The Daily Sicha

The Daily Sicha - השיחה היומית

"The Daily Sicha" is a daily discourse of the Lubavitcher Rebbe. The Sichos for Sicha Yomis are chosen from throughout the thousands of hours of the Rebbe's talks, based on their appropriateness toward each day.https://thedailysicha.com/

Be sure to visit the podcast's website and support the creator: thedailysicha.com

Author

The Daily Sicha

Category

Religion

Podcast website

thedailysicha.com

Latest episode

Nov 20, 2026

Where to listen?

Podcasts in the app Replaio Radio Coming soon

Podcasts are coming to the app soon. Install now and be the first to see a whole new take on podcasts

Get it on Google Play Install for free Android 10M+ downloads · 4.7+ rating iOS soon

Episodes

יום ב' פ' פקודי, כ"ז אדר א' 28.02.2022

התוכן לאחרונה נוצר מצב של העדר השמחה אצל כו"כ מבנ"י – עייפים מגלות ומלחכות למשיח! והטענה צודקת – עד מתי ?! ענין הגלות אכן נמשלה לאבא שמתחבא מבנו כדי שתשוקת הבן אליו תתגבר ויחפש אותו ועי"ז מתענג האבא ביותר, אבל קורה מצב שה"בן" מתייאש ומפסיק לחפש את ה"אבא".. מפסיק לחשוב על ה' ... ואז מתחילה גלות אמיתית ! ובאמת הטענה היא על ה ' – עד מתי?! מה יכול הבן לעשות כשתוקעים אותו בחושך כפול ומכופל?!.. איך אפשר...

יום א' פ' פקודי, כ"ו אדר א', ערב כ"ז אדר א' 27.02.2022

התוכן אע"פ ש אסור לעני להרהר אחר מדותיו של הקב"ה – בידעו שע"י ענין העניות מתמלא ענין בכוונת הבריאה, וכמ"ש במדרש עה"פ "חסד ואמת מן ינצרוהו", שהקב"ה בורא עניים ועשירים כדי שיהי' הענין של צדקה וחסד בעולם, ועי"ז יהי' ענין ה"צדקה" למעלה (השפעת ז"א למלכות) וכו' – אעפ"כ, הנה אם הוא שמח בחלקו ולא מרגיש כלל שחסר לו בפרנסה (וע"ד המסופר על ר' זושא אַניפּאָלער, שהי' עני, שהרב המגיד שלח אליו א' שהתלונן על מצב...

יום ה' פ' ויקהל, כ"ג אדר א', ערב יום ועש"ק פ' ויקהל, פ' שקלים 24.02.2022

התוכן א) רואים בפועל שהותחל כבר קיום ההבטחה ד" קבוץ גלויות " ("ויקהל") מכל ארבע כנפות הארץ אל ארצנו הקדושה!, ועכשיו ה"ז באופן של "בחסד וברחמים" וכו'. ב) ענין " ויקהל " בעבודת האדם הוא שהוא מקהיל יחד עשר כחות נפשו שיהיו באופן של " קודש " ("שקל הקודש"). ג) בפ' שקלים (שקוראים בשבת הבעל"ט) מודגשת הענין ד"אהבת ישראל" בכך שכל אחד נותן רק " מחצית השקל", ובכדי להיות דבר שלם עליו לקיים מצות "ואהבת לרעך כמו...

יום ד' פ' ויקהל, כ"ב אדר א' 23.02.2022

התוכן הכיור וכנו שהי' במשכן רחצו בו הכהנים את ידיהם ורגליהם לפני שנגשו לעשות את העבודה במשכן, והוא נעשה מ" מראות הצובאות " [כמ"ש בשביעי דפ' ויקהל], וזהו הכלי היחיד במשכן שעשו אותו רק מנדבת הנשים . וההוראה : כ"א חייב לעשות את ביתו - מקדש לה ', ולפני שהאדם נכנס לביתו עליו לשטוף מעצמו ה"אבק" ו"בוץ" שנדבק עליו בחוץ. וכמו שע"י מראה יכול אדם להסתכל על עצמו וגם על מה שמאחוריו , עד"ז צריך האדם להסתכל על ע...

