The Daily Sicha - השיחה היומית

התוכן מהפסוק "ושאבתם מים בששון" למדים רק ששאיבת המים צ"ל בשמחה אבל מהו הטעם לגודל השמחה שבזה, עד ש"מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו ?! וי"ל שכדי להוציא מלבן של צדוקים שאינם מודים בניסוך המים כל עיקר, תיקנו חכמים (אפי') בנוגע לשאיבת במים – שאינה אלא הכנה לניסוך המים – שתהי' בשמחה גדולה באופן יוצא מן הכלל (ע"ד הפירסום והפומבי בנוגע לקצירת העומר). וזהו גם הטעם שבנוגע לשמבה"ש דוקא הכינו מק...

התוכן 1. מהחילוקים הבולטים בין משה רבינו ואדמו"ר האמצעי, ה"אושפיזין" דיום זה, הוא: משה רבינו אכן קיבל את כל התורה כולה, גם פנימיות התורה, ואדרבה – בשעת מעמד הר סיני היו עניני פנימיות התורה בגלוי יותר מאשר עניני נגלה דתורה, אמנם בנוגע ללימוד התורה דכל ישראל במשך הדורות – עיקר ענינו הוא "רבינו" בנגלה דתורה. אבל אדמו"ר האמצעי הי' חידושו "רחובות הנהר" בפנימיות התורה, עד שגם בדורנו זה כאשר הגילוי וההפצ...

התוכן מענה לשואלים מהו המקור למ"ש אדה"ז בסידור שמצוה מן המובחר ליטול הד' מינים בסוכה ? ועוד, מזה שהשל"ה כותב על דבר זה "מצא כתוב בכתבי האריז"ל " "מוכיח" שאכן אין הכרח לזה עפ"י נגלה !: ובהקדמה, דלכאו' הקושיא על אדה"ז היתה צ"ל – להיפך: מדוע כותב ע"ז רק שזהו "מצוה מן המובחר", הרי הדין הוא דבסוכה צ"ל "תשבו כעין תדורו" עד שאפי' עניני הרשות צ"ל בסוכה, עאכו"כ שמצות ד' מינים צ"ל בסוכה מן הדין ?! והביאור:...

התוכן ידוע מה שאמרז"ל שמצוות לקיחת הד' מינים מורה על האחדות בין הד' סוגים בבני-ישראל – את הסוג שיש בהם תורה ("טעם") ומצוות ("ריח") ואת השאר הסוגים וכו'. ולכאו', מהו הצורך בלקיחת הד' מינים הגשמיים , הרי יכלו לפעול את האחדות ע"י העיקר – שיקחו א' מכל הד' סוגים דבנ"י ו"לנענעם" ביחד?! והביאור: הכוונה היא אכן לאחד את בנ"י – אבל זה צריך לבוא עד לעוה"ז הגשמי, נשמות בגופים . ועד"ז לא מספיק להסתגר בביהכנ"ס...

התוכן א) הקשר בין " מלכתחילה אריבער " למ"ש בחמישי דפ' וזאת הברכה : "דן גור ארי' יזנק מן ההבשן" - דן , ה" ירוד שבשבטים ", מקבל ענין שהוא "אריבער" למעלה מכל השבטים כולל "גור ארי' יהודה" - " גור ארי' " באופן של זינוק וקפיצה וכו'. וכן בסיום השיעור: "ובגאותו שחקים" - מקור ברכת כאו"א מישראל (כפי' רוב המפרשים) הוא ב" שחקים ", ובזה גופא באופן של " ובגאותו "! וברכות אלו נמשכות למטה מטה בפועל באופן של " וזא...

התוכן פעם אמר אדמו"ר מהר"ש : "הבעש"ט והה"מ הם כתר דאצילות, רבנו הזקן – ספי' החכמה, אדמו"ר האמצעי – ספי' הבינה, והאבא (הצ"צ) – דעת". והמשיך: "כתר הוא ממוצע, ויש בו בחי' תחתונה שבעליון ובחי' עליונה שבתחתון, ובבחי' עליונה שבתחתון יש בו יסוד ושרש החכמה, ולכן רבנו הזקן (חכמה) ישב במזריטש (כי המגיד הוא בחי' התחתונה שבכתר)". וסיים: "איצט דאַרף מען צופאָרן צום טאַטן [אל האהל הק' של הצ"צ] הערן וואָס ס'טוט...

