The Daily Sicha

The Daily Sicha - השיחה היומית

"The Daily Sicha" is a daily discourse of the Lubavitcher Rebbe. The Sichos for Sicha Yomis are chosen from throughout the thousands of hours of the Rebbe's talks, based on their appropriateness toward each day.https://thedailysicha.com/

Be sure to visit the podcast's website and support the creator: thedailysicha.com

Author

The Daily Sicha

Category

Religion

Podcast website

thedailysicha.com

Latest episode

Nov 20, 2026

Where to listen?

Podcasts in the app Replaio Radio Coming soon

Podcasts are coming to the app soon. Install now and be the first to see a whole new take on podcasts

Get it on Google Play Install for free Android 10M+ downloads · 4.7+ rating iOS soon

Episodes

יום ב' פ' וירא, ט"ו מרחשון, ה'תשפ"ד 30.10.2023

התוכן הוראה ממ"ש [בשני דפ' וירא] בנוגע לאברהם אבינו "למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך הוי' לעשות צדקה ומשפט ". (שחינך את בניו כך, וכ"ש שכך הי' אצלו). – שהתעסקותו בעניני צדקה וחסד – "לעשות צדקה ומשפט" – לא היתה מצד טבע נפשו אלא בגלל שזהו " דרך הוי' ". ועפי"ז יובן מ"ש במדרש שאם האורחים של אברהם לא רצו לברך את ה' על האוכל שקיבלו הי' אברהם מצער אותם וכו' עד שברכו את ה', כי כל מטרתו בעשיי...

יום א' פ' וירא, י"ד מרחשון, ה'תשפ"ד 29.10.2023

התוכן החילוק בין עבודת הבירורים בכלל ועבודת הנסיונות בפרט: בנוגע לעבודת הבירורים צריכים "לחפש" בירורים כדי לבררם וכו', משא"כ בנוגע לנסיונות הרי מתפללים בכל יום " אל תביאני . . לידי נסיון", וכדי לעמוד בנסיון צריך תוקף גדול יותר, אבל כאשר עומדים בנסיון – ה"ה מתבטל לגמרי ולא נשאר ממנו שום רושם כלל. ולכן כאשר בא לאדם ענין שמונע ממנו לקיים הלכה ברורה בשו"ע – עליו לדעת שאי"ז מציאות אמיתית אלא נסיון בלבד...

יום ועש"ק לך לך, י"ב מרחשון, ה'תשפ"ד 27.10.2023

התוכן עה"פ במגילה "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" מבאר אדמו"ר האמצעי ש" ששון " הוא כשהשמחה היא בהעלם . וזהו הקשר למ"ש בגמ' עה"פ ש"ששון זו מילה ", כי השמחה ("קיבלו עליהם בשמחה") בקיום מצות מילה [שבפ' לך לך] היא בהעלם מפני "צערא דינוקא" ו"רואה דם בנו שנשפך". וזהו המענה לשאלה: למה קיימים בעולם, במצב ד"אכתי עבדי דאחשורוש אנן", ענינים המצערים , עד כדי כך, שאי אפשר להיות אז בשמחה בגילוי רק בהעלם ,...

יום ה' פ' לך לך, י"א מרחשון, ה'תשפ"ד 26.10.2023

התוכן מסופר בפ' לך לך [בראשון דפ' לך לך] איך שאברם עשה חזקה בארץ ישראל עי"ז ש"ויסע אברם הלך ונסוע הנגבה". ולכן אף שבתחלת הסדרה נאמר שהקב"ה אמר לו "לזרעך אתן את הארץ הזאת" ‏–‏ לשון עתיד , הנה ההליכה שלו בא"י פעלה (גם) מ"ש בסיום הסדרה, שהקב"ה אמר לו בברית בית הבתרים כמ"ש בשישי דפ' לך לך] "לזרעך נתתי את הארץ הזאת" ‏–‏ ש כבר נתן בפועל ממש. ועד"ז בזמננו, צ"ל "הליכה" בכל ארץ ישראל ‏–‏ ליישב את כל השטחים...

