לימוד החת״ת היומי - הרב שמרי׳הו הראל

פרקים ס״ט-ע״א

החומש היומי ליום חמישי, פרשת וזאת הברכה, י"ג בתשרי ה'תשפ"ז (24 בספטמבר 2026). בקטע זה ממשיך משה רבנו לברך את השבטים ומדמה את שבט דן לגור אריה חזק המזנק ושומר על אזורי הגבול. שבט נפתלי זוכה לברכת שפע ושובע מנחלתו הפורייה הכוללת את ים הכנרת, ושבט אשר מבורך בבנים רבים, באהבת אחיו ובאדמה המפיקה שפע עצום של שמן זית, עד כדי כך שמתואר כמי ש"טובל בשמן רגלו". לקראת סיום, משה עובר לב...

התניא היומי ליום רביעי, י"ב בתשרי ה'תשפ"ז (23 בספטמבר 2026). קטע זה מסיום איגרת כ' בספר התניא מסביר את עיקרון ה"אור חוזר", לפיו דווקא הדרגות התחתונות ביותר בעולם הגשמי (כמו דומם וצומח) מכילות את האור האלוהי העוצמתי ביותר. משום כך, הדרגות העליונות בבריאה תלויות בתחתונות – האדם (מדבר) והחי ניזונים מהצומח ואף שואבים ממנו את צלילות דעתם, ואפילו המלאכים העליונים מתעלים וניזו...

פרקים ס״ו-ס״ח

החומש היומי ליום רביעי, פרשת וזאת הברכה, י"ב בתשרי ה'תשפ"ז (23 בספטמבר 2026). קטע זה מתוך פרשת "וזאת הברכה" עוסק בברכות משה רבנו לשבטים זבולון, יששכר וגד טרם כניסתם לארץ. משה מברך את זבולון ויששכר על השותפות הייחודית ביניהם, במסגרתה זבולון עוסק במסחר ימי משגשג ומפרנס את יששכר שמתפנה ללימוד תורה ולחישוב לוחות השנה – שותפות שמביאה לשפע כלכלי ומקרבת את אומות העולם להכיר באל אח...

התניא היומי ליום שלישי, י"א בתשרי ה׳תשפ״ז (22 בספטמבר 2026) – בקטע זה, המשך לאגרת קודש כ', מוסבר כיצד יסוד העפר (האדמה הפיזית) מגלה את עוצמת אור האין-סוף בצורה גלויה יותר מכל היסודות העליונים ממנו. בעוד הנבראים העליונים נוצרו ב"יש מאין" באופן חד-פעמי (כמו חיות הים והיבשה שנבראו בששת ימי בראשית מכוח "ישרצו המים"), יסוד העפר פועל תמיד כ"אין-סוף" המצמיח "יש...

פרקים ס-ס״ה

החומש היומי ליום שלישי, פרשת וזאת הברכה,י״א בתשרי ה׳תשפ״ז (22 בספטמבר 2026) – בקטע זה, שהוא החלק השלישי של פרשת וזאת הברכה, משה מברך את שבט יוסף בשפע כלכלי וחקלאי נדיר: הארץ שלו תהיה מבורכת בטל שמים, במים תת-קרקעיים, בתבואה משובחת הנהנית מאור השמש והירח, ובפירות משובחים שמקדימים להבשיל, תוך שהכל נעשה ברצונו ובהשגחתו של ה', "שוֹכְנִי סְנֶה" (שהתגלה למשה בסנה). משה מברך גם את כוחו הצבא...

התניא היומי ליום שני, י' בתשרי ה׳תשפ״ז (21 בספטמבר 2026) – קטע מופלא זה מתוך אגרת הקודש חושף את "ריקוד הבריאה" האלוהי, שבו אור האין-סוף יורד ומשתלשל באהבה כדי להפיח חיים בעולם הגשמי. אף על פי שהאור העליון הוא עצום ונטול גבולות, הוא עוטה על עצמו לבושים ומצמצם את עצמו ברכות אל תוך "כלים" רוחניים, כדי לאפשר למציאות שלנו להתקיים בצורה מגוונת ומוחשית מבלי להתבטל. אולם, הפלא המרג...

פרקים נ״ה-נ״ט

החומש היומי ליום שני, פרשת וזאת הברכה,י' בתשרי ה׳תשפ״ז (21 בספטמבר 2026) – בקטע זה מתוך פרשת "וזאת הברכה", משה רבנו מברך את שבטי לוי ובנימין. הוא משבח את שבט לוי על מסירותם ונאמנותם המוחלטת לה' במדבר – אף במחיר של פגיעה בקרוביהם בעת חטא העגל – ובזכות כך הם זוכים בתפקידי הקודש של הוראת המשפט והתורה לעם, וכן בעבודת הקורבנות והקטורת. מיד לאחר מכן מברך משה את שבט בנימין, המכונה &quot...

התניא היומי ליום ראשון, ט' בתשרי ה׳תשפ״ז (20 בספטמבר 2026) – קטע זה מספר התניא (אגרת הקודש כ') עוסק בקשר ובהיררכיה שבין לימוד תורה לקיום המצוות המעשיות. מוסבר בו שלמרות שהתורה נראית רוחנית ושכלית יותר מהמצוות הגשמיות, בשורשן העליון ביותר המצוות דווקא עליונות וקודמות לתורה. הסיבה לכך היא שתכלית הבריאה היא להמליך את ה' דווקא בתוך העולם הגשמי שלנו דרך המעשה, ולכן התורה נועדה בסופו של דבר...