התוכן תכלית השלימות והכוונה באמירת "שמע ישראל גו' אחד " עם כוונת מס"נ בפועל בסיום עבודת יוהכ"פ, בחי' יחידה שבנפש, היא – (לא יציאת הנפש מן הגוף, אלא) שהמס"נ תתבטא ותתגלה בכל פרטי העבודה דתומ"צ (וזהו שממשיכים לומר לאח"ז ג"פ "ברוך שם וגו'", וז"פ "ה' הוא האלקים"), ועד גם בעניניו הגשמיים , וכמו שאומרים לו מיד במוצאי יוהכ"פ " לך אכול בשמחה לחמיך "! אמנם האכילה הוא ע"י שיניים גשמיים וכו', אבל מי הוא האוכ...

התוכן ברכות כ"ק אדמו"ר שליט"א, ערב יום הכיפורים, ה'תש"מ: 1) בבית הכנסת אחר תפילת מנחה. 2) להתלמידים שיחיו, לפני "כל נדרי". ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-09-2026 Synopsis The Rebbe’s Brachos on Erev Yom Kipppur 5740: (a) in the main shul after Mincha and (b) to the yeshiva students before Kol Nidrei For a transcript in English of the Sicha: https://theda...

התוכן התחלת שישי דפ' האזינו הוא "כי אשא אל שמים ידי [ בשבועה . רש"י] ואמרתי חי אנכי לעולם, אם שנתי ברק חרבי וגו'", ובסיום השיעור "וכפר אדמתו עמו". וצ"ל מהו הצורך ב"שבועה", ועוד מוסיף "ואמרתי חי אנכי לעולם", ה"ז תביעה צודקת ?! והביאור: הדיוק בזה הוא שהענין ד"חי אנכי" יומשך " לעולם " – א) בעוה"ז למטה מעשרה טפחים. שהשכינה תרד ותראה בצרתם של ישראל, "גלו לאדום – שכינה עמהם ". וע"ז צ"ל "שבועה". ב) "לעול...

התוכן התוועדות זו קשורה עם ה"יאָרצייט" [של הרבנית הצדקנית חנה ע"ה], ומקרא מלא דיבר הכתוב "והחי יתן אל לבו" – שגם בנוגע לענין כזה , ענין של פירוד הנשמה מהגוף, ולפני כו"כ שנים, צ"ל מזה פעולה בנוגע ל"החי", "היום לעשותם". ובנדו"ד – הרי ההתבוננות וה"יפשפש במעשיו" צ"ל בעיקר בענינים המיוחדים לנשים , שכללותם – ג' הענינים המרומזים בר"ת " חנה " (או "החן") ומוזכרים במשנה במס' שבת (פ"ב מ"ו): נ דה, ח לה (וכשרו...

התוכן 1) בנוגע לעשרת-ימי-תשובה כותב הרמב"ם (הל' תשובה) " נהגו כל בית ישראל להרבות בצדקה ובמעשים טובים ולעסוק במצוות מראש השנה ועד יום הכפורים" יתר מכל השנה ", ומפרט את ענין הצדקה במיוחד אף שזה נכלל ב"מצוות" וכו'. ואף שפלא הדבר שענין זה לא מובא בטור ובשו"ע (שלכן לא מביאו אדה"ז בשולחנו) אע"פ שהם מביאים כו"כ הנהגות הקשורות לעשרת-ימי-תשובה ובכלל מביאים הם לשונות של הרמב"ם וכו', אבל בנוגע לפועל , מכיון...

התוכן כאן המקום להודות לאלו שהביעו את איחוליהם לקראת השנה החדשה, היות ואין ביכולת להודות לכאו"א בפרטיות, וכבר נאמר "ואברכה מברכיך" – בברכתו של הקב"ה ש"תוספתו מרובה על העיקר". הודעה נוספת עבור הרבים: ישנם כאלו שמתפלאים ע"ז שאינם מקבלים מענה על השאלות ששואלים – כבר אמרתי כמ"פ שמפני רוב הטרדות בימים אלו אין הזמן גרמא לענות לכאו"א בפרטיות. והעצה לדעת כיצד להתנהג – להתקשר עם ה"חלק אלקה ממעל ממש" שבלבו...

