לימוד החת״ת היומי - הרב שמרי׳הו הראל

פרקים ע״ב-ע״ו.

החומש היומי ליום רביעי, פרשת שמיני, י״ד בניסן התשפ״ו (1 באפריל 2026). בפרשת שמיני (רביעי), לאחר מות נדב ואביהוא, משה מצווה את אהרן ובניו הנותרים להמשיך בעבודת המשכן ולאכול את המנחה ואת חזה ושוק השלמים, למרות היותם באנינות (אבלות ראשונית). רש"י מסביר כי המונח "הנותרים" מרמז שגם אלעזר ואיתמר היו ראויים לעונש על חטא העגל, אך תפילת משה הצילה אותם. כמו כן, הפסוקים מבחינים בין "קודשי...

התניא היומי ליום שלישי, י"ג ניסן התשפ"ו (31 במרץ 2026). בפתיחת פרק מ' בספר התניא, מסביר רבנו הזקן כי תורה ומצוות זקוקות ל"כנפיים" של אהבה ויראה כדי להתעלות מעלה. לימוד הנעשה מתוך הרגל ("מצוות אנשים מלומדה") ללא כוונה "לשמה", אינו עולה לספירות העליונות (שהן אלוהות) אלא נשאר ב"חיצוניות העולמות" ויוצר מלאכים. חמור מכך, לימוד הנעשה "שלא לשמה&q...

פרקים ס"ט-ע"א.

החומש היומי ליום שלישי, פרשת שמיני, י"ג ניסן התשפ"ו (31 במרץ 2026). קטע זה בפרשת שמיני מתאר את השיא של חנוכת המשכן והתגלוּת השכינה הופך לטרגדיה כאשר נדב ואביהוא, בני אהרן, מקריבים "אש זרה" ומתים באש שיצאה מלפני ה'. משה מנחם את אהרן בהסבר כי מותם מקדש את שם ה' במעגלו הקרוב ביותר ("בקרביי אקדש"), ואהרן מקבל את הדין בשתיקה מופתית. בהמשך, מצווה התורה על הכוהנים את...

שיעור התניא היומי ליום שני, י"ב בניסן התשפ"ו (30 במרץ 2026). בסיום פרק ל"ט בליקוטי אמרים, מסביר אדמו"ר הזקן כי לימוד תורה "שלא לשמה" (לשם כבוד עצמי) נופל זמנית לקליפת נוגה, אך עתיד לעלות לקדושה כאשר הלומד יעשה תשובה, שכן "לא ידח ממנו נדח". לעומת זאת, לימוד שנעשה "סתם" (ללא כוונה כלל) אינו זקוק לתשובה ועולה למעלה מיד כשהלומד חוזר על אותו עניין בכוונ...

פרקים ס"ו-ס"ח.

שיעור החומש היומי ליום שני, פרשת שמיני, י"ב בניסן ה'תשפ"ו (30 במרץ 2026). פרשת שמיני (קריאת יום שני) מתארת את שיא חנוכת המשכן: אהרון מסיים להקריב את קורבנות המנחה והשלמים של העם, מברך את הנוכחים בברכת כהנים ויורד מעל המזבח. לאחר מכן, משה ואהרון נכנסים יחד לאוהל מועד כדי ללמדו את מעשה הקטורת ולהתפלל על השראת השכינה; כשהם יוצאים ומברכים את העם בברכת "ויהי נועם", מתגלה כבוד ה&...

פרקים ס-ס״ה.

החומש היומי ליום ראשון, פרשת שמיני, י"א בניסן התשפ"ו (29 במרץ 2026). אנו לומדים על "היום השמיני" למילואים – יום חנוכת המשכן החגיגי שחל בראש חודש ניסן. בפרק זה מצווה משה את אהרון ובניו להקריב סדרת קורבנות מיוחדת, הכוללת עגל לכפרה על חטא העגל, במטרה להשרות את השכינה בעם ישראל ולהוכיח לכולם כי בחירת אהרון לכהונה נעשתה על פי ציווי ה'. אהרון, שניגש למזבח ביראה ובענווה בעידודו של...

התניא היומי למוצאי שבת, י' בניסן התשפ"ו (28 במרץ 2026). בקטע זה מתוך פרק ל"ט בתניא, מסביר אדמו"ר הזקן כי השכר בעולם הבא אינו גמול חיצוני אלא התגלות הארה מהמצווה עצמה, ולפי מדרגת השכר ניתן לדעת את איכות העבודה: עבודה מתוך אהבה ויראה שכליות ("בינה ודעת") עולה לעולם הבריאה, בעוד עבודה המבוססת על אהבה ויראה טבעיות שבמוח עולה לעולם היצירה. לעומת זאת, קיום מצוות "מצוות...

פרקים נ"ה-נ"ט.

שיעור החומש היומי למוצאי שבת, פרשת צו, י' בניסן התשפ"ו (28 במרץ 2026). קטע זה של פרשת צו חותמים את תיאור שבעת ימי המילואים, שבהם הוקדשו אהרון ובניו לכהונה. משה רבנו מקדש אותם ואת בגדיהם בהזיית שמן המשחה ודם הקורבן, ומצווה עליהם לאכול מבשר הזבח בפתח אוהל מועד ולשרוף את הנותר. התורה מדגישה כי על הכוהנים להישאר במתחם המשכן במשך שבעה ימים ולילות רצופים ללא יציאה, כהכנה רוחנית ומילוי ידיהם לעב...