פרקים מ״ט-נ״ד

החומש היומי ליום ראשון, פרשת וזאת הברכה, ט' בתשרי ה׳תשפ״ז (20 בספטמבר 2026) פרשת "וזאת הברכה" מתעדת את ברכתו האחרונה של משה רבנו לעם ישראל רגע לפני פטירתו. משה פותח את דבריו בשבח לה' תוך תזכורת מרגשת למעמד הר סיני, שבו ניתנה התורה באש ובאהבה גדולה לעם. לאחר ההקדמה הכללית וההצהרה כי התורה היא מורשת נצחית לקהילת יעקב, משה עובר לברך את השבטים באופן אישי, החל מברכת חיים והמשכיות לראו...

התניא היומי למוצאי שבת, ח' בתשרי ה׳תשפ״ז (19 בספטמבר 2026). קטע זה מאגרת הקודש (אגרת כ') בתניא ממשיך לעסוק בתהליך הבריאה והתהוות העולמות. רבנו הזקן מסביר כי עיקר תחושת ה"יש" והנפרדות של הנבראים (בעולם הבריאה ומה שמתחתיו) נובעת מספירת ה"מלכות" של עולם האצילות, שכן מלוכה מעצם טבעה דורשת "עם" – נתינים נפרדים המרוחקים ממעלת המלך. אף על פי שהנבראים נבראו בכוח האין-...

פרקים מ״ד-מ״ח

החומש היומי למוצאי שבת, פרשת האזינו, ח' תשרי. ( 19 בספטמבר 2026) קטע זה מתאר את סיום השמעת שירת האזינו לעם על ידי משה ויהושע (תוך הפגנת ענווה משותפת), והדגשת החשיבות הקיומית של שמירת התורה שעליה נאמר "כִּי הוּא חַיֵּיכֶם". מיד לאחר מכן, מצווה אלוהים על משה לעלות אל הר נבו ב"עצם היום הזה" – באופן גלוי לעיני כל ישראל – כדי להשקיף מרחוק על ארץ כנען. משה מתבשר כי ימות על ההר במ...

התניא היומי ליום שישי, ז' בתשרי ה׳תשפ״ז (18 בספטמבר 2026). קטע זה מאגרת הקודש בתניא מבאר את מעמדן הרוחני של הנשמות והמלאכים בעולם האצילות ואת תהליך בריאת המציאות. בעוד שנשמות ומלאכים באצילות (ואף נשמות צדיקים שירדו לעולם) אינם מהווים ישות נפרדת אלא הארה אלוקית מוגבלת, אין ביכולתם לברוא "יש מאין" – כוח השמור בלעדית לאור האין-סוף האלוקי. כדי לברוא נבראים מוגבלים, אור האין-סוף מתלבש בכל...

פרקים ל״ט-מ״ג

החומש היומי ליום שישי, פרשת האזינו , ז' בתשרי ה׳תשפ״ז (18 בספטמבר 2026). קטע זה מתוך שירת האזינו, יחד עם פירוש רש"י, מתאר את שבועתו הנצחית של הקדוש ברוך הוא לעשות משפט וצדק באומות שפגעו בעם ישראל. רש"י מסביר כי בניגוד למלך בשר ודם, הקב"ה חי לעולם, ולכן הוא יכול להיפרע מאויביו בזמן הנכון ולא מתוך חיפזון. הפסוקים מבטיחים כי לבסוף ינקום אלוהים את דם עמו, יעניש את האויבים על סבלות י...

התניא היומי ליום חמישי, ו' בתשרי ה'תשפ"ז (17 בספטמבר 2026): קטע זה מתוך אגרת הקודש (אגרת כ') בתניא עוסק בתהליך ההתהוות של המציאות הנבראת ("היש") מתוך מקורה האלוהי שבעולמות העליונים. רבנו הזקן מסביר כיצד בעולמות התחתונים (בריאה, יצירה ועשיה), הכלים ואורות ה"נפש-רוח" נחשבים למציאות של "יש" מוגבל, שנוצרה ומוחית מתוך "חיצוניות הכלים" של עולם האצ...

פרקים ל״ה-ל״ח

החומש היומי ליום חמישי, פרשת האזינו, ו' בתשרי ה'תשפ"ז (17 בספטמבר 2026) בחלק זה של שירת האזינו מועבר מסר נוקב של תוכחה לצד נחמה עתידית לעם ישראל: אלוהים מבקש מהעם להבין שניצחון אויביהם אינו נובע מחוזקם או מאלוהיהם, אלא מכך שה' הסגיר את ישראל כעונש על חטאיהם. רש"י מסביר ומדגיש כי ה' שומר וגוֹנֵז את הנקמה לאויבים, וכאשר כוחם של ישראל יאפס לחלוטין ויסתבר שאלילי השקר חסרי כל...

התניא היומי ליום רביעי, ה' בתשרי ה'תשפ"ז (16 בספטמבר 2026) - קטע זה מספר התניא (אגרת כ') מבאר את המושג "יש מאין" ומסביר את הפער בין נקודת המבט האלוהית לזו של הנברא. מצד האמת האלוהית ("קמיה"), כל הנבראים בטלים לחלוטין במקורם המהווה אותם בכל רגע, ממש כשם שקרן אור בטלה בתוך השמש, ואין להם באמת קיום עצמאי. אולם, מכיוון שהנברא אינו מסוגל להשיג או להבין כלל את הכוח ה...

פרקים כ״ט-ל״ד