The Daily Sicha

The Daily Sicha - השיחה היומית

"The Daily Sicha" is a daily discourse of the Lubavitcher Rebbe. The Sichos for Sicha Yomis are chosen