The Daily Sicha - השיחה היומית

התוכן תפקידו המיוחד של חודש אלול הוא ההכנה לשנה החדשה הבעל"ט. ומכיון שראש השנה קשור עם יום בריאת העולם , ו"על שלשה דברים העולם עומד על התורה .. עבודה .. גמ"ח ", מובן שבחודש אלול צ"ל העבודה בג' קווין אלו . כמובא בספרים שב "אלו"ל " ישנו כמה ר"ת, הכוללים פסוקים שתוכנם ג' הקווין של תורה , עבודה וגמ"ח . וכדי שהעולם תהי' " על מלואו " כמו קודם מיעוט הירח ה"ז ע"י ענין התשובה . ולכן גם את זה נכלל בא' מר"ת...

התוכן זה שכל ימי השבוע מתברכין מיום השבת שאז " כל מלאכתך עשוי' " פועל שגם המלאכה שהוא עושה במשך השבוע תהי' מתוך בטחון בה' כאילו "כל מלאכתך עשוי'". וכידוע הסיפור עם הבעש"ט שדפק על חלונו של א' ואמר שהוא צריך פרנסה והלך, והסביר את הנהגתו עפמ"ש [בסיום שישי דפ' ראה] " וברכך ה' אלקיך בכל אשר תעשה ", שאע"פ ש"אין סומכין על הנס" ויש לעשות לבוש עפ"י טבע לפרנסה‏ – ‏"בכל אשר תעשה ", אבל לזה מספיק שיעשה איזה ע...

התוכן הטעם לפסק הרמב"ם שבעיר הנדחת [שבשלישי דפ' ראה] מועלת תשובה אף שלא מצינו בשום מקום שתשובה מועלת לאחרי התראה ומעשה (כמ"ש הראב"ד), מבאר הרגוצו'בי שתשובה פועלת רק שלא יהי' להם דין של עיר הנדחת, בסייף וממונם אבד, אלא כיחידים, בסקילה וממונם פלט. וצ"ל: א) התשובה גורמת לו עונש חמור יותר – סקילה ?! ב) עדיין צ"ע איך יכולה התשובה לבטל את העונש של עיר הנדחת? והביאור: גדרו של עיר הנדחת הוא שמ"רבים" נעשה...

התוכן ביאור בתורת בעל-ההילולא על המשנה שלומדים ביום היארצייט " מחט שהיא נתונה על מעלת המערה הי' מוליך ומביא במים, כיון שעבר עלי' הגל – טהורה ". תפקיד ה" מחט " הוא לחבר ב' דברים. ובנמשל: עבודת כ"א מישראל היא להיות " מחט " המחבר את דברים הגשמיים לאלקות . עבודה זו נעשה ע"י ה" חודה של מחט" שמורה על התקיפות של היהודי, שע"י עושה " חור " בדברים הגשמיים ומעביר דרכו את ה" חוט " של האור האלקי בתוך העולם. אל...

התוכן ההוראה ממ"ש בשני דפ' ראה "והי' המקום אשר יבחר ה' אלקיכם בו לשכן שמו שם, שמה תביאו . . עולתיכם וזבחיכם וגו'": הפסוק קאי על ביהמ"ק שם מביאים את הקרבנות (וזהו הראי' למ"ש הרמב"ם שהתכלית של ביהמ"ק הוא שיהי' מקום "מוכן להקריב בו קרבנות"), וכיון ש"יעדערער וויל דאָך אַז בקרוב ממש זאָל מען קומען 'אל המקום אשר יבחר ה' . . לשכן שמו שם'" ולהקריב שם את הקרבנות, הרי ההכנה לזה היא ע"י שכל אחד עושה מהמקום ב...

התוכן איתא בירושלמי, ומובא בפרש"י ברביעי דפ' עקב, "למה סמך הכתוב מיתת אהרן (בשנת הארבעים) לשבירת הלוחות (בשנה הראשונה) ללמדך שקשה מיתת צדיקים לפני ה' כשבירת הלוחות". ביאור הקשר בין מיתת צדיקים לשבירת הלוחות עפ"י מ"ש במדרש עה"פ [על הלוחות הראשונות] "חרות על הלוחות" – " חירות ממלאך המוות ", נמצא דשבירת הלוחות היתה הנתינת מקום למיתת צדיקים. ובעבודה: לוחות הראשונות עצמם היו " מעשה אלוקים ", ו" חירות מ...