יום ג' פ' ויקהל, כ"א אדר א' 22.02.2022

התוכן האמור לעיל [שיש לדאוג לתלמידים גם בנוגע לשעות שנמצאים מחוץ לכתלי בית הספר] קשור עם מה שדובר לאחרונה בקשר לארגון ילדי ישראל " צבאות השם " – תואר שקיבלו בנ"י בשעת יצי"מ, והוא אצל כאו"א משעה שנולד, ובמיוחד בנוגע לילדי ישראל קודם בר ובת מצוה שאצלם צ"ל ענין החינוך ביתר שאת. והרי על "איש צבא" ניכר שהוא "איש צבא" כל היום , גם כשאינו במחנה הצבא. ועאכו"כ בנוגע ל"צבאות ה'", שיש להדריכם שהיותם "צבאות ה...

יום ב' פ' ויקהל, כ' אדר א' 21.02.2022

התוכן התלמיד או התלמידה נמצאים בבית-הספר רק חלק מהיום. ולכן, גם אם החינוך בבי"ס הוא באופן המתאים, שמעניקים גם חינוך למדות ודעות ישרות – יתכן שבמשך הזמן שהם נמצאים מחוץ לכתלי הבי"ס יקבלו השפעה ברוח הפכית ממה שקיבלו בבי"ס. ולכן על הנהלת כל בי"ס, "בית החינוך ", מוטלת החוב והזכות לדאוג שהתלמידים לא יקבלו השפעה שלילית מסביבתם בהיותם מחוץ לכתלי בי"ס, ולמנוע באופן ד"פדה בשלום נפשי וגו'" שהתלמיד או התלמיד...

יום א' פ' ויקהל, י"ט אדר א' 20.02.2022

התוכן מובא באדר"נ עמ"ש בתחילת פ' ויקהל "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל " ומסר להם הענין דנדבות ועשיית המשכן - שלקחו נדבות מ כל בני ישראל, אנשים נשים וגם טף! שגם קטני-קטנים הי' להם חלק במשכן שהוא נצחי ושיתגלה לנו במהרה בימינו בביאת משיח צדקנו! וההוראה: יש להכין גם הקטני-קטנים לביאת המשיח ולראות בית המקדש השלישי - "יעדערער וויל דאָך אַז ער מיט זיינע קינדער און פיצלאַך קינדער, והעתידים להיוולד, זאָלן...

יום ה' פ' כי תשא, ט"ז אדר א' 17.02.2022

התוכן סיום חמשה חומשי תורה הוא בענין שבירת הלוחות [שבשלישי דפ' עקב] ע"י משה, וכפרש"י עה"פ "לעיני כל ישראל" שהסכים הקב"ה לדעתו ואמר לו " יישר כחך ששברת ". וצ"ל: אמנם מבואר שע"י שבירת הלוחות התכוון משה להקל עונשם וכו', אבל האם בזה צריכה התורה להסתיים וא"ז מזכירים כשחוגגים בשמח"ת את סיום התורה?! והביאור: דוקא ע"י הענין דשבירת הלוחות נפעל ענין נפלא ביותר שלא הי' בלוחות הראשונות שגם " שברי לוחות מונחין...

יום ד' פ' כי תשא, ט"ו אדר א'‏ – ‏שושן פורים קטן 16.02.2022

התוכן 1) בפורים דמוקפות חומה מצינו חידוש גדול: נק' " שושן פורים" ע"ש עיר הבירה של לעו"ז – אחשורוש מלך פרס! – תכלית השלימות בעבודת הבירורים . דבעבודת הבירורים ישנם כמה דרגות: הפיכת עניני חול לקדושה, הפיכת ענינים של היפך הקדושה לקדושה, ובזה גופא – לפעמים הבירור צ"ל בכמה שלבים ולפעמים מהפכים מיד ענין הפכי לקדושה, באופן ד"דילוג". ועד"ז בעניננו: פורים עצמו מורה על שלימות עבודת הבירורים – הבירור של "ארו...

