משדרים ביטחון

לאור הדיווחים על מעבר צפוי לשלב שני של תכנית טראמפ, אל"מ (מיל') ד"ר עופר גוטרמן, חוקר בכיר בתוכנית מסכסוך להסדרים, מציג את מורכבות המצב בשטח, שבו הסכסוך הפלסטיני-ישראלי מנוהל על ידי ריבוי שחקנים בינלאומיים בעלי אינטרסים שונים. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, הוא מסביר כיצד ישראל יכולה וצריכה לשמור על האינטרסים הביטחוניים שלה ברצועה.

ד"ר ירון שניידר, חוקר בתוכנית "איראן והציר השיעי", בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על הלקחים שניתן להפיק מהבחירות שהתקיימו בעיראק ב-11 בנובמבר האחרון. האם הלחץ של ארה"ב יצליח לרסן את המיליציות השיעיות הפרו-איראניות או שהן יתחזקו ואיתן האיום האיראני?

״זה האיום הגדול ביותר על מדינת ישראל. ייקח עשרות שנים להשתקם". ד"ר תא"ל (מיל') אריאל היימן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, גיאולוג וחוקר בכיר לשעבר במכון הגיאולוגי, מזהיר כבר שנים מפני אסון על מדינת ישראל והאוכלוסייה בגין רעידת אדמה בלתי נמנעת. "אבל זה לא מאוחר מדי", הוא מסביר בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, אם כי מדגיש ש"לא יבואו להציל אותנו" ומציע שלושה מהלכים דחופים לפעולה ...

על רקע השינוי בתפיסת האיומים על ישראל באזור הים האדום, והצורך הדחוף לגבש אסטרטגיה יעילה להתמודדות עם האיום הממושך מצד החות׳ים בתימן, ד״ר אשר לובוצקי, חוקר יחסי ישראל-אפריקה, מנתח את האפשרויות לשיתוף פעולה בין ישראל למדינות יבשת אפריקה, בדגש על סומלילנד, ככר לפעילות ביטחונית ולקואליציה צבאית אזורית נגד האיום החות׳י. בהמשך לדיון זה, לובוצקי מנתח את השיקולים שמובילים את סומלילנד ומדינות נוספות באפריק...

המיעוט המוסלמי בארה"ב עבר כמה וכמה שינויים לאורך העשורים האחרונים. נקודת ציון משמעותית הייתה לאחר פיגועי 11 בספטמבר, וכעת, אחרי 7.10, ניתן להצביע על שלב נוסף בגיבוש הזהות החברתית והפוליטית של הקהילות המוסלמיות האמריקניות. ד"ר אלעד בן דוד, חוקר בתוכנית המחקר של ISGAP-INSS בתחום האנטישמיות בת זמננו, עוקב מקרוב אחרי אימאמים אמריקנים בולטים, הרטוריקה והפעילות שלהם. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס,...

ברוסיה של זמננו קיימת הבחנה ברורה מאוד בין מי ש"משלנו" לבין האחרים - בוגדים, זרים. מהם שורשי התופעה? כיצד המלחמה החייתה את ההלשנות ההמוניות מתקופת סטלין? אילו קטגוריות של אנשים נכללים להגדרת ה"לא משלנו" ומה מחיר התיוג? חוקרי המכון, השגריר לשעבר ארקדי מיל-מן, ד"ר אלה איטקין וגאורגי פורוסקון, דנים בפרק החדש של "מגרש הרוסים" בסוגיה הכואבת שחזרה לקדמת הבמה ברוסיה, וגם - למה הנושא הזה רלוונטי דווקא ליה...

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הבטיח ליורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן מטוסי 35-F, ובן סלמאן מצדו הבטיח השקעה של טריליון דולר בארה"ב. האם זה אומר שאלה יקבלו ואלה יתנו? ואיפה באמת עומד עניין הנורמליזציה? בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, מסבירים ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש הזירה האזורית וראש תוכנית המפרץ במכון, ואל"מ במיל' אלדד שביט, ראש תחום ארצות הברית במכון, שטראמפ שמר לעצמו שני קלפים משמעותיים בשרוול. הם...

בנאומה הראשון בפרלמנט מאז שנכנסה לתפקיד, ראש ממשלת יפן החדשה סנאה טקאיצ'י רמזה כי מדינתה עשויה להתערב צבאית במקרה של פעילות סינית בטאיוואן. היא השתמשה במונח "איום קיומי", בעל משמעות היסטורית כבדת משקל. האם המתח בין שתי המדינות עלול להידרדר לעימות צבאי אזורי? גליה לביא, חוקרת וסגנית ראש מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון למחקרי ביטחון לאומי, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על יחסי סין-יפן, וע...