התוכן 1) איתא בגמ' ש" מכאן ואילך דמוסיף יוסיף ", שמט"ו באב ואילך, שהלילות מתארכין והימים מתקצרין, הנה מי ש"מוסיף לילות על הימים לעסוק בתורה, יוסיף חיים על חייו". ובזה ישנה הוראה נפלאה עד כמה יקר כאו"א מישראל: תורת אמת אומרת לכאו"א שעליו להתבונן דמהלך השמש הגדול מסביב לכדור הארץ הגדול, דזה גורם שהלילות מתארכין מט"ו באב ואילך, ה"ז כדי שהוא יוסיף בתורה ! 2) דובר בהתוועדות קודמת באופן ד"רעש גדול" שבתי...

התוכן מלשון המשנה "לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכיוהכ"פ שבהן . . בנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים, ומה היו אומרות, בחור שא נא עניך וראה מה אתה בורר לך וכו'" – מוכח שגם ביוהכ"פ הי' זה הסדר! והביאור בזה מונח בלשון המשנה "בחור שא נא עיניך וכו'", מלשון נשיאות והרמה : הבנות ישראל ש"יוצאות וחולות בכרמים וכו'" עמדו אז בדרגא נעלית יותר מה"בחור", עד שאמרו ופעלו שה"בחור" ירים את עיניו ולבחור וכו'. וה...

התוכן 1. כ"ק מו"ח אדמו"ר ביאר את הפסוק "אל יעזבנו ואל יטשנו" – שהבקשה היא שלא יהיו עניני טעות בעבודת הבירורים. כסיפור הידוע אודות הגביר ובעל-עגלה, שהגביר קיים מצות "עזוב תעזוב עמו", והבעל-עגלה – מצות "הכנסת אורחים"... ולאחרי 120 שנה פסקו בב"ד של מעלה שנשמותיהם הן "נשמות תועות" ועליהן לירד למטה שנית והבעל-עגלה יתקן מצות "עזוב תעזוב", והגביר – מצות "הכנסת אורחים"... אם ישנם כאלו שכחם בכיס אבל ניגנו...

התוכן ביאור הפנימי במ"ש [בראשון דפ' עקב] והי' עקב תשמעון וגו': ע"י העבודה ד"תשמעון" - מחשבה , "ושמרתם" - דבור , "ועשיתם" - מעשה , שמחדו"מ שלו הם כרצונו ית', נעשה "ושמר ה"א לך את הברית - מעשה - ואת החסד - מחשבה - ואת השבועה - דבור - אשר נשבע לאבותיך". ולפנ"ז נאמר "והי' עקב תשמעון" - תומ"צ ניתנו למטה דוקא, ולשם ממשיכים "את הברית וגו'". וזה קשור עם מ"ש רש"י עה"פ: "אם המצוות שהאדם דש בעקביו - תשמעון":...

התוכן 1) ענין תענית תשעה באב הוא להיזכר על סיבת החורבן ש"ומפני חטאנו גלינו מארצנו", ע"מ שזה יבוא לידי מעשה ‏–‏ לבטל (סיבת) הגלות ולהביא את הגאולה. וזה קשור במיוחד לילדי ישראל , מכיון שא' הסיבות לחורבן היתה זה שביטלו תורה של ילדי ישראל, ה"ז מדגיש חשיבות ענין לימוד התורה של ילדי ישראל. 2) בנוגע לחורבן בהמ"ק כותב הרגצובי שאי"ז מאורע שאירע לפני 1900 שנה אלא החורבן נמשך בכל יום ויום !! וכן מפורש בירושל...

התוכן א) ההכנה לט' באב, יום הולדת משיח צדקנו , היא בערב ט' באב ; ברביעי דפ' ואתחנן מדובר ע"ד עשה"ד שהתחלתם "אנכי ה"א אשר הוצאתיך מארץ מצרים וגו'" א) יצי"מ היא השרש לכל הגאולות . ב) עי"ז נעשו בנ"י עבדי הקב"ה והרי "הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו", ובמילא כאשר בנ"י מכריזים בתוקף שאינם רוצים עוד גלות‏ – ‏מוכרח ה' (כביכול) להוציאם מהגלות; ויה"ר שיקויים בפשטות ה"ואתחנן" של כ"א שתבוא הגאולה "זאָל זיין נ...

התוכן כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר פעם אודות יהודי פשוט מחסידי אדה"ז, שהי' מאריך מאוד בתפלתו גם בימי החול ובכל ג' התפלות של היום. על שאלת החסידים איזה שייכות יש לו לאריכות התפלה?... ענה שפעם שמע "וואָרט" מאדה"ז: " זכור ושמור בדיבור אחד [כמ"ש ברביעי דפ' ואתחנן ובפרש"י] – יש לזכור ולשמור בכל דיבור , בכל דבר, את ה" אחד " שבו. ועם "וואָרט" זה התפלל חסיד זה במשך ארבעים שנה בכל יום יום! וזוהי ההוראה לאלו האומרי...

