לימוד החת״ת היומי - הרב שמרי׳הו הראל

התניא היומי ליום שני, י״א אלול ה׳תשפ״ו (24 באוגוסט 2026): קטע זה מתוך "אגרת הקודש" בספר התניא מסביר את ההבדל העמוק בין נתינת צדקה רגילה לבין נתינה מתוך מאמץ והתגברות על היצר (המכונה "עבודת הצדקה"). בעוד שנתינה רגילה אכן עושה "שלום" בעולמות העליונים ומעוררת גילוי רוחני בנפש האדם, ההשפעה שלה בעולם הזה היא זמנית (בעיקר בשעת התפילה), ולאחריה הרע שוב יכול להתעורר. לעומת זא...

פרקים ס-ס״ה.

החומש היומי ליום שני, פרשת כי תבוא, י״א אלול ה׳תשפ״ו (24 באוגוסט 2026): קטע זה מתוך פרשת כי תבוא עוסק במצוות "וידוי מעשרות". בשנה השלישית למחזור השמיטה, לאחר שהאדם מסיים להפריש ולחלק את כל המעשרות כראוי ללוי, לגר, ליתום ולאלמנה, עליו להצהיר בפני ה' שקיים את המצווה בשלמותה וללא פגמים (כגון אכילה בטומאה או באבלות). לאחר שהאדם מעיד כי מילא את חובתו כלפי שמיים וכלפי החברה, הוא חותם את דב...

התניא היומי ליום ראשון, י' באלול ה'תשפ"ו (23 באוגוסט 2026) קטע זה (מתוך אמצע איגרת י"ב בספר התניא) מסביר את ההבדל הרוחני והמעשי בין "מעשה" הצדקה לבין "עבודת" הצדקה. בעל התניא מלמד שעַם ישראל ניחן בטבע מולד של רחמנות וגמילות חסדים, מכיוון שנשמתם נמשכת ממידותיו של הבורא שבהן שולטת מידת החסד. כאשר מתן הצדקה נובע מתוך רגש הרחמנות הטבעי והאוטומטי הזה, הדבר מוגדר כ&...

פרקים נ״ה-נ״ט.

החומש היומי ליום ראשון, פרשת כי תבוא, י' באלול ה'תשפ"ו (23 באוגוסט 2026) קטע זה, הפותח את פרשת "כי תבוא", מתאר את מצוות הבאת הביכורים לבית המקדש. התורה מצווה כי לאחר הכניסה לארץ וירושתה, יש לקחת את ראשית פירות האדמה (משבעת המינים בהם נשתבחה הארץ), להביאם לכהן ולשאת את הצהרת "מקרא ביכורים". הצהרה זו היא מעמד מרגש של הכרת הטוב, שבו האדם סוקר את ההיסטוריה של עם ישראל...

התניא היומי למוצאי שבת, ט' באלול ה'תשפ"ו (22 באוגוסט 2026) קטע זה (מתוך אמצע איגרת י"ב בספר התניא) ממשיך להסביר את ההשפעה הרוחנית של מצוות הצדקה ולימוד התורה. הטקסט מתאר עיקרון רוחני בסיסי: "התעוררות מלמטה" (מעשיו של האדם בעולם הזה) גורמת ל"התעוררות מלמעלה" (שפע רוחני מאת ה'). כאשר יהודי נותן צדקה מתוך חמלה ומעודד את העני, הוא גורם להשפעת אור אלוקי שיוצר &...

פרקים מ״ט-נ״ד.

החומש היומי למוצאי שבת, פרשת כי תצא, ט' באלול ה'תשפ"ו (22 באוגוסט 2026) קטע זה, החותם את פרשת "כי תצא" (העלייה השביעית), מקבץ שורה של מצוות חברתיות ומוסריות המדגישות צדק, הגינות וחמלה כלפי החלשים בחברה. התורה מזהירה מפני עושק והלנת שכר של פועלים, דורשת משפט צדק לגר, ליתום ולאלמנה, ומצווה להשאיר עבורם מתנות עניים מתנובת החקלאות (שכחה, פאה ועוללות). בנוסף, מפורטים דינים כמו אחריות אישית לחטאים (אבות...

התניא היומי ליום שישי, ח' באלול ה'תשפ"ו (21 באוגוסט 2026) קטע זה, מתוך תחילת איגרת י"ב בספר התניא, פותח בשאלה על ההבדל בין "מעשה" הצדקה המביא ל"שלום", לבין דרגה גבוהה יותר של "עבודת" הצדקה המביאה ל"השקט ובטח". כדי להסביר תחילה את מהות ה"שלום", מתאר הטקסט כיצד הקדוש ברוך הוא יוצר הרמוניה בין כוחות רוחניים מנוגדים: מידת החסד (המשולה...

פרקים מ״ד-מ״ח.

החומש היומי ליום שישי, פרשת כי תצא, ח' באלול ה'תשפ"ו (21 באוגוסט 2026) קטע זה (העלייה השישית מפרשת "כי תצא") עוסק בשורת מצוות חברתיות ומוסריות שנועדו להגן על כבוד האדם, על התא המשפחתי ועל החלשים בחברה. הוא פותח בדין חתן בשנה הראשונה לנישואיו, הפטור משירות צבאי ומחובות לאומיות כדי להישאר בביתו ולשמח את אשתו. בהמשך, התורה מפרטת הגנות על אנשים בעת מצוקה כלכלית: נאסר על מלווה לק...