יום ד' פ' לך לך, י' מרחשון, ה'תשפ"ד 25.10.2023

התוכן ביאור במה שנאמר לאאע"ה בברית בין הבתרים [בשישי דפ' לך לך]: " ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה ואחר כן יצאו ברכוש גדול ": כל ענין הגלות (אינו לצער בנ"י ח"ו, אלא) הוא כדי שעי"ז "יצאו ברכוש גדול ", שיתוספו עליהם גרים " - לגלות אלקות בכל מקום ומקום ולעשות מ התחתונים דירה לו ית', ולקרב כל יהודי ליהדות גם אם הוא נמצא בפנה נדחת בעולם וכו'. ולכן כשא' טוען הרי נמצאים אנו בחושך כפול ומכופל, ובשביל מה לה...

יום ג' פ' לך לך, ט' מרחשון, ה'תשפ"ד 24.10.2023

התוכן ידוע מאמר הגמ' "גדולה לגימה שמקרבת", כפי שלמדים מהעדר הלגימה "שהרחיקה שתי משפחות מישראל (עמון ומואב), שנאמר על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים" (ולכן לא יבואו בקהל). והנה ה"פירוד" בין עמון ומואב התחיל עוד בזמנו של אברהם אבינו, כמ"ש בפ' לך לך [בשלישי דפ' לך לך] ע"ד הפירוד שבין אברהם ללוט "ויסע לוט גו' ויפרדו איש מעל אחיו", שמזה נעשה אח"כ הפירוד שבין בנ"י לעמון ומואב (בניו של לוט). ועוד זאת, מ...

יום ב' פ' לך לך, ח' מרחשון, ה'תשפ"ד 23.10.2023

התוכן בשיעור היומי בספר המצוות להרמב"ם לומדים אודות דיני בכור , שיש בו קדושה, ושאסור לאכול בכור (בהמה) חוץ מירושלים. וההוראה: כל דבר שהוא ראשון צריך יהודי להקדיש לה' . לדוגמא, יהודי צריך להתחיל את היום בענין של קדושה, ולכן מיד כשניעור משנתו אומר מודה אני לפניך וכו'. ונוסף לזה, צריך לפעול שגם המקום שבו מקדיש את ה"בכור" לה' יהי' מקום של קדושה – "ירושלים", ובדוגמא הנ"ל – לעשות גם החדר שבו אומר "מודה...

יום א' פ' לך לך, ז' מרחשון, ה'תשפ"ד 22.10.2023

התוכן עילוי נפלא בז' מר-חשון עפ"י מ"ש הש"ך "לעולם אין פוסקין תענית בה"ב קודם ז' מרחשון". והביאור: ענין תענית בה"ב הוא להשלים את הענינים שהיו חסרים במועדי חודש תשרי וכו', ועפ"י המבואר בדא"ח הטעם שאומרים תחנון דוקא לאחרי תפילת העמידה כי דוקא כשהאדם מתעלה לדרגא נעלית יותר ה"ה בא לידי הכרה במצבו האמיתי ושעדיין חסר בעבודתו וכו', ועוד יותר: יכול להיות יהודי שמעמדו ומצבו האמיתי הוא בתכלית השלימות ואעפ"כ...

יום ועש"ק פ' נח, ה' מרחשון, ה'תשפ"ד 20.10.2023

התוכן הרמב"ם כותב (בהל' ע"ז) "בן ארבעים שנה הכיר אברהם את בוראו". ובגמ' [נדרים] איתא שזה הי' כשהי' "בן ג ' שנים", ובמדרש איתא "בן מ"ח שנה". והנה אף שישנה גירסא א' במדרש כמ"ש הרמב"ם, אבל צ"ל מדוע בחר הרמב"ם דוקא גירסא זו? וגם צ"ל מה שהצ"צ באוה"ת, כשמתווך בין מ"ש בגמ' להמדרש, ש"בן ג ' שנים" הי' התחלת העיון, ובהיותו "בן מ"ח שנה" הגיע לשלימות ההכרה (ומקשר זאת עם הענין ד"התורה נקנית במ"ח " מעלות) – אינ...

יום ה' פ' נח, ד' מרחשון, ה'תשפ"ד 19.10.2023

התוכן בקשר למ"ש בפ' נח בענין דור הפלגה ש"ויאמרו איש אל רעהו הבה נלבנה לבנים .. ותהי להם הלבינה לאבן ", מפרש"י [הטעם שלא לקחו את האבנים עצמם, כי] "אין אבנים בבבל, שהיא בקעה ". והענין בעבודת האדם: "אבן" הוא בריאה בידי שמים משא"כ "לבינה" היא מעשה ידי אדם . וזהו החילוק בין א"י לבבל: א"י היא ארץ קדושה מצד עצמה , ולכן יש בה אבנים – "אבני ברזל", משא"כ בבל שהוא חוץ לארץ, ה"ז בקעה , מקום פרוץ , שכאשר מסתכל...

