעמים נדמה שהוא מפחיד יותר ממראה השד המשוחזר. מאיה וידר, עובדת סוציאלית ומנהלת מערך הליווי והתמיכה בעמותת אחת מתשע, מבינה את הפחד הזה, מרחיבה את הדיון על פחד מאובדנים בכלל, וכהרגלה, נותנת גם טיפים מעשיים.

כולן הכי מפחדות מכימותרפיה. מוכנות להכל, רק לא כימו. האם יש מקום לדיון עם האונקולוגית לגבי הטיפול? לד"ר נועה אפרת בן ברוך, מנהלת בדימוס של המכון האונקולוגי של המרכז הרפואי קפלן ברחובות, ויו"ר ראש חוג סרטן השד במסגרת האיגוד האונקולוגי חשוב להבהיר שהשד לא נורא כל כך: יש תכשירים נגד בחילות, ואפשר לפעמים למנוע את איבוד השיער. עוד היא מסבירה על טיפול לפני ניתוח, בדיקות גנומיות, והפחד להיפרד מהרופאה.

האם יש דרך נכונה לבשר את הבשורה, למה צריך לחכות כל כך הרבה זמן עד לקבלת תוצאות הביופסיה, האם יש דרך לתאם ציפיות לפני כריתה ושחזור, מתי מספיקה "רק" כירורגית ומה מרגישה הכירורגית בתוך כל זה?  פרופ' תניר אלוייס, מנהלת מערך השד והמחלקה לכירורגיית שד במרכז הרפואי הדסה בירושלים, ויו"ר החוג לכירורגיה של השד באיגוד הישראלי לכירורגיה עם התשובות.

שלומית, אורלי ומירי מספרות על הרגע הזה שבו מבשרים לך את תוצאות הביופסיה ואת מבינה, אם כי אולי עוד לא לגמרי, שזה מה שיש לך: סרטן שד. מאיה וידר, עובדת סוציאלית ומנהלת מערך הליווי והתמיכה בעמותת אחת מתשע, מנרמלת את הסיטואציה ומציעה דרכים להתמודד עם מצב הביניים הזה, עד שהכל מתחיל.