התניא היומי ליום חמישי, ז' באלול ה'תשפ"ו (20 באוגוסט 2026) קטע זה (מתוך סיום איגרת י"א בספר התניא) מדגיש את החובה לחיות בשמחה תמידית ומתוך אמונה שלמה שכל מאורעות החיים מגיעים ישירות מהקדוש ברוך הוא והם טובים בתכלית, גם אם נדמה לנו אחרת. המחבר מסביר שעצבות ותלונות נובעות מאנוכיות ומהוות פגם מהותי באמונה, שכן אצל המאמין האמיתי, מאורעות העולם הזה – בין אם הם נוחים או קשים – שווים לח...

פרקים ל״ט-מ״ג

החומש היומי ליום חמישי, פרשת כי תצא, ז' באלול ה'תשפ"ו (20 באוגוסט 2026) קטע זה (העלייה החמישית מפרשת "כי תצא") עוסק בשני נושאים הלכתיים וחברתיים: זכויות פועלים בחקלאות ודיני גירושין. בתחילה, התורה מתירה לפועל העובד בכרם או בשדה תבואה לאכול מהיבול בזמן הקטיף והקציר ככל שיחפוץ כדי לשבוע, אך אוסרת עליו לקחת מהתוצרת הביתה בתוך כליו הפרטיים. לאחר מכן, הקטע מפרט את יסודות דיני הגי...

התניא היומי ליום רביעי, ו' באלול ה'תשפ"ו (19 באוגוסט 2026) איגרת י"א בספר התניא קוראת לאדם להשתחרר מהתלות ברצונות גשמיים, אפילו הבסיסיים ביותר כמו משפחה, בריאות ופרנסה, ולשאוף אך ורק לחיות האלוקית שמקיימת אותם. בבסיס תפיסה זו עומדת האמונה שכל המציאות נבראת מחדש בכל רגע ורגע יש מאין על ידי הקדוש ברוך הוא, מתוך מקור של טוב מוחלט ואינסופי; משום כך, גם מה שנחווה על ידינו כרע, קושי או...

פרקים ל״ה-ל״ח.

החומש היומי ליום רביעי, פרשת כי תצא, ו' באלול ה'תשפ"ו (19 באוגוסט 2026) הקטע הרביעי מפרשת כי תצא מציג שורת מצוות שנועדו לבסס חברה מוסרית, טהורה וקדושה בשגרה ובשעת מלחמה. הוא פותח ביחס של סלחנות מוגדרת כלפי עמים מסוימים (היתר לדור שלישי של אדומים ומצרים לבוא בקהל), וממשיך בהנחיות קפדניות לשמירה על היגיינה וטהרה במחנה הצבאי, מתוך תפיסה שהשכינה שורה בו ודורשת קדושה. בנוסף, הקטע מפרט דיני...

התניא היומי ליום שלישי, לה׳ אלול ה׳תשפ״ו (18 באוגוסט 2026) – בתניא מוסבר ש״חסדי ה׳״ הם חסד וצדקה ללא גבול, בדומה לחסדו האינסופי של הקב״ה. מכיוון שאדם אינו שלם ויש בו פגמים שזקוקים לתיקון, עליו להרבות בצדקה ובחסד כדי לעורר עליו רחמים וחסד עליון. לכן נאמר ש״אין ישראל נגאלין אלא בצדקה״ – כאשר הצדקה נעשית מתוך נדיבות ורחמים, מעבר לגבול הרגיל, היא מסייעת לתקן את הפגמים ומביאה את האדם והעולם לגאולה.

פרקים כ״ט-ל״ד.

החומש היומי ליום שלישי, פרשת כי תצא, ה׳ אלול ה׳תשפ״ו (18 באוגוסט 2026) – בפרשה התורה מלמדת על אחריות האדם למנוע סכנה ולשמור על הסובבים אותו, וכן על חשיבות ההרחקה מאיסורים ושמירה על גבולות התורה. רש״י מדגיש את העיקרון ש״מצווה גוררת מצווה״ – קיום מצווה אחת מוביל למצוות נוספות. בנוסף, התורה מזהירה מפני פגיעה באחרים, לשון הרע והאשמות שקריות, ומלמדת על ההבדל בין מצב שבו אדם אשם לבין מצב שבו אדם אנוס וא...

התניא היומי ליום שני, ד אלול ה׳תשפ״ו (17 באוגוסט 2026) – עיקר התשובה הוא חרטה עמוקה בלב, שמעוררת אור עליון לתקן את הפגמים שנוצרו על ידי החטאים. כדי להמשיך אור זה בעולם, יש צורך בצדקה ובחסד בריבוי וללא גבול, שכן הקב״ה משפיע חסד בלי גבול על העולמות, שאין להם דבר משל עצמם. לכן צדקה יכולה להביא לתיקון וכפרה עמוקים יותר מקרבן, שהוא מוגבל בשיעורו. עם זאת, מי שלא זקוק לתיקון מיוחד אינו רשאי לבזבז יותר מח...

פרקים כ״ג-כ״ח.

החומש היומי ליום שני, פרשת כי תצא, ד' באלול ה'תשפ"ו (17 באוגוסט 2026) הקטע מתוך פרשת כי תצא עוסק בשורת מצוות מוסריות וחברתיות המדגישות את כבוד האדם, ערבות הדדית וחמלה בחיי היומיום. הקטע פותח בחובה לקבור אדם שהוצא להורג באותו היום כדי לשמור על כבוד הבריות (שנבראו בצלם), וממשיך בציוויים מעשיים על עזרה לזולת, כגון החובה המוחלטת להשיב אבדה לבעליה מבלי להעלים עין, והסיוע לאדם שבהמתו קרסה ב...

.