התניא היומי ליום שישי, ט' ניסן התשפ"ו (27 במרץ 2026). אדמו"ר הזקן מסביר כי "עולם האצילות" הוא דרגה אלוהית נעלה שאינה ניתנת להשגה על ידי שכל נברא, שכן האור בו מאוחֵד עם הבורא בתכלית ואינו מצומצם כמו ב"עולם הבריאה". בשל כך, עולם האצילות הוא מעונם הבלעדי של ה"צדיקים הגדולים" והאבות שעבודתם היא בבחינת "מרכבה" – ביטול מוחלט וקבוע לה' ללא רצון עצ...

פרקים מ״ט-נ״ד.

שיעור החומש היומי ליום שישי, פרשת צו, ט' ניסן התשפ"ו (27 במרץ 2026). הפסוקים מתארים את הקרבת "איל המילואים", קורבן שלמים שנועד להשלים את כניסת אהרון ובניו לכהונה. משה רבנו נותן מדם האיל על תנוך האוזן, בוהן היד ובוהן הרגל של אהרון ובניו, ומקטיר על המזבח את חלבי האיל בצירוף שלושה סוגי מצות לאחר שהונפו על ידי הכוהנים. רש"י מציין כי במהלך שבעת ימי המילואים שימש משה ככוהן כשהוא...

התניא היומי ליום חמישי, ח' ניסן התשפ"ו (26 במרץ 2026). אדמו"ר הזקן מבחין בין דרגות הנשמות והשכר שהן מקבלות בעולמות העליונים: נשמות שעובדות מתוך שכל והשגה ("מוחין") מקומן הקבוע ב"גן עדן העליון" (עולם הבריאה), בעוד נשמות שעובדות מתוך רגש טבעי ("מידות") נמצאות ב"גן עדן התחתון" (עולם היצירה) ועולות לבריאה רק בזמנים מיוחדים כגון שבת וראש חודש. ההבדל...

פרקים מ"ד- מ"ט.

שיעור החומש היומי ליום חמישי, פרשת צו, ח' ניסן התשפ"ו (27 במרץ 2026). הפסוקים מתארים את שלבי הקרבת פר החטאת ואיל העולה על ידי משה רבנו בתהליך חנוכת המשכן. משה מחטא ומקדש את המזבח באמצעות מתן דם הפר על קרנותיו, מקטיר את החלבים, ושורף את שאר חלקי הפר מחוץ למחנה כציווי ה'. לאחר מכן מוקרב איל העולה, שבו אהרון ובניו סומכים את ידיהם על ראשו, ומשה מנתח אותו לנתחים ומקטיר את כולו כ"אשה ר...

התניא היומי ליום רביעי, ז' בניסן ה'תשפ"ו (25 במרץ 2026). בפתח פרק ל"ט בספר התניא, מסביר רבנו הזקן מדוע המלאכים מכונים בתנ"ך בשמות של בעלי חיים (כמו "אריה" או "שור"). הסיבה לכך היא שלמלאכים אין בחירה חופשית; האהבה והיראה שלהם לה' הן טבע קבוע ומוחתם בהם, בדומה לאינסטינקטים של בעלי חיים, ולא תוצר של עבודה שכלית מאומצת. מכאן נובעת מעלתם של הצדיקים על המלא...

פרקים ל"ט-מ"ג.

שיעור החומש היומי ליום רביעי, פרשת צו, ז' בניסן התשפ"ו (25 במרץ 2026). בפרק זה מתוארים רגעי השיא של ימי המילואים, שבעת הימים שקדמו להקמת המשכן. משה רבנו מצטווה לאסוף את עם ישראל אל פתח אוהל מועד כדי לחנוך את אהרון ובניו לכהונה. לעיני כל העדה, משה רוחץ אותם, מלביש את אהרון בבגדי הכהונה המפוארים – כולל החושן והציץ – ומושח בשמן המשחה את המשכן, את הכלים ואת אהרון עצמו. משה מדגיש כי המינוי נעש...

התניא היומי ליום שלישי, ו' בניסן התשפ״ו (24 במרץ 2026). סיום פרק ל"ח בליקוטי אמרים (תניא) עוסק בהבחנה בין שתי רמות של "כוונה" בקיום המצוות, המשולות לנשמת המדבר (אדם) ולנשמת החי: אדם בעל יכולת התבוננות המוליד בשכלו אהבה ויראה גלויות לה', מעניק למצוותיו חיות ברמה של "מדבר" – כוונה הנובעת מבחירה ודעת. לעומתו, מי שדעתו קצרה מלהשיג רגשות אלו ופועל מכוח האהבה המסותרת הטב...

תהילים, ו' ניסן, פרקים ל"ה-ל"ח. השיעור לזכות: שרה בת ליבא, לרפואה שלמה: אליהו ישראל בן אירית, מאירה בת לאה.

שיעור החומש היומי ליום שלישי, פרשת צו, ו' בניסן התשפ"ו (24 במרץ 2026). חלק זה של פרשת צו מפרט את דיני קורבנות השלמים השונים, תוך הבחנה בין שלמי תודה (הבאים על נס והצלה) המלווים ב-40 חלות לחם ונאכלים ליום ולילה בלבד, לבין שלמי נדר ונדבה הנאכלים ליומיים. התורה מזהירה בחומרה על איסור "פיגול" (מחשבה פסולה בזמן הקרבה), איסור אכילת קורבן בטומאה, וכן את האיסור הכללי על אכילת חלב (שומן...