יום ד' פ' נח, ג' מרחשון, ה'תשפ"ד 18.10.2023

התוכן ליהודי שהוא במצב של "ראשיכם שבטיכם" יש צורך להבהיר שפעולת ההשפעה על אוה"ע שיקיימו ז' מצוות דבני-נח שייכת גם לו, כי ביכלתו לחשוב שמכיון שביכלתו להתעסק כל היום בלימוד התורה וכו' מדוע שיתעסק עם ענין פשוט כזה?... והמענה – עפ"י הוראת חז"ל " הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה ": במצוות התורה מתבטא רצונו ית' שבזה לא שייך לחלק בין "קלה" ל"חמורה", והעובר על כל מצוה, ואפי' על דקדוק קל של ד"ס, הרי הוא עובר על...

יום ג' פ' נח, ב' מרחשון, ה'תשפ"ד 17.10.2023

התוכן א' מהפסוקי זכרונות שאומרים בר"ה הוא בשלישי דפ' נח: " ויזכור אלקים את נח ואת כל החי' גו'. וזה הביא להענין ד" כריתת ברית " עם נח . וביאור הענין יובן עפ"י המבואר בכ"מ שישנם ג' "כריתות ברית": 1) עם נח על קיום העולם , "לא אוסיף עוד להביא עוד מבול". [אע"פ שגם העולם הוא "בשביל ישראל שנק' ראשית", והעיקר בבני-נח הוא בנ"י, ועד שאפי' הענין דקיום ז' מצוות דב"נ נמסרו במ"ת לבנ"י שהם ימסרו אותם לב"נ]. 2) ע...

יום ב' פ' נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשפ"ד 16.10.2023

התוכן 1) תורת הבעש"ט עה"פ בשני דפ' נח "בא אתה וכל ביתך אל התיבה וגו'" - שכאשר יהודי " נכנס " ל" תיבות " התורה והתפילה ה"ז פועל הגנה עליו, על בני-ביתו ועל העולם כולו וכו'. 2) כאשר מסתכלים בעיני בשר בלבד נדמה שחודש חשון אינו חודש מיוחד, ולהיפך - הוא החודש היחיד שאין בו מועדים, אבל כאשר מסתכלים בתורה רואים שיש בו ענין נעלה ביותר - הוא מסוגל לבנין וחנוכת בהמ"ק השלישי ! כמ"ש במדרש שבנין בהמ"ק הראשון נס...

יום א' פ' נח, אדר"ח מרחשון, ה'תשפ"ד 15.10.2023

התוכן כאשר יוצאים מחודש תשרי ש" מרובה במועדות " ונכנסים לחודש חשון שמרובה בעניני חול וכו' – "ויעקב הלך לדרכו", יש לקבל החלטות טובות למשך כל השנה כולה. וכדי להקל על קבלת ההחלטות טובות וקיומן בפועל ממש, הנה העצה לזה היא כאשר ההחלטות מתקבלות ברבים , כמבואר בקונטרס "החלצו". ולכל לראש יש להחליט בנוגע כללות הענין ד"אהבת ישראל", וכמבואר שם שדוקא עי"ז נפעל הענין ד"נקמת הוי' במדין" וכו' (ולכן בכל התוועדות...

יום ועש"ק פ' בראשית, כ"ח תשרי, ה'תשפ"ד 13.10.2023

התוכן א' מאופני לימוד התורה הוא – הלימוד ד" אל תיקרי . . אלא ..." (שאינו שולל את הפירוש הפשוט אלא מוסיף עליו). כבר בהתחלת התורה מצינו לימוד זה, וכמשאחז"ל עה"פ " בראשית ברא וגו'" – " אל תיקרי בראשית אלא ברא שית ". ובעבודה: בתחלת העבודה, אדם רואה " עולם " – שמים וארץ כו', וע"ז אומרים לו " אל תיקרי בראשית ", שה"עולם" "מציאותו מעצמותו" ח"ו, "אלא ברא שית " – שיש לעולם " בורא ", והוא ברא אותו על " שית "...

