The Daily Sicha - השיחה היומית

התוכן 1) מיום כ"ב בחודש ‏–‏ " בך יברך ישראל " ‏–‏ נמשך ברכה מיוחדת בכאו"א מישראל. 2) ביום היאָרצייט נעשה עלי' והסתלקות הנשמה מחדש, והעלי' היא שלא בערך לכל העליות שלפנ"ז. וזוהי השייכות לפ' יתרו שבו מדובר בענין מתן תורה שאז "פרחה נשמתן". וכמו שבמ"ת הנה מיד לאח"ז "החזירה להן הקב"ה בטל תחי'", עד"ז בענין זה יהי רצון שתיכף ומיד תהי' עלי' הכי גדולה ‏–‏ תחיית המתים וכו'. 3) ענין המיוחד של נשי ובנות ישראל...

התוכן זה שרבינו גרשום נק' "מאור הגולה" קשור עם ב' תקנותיו שאין לגרש אשה בע"כ ושאין לישא ב' נשים. דבזה " האיר " את בנ"י בגלות , שהרי "אסור" לה' לגרש ח"ו את "אשתו" (בנ"י) בע"כ, והרי יהודי " אינו רוצה להיות נפרד מאלקות", ו"אסור" לו גם לישא "אשה" אחרת על "אשתו" הא'. אלא שאין להסתפק רק בזה שאין "גירושין" ח"ו, אלא צ"ל "חיי הנישואין" באופן ש" שארה כסותה ועונתה לא יגרע " [כמ"ש בראשון דפ' משפטים]. וזה נפעל...

התוכן הגמ' פוסקת הלכה למעשה "מה להלן [בשעת מתן תורה] באימה וביראה וברתת ובזיע, אף כאן [בשעת לימוד התורה] באימה וביראה וברתת ובזיע". ושואל כ"ק אדה"ז: איך אפשר לתבוע זאת? הרי בשעת מתן תורה הי' "וירד ה' על הסיני" ביחד עם כל המרכבה וכו' משא"כ בעת לימוד התורה היום אין את כל ה"רעש" הזה? ומתרץ: דזה ש בני ישראל (משא"כ הערב רב ), שהעיקר אצלם הוא הנשמה שהיא "חלק אלוקה ממעל ממש, היו בשעת מ"ת "באימה וביראה וב...

התוכן בחמישי דפ' יתרו מסופר אודות ההכנות למ"ת שלפני ששה בסיון, ואודות מעמדם ומצב של בנ"י "ביום השלישי" (ששה בסיון) לאחרי סיום ההכנות, איך שעמדו בנ"י בזמן ומקום מ"ת, "והר סיני עשן כולו" - שכבר נפעל שינוי בעולם " מפני אשר ירד עליו ה' ", ועד לסיום השיעור "משה ידבר והאלקים יעננו בקול". וההוראה : יהודי צריך לדעת שבכל מקום ובכל זמן עליו להיות במעמד ומצב הנ"ל ד"ביום השלישי", וכדאיתא בגמ' "מה להלן באימה ו...

התוכן הוראות בקשר למ"ש [ברביעי פ' יתרו] " ויחן - לשון יחיד - שם ישראל נגד ההר ": 1) הדבר היחיד שיכול לאחד את כל בנ"י שלא יהי' פירוד הלבבות וכו' אע"פ ש"אין דעותיהם שוות", הוא, כשכולם מתאחדים " נגד ההר " - מרגישים שעומדים ליד הר סיני ומקבלים את התורה. כי אחדות אמיתית באה רק מאחדות הפשוטה של "אנא נפשי כתבית יהבית" - הקב"ה הכניס א"ע בתומ"צ . 2) זה ששייך הענין ד"ויחן לשון יחיד" בנוגע לתורה, שיש בה (גם)...

התוכן הוצע לאחרונה לאחד את כל בנ"י עי"ז שכולם ילמדו ענין אחד בתורה , ובזה גופא – דבר השווה לכל, שזהו הענין דהלכות פסוקות – לימוד ספר הלכות – ספר היד להרמב"ם , שענינו " הלכות הלכות " ללא טעמי ההלכות (שבלימוד הטעמים ישנם חילוקים מן הקצה אל הקצה). ואע"פ שגם השו"ע של ה"בית יוסף" ענינו הלכות פסוקות, הרי לפעמים הובאו ב' דעות בלי לדעת פס"ד ברור , משא"כ בספר היד להרמב"ם. ועי"ז, האחדות בין בנ"י תהי' בענין...

