והגדת לבנך - פסח עם ישיבת ברכת משה

הרב מציג מחלוקת האם המצה היא כנגד השעבוד או החירות, הרב מראה את התייחסות המהר"ל בעניין החירות וסימול המצה כגאולת ישראל יחד עם מידת הפשטות.

הרב פורת מתאר מבחינה היסטורית ומהותית את משמעותה של גלות ויציאת מצרים ע"פ ריה"ל וכן את הדברים שבנתה בעם ישראל וקשור לימינו.

ההגדה נראית למתבונן בה כאוסף דברים שאינו קשור זה לזה. נעיין במקור להגדה, ומתוך כך נבין את הסדר וההיגיון שבסדר ליל הפסח.

ההגדה היא יצירה מופלאה הנותנת למצוה מהתורה משמעות רבת עוצמה שעם ישראל לדורותיו גדל ומתחנך על גביה. נפתח את הסדרה בהבנת המצוה מהתורה ובתוספת של חכמים למצוה זו. 

ההלל מחולק לשני חלקים בין חלק ה"מגיד" ולחלק ה"הלל", ומתוך כך עולה שאלה מה מקומו של ההלל בליל פסח. בליל הסדר ההלל הוא לא כמו הלל הקורבן אלא משהו ספונטני וטבעי יותר.

מצוות סיפור יציאת מצרים עניינה העברת האמונה לבנים. בליל הסדר אנו מבססים את האמונה על החיבור ההסטורי: 'בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים'. חובה עלינו להשקיע בהעברת המסורת לכל הבנים ובמיוחד ל'רשעים', להשריש בקרב הבנים את האמונה.

הרב הסביר את מבנה ההגדה כנובע משילוב של שתי תפיסות - חינוכית ומחשבתית. מצד אחד מהצד החינוכי אנו מתמקדים ב'עבדים היינו' וביציאה הפיזית ממצרים. אבל מבחינה מחשבתית עלינו להבין שהסיפור מתחיל באברהם אבינו ומסתיים ב'קרבנו המקום לעבודתו'.

רבים מסבירים את חומרת איסור חמץ משום שהוא מסמל את היצר הרע. הרב העמיק ברעיון זה לאור כמה מתורותיו של ה'תפארת שלמה' (האדמו"ר מרדומסק) על פסח.

מצוות סיפור יציאת מצרים עניינה העברת האמונה לבנים. בליל הסדר אנו מבססים את האמונה על החיבור ההסטורי: 'בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים'. חובה עלינו להשקיע בהעברת המסורת לכל הבנים ובמיוחד ל'רשעים', להשריש בקרב הבנים את האמונה.

הרב עמד על המבנה של ארבע שאלות 'מה נשתנה' שמבטאות את המתח הקיים בליל הסדר בין השעבוד והקושי לבין החירות, המלכות והשמחה.

הראשונים כבר הקשו מדוע לא מברכים על מצוות והגדת. מתוך עיון בתשובות השונות שנאמרו לקושיא זו מתגלות לנו תפיסות שונות לגבי מהות מצוות והגדת.

הרב הציע הסברים שונים להבנת המשמעות הגדולה של היציאה ממצרים בחפזון.