יום ג' פ' כי תשא, י"ד אדר א'‏ – פורים קטן 15.02.2022

התוכן 1) ידוע מאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר ד"ה וקבל היהודים את אשר החלו לעשות שאמרו פורים קטן [ה'תרפ"ז] ובו מבאר זה שדוקא בימי הפורים קיבלו בנ"י ע"ע את התורה בתוקף וכו'. ומקשר זה עם מ"ש "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז .. להשבית אויב ומתנקם", שכאשר "עוללים ויונקים" מייסדים את חייהם על ה" עוז " של התורה, ה"ז מבטל לגמרי את האויב (הגלוי) והמתנקם (אויב הנסתר). ואף שלמלחמה צריכים כח פיזי, שאינו כ"כ אצל עוללים ויונ...

יום ב' פ' כי תשא, י"ג אדר א' 14.02.2022

התוכן [המשך] וזהו גם ההסבר מדוע מעבר לים, כאשר מצב הפרנסה הי' בדחקות גדולה ביותר, ואעפ"כ היו לומדים תורה ומקיימים מצוות בשמחה ובטוב לבב ובמנוחת הנפש , והיום, כאשר נמצאים במדינות הרווחה שלא בערך, "מרבה נכסים", טוענים שאינם יכולים להתרכז כדבעי בלימוד דף גמ' או מאמר חסידות וכיו"ב?! כי אז, הרגיש היהודי שאכן, "מפני חטאינו", ההשפעה עוברת דרך שר או מדינה פלונית ולכן צריך להתעסק עמהם וכו', אבל זהו רק בחיצ...

יום א' פ' כי תשא, י"ב אדר א' 13.02.2022

התוכן א' מעניני השבת הוא "וקראת לשבת ענג", להמשיך עונג בכל עניניו (ואפי' בשינתו). לפעמים טוען היצר הרי היהודי נמצא בעוה"ז הגשמי והחומרי , וכיצד תובעים ממנו להתעסק בתורה עבודה וגמ"ח, ובאופן של " עסק " – שאין בעולמו אלא זה ?! והמענה: זה שעניני העולם יכולים לבלבל אותו בעבודתו, הוא, כאשר עבודתו הוא (בדרך הכרח , ואפי' אם זה ברצון , אבל זה) בלי ענג , משא"כ כשמתענג בזה. כי התענוג מושל ושולט על כל הכחות ו...

יום ה' פ' תצוה, ט' אדר א' 10.02.2022

התוכן לגמרי לא מובן המאורע של קידוש השם שאירע כאן!, והרי גודל הענין דקידוש ה' מובן ממה שמסופר בנוגע על הבית יוסף שבגלל מאורע מסויים ניטלה ממנו ה" זכות " של קידוש ה' אף שלאח"ז כתב את השולחן ערוך וכו', ועאכו"כ כשמדובר בנוגע אם צעירה שהשאירה ילדים קטנים שעוד יתגעגעו לאמם וכו', ואמא שצריכה להשאיר את חינוך ילדי' בידי אחרים ה"ז מסנ"פ שלמע' ממסנ"פ!!, ונשאלת השאלה האמורה ביתר שאת!!, והרי בשביל הנחת רוח לה...

יום ד' פ' תצוה, ח' אדר א' 09.02.2022

התוכן ידוע פירוש הפנימי במארז"ל ש"אשה כשירה עושה רצון בעלה", שכאשר היא שומעת מפי "מרדכי" שבדור שהדין הוא באופן שונה מהנהגת בעלה – הרי היא פועלת ועושה את רצון בעלה שיהי' באופן המתאים. ולדוגמא: כאשר הבעל מוטרד ומבולבל ביותר מדאגות הפרנסה "פן יחסר לחמו" – למרות שהוא בעצמו אומר ב"ברכת המזון" שהקב"ה "זן את העולם כולו בטובו בחן בחסד וברחמים", והרי א"כ מובן גם בשכל של נפש הבהמית שאין מקום לדאגות, ומי שכן...

יום ג' פ' תצוה, ז' אדר א' 08.02.2022

התוכן בכל שנה בז' אדר , יום הולדת משה רבינו, מיתוסף לגבי השנים שלפנ"ז. ובמיוחד בחודש אדר ש" בריא מזלי' " דכאו"א מישראל, ועאכו"כ ד נשיא הדור שכל עניני הדור מושפעים על ידו, ובמיוחד בשנת העיבור שישנם ב' חדשי אדר. ובשנה כזו, שיש ששים יום בחודש אדר, התשוקה והציפי' לחודש ניסן, ש"בניסן עתידין להגאל", היא יותר משנה פשוטה; מעלת יום השביעי בחודש כמאחז"ל " כל השביעין חביבין ", ושייך במיוחד למשרע"ה שעליו נאמר...