התוכן סיום הרמב"ם וביאור הלכה האחרונה ברמב"ם: " ובאותו הזמן [שתהי' מציאות הזמן וגדרי העולם, וביחד עם זה יהיו חדורים בהגילויים דימות המשיח], לא יהי' שם לא רעב ולא מלחמה [גם לא בנוגע לאכילה ושתי' רוחניים ומלחמה דקדושה ] ולא קנאה ותחרות [גם של קדושה – חידוש גדול, כי הרי מצינו שלעת"ל "כאו"א נכוה מחופתו של חבירו", שזהו"ע הקשור לכאו' עם קנאה דקדושה], שהטובה תהי' מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויין כעפר ["טוב...

התוכן איתא במשנה " ארבעה ראשי שנים הם" וט"ו בשבט הוא א' מהם. ומזה מובן שהיום צריכים להתבונן – בנוסף להענין המיוחד ד"ראש השנה לאילן " – גם בהענין ד" ראש-השנה " שזהו הצד השווה שביניהם. תוכן ענין ה"ראש" הוא שהוא כולל את החיות של האיברים, וגם הוא המנהיג וה"מלך" על כל האיברים – גם כפי שכל א' מהם הוא במקומו. כמבואר בדא"ח בקשר לראש השנה (א' בתשרי). וזה קשור גם עם זה שבר"ה הוא הזמן ד" תמליכוני עליכם". ובנ...

התוכן עה"פ בחמישי דפ' בשלח "הנני ממטיר לכם מן מן השמים.. למען אנסנו הילך בתורתי או לא", איתא במדרש "מכאן שלא ניתנה תורה [לידרוש] אלא לאוכלי המן"! וצ"ל: הענין ד"אוכלי המן" בזמננו קאי על אלו שאין להם טירדת הפרנסה, בדוגמת אוכלי המן שראו כל יום איך שה' ממלא צרכיהם וכו', והרי כאו"א מחוייב בתלמוד תורה?! ויובן זה עפמ"ש בגמ' [ע"ז יט.] עה"פ "בתורת ה ' חפצו ובתורת ו יהגה יומם ולילה" - "בתחילה נקראת על שמו ש...

התוכן תוכן התחלת המאמר "באתי לגני" הוא דקודם החטא "עיקר שכינה בתחתונים היתה", ולכן נק' עולם הזה התחתון וכל פרט אשר בו נק' " גני ", מקום המביא תענוג להקב"ה. ואע"פ שמאז אירעו כו"כ ענינים בלתי-רצויים שגרמו שע"י נשתנה מצב העולם, הנה זהו העבודה עכשיו לעשות לו ית' דירה באופן של " גן " בתחתונים – להחזיר את העולם לקדמותו ולעשות מכל פרט של העולם ענין שמביא תענוג להקב"ה. ומכיון שכבר הי' לעולמים נקל יותר לפע...

התוכן ב' חלקים ממאמר ד"ה באתי לגני , יו"ד שבט ה'תשכ"ו . המאמר מיוסד בעיקרו על פרק ט"ז של המשך באתי לגני ה'תש"י. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-01-2026 Synopsis 2 excerpts from Maamar Basi L’gani , 10 Shevat 5726 – based on ch. 16 of Basi L’gani 5710 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-01-2026 לזכות התמימים שיחיו ד...

התוכן לקט שיחות בענין שיעורי חת"ת: 1) גם מי שיש לו שיעורים בנגלה ובחסידות וכו' – עליו לשמור על שיעורי חת"ת, ויש בהם ענינים מיוחדים וסגולות מיוחדות. 2) לימוד שיעורי חת"ת הוא סגולה לכמה ענינים; אם לא הספיקו ללמוד במשך היום – אפשר להשלים בלילה (בנוגע לחומש ותהלים יש שקו"ט אם מותר בלילה). 3) כ"ק מו"ח אדמו"ר אמר שהתקנה דשיעורי חת"ת היתה קיימת מכבר אלא שהוא פרסם, צוה וביקש לקיימה; אמירת תהלים לפני התפלה...