יום ה' פ' בראשית, כ"ז תשרי, ה'תשפ"ד 12.10.2023

התוכן 1) הוראה ממ"ש בתחילת פ' בראשית איך שכל פרטי הנבראים דשמים וארץ נבראו באופן ד"וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד ", אלא שהקב"ה ברא אותם באופן ד"אשר ברא אלקים לעשות - לתקן " - שהאדם ע"י עבודתו יפעל שלימות בבריאה שיראו בפועל ובגילוי שכל עניני העולם הם באופן ד" טוב מאוד ". 2) הוראה מסיום פ' בראשית " ונח מצא חן בעיני ה' ": מכיון שענינו של יהודי הוא לעשות " נחת רוח " להקב"ה " נייחא לעליונים וכ...

יום ד' פ' בראשית, כ"ו תשרי, ה'תשפ"ד 11.10.2023

התוכן שאלה פשוטה עמ"ש בשלישי דפ' בראשית (בהמשך למ"ש לפנ"ז ‏–‏ "וייצר ה"א מן האדמה את כל חית השדה . . ויבא אל האדם . . וכל אשר יקרא לו האדם נפש חי' הוא שמו"): "ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה" ‏–‏ מדוע לא נזכרו דגים ?! ואין לתרץ עפ"י דברי רש"י בפירוש "וייצר" שזה "לשון רדוי וכבוש . .שכבשן תחת ידו של אדם" ובנוגע לדגים לא שייך לכאו' כל המושג של ממשלה והנהגה עמהם כמו שאר בעלי-חיים,...

יום ג' פ' בראשית, כ"ה תשרי, ה'תשפ"ד 10.10.2023

התוכן מה שנאמר בגמ' " יעקב לא מת .. מה זרעו מה בחיים אף הוא בחיים" הוא כפי שהוא נשמה בגוף (שבנוגע לזה שייך קושיית הגמ' "וכי בכדי חנטו חנטיא וכו'"). וכידוע תורת הבעש"ט עה"פ עזוב תעזוב עמו" שעבודת ה' צ"ל עם הגוף , ובירור עניני הגוף וכו'. (וזהו גם תוכן הפתגם של י' שבט ב"היום-יום" [" וואָס דאָס איז דאָך אויך געווען למראה עיני בעל ההילולא און ער האָט מאשר געווען דער תורת כל יום ביומו "] – "בעסער עסן צו...

יום ב' פ' בראשית, כ"ד תשרי, ה'תשפ"ד 09.10.2023

התוכן מכיון שמפני סיבה מדברים במוצאי שמח"ת, ניתן לנצל הדרכים שעל ידם יכולים גם אלו שבמקומות רחוקים לשמוע אותם דברי תורה, שעי"ז נפעל קשר ואחדות בין כולם ע"י "תורת אחת ". ומכיון שבתורה מלובש נותן התורה, הרי האחדות נפעלת ע"י ענין שלמעלה מגדר התחלקות לגמרי. ובפרט שזה בא בהמשך לשמע"צ ושמח"ת שקרבנו "פר אחד ". וענין זה צריכים להמשיך גם לאח"ז, באסרו חג וב"כל דרכיך" של כל השנה . ויהי רצון שכאו"א יתברך בשנה...

יום ועש"ק שמיני עצרת, כ"א תשרי, הושענא רבה, ה'תשפ"ד 06.10.2023

התוכן ענינו המיוחד של הושענא רבה הוא חיבוט ערבה . ובענין זה מצינו דבר נפלא, שהחכמים עשו שהושענא רבה לא יחול לעולם ביום השבת כדי שלעולם לא ידחה המנהג דחיבוט ערבה מפני השבת, וענין זה עשו דוקא במנהג של חיבוט ערבה ולא במצוות ד' מינים שהוא מן התורה ! וההוראה מזה – גודל העילוי שבמנהג ישראל ! כמו המנהג של שמחת בית השואבה בזה"ז וכו'; מנהג זה הוא דוקא ע"י ערבה – מצד א' ה"ז סוג הכי פשוט מכל הד' מינים, ומצד...