התוכן י"א שהמאורע ד"צום גדלי'" אירע בר"ה עצמו (אלא שדחו את הצום ליום חול שלאח"ז). ולכאו' הענין ד" צום גדלי'" הוא להיפך מר"ה שהוא זמן שמחה , ובאופן ד" אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו . . כי חדות ה' היא מעזכם", ומזה מובן במכ"ש בנוגע לרוחניות הענינים, ובפרט ביום שה' מקבל בשלימות את ה"תמליכוני עליכם"?! ומכיון שכל דבר הוא הוראה בעבודת ה', ובפרט ענין כזה , צ"ל קשר בין הענינים, ואדרבה – מ...

התוכן התרת נדרים, וברכת כ"ק אד"ש אחרי התרת נדרים ואחרי קבלת הפ"נ כללי, כ"ט אלול ה'תשמ"ט, ערב ש"ק ר"ה ה'תש"נ. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-09-2026 Synopsis Hataras Nedarim and the Rebbe’s brachah after receiving the Pan Klali , 29 Elul 5749, Erev Rosh Hashanah 5750 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-09-2026 לזכו...

התוכן 1) לילה זו נק' " זכור ברית " מצד הפזמון " זכור ברית אברהם וכו'" שי"א בסליחות דער"ה. ואע"פ שלפי מנהגנו אין אומרים זה, אבל " שמא מילתא היא ": קשר של " ברית " הוא למע' מטו"ד ולא משתנה , וכך צ"ל הקשר עם ה'. ויה"ר שה" זכור ברית אברהם וכו'" כשלעצמו ימשיך ענין זה בפועל כבר ביום א' דר"ה (שבש.ז. חל בשבת והענינים נפעלים מצד עצם קדושת השבת ), שמיד אחרי הזמן דתק"ש (אם זה הי' ביום חול) כבר תתקיים הענין ד...

התוכן יש דיעה בגמ' שמ"ש "שבתון זכרון תרועה" הכוונה שבר"ה שחל להיות בשבת לא יהי' "תרועה ממש, אלא מקראות של תרועה יאמרו ". היינו שישנו אז חיוב מן התורה לומר פסוקי שופרות. ואע"פ שלפי המסקנא פסוק זה הוא רק אסמכתא, אבל "אלו ואלו דברי אלקים חיים". לפי דיעה זו נמצא שבר"ה שחל להיות בשבת יש בנוסח התפלה , שבו אומרים פסוקי שופרות, חיוב מן התורה ! (ועד"ז בנוגע לנוסח הוידוי ביוהכ"פ וכו'). ובענין זה רואים גודל...

התוכן א) ברכת ה' ד"ברכנו אבינו" הוא כש"כולנו כאחד", ובודאי לא ידקדק ה' עד כמה הוא ה"כולנו כאחד" כי בפנימיות הלב רוצה בזה כל אחד!; סיום ימי סליחות צ"ל בשמחה גדולה שפורצת כל הגדרים ופועלת הרחבה כפשוטה בכל הענינים ונצחון גמור על היצה"ר וכו'. ב) ביום ג' דסליחות היו הרביים אומרים מאמרים ביחידות , החל מאדה"ז שחזר מאמר "רק לבנו המיוחד" ועד"ז שאר הרביים וכו', וכל אחד צווה שהענין יישאר בסוד , וכן אמר אדמו"...

התוכן בפסוק [בשני דפ' האזינו] "כי חלק הוי' עמו יעקב חבל נחלתו" ישנם ב' ענינים: א) יעקב חבל נחלתו. וכמ"ש בד"ה באתי לגני ה'תש"י שנשמת האדם הוא החבל המקשר את האדם הנמצא למטה עם שרשו ומקורו למעלה, והיא "שזורה" מתרי"ג נימין, תרי"ג כחות (כנגד רמ"ח איברים ושס"ה גידים שבגוף) שבהם תלויים התרי"ג מצוות. אבל על ההתקשרות של ה"נימין" (וגם על כללות ההתקשרות שע"י החבל) יכולה הרוח שטות להעלים. ב) למעלה מזה – " חלק...

התוכן יש לספק צרכי החגים דחודש תשרי לכל הנצרכים, החל מר"ה ע"פ מ"ש בקשר לר"ה "אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאשר אין לו". וכדי שזה לא יהי' באופן ד"דקדירא דבי שותפי", ה"ז לכל לראש שייך לרבני המקום ומנהיגי הקהל. ולהתחיל בזה מיד, כך שכבר בערב ר"ה יהיו לכולם את מה שצריך, ועאכו"כ ב"זמן שמחתנו"; התחלת אמירת הסליחות היא "לך הוי' הצדקה ", ובתור הכנה לזה יש להתעסק בענין הצדקה , ואז יקויים מ"ש "טרם יקרא...