התוכן ברביעי דפ' בשלח מסופר אודות קריעת ים סוף. מסופר במדרש דזה מ"ש הקב"ה "דבר אל בנ"י ויסעו" הוא כי רצה הקב"ה שיהודי יקפוץ לים רק בגלל שכך צוה הקב"ה , ורק לאחר שנחשון בן עמינדב קפץ לים – נבקע הים, ובנ"י ניצלו ממצרים והלכו לקבלת התורה וכו' עד לכניסתם לא"י. וההוראה : גם אם רואים מסביב מניעות ועיכובים ללימוד התורה בהתמדה ושקידה ולקיום רצונו ית' בהידור, הנה כאשר מראים שמ"מ מוסרים נפש כדי לקיים את רצו...

התוכן בתחילת פ' בשלח מסופר ע"ד הענין ד"ויהי בשלח פרעה את העם וגו'", שבזמן הכי קטן, " כהרף עין ", נעשה שינוי מן הקצה אל הקצה – ממצב של גלות ועבדים לפרעה במשך מאות שנה למצב של גאולה " ביד רמה ", עד ש"בשלח פרעה את העם" - פרעה בעצמו דאג לכך שיצאו מהגלות. וההוראה מזה לימינו אלו בנוגע לגאולה העתידה, ש"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות": הן אמת שעברו ריבוי שנים בהם נמצאים בנ"י במצב של גלות, וכן בנוגע לאו...

התוכן [בקשר למצות תפילין שבסיום פ' בא] במענה לשאלת רבים: דעתי ברורה שכעת על כ"א להניח גם תפילין דר"ת! וכמ"ש בכתבי האריז"ל שמצד התגברות החושך בעקבתא דמשיחא וכו' ה"ז חיוב ולא רק מנהג, ועד"ז היא מסקנת כו"כ מבעלי נגלה. ובפרט שניתוסף לאחרונה בהתפשטות חכמות חיצוניות שמטמאות את המוח ובמילא צריכים תוספת מיוחדת בעבודת המוחין שזהו ענינם של תפילין ‏ – ‏לשעבד הלב והמוח (וכוונה זו שבמצוות תפילין היא חלק מהמצוו...

התוכן מצוה יש לקיים בגלל שכך צוה ה' , מבלי לצפות לקבלת טובה. ובאמת, עצם ההתקשרות עם ה' שע"י קיום רצונו ה"ז השכר הכי גדול שיכול להיות – "שכר מצוה מצוה " – שמתקשר עם ה', אין סוף אמיתי . אבל אעפ"כ אי"ז מבטל את הסגולה והשכר שיש לכל מצוה בעניני עוה"ז ועוה"ב. סגולת מצות תפילין היא – קשירת ושיעבוד המוח והלב והיד להוראות הפרשיות שבתפילין: "שמע ישראל .. ה' אחד", "ואהבת את ה' אלקיך וגו'", שהסימן ע"ז הוא כשז...

התוכן [המשך] איתא בגמ' סיפור נפלא בנוגע לתשובת ה' למשה רבינו (שביקש "הראני נא את כבודך") "ויאמר לא תוכל לראות את פני" – "כך א"ל הקב"ה למשה כשרציתי לא רצית עכשיו שאתה רוצה איני רוצה". דבזה יש הוראה לעניננו: אמנם, כדי שלא יהי' "נהמא דכיסופא" רוצה ה' שליהודי יהי' חלק ו" שותפות " בברכות שמקבל מלמעלה כמו הברכה בבנים ובנות – אבל צריך לסמוך לגמרי על רצונו ית' , השותף הג', שיודע מתי הזמן הטוב ביותר לזה, ו...

התוכן בשלישי דפ' בא מדובר אודות ציווי ה' ש"ישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב" (לקיים מ"ש "ואח"כ יצאו ברכוש גדול"). בפ' שמות מצינו בזה יתרון בנוגע לנשים דוקא " ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה וגו'" (ולא מוזכר כלל אנשים ). וההוראה בנוגע לקיום מצוות "פרו ורבו" ושלילת הענין של " תכנון משפחה ": את הספיקות בזה ש"נדבקו" מה" שכנתה וגו' " ניתן "לשטוף" ע"י הסברה פשוטה שמובנת גם בשכל של נפה"ב וא...

התוכן בקשר למ"ש " החודש הזה לכם ראש חדשים וגו'" [ברביעי דפ' בא] ארז"ל "לא הי' צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם כו'" – ד התורה , שענינה הוראה לבנ"י , היתה צריכה להתחיל עם ציווי לבנ"י , "ומה טעם פתח בבראשית משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים וכו'". והיינו, שהענין ד"כח מעשיו הגיד לעמו וגו'" הוא נעלה עוד יותר שלכן זהו התחלת ופתיחת התורה ! והביאור: הענין ד"החודש הזה לכם" הוא עבודת הצדיקים...