התוכן 1) " ואתחנן " הוא א' מעשר לשונות של תפלה , והוא גם מלשון " מתנת חנם "‏ – ‏ התורה שניתנה במתנה ; הענין ד"ואתחנן" בפשטות הוא תפלת משה רבינו " אעברה נא ואראה את הארץ וגו', ואע"פ שבפועל לא נכנס לארץ אבל " ראייתו " פעל פעולתו וכו'. ולעולם קוראים פ' זו בשבת (נחמו) שלאחרי ת"ב, והיינו, שת"ב הוא יום בפ' ואתחנן ! ויה"ר שיקויים בקשת משה (- נוסף כפי פירוש החסידי שרצה לפעול שעבודת ה' תהי' בבחי' ראי' , גם...

התוכן שמו של האריז"ל קשור עם הגאולה : " יצחק " - לעת"ל יאמרו ליצחק דוקא "כי אתה אבינו". "בן שלמה " - בזמן שלמה הי' שלימות השלום מעין השלום דלעת"ל , ועד"ז בנין ביהמ"ק בפועל הי' ע"י שלמה דוקא, ואילו זכו הי' בנין שלמה - בנין נצחי . עפי"ז מובן שביום ההילולא של האריז"ל , שבו "מתגלה ומאיר למטה כל מעשיו תורתו .. ופועל ישועות בקרב הארץ ", ה"ז זמן מסוגל ביותר ל"ישועה" העיקרית דגאולה האמיתית והשלימה. ובפרט...

התוכן " אלה הדברים אשר דבר משה וגו'" [תחילת פ' דברים] ואמרז"ל שהן דברי תוכחות שהזכירן ברמז . וצ"ל למה הוכיחם ברמז , והרי תכלית התוכחה היא כדי לפעול על השומעים?! ועוד: הרי בפ' עקב הוכיחם בגלוי ובפרטיות ?! ויש לקשר זה עם מ"ש בסיום ההפטורה דשבת זו "ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה", כי שני הענינים בפסוק זה "משפט" ( תורה ) ו"צדקה" ( מצוות ) הם בדוגמת ב' אופנים אלו בתוכחה, בנסתר ובגלוי : המצוות כפי שהם בתור...

התוכן זה שדוקא חודש זה נק' " אב " אף שאירעו בו ענינים שהם לכאורה היפך אהבת ה"אב" לבנו – כי אדרבה , דוקא בזה מתבטא גודל אהבת האב לבנו , שלכן דוקא הוא עוסק ב"רחץ הוי' את צואת בנות ציון". ואף שהבן בוכה בשעת מעשה, וזה כואב גם לאב – " או לו לאב שהגלה את בניו", בכל זאת אינו מונע א"ע מה"רחץ הוי' וגו'", כי נוגע לו עניני הבן ויודע שזהו לטובת הבן כדי שעבודתו תהי' בשלימות ולא באופן של "נהמא דכיסופא"; עפ"י המ...

התוכן בהוספה על מה שדובר לפנ"ז בדברי תורה הקשורים עם הגאולה יחזרו כעת על עוד ענין בתורה הקשור עם הגאולה ובנין ביהמ"ק - הלכה בהל' בית הבחירה להרמב"ם : בית המקדש נק' "בית הבחירה " כמ"ש והי' המקום אשר יבחר ה' וגו' (וכיו"ב), ומזה משמע שלפני בחירת ה' לא הי' ברור איפה יהי' מקום המקדש וזה הי' יכול להיות במקום אחר. ולפי"ז לא מובן מה שהרמב"ם כותב שנח ואברהם וכו' בנו מזבחות באותו מקום שנבנה המזבח במקדש ?! ו...

התוכן בהמשך להמדובר לאחרונה ["אַז מ'טומלט און מ'לאָזט נישט שלאָפן און מ'פאַרלאַנגט און מ'בעט, און נאָכאַמאָל וכמ"פ"] שבערב ר"ח מנחם-אב יוסיפו ב"משפט" (תורה) ו"צדקה" עוד יותר אפי' לגבי ההוספה בימי בין המצרים בכלל לגבי כל השנה, הנה בהגיע יום זה בפועל יש להשתדל שכבר בהתחלתו תהי' הוספה בענינים אלו בפועל (כי אע"פ שההחלטה בדבר היתה כבר ו"מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה" וכו', אבל בזה גופא אומרים " מצרפה למ...