יום ה', כ' תשרי – יום ו' דחג הסוכות, ה'תשפ"ד 05.10.2023

התוכן הקשר בין מצוות החג ל"" צבאות ה' ". סוכה : נהוג בצבא להקים אוהלים וכו' בשביל החיילים שבשדה הקרב. כך גם הושיב ה' את בנ"י – צבאות ה' – "בסוכות" בצאתם ממצרים, ולזכור זאת – נצטוינו "בסוכות תשבו", ועושים זאת מתוך שמחה וחיות וכו'. נטילת לולב : נהוג בעולם שצבא המנצח במלחמה יוצא ומפגין את כחו ברחובות עיר ע"י שמראה לעין כל את סוגי הנשק שבידו. כך גם בנוגע לבנ"י כתוב במדרש, שאחרי עבודת התשובה של עשי"ת ו...

יום ד', י"ט תשרי – יום ה' דחג הסוכות, ה'תשפ"ד 04.10.2023

התוכן 1) הצ"צ סיפר אודות המאמר "ושאבתם מים בששון" שרבינו הזקן אמרו כמ"פ, ש"האָט מען געשעפּט און געשעפּט" ע"ד דברי הגמ' "שמשם שואבין רוח הקודש", וסיים: " ס'איז ביז ביאת המשיח ". מזה מוכח שדברים אלו שייכים אלינו. והזמן לזה הוא בשמחת בית השואבה . והכלי לזה הוא לימוד תורה החסידות . 2) ישנו פס"ד בשו"ע שתוכנו, שכאשר יהודי מקבל ע"ע החלטה טובה – אזי מקבל את השכר תיכף ומיד. ובנוגע לעניננו – קבלת ההחלטה טוב...

יום ג', י"ח תשרי – יום ד' דחג הסוכות, ה'תשפ"ד 03.10.2023

התוכן מצינו שכל הד' מינים נקראים על שם הלולב , כמו בנוסח הברכה "על נטילת לולב ". ולכאו', כיון שהאתרוג יש בו טעם וריח, תורה ומצוות , למה הוא טפל ל"לולב" שיש בו רק טעם ולא ריח? והביאור: מצוות קשורות עם עניני העולם שבהם נעשית המצוות בפועל, משא"כ תורה, הרי יכולים לישב בהתבודדות וללמוד תורה, ואדרבה – עיקר ענין התורה הוא במצב של התבודדות ולמעלה מעניני העולם. ומזה מובן שמי שבחלקו מונח גם במצוות, אי אפשר...

יום ב', י"ז תשרי – יום ג' דחג הסוכות, ה'תשפ"ד 02.10.2023

התוכן מלשון חז"ל "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו" מובן, שכדי לראות איזו שמחה שתהי' ה"ז דוקא ע"י ראיית שמחת ביה"ש. ועפי"ז צ"ל, הרי שמחת ביה"ש התחילה בביהמ"ק בלילה השני' (דאינה דוחה שבת ויו"ט), ואיך נק' כל חג הסוכות, גם לילה ויום הראשון , "זמן שמחתנו "?! ועכצ"ל שהשמחה דשמחת ביה"ש פועלת למפרע . וזהו גם מה שחגה"ס נק' " חג האסיף " (דזה שבגשמיות זהו הזמן של "באספך את תבואתך", ה"ז מפני דזהו...

יום ועש"ק, י"ד תשרי – ערב חג הסוכות, ה'תשפ"ד 29.09.2023

התוכן במאמר דחה"ס ה'תש"ז מבאר הפסוק "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפת תמרים, וענף עץ עבות, וערבי נחל". ומדייק בזה, דבגמ' אמרו עה"פ "ולקחתם" – "שתהי' לקיחה ביד כאו"א ", וצ"ל, והלא "ביום הראשון" הוא מדריגה נעלית ביותר, ואיך אפשר אשר כאו"א יוכל להגיע לזה, וכבר ביום הראשון ?! ומבאר בזה בהקדם הטעם שלמצוה זו נבחרו דוקא צמחים אלו, משום שכולם מורים על ענין האחדות : אתרוג : 1) ר"ת א ל ת בואני ר גל ג...

Listen to the The Daily Sicha - השיחה היומית podcast in Replaio

Radio and podcasts in one app - free, with no sign-up. Install today and do not miss the launch

Get it on Google Play

Replaio is not a podcast publisher; show names, artwork and audio belong to their authors and are distributed through public RSS feeds.