התוכן 1) הצורך בחכמות חיצוניות אינו אלא בשביל התועלת בעבודת ה'. ולכן, האפשרות לקושיא מצד חכמות חיצוניות אינה אלא במקום שיש תירוץ ע"ז בחכמה דקדושה. אמנם, התכלית היא לנצל את החכמות החיצוניות עצמם שעל ידם תתורץ קושיא על קדושה. (מובן ופשוט שאין זה הכשר ח"ו ללימוד חכמות חיצוניות.... כוונת הדברים היא רק לאלה שמאיזו סיבה למדו כבר חכמות חיצוניות, שעליהם לנצלן להחזקת היהדות). 2) יש עסק "ביטוח חיים". במקום...

התוכן התוועדות זו קשורה עם שבת מבה"ח שבט . בדורנו זה ניתוסף בו ענין מיוחד‏ – ‏יום ההילולא של עשירי בשבט . בנוגע ליום ההילולא כותב אדה"ז שאז עולה " פעולתו אשר עבד בה ", וזה פסוק בהפטורת פ' וארא שבו מדובר אודות ענינים דלעו"ז והפיכתם לעניני קדושה, שזוהי כללות הכוונה בירידת הנשמה בגוף בכלל, ובגלות בפרט. וזוהי ההכנה ל"אנכי אעלך גם עלה " בגאולה אמיתית והשלימה. ובשבת זו מברכים את החודש בשש הענינים "לששון...

התוכן [המשך] בהתחשב עם העובדה שאין דבר יקר יותר כענין הזמן , וכאשר אינם מנצלים אותו כדרוש ה"ז אבידה שאא"פ להחזירה, ובכל זאת, כאשר מגיע יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר הזקן, לוקחים משך זמן כדי להתוועד ולהתבונן ב"כל עמלו אשר עמל בו במשך כל ימי חייו", מובן, שזהו ע"מ שזה יביא לידי מעשה בפועל ש"הוא העיקר". ואופן העשי' צ"ל שזה יפעול גם " בקרב הארץ ": שגם כאשר נמצאים בחושך כפול ומכופל של עקבתא דמשיחא, לא נבהלי...

התוכן אדה"ז כותב בעצמו באגה"ק דביום ההילולא "כל מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד כל ימי חייו .. מתגלה ומאיר .. ופועל ישועות בקרב הארץ ". ומפרש רש"י [דהוא מפרש " פשוטו של מקרא", והרי דוקא על פשוטו של מקרא נאמר ש"אין מקרא יוצא מידי פשוטו ", משא"כ רמז דרוש וסוד, אף שבודאי הם אמת, אבל יכולים להיות בגדר של "יוצא" מידי מקרא] בסיום חמישי דפ' וארא עה"פ "כי אני ה' בקרב הארץ ": "אע"פ ששכינתי בשמים – גזרתי מתקיי...

התוכן [המשך] ועד"ז מצינו הדגשה מיוחדת במעשה בפועל אצל אדה"ז בתפילה : כידוע גדול ההפלאה בעבודת התפילה של אדה"ז וכו'. ב"ואהבת לרעך כמוך" ברוחניות : בהוראת הרב המגיד כתב את השו"ע (אע"פ שחשש מהאחריות וכו') שממנו הוראה יוצאה לכאו"א מישראל בחיי היום יום (ואף שמצינו גם שו"ת בהלכה משאר רבותינו נשיאינו, אבל זה לא נתפשט בכל תפוצות ישראל כ"שו"ע הרב"). בפנימיות התורה : כתיבת ספר התניא, "ספר של בינונים ", ש"מד...

התוכן אדה"ז ייסד את שיטת חב"ד שמראה איך אפשר לפעול שכל כחות הנפש , וגם הגוף , יהיו חדורים בעבודת ה' (באופן של "פדה בשלום נפשי"), ולכן אצלו רואים זאת בגלוי ובהדגשה במעשה בפועל . ולכן דוקא אצלו רואים כמה דברים שבאו במעשה בפועל מה שלא רואים אצל שאר רבותינו נשיאנו. ולדוגמא – בתורה : הוא בעצמו הי' הבעל-קורא בפועל ! הוא הי' מודד בעצמו את שיעורים ומדות השונים של התורה! בגמילות חסדים : את כל הנדוניא שלו ש...