תולדות חכמינו | הרב בנימין הולצמן

על רבנו תם, גרסאותיו ותקנותיו. ועל תורתם של בעלי התוספות: על צורת הלימוד, כתיבת התוספות, ובעיקר: על מטרת לימוד התורה, בהשוואה ללימודם של ראשוני ספרד

על רבי שמואל בן מאיר, נכדו הבכור של רש"י, שניסה לעשות מהפכה קטנה בלימוד פשוטו של מקרא, אולם ספרו נשאר כמעט גנוז עד המאה ה-19.

רב יהודה הלוי – מגדולי משוררי ספרד, מחבר ספר הכוזרי, וסמל לאהבת ציון. על חייו הסוערים, על שיריו מלאי הרגש, על אמונתו שהתחדשה בדור שיבת ציון, ועל עלייתו לארץ.

שיעור שני על רש"י - פירושו לתורה. בשיעור נתמקד בשתי נקודות:  1. מתי נכון לשאול "מה קשה לרש"י", ומתי הדבר רק מצמצם את פירושו. 2. פשט ודרש ברש"י - מתי רש"י דוחה את הדרש, מתי מביא גם אותו, ומתי מקבלו כעיקר

בסדרה זו אנו מודדים את הראשונים על פי מידת השפעתם לדורות. אין ספק שבמדד זה גדול המשפיעים הוא רש"י. הן התורה והן הגמרא נלמדים במהלך הדורות יחד עם פירושיו. בשיעור זה נעסוק מעט בחייו ובמשנתו, ובעיקר נעסוק בפירושו לתלמוד – עקרונותיו, נוסחיו, ועומקו. השיעור הבא יעסוק בע"ה בפירושו לתורה.

ר' יצחק אלפסי, הלא הוא הרי"ף. גדול הפוסקים, שיש שרואים בהגעתו לספרד את תחילת תקופת הראשונים. על שיטת לימודו ופסיקתו, על גרסאותיו ועל מתנגדיו. על מה הביא ומה השמיט בספרו הגדול, שיש ישיבות שלמדוהו במקום התלמוד

בסוף תקופת הגאונים, קמה ישיבה מרכזית בקירוואן (היום בתוניסיה). בשיעור נעסוק בעיקר בדמותו ותורתו של גדול חכמי ישיבה זו, הלא הוא רבנו חננאל. נזכיר את אגדת ארבעת השבויים, את אביו של הר"ח, את תורתו הרחבה, וגם את שאר חכמי קירוואן

התורה מגיע לאשכנז - רבנו גרשום מאור הגולה. ראש הישיבה הראשון באשכנז, דיין ומתקן תקנות שרובן נוכח עד היום. על חייו, תקנותיו, תורתו, נוסחיו, ואפילו פיוטיו

בקופת הגאונים נכתבו בארץ ישראל פיוטים ומדרשים, ופעלו בה בעלי מסורה. נתמקד בבעלי המסורה, ונספר על פועלם העצום ביצירת שפה שימה, מילולית וגרפית, לכתיבת מסורות הכתיבה והקריאה של התנ"ך. בסוף השיעור נלמד קצת כיצד קוראים את הערות המסורה

רס"ג - גדול הגאונים. פורץ דרך במספר גדול של תחומים, ביניהם: לשון, פיוט, פילוסופיה, כתיבת קיצורי הלכות וסידור התפילות, ועוד. מתפלמס עם הסובבים אותו בתחומים רבים ובהם: קראות, סמכות ארץ ישראל, ועוד. מעט על תורתו, חדשנותו ופולמוסיו, בשיעור הזה

מבוא לתקופת הגאונים - מתי והיכן פעלו, מדוע נקראו גאונים, ובכלל על יצירתם, ועל המניעים מאחוריה

המשך השיעור משבוע שעבר - סיכום קורות המרכזיים היהודיים, מתקופת הראשונים ועד ימינו

סדרת "תולדות חכמינו" תעסוק השנה בע"ה בתקופת הגאונים והראשונים. שיעור הפתיחה הוא מבוא כללי להסטורית תקופות היצירה היהודית, אותו התחלנו בשיעור זה, ונמשיך בע"ה בשיעור הבא.

עוברים לדור שלישי לאמוראים - רבי זירא. האמורא שאהבתו לארץ ישראל מנצחת את מחויבתו לרב יהודה רבו, והוא עולה לארץ. בניגוד לעולים ויורדים אחרים, נחשב תחילה לאמורא בבלי, ואחר לאמורא ארץ ישראלי. לאחר קשיי קליטה בארץ, הופך לתלמיד ר' יוחנן.