יום ב' פ' תצוה, ו' אדר א', שנת השמיטה 07.02.2022

התוכן חידוש נפלא בשנת השמיטה שאין בשבת: 1) שהאדם החי' והבהמה משתווין ! שאם כלה לחי' מן השדה אז צריך לבער מן הבית וכו'. אשר בשבת צריך להיות הבדל בין האדם והבהמה וכו'. 2) " אפקעתא דמלכא " – הקרקע נעשה הפקר (מצ"ע, "כי לי כל הארץ"). אשר בשבת לא רק שאין חיוב להפקיר נכסיו, אלא זה אסור כי "התורה חסה על ממונם של ישראל". ובעבודת האדם: 1) בנוגע לעצמו : פועל בעצמו להיות ביטול בתכלית עד שהוא שווה לבהמה וחי' (...

יום א' פ' תצוה, ה' אדר א' 06.02.2022

התוכן "ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן . . למאור להעלות נר תמיד, באהל מועד. . יערוך אותו אהרן ובניו מערב עד בקר וגו'". וצ"ל: א) כיון שאהרן ערך את הנרות למה "ויקחו אליך [ למשה ] וגו'"? ב) למה נאמר כאן " ואתה תצוה וגו'"? ג) למה בפסוק הא' נאמר " תמיד " ובפסוק הב' - " מערב עד בוקר "? והביאור: בפסוק הא' " ואתה תצוה וגו'" מדובר בפעולת משה בנש"י - "שושבינא דמלכא " - הוא ממשיך את הקב"ה ("חתן") למטה...

יום ה' פ' תרומה, ב' אדר א' 03.02.2022

התוכן א) פ' תרומה מדגישה שלכל יהודי צ"ל עשירות בפשטות! כמו שרואים שבענין נדבת המשכן מתחיל הפסוק עם " זהב וכסף ונחושת וגו'". והוראה נצחית מזה שיהודי צריך להשתדל לעשות כל התלוי בו שתהי' לו עשירות בפשטות! כדי שיוכל לתת יותר צדקה שלא בערך ולהדר בקיום המצוות. ב) הדגשת ענין הגאולה (שה"זמן גרמא") בפ' תרומה ובפ' משפטים. ג) חודש אדר "בריא מזלי'", ופירושו בפשטות, שהמזל של כאו"א מישראל יהי' בריא וחזק, ובמילא...

יום ד' פ' תרומה, בדר"ח אדר א' 02.02.2022

התוכן דוד המלך הודיע: "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז להשבית אויב ומתנקם". ולכן "אין מבטלין תשב"ר אפי' לבנין ביהמ"ק", כי תנאי בבניית ביהמ"ק הוא "והי' בהניח ה' אלקיך לך מכל אויביך", והרי ה" להשבית אויב ומתנקם " נפעל " מפי עוללים ויונקים ". וזהו תפקידם הראשי של מחנכים בישראל. ובזמן הזה צריך כל א' להיות מחנך, וממאחז"ל "איזהו חכם הלומד מכל האדם" מוכח שכל א' יכול להיות מלמד ומחנך, ובפרט שאנו כ"ננס העומד ע...

יום ג' פ' תרומה, אדר"ח אדר א' 01.02.2022

התוכן סיום מס' מדות: "לשכת הגזית שם היתה סנהדרי גדולה .. יושבת ודנה את הכהונה .. ויו"ט היו עושים שלא נמצא פסול בזרעו של אהרן הכהן, וכך היו אומרים: ברוך המקום ברוך הוא שלא נמצא פסול בזרעו של אהרן, וברוך הוא שבחר באהרן ובבניו לעמוד ולשרת לפני ה' בבית קדשי הקדשים". נת' לעיל דזה שנוסח הברכה הוא " בבית קדשי הקדשים ", אף שעיקר עבודת הכהנים היתה " בקודש ", ה"ז מתאים לשיטת הרמב"ן דעיקר ענין המקדש , ובמילא...