התוכן " אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם , ראשיכם שבטיכם .. שואב ממיך וגו'" [כמ"ש בתחילת פ' נצבים]. ומבאר בזה אדה"ז בלקו"ת ש"היום" קאי על ראש השנה, שאז הוא הזמן שבנ"י מתאחדים לאחדים כאחד להכתיר הקב"ה למלך, "תמליכוני עליכם .. במה בשופר". ואז נעשה, כבהמשך הכתוב "לעברך בברית ה"א וגו'" – דענין הכריתת ברית הוא כמו שני אוהבים שכורתים ברית ביניהם ש"שניהם עוברים בתוך גוף אחד להיות לאחדים". אבל ההתחלה ב...

התוכן הכוונה בהאמור לעיל אודות ההוספה בלימוד התורה היא גם להאורחים . עליהם לארגן מיד שיעורי תורה לפחות פעמיים ביום – בלימוד הלכה למעשה ובלימוד לשם לימוד התורה, תפלה בציבור ונתינת הצדקה וכו'. ואשרי חלקם של כל המשתתפים, ובכך גם יפעלו על התושבים שגם הם יוסיפו בלימוד התורה (ובמכ"ש וק"ו). כל השנה זמנו הוא, ועאכו"כ בחודש אלול ובי"ב ימים האחרונים של החודש; כאן המקום להביע יישר-כח על גודל הנחת-רוח מהמארגנ...

התוכן זה שגם אצל בני-נח שייך להיות הבנה בתורה (בנוגע לז' מצוות וכו') [אע"פ דגם זה שבנ"י יכולים להבין את התורה, חכמתו של הקב"ה , הוא רק בגלל ש" נתן לנו את תורתו"], הוא, כי ה' רוצה שיהי' " ובחרת בחיים " [כמ"ש בסיום פ' נצבים], שהאדם יבחור בבחירתו החפשית ללמוד תורה, ואם השגת התורה היתה קיימת בגלוי רק אצל בנ"י היתה מתבטלת כל ענין הבחירה. וההוראה : מכאן רואים עד כמה נוגע להקב"ה ענין הבחירה אצל בנ"י, עד...

התוכן בפסוק "ומל ה' אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך" [רביעי פ' נצבים] יש שייכות גלוי' לחודש אלול – ד" א ת ל בבך ו את ל בב" ר"ת אלול. בר"ת זה לא נכללו התיבות שבתחלת הפסוק "ומל ה"א", כי תוכן העבודה דחודש אלול מתבטא בד' תיבות אלו דוקא . והביאור: העבודה דתומ"צ, ובפרט עפ"י הדגשת תורת החסידות, הוא להביא האדם לידי ביטול . וזהו גם החידוש דחודש אלול , דגם כאשר עוסקים בענינים של " שדה " מרגישים מציאותו של המלך ו...

התוכן הענין שח"י אלול הוא יום ההולדת של הבעש"ט ואדמו"ר הזקן – נתפרסם ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא הדור , שענינו – להשפיע על בני דורו ובאופן של ("נשיא" מלשון) " התנשאות " – לאחרי שהאדם עובד עבודתו ככל יכלתו , הרי נשיא הדור, שהוא ה"משה" שבדור ה"עומד בין ה' וביניכם", מגביה ומרומם אותו בדרך "אתערותא דלעילא" שעי"ז ניתוסף בעבודתו כהנה וכהנה; גם לאחרי ה" עלי' " והשלימות בדורו של הבעש"ט ובדורות שלאח"ז – נפעל...

התוכן ימים אלו הם זמן מסוגל לעריכת התוועדויות להיותם באמצע ימי השבע-ברכות של חתונת כ"ק מו"ח אדמו"ר [בי"ג אלול], שבא בהמשך ליום חתונת אביו [בי"א אלול]. ח"י אלול הוא יום הולדת של הבעש"ט ואדה"ז. ההוראה מפ' נצבים-וילך (לאנשים נשים וגם לטף ): " נצבים " מורה על עמידה בתוקף . ובעבודה: עבודה בענין א', להתחזק בענין זה עצמו בתוקף גדול. ו" וילך " מורה על תנועת ההליכה מדרגא לדרגא. ובעבודה: שבכל ענין מחפש הדרך...