ממשיכים עם דור שני לאמוראי בבל, ועוברים לשני תלמידי שמואל: רב יהודה - השנון, מקים ישיבת פומבדיתא; ורב נחמן, הדיין בגדול, ממשיכו של שמואל בנהרדעא עד חורבנה. נדבר בקצרה על יחסו של רב יהודה לא"י, על הברקותיו ועל תורתו, ונספר גם על ילתא אשת רב נחמן, ועל פסיקותיו המפתיעות.

לאחר פטירתו של רב, התקיימה בסורא תופעה ייחודית: חבורה של תלמידי חכמים שישבו ולמדו ללא ראש ישיבה. חבורה זו מכונה "בי רב", ופעלה שבע שנים, עד פטירתו של שמואל. לאחר פטירתו, התמנה רב הונא לראש ישיבת סורא, ויש רואים בכך את תחילתם של ישיבות בבל.

רבי שמעון בין לקיש: מעט אגדות על ראשיתו כלוחם, יחסיו המורכבים עם ר' יוחנן, יחסיו המורכבים עם משנת רבי, ופולמסו הגדול עם ר' יהודה נשיאה.

ר' יוחנן - גדול אמוראי ארץ ישראל. על יתמותו, הרעב הגדול בזמנו, ירידת הסנהדרין לטבריה, יחסו ללימוד תורה (חרדי?), יחסו לארץ ישראל (ציוני!); ופירושיו על המשנה, שהיום היו הופכים אותו ל"חוקר".

שמואל הוא אחד משני מחדשי דור אמוראי בבל, אולם הוא לא היה מהפכן, אלא המשיך בנהרדעא את מפעל אביו. שמואל היה גם רופא, בקי בחשבון וידען גדול בסוד העיבור. תיקן תקנות רבות לטובת החלשים בחברה, והלכה כמותו בהלכות ממון.

מתחילים את תקופת אמוראי בבל עם דמותו המרתקת של האמורא רב. בבלי שעלה בצעירותו עם ר' חייא דודו, למד אצל רבי, וירידתו חזרה לבבל מציינת את תחילת תקופת האמוראים. על תחנות חייו ועל תורתו הגדולה.

השיעור עוסק בשני תנאים בדור המעבר, שערכו מעין אלטרנטיבות למשנה: בר קפרא, תלמידו של רבי שפעל בלוד, דמות צבעונית ובעלת הומור, שערך משנה "מתחרה" לזו של רבו. השני, ר' הושעיה, תלמידם של ר' חייא ושל בר קפרא, המשיך את מפעל ר' חייא בעריכת תוספות למשנה.

אנו נמצאים בדור המעבר, בין התנאים לאמוראים. חציו הראשון של השיעור יעסוק ברבי חייא, גדול תלמידיו של רבי. רבי חייא עולה מבבל, ומביא עימו רוח חדשה. הוא גם ממשיך את דרכו של רבו הגדול, אך גם יחלוק עליו בשורת נושאים מעניינים. חציו השני של השיעור יעסוק בתוספתא, אותה עורך ר' חייא, והיחס הנתון במחלוקת בינה לבין המשנה.

שיעור מיוחד על המשנה. ניגע בקצרה בכמה נושאים גדולים, כמו המחלוקת בדבר השתלשלות עריכת ספר המשנה, על פרשנויות חבויות בעריכת המשנה הבודדת, על אמירת של עורך בלי לומר דבר, על משניות מקדשיות, ועל אמצעים ספרותיים במשנה

רבי יהודה הנשיא. על חייו של עורך המשנה, מאושא לבית-שערים, ומבית שערים לציפורי. קידוש החודש המסתורי, יחסו לרומי, ט' באב וחנוכה, הצעתו לביטול השמיטה, ועוד.

השיעור עוסק בתנא הפלאי רבי מאיר. שסתם משנה - שלו. לימדו אצל ר"ע. מקצועו כסופר מומחה. השינויים בספר התורה שלו (כולל "כותנות אור"). בידולו מחבריו, ש"לא יכלו לעמוד על סוף דעתו". פולמוסו עם רשב"ג, לימודו אצל "אחר", ניסיו ("בעל הנס"), ברוריה אישתו, ועוד.