יום ב' פ' תרומה, כ"ט שבט 31.01.2022

התוכן הרמב"ם ס"ל דהציווי על עשיית כלי המקדש נכלל במצוות "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" כי "כולם מחלקי המקדש ", אבל הרמב"ן ס"ל שאינם חלק מ(מצות בנין )הבית, וזה שאינם נמנים כמצוה בפ"ע כי השולחן והמנורה הם רק " הכשר העבודה" של הלחם והדלקת הנרות וכו'. וי"ל דזה תלוי בשיטתם מהו ה עיקר במצות בנין המקדש: הרמב"ם ס"ל שהעיקר הוא " לעשות בית מוכן להיות מקריבים בו קרבנות ", ולכן לדעתו כלי המקדש הם " מחלקי המקדש "...

יום א' פ' תרומה כ"ח שבט 30.01.2022

התוכן הארון הי' העיקר במשכן (ולכן מעשה המשכן מתחיל בעשיית הארון [וכמ"ש בפ' תרומה]). אף שהארון הוא נצחי אבל רק במשכן ובבית השלישי הוא בגלוי כל הזמן (בסוף זמן בית ראשון גנזו יאשיהו, ובבית שני זה חסר). גם ב"משכן" של כ"א ("ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם " – "בתוך כאו"א מישראל") שיש בזה כו"כ דרגות ומדורים, הנה ה"ארון" הוא בחי' פנימיות דפנימיות שבלב , שהוא נצחי בכ"א, ואפי' "בשעת החטא היתה באמנה אתו", אלא שלפ...

יום ה' פ' משפטים, כ"ה שבט 27.01.2022

התוכן "מאן דמחוי במחוג קמי מלכא" חייב מיתה, כי כל מציאות העם תלוי' במלך . והקשר בין העם למלך הוא דוקא ע"י שהעם מקיים את גזירותיו, והיסוד לזה הוא קבלת-עול ‏ – ‏" קבלו מלכותי ואח"כ אגזור עליכם גזירות", הקדמת נעשה לנשמע , כמו שהי' בשעת מ"ת [כמ"ש בשביעי דפ' משפטים]. הסדר שקודם רוצה האדם להבין למה עליו להתנהג כמו שכתוב בשו"ע, נשמע , ורק אח"ז יעשה כן בפועל, נעשה ‏ – ‏זו הנהגה של " צדוקי " ("ההוא צדוקי ....

יום ד' פ' משפטים, כ"ד שבט 26.01.2022

התוכן הדין ד"אזלינן בתר רובא" יש לפרש בב' אופנים: 1) התורה קובעת שדבר ברור הוא שגם נדון זה הוא כמו הרוב. 2) התורה פוסקת שבענין של ספק יש לילך אחר הרוב, אבל אעפ"כ מידי ספק לא יצא. והנה ישנם ענינים שבהם לא מספיק רוב אלא צ"ל " כולו " דוקא. ולדוגמא בהכלל ש" אחרי רבים להטות " [כמ"ש ברביעי דפ' משפטים] גופא, שרק כאשר כל הע"א חברי הסנהדרין ישנם במציאותם במקומם דוקא ויש את עצם ענין הסנהדרין, אז הולכים אחרי...

יום ג' פ' משפטים, כ"ג שבט 25.01.2022

התוכן אע"פ שמפורש בגמ' עמ"ש [בשלישי דפ' משפטים] "אם כסף תלוה את עמי את העני עמך" שמיתורא דקרא דרשינן ש"גמ"ח (הוא) בין לעניים בין לעשירים ", מ"מ כותב הרמב"ם ש"מ"ע להלוות לעני שנאמר אם כסף תלוה את עמי את העני..", כי הרמב"ם לשיטתו שדבר שאינו מפורש בקרא אינו בכלל " מ"ע מה"ת " אלא מד"ס, ובקרא מפורש "את העני ". והנפק"מ לפי הרמב"ם, שאם באים עני ועשיר ומבקשים הלואה – העני קודם כי לו מ"ע מה"ת להלוות משא"כ...

Listen to the The Daily Sicha - השיחה היומית podcast in Replaio

Radio and podcasts in one app - free, with no sign-up. Install today and do not miss the launch

Get it on Google Play

Replaio is not a podcast publisher; show names, artwork and audio belong to their authors and are distributed through public RSS feeds.