התוכן הענין דמחנות-קיץ " גן ישראל " הוא – ששם לומדים הילדים תורה ללא בלבולים שמצד הוריהם. וכאשר "בחוקתי תלכו", "שתהיו עמלים בתורה", אזי גם "ונתתי גשמיכם בעתם" – חוזרים הם הביתה גם בריאים יותר בגשמיות. היום נפתח "גן ישראל" הראשון באירופא ע"י הרב גרשון מעדל גרליק וזוגתו הרבנית. ומזה רואים עד כמה יכולים לפעול אפי' "אחד מכם גולה לברברי'" – נערה שנולדה באמריקה ונער שנולד ברוסיא שהפגישם ה' בארה"ב, ושלחו...

התוכן שבת מבה"ח מנחם-אב קשורה עם פ' מסעי בה מוזכר הענין דהסתלקות אהרן " בחודש החמישי באחד לחודש ". והקשר בין הסתלקות אהרן לחודש החמישי : במספר ה' מרומז החיבור וההמשכה מלמעלה מסדר ההשתלשלות (שקשור במספר ד') למטה, וזהו גם הענין של כהן (גדול), וזהו גם הענין דיום ההסתלקות - שביום זה נעשה המשכת אלקות בעולם. וענין זה, החיבור בין העליון ביותר לתחתון ביותר, רואים גם בימי חודש זה - גודל העילוי דט"ו באב הוא...

התוכן ברביעי דפ' מטות-מסעי מרומז ענין הכניסה לארץ ישראל כפי שתהי' בגאולה האמיתית והשלימה: בסיום פ' מטות ‏–‏ בקשת בני גד ובני ראובן לקבל נחלתם מעבר לירדן למעליותא , כי רצו שמיד בכניסה לארץ יזכו להתחלת נחלת ארץ של עשר עממין , עי"ז שיקבלו כבר אז את ארץ סיחון ועוג שבה הי' גם מארץ עמון ומואב (שהיא מארץ קיני קניזי וקדמוני). בהתחלת פ' מסעי ‏–‏ "אלה מסעי בנ"י אשר יצאו מארץ מצרים" לשון רבים, כיון שהתכלית ש...

התוכן בשיעור רמב"ם היומי לומדים הל' גירושין הקשור עם כללות זמן הגלות , שהיחס בין הקב"ה וכנסת ישראל, שה"קידושין" ביניהם הי' בזמן מתן תורה, הוא בדוגמת ענין ה"גירושין". אבל באמת גם ענין ה"גירושין" שבזמן הגלות אינו לאמיתתו ח"ו. ומרומז במ"ש הרמב"ם ע"ד " שליח שהביא גט וכו'" - הבעל (הקב"ה) בעצמו אינו נותן הגט!, ועד שטוען "לא גרשתי' מעולם", ובלשון הנביא " אי זה ספר כריתות אשר שלחתי ?!"! ועוד: בהלכה שלאח"ז...

התוכן מכיון שנמצאים כבר בתקופת " בין המצרים " ומשיח צדקנו עדיין לא בא, מתחזק יותר הצורך, ויש לעשות " שטורעם " בזה, לקבוע שיעורים בלימוד ענינים הקשורים לבנין ביהמ"ק כדי לזרז את "בנין הבית" בפועל, וכדאי ללמוד הלכות בית הבחירה להרמב"ם וכו'. " ואני המתחיל ": ביאור השם "הלכות בית הבחירה ", ולא "הלכות בית המקדש " כלשון הפסוק וכו', כי בזה מדגיש הרמב"ם שקדושת המקדש היא נצחית , דקדושה שבאה כתוצאה מציווי ,...

התוכן בקשר לענין הנדרים [שבתחילת פ' מטות] כותב הרמב"ם בסיום הל' נדרים ש"כל הנודר נדר כאילו בנה במה, ואם עבר ונדר מצוה להשאל על נדרו כדי שלא יהא מכשול לפניו וכו'". 1) הטעם שדוקא " הנודר " הוא "כאילו בנה במה" ולא גם " הנשבע ", הוא, דבלשון " בנה במה " (ולא " בונה במה") מודגש שענין הבלתי-רצוי בזה הוא שנהי' דבר בלתי-רצוי ‏–‏ " במה ", וזה שייך רק בענין הנדרים שהאיסור חל על החפצא משא"כ בשבועה לא נאסר הדב...