בפרק חדש של "מעבר לרשת", אורית פרלוב מנסה להבין את השיח הציבורי בקרב העזתים, וכן ובקרב הלבנונים, הסעודים והאמירתים, בנוגע לשאלה המכרעת – מי הוא הצד המנצח במלחמת ה-7 באוקטובר? ברקע, נאומו של מנהיג חמאס חליל אל-ח׳יה בשבוע שעבר בוועידה הערבית הלאומית השנתית בביירות, בוא טען כי חמאס ניצח במלחמה. הנאום הוביל לביקורת קשה כלפי הארגון ושיח ביקורתי נגד תפיסת הניצחון שלו. פרלוב מציגה את השיח הביקורתי האורגנ...

קרן אפריקה, צפון אפריקה, הסאהל והמערב – השפעתה של איראן הולכת ומתפשטת ברחבי היבשת. הפעילות שלה מגוונת מבחינת מניעים ודפוסי פעולה, כאשר לצד השקעתה הצבאית-אסטרטגית בסודאן למשל, היא מפעילה רשתות תקשורת בשאר היבשת ואף פועלת באמצעות "השפעה רכה" מתוחכמת. כיצד הדבר משפיע על ישראל? האם ניתן לרסן את התהליך? ומי הן המדינות שישראל יכולה לרתום למשימה למען הביטחון הלאומי שלה? דני סיטרינוביץ, חוקר בכיר בתוכנית...

ד"ר רז צימט, מנהל תוכנית איראן והציר השיעי במכון, מתייחס לדיווחים על התקרבותו של סבב לחימה נוסף בין איראן וישראל, ומסביר את האינטרסים האיראניים ביחס להסלמה מול ישראל בנקודת הזמן הנוכחית. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס משוחחים השניים גם על שיקום תוכנית הטילים הבליסטיים של הרפובליקה האסלאמית, על האפשרות של קריסת משטר האייתולות ועל מעמדה של איראן באזור.

צ'אט ג'י.פי.טי, ג'מיני, גרוק ודיפסיק הסיני הם מודלי שפה גדולים (LLM) שבשימוש גם בישראל וגם בעברית. אבל הם לא נכתבו בעברית. לפי ד"ר אריאל סובלמן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, כדאי מאוד לפתח מודל שפה גדול כחול לבן. לתפיסתו, שפה אינה רק כלי לבניית נרטיב - עניין חשוב כשלעצמו - אלא ממש נכס לביטחון הלאומי. עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, הוא מקיים שיחה פילוסופית על מילים בעולם של מחשבים ענקיים וא...

76 אחוזים מהישראלים תומכים בהסכם לסיום המלחמה בעזה, כאשר מחצית מהציבור מעריך שאף צד לא ניצח במלחמה - כך עולה מסקר המכון למחקרי ביטחון לאומי שנערך בחודש שעבר. עוד עולה כי האמון בצה"ל השתקם, האמון במערכת הפוליטית נמוך - אבל זה לאו דווקא מתורגם בסקרי מנדטים. ד"ר עידית שפרן גיטלמן, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, עקבה לכל אורך המלחמה, יחד עם צוות חוקרים וחוקרות במכון, אחר מגמות של דעת הקהל, באמ...

השבוע ציין המשטר האיראני 46 שנה להשתלטות על שגרירות ארה"ב בטהראן - מאורע שנחגג בין היתר בתהלוכות ברחבי המדינה ובצעידה על דגלי ישראל וארה"ב. מי שיצאו לרחובות היו תומכי המשטר, שהם מיעוט לפי ההערכות אך עדיין מספיק מיליונים כדי להיראות, ומה לגבי שאר החברה האיראנית? כיצד היא משתקמת כחמישה חודשים אחרי מלחמת 12 הימים? האם גם שם, בפרסית, יש חשש מפני חידוש המלחמה? בני סבטי, מומחה לאיראן במכון למחקרי ביטחון...

יחסי ארה"ב וישראל השתנו מאוד במהלך חודשי המלחמה - ודאי במעבר מממשל ביידן לטראמפ, אבל גם במהלך כהונת טראמפ השנייה. במקביל, בקרב דעת הקהל האמריקנית, היחס לישראל בכלל ולסכסוך בפרט עובר שינויים עמוקים, שחלקם נוגעים למגמות פנים-אמריקניות שאינן קשורות ישירות לישראל אבל משליכות על העמדות כלפיה. אם עד לאחרונה חוקרים דיברו על חשש או הזהירו מפני מגמות אלה, כעת הבעיה מוחשית מתמיד, והסקרים מוכיחים זאת. אל"מ (...

סדרה מבית המכון למחקרי ביטחון לאומי, במהלכה דן איש התקשורת אטילה שומפלבי עם חוקרי הסכסוך הישראלי-פלסטיני במכון על המשמעויות וההשלכות של רעיון המדינה האחת בין הירדן לים. בפרק השני משוחח שומפלבי עם תא״ל (מיל.) אודי דקל ועם עו"ד אל"ם (מיל') פנינה שרביט ברוך על החלופות הנמצאות על השולחן, אם מדינה פלסטינית היא לא אופציה בעקבות ה-7 באוקטובר, וגם מדינה אחת אינה מהווה אפשרות בשל ראייתה כסוף החלום הציוני....

קצת פחות משנה אחרי הסכם הפסקת האש בין לבנון לישראל, ארגון חיזבאללה פועל כדי להתחזק. הארגון השתנה, יש בו ויכוחים על הדרך, ועדיין - איראן עוד עומדת מאחוריו וצבא לבנון אינו מוכן להתעמת איתו. ישראל פועלת צבאית כדי לרסן אותו ולמנוע ממנו להפוך שוב לאיום ממשי על תושבי ישראל, אבל האם זה מספיק? כיצד כדאי לנהוג כדי לנטרל את הארגון השיעי והאם תוכנית פירוק הנשק בכלל ריאלית? אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון ולשע...

הסכם השלום של טראמפ והמתווה שגובש ל"יום שאחרי" הושגו במעורבות משמעותית של קטר וטורקיה. כפועל יוצא, ובגלל התנגשות אינטרסים מסוימים, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות לקחו צעד אחורה בשבועות האחרונים. אלא שאין לראות בכך ויתור על הובלתן של מדינות אלה בשיקום עזה. עדיין לא. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, מסביר ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר וראש תוכנית המפרץ במכון, את האינטרסים, התחרות, והדרישות של הצדדי...

סדרה חדשה מבית המכון למחקרי ביטחון לאומי, במהלכה ידון איש התקשורת אטילה שומפלבי עם חוקרי הסכסוך הישראלי-פלסטיני במכון על המשמעויות וההשלכות של רעיון המדינה האחת בין הירדן לים, ובה כחמישה מיליון תושבים (כולל ערביי ישראל) המגדירים עצמם פלסטינים. זאת, בעקבות פרסום מזכר מיוחד שהוכן במכון ומתאר את המציאות של מדינה אחת דו-לאומית והשלכותיה. בפרק הראשון ישוחח שומפלבי עם מחברי המזכר, תא״ל (מיל.) אודי דקל ו...

אלוף (מיל') תמיר הימן, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, ופרופ' עזר גת, מחזיק קתדרת עזר וייצמן לביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב ויועץ אקדמי למכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על "ניצחון", "הכרעה", יחסי הגומלין בין מטרות לאמצעים ומערכת היחסים בבין הדרג המדיני לצבאי.

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן, הוא אחד המנהיגים שעמו הצליח נשיא ארה"ב להביא לשחרור חטופים ולעצירת המלחמה בעזה. במסגרת ההסכם שנחתם, טורקיה, יחד עם קטר, מצרים וכל שאר המדינות המעורבות, הודיעה כי היא תומכת בפירוק חמאס מנשק ואף התחייבה לכך – למרות שהדבר מנוגד לאינטרסים שלה, שכן אנקרה, כמו דוחא, מעוניינת לשמר את חמאס ברצועה. אז עד כמה ישראל צריכה להיות מודאגת מנוכחות טורקיה בעזה? ד"ר גליה לינדנשטראוס,...

אורית פרלוב, חוקרת מגמות ברשת במדינות ערביות במכון, ותא"ל (מיל') אודי דקל, מנהל התוכנית 'מסכסוך להסדרים', בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על עזה בימים שמיד אחרי הפסקת האש והמשך יישום ההסכם "השלום הנצחי במזרח התיכון."

בשעות הקרובות צפוי להתחיל הליך שחרור החטופים, כך בהתאם לשלב הראשון של התוכנית שהציג נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, לסוף המלחמה ואף שלום במזרח התיכון. במסגרת שלב זה, צה"ל כבר נסוג מחלקים ברצועת עזה ונמצא כעת בכ-53% מהשטח. אילו ערבויות קיבל ארגון הטרור כדי להסכים להחזרת כל החטופים בצעד ראשוני בתוכנית? מה עדיין לא ידוע לגבי השלב השני? ומדוע התוכנית יכולה לקחת את ישראל למצב דומה למה שהיה בלבנון עם רצועת הבי...

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הציגו אתמול את תוכנית 20 הנקודות לסיום המלחמה בעזה. בחלוף כיממה ממסיבת העיתונאים בבית הלבן, טרם התקבלה תשובה מחמאס. מה בתוכנית עשוי להיטיב עם העמדה הישראלית? מה צפוי להציב מכשול בפני חמאס? ומהן בעצם קורה אם חמאס אומר לא? ד"ר עופר גוטרמן, חוקר בכיר בתוכנית "מסכסוך להסדרים", עפר שלח, מנהל תוכנית המחקר מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל, ואלדד שביט...

"המצב הביטחוני טוב מלפני שנה, אך הביטחון הלאומי בסכנה חמורה יותר" - כך מסכם אלוף (במיל') תמיר הימן, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, את השנה שתמה. במבט קדימה הוא מסביר עד כמה מצבה של מדינת ישראל קשור להמשך או סיום המלחמה בעזה, הן בסוגיית הבידוד הבינלאומי והן במישור הפנים, חברתי וכלכלי. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, הוא גם מתייחס להישגים מול הציר השיעי ולפעולות הנדרשות על מנת לשמר אותם. לבסוף,...