אמא כמוך

כדי לעשות שינוי או משהו שדורש ממני אומץ אני צריכה להרשות לעצמי להיות חשופה ופגיעה. בפני האנשים שאוהבים אותי. המשפחה שלי. החברים שלי. הילדים שלי. לקחת בחשבון שאני עלולה להפגע.  אבל הרווח האפשרי , כפי שלמדתי, שווה את הפגיעות. שאלתי אתכן בסטורי מה אתן חולמות לעשות ולא עושות, ובפרק הזה דיברתי על המחיר של לא לקפוץ למים. 

את הפרק הזה אני מקליטה עצבנית במיוחד ביום השני של המחזור :) אז מנצלת את ההזמדנות לשתף אתכן בידע משנה חיים שקיבלתי - איך המודעות לאיזה שלב אני נמצאת בסייקל הנשי שלי - משפיעה על התפקוד שלי בבית, עם הילדים, עם החברות ועם בן הזוג שלי. מוזמנות ליישם גם על החיים שלכן

כדורים נוגדי דיכאון או חרדות - לשמחתי הן פחות טאבו מבעבר אבל אני תמיד שמחה לדבר על זה כדי להגדיל את המודעות לכך שלמי שצריך את זה, זה משנה חיים. הפודקאסט הוא הזדמנות מצוינת לספר עךל התהליך שהביא אותי להבנה שאני צריכה את זה בגיל 26 ואיך השנים שלי השתנו מאז.  תהנו!

את המושג שפות האהבה הכרתי מיונית ספיר, היועצת הזוגית של השבט, דרך שיחות שעלו בשבטים על נשים שלא מרוצות מאיך שבן הזוג שלהם מראה להן אהבה. בפרק הזה התארחתי בתוכנית הרדיו של אונית לביא והבאתי לה שאלה מהשבט בדיוק על זה - מה עושים כששפות האהבה הן שונות ואנחנו מרגישות שאנחנו לא מקבלות את האהבה שאנחנו צריכות? פרק מהמם וסופר פרקטי

בפרק הזה אני מתארחת בתוכנית הרדיו של אונית לביא - הלא היא "אוניתא" ואנחנו מדברות על אחד הקשיים שאני מתמודדת איתם בזוגיות שלי - התחשבנות ופנקסנות. מכירות את זה מהבית?יכול להיות שתמצאו בפרק הזה כמה טיפים טובים להתמודדות. ותודה רבה רבה לאונית לביא על האירוח החם בתוכנית הרדיו שלה ברדיו מודיעין!

דימוי גוף חיובי הולך חזק ברשת אבל מה לעשות כשבפועל אני עדיין לא מרגישה בנוח מול המראה? הסיפור שלי עם המשקל והדרכים שלי להתלבש כמו שאני אוהבת עם הגוף של אחרי לידות.

בפרק הזה המשכתי לענות על השאלות היותר מורכבות על המחיר של להיות אמא באינסטגרם ולמה בכל זאת אני ממשיכה לעשות את זה.

לבקשתכן שני פרקים מיוחדים על כל מה שרציתן לדעת על איך זה להיות אמא משפיענית באינטסגרם

הילדים שלי הם צוות איתן וזה אחד הדברים שהכי חשובים לי. בפרק הזה אני מפרטת איך יצרתי את החיבור הזה ואיך אני לא נבהלת מויכוחים וריבים בינהם.

בן זוגי היקר לא נמצא בארץ שבועיים בחודש. מצד אחד זה קשה, מצד שני, איכשהו הכל יותר מתוקתק כשהוא לא נמצא. בפרק הזה אני אפענח למה, ואספר על התובנות שלי שעוזרות לנו לריב פחות סביב חלוקת מטלות הבית.

עינת נתן אמרה משפט שמלווה אותי כבר 4 שנים בסיטואציות שונות: הילדים הם לא כרטיס הביקור שלנו בפרק הזה אני מדגימה סיטואציות שהמשפט הזה איתגר אותי במיוחד ואיך אני מתאמנת ליישם אותו ביום יום 

בפרק הזה אני נוגעת באחד הנושאים שהכי מאתגרים אמהות בתחילת הדרך - וזה להשאר שפויות תוך כדי הנקה. לא לכולם זה הולך בקלות וכשזה קשה - זה גם מסריט ומבלבל, מתי מרימים ידיים ומצד שני - מתי נכון להמשיך להתעקש על הזהב הלבן.

אחרי שאנחנו יולדות לפעמים אנחנו מגלות שיש חברויות ש... נכחדות. מה עושים עם הכעס הזה בבטן והאכזבה על החברויות שלא שרדו את המעבר לאמהות?

ברגע שנולדו לי הילדים הפסקתי להתקדם בעבודה בגלל מי? בגללי? בגלל בעלי? בגלל מקמות העבודה שלנו? למה לא הובלנו את המהפכה הפמינסטית לטובת ההגשמה המקצועית שלי? כל זאת בפרק החמישי של אמא כמוך

לא משנה כמה אני מדברת על זה ברשת תמיד נדמה שאמהות לא מבינות שיש הבדל מאד גדול בין מה שאנשים מספרים שקורה אצלהם בבית, לבין מה שקורה באמת.  ואז מגיע תסכול.  אנחנו לא אוהבות תסכול.  פרק שיעזור לך לראות את התמונה המלאה של הרגעים הפוטוגנים. 

לידה היא חוויה מכוננת. גם אם היא חיובית וגם אם היא שלילית יש לה בעיני השלכה ישירה על הדימוי העצמי שלנו, והתובנות שאנחנו לוקחות איתנו מהאירוע הזה יכולים לשנות את חיינו אם נעבד אותם נכון. 

איך הגענו מההחלטה לעשות הפסקת הריון ללדת שתי פגות בשבוע 24, ואיך הצלחנו לשמור על אופטימיות ולצאת עם ילדות בריאות הביתה

פה מנרמלים אמהות :) כדי להבין את התובנות שאני הולכת לפזר פה לאורך פרקי הפודקאסט הבאים, צריך לחזור להתחלה. סיפור עצוב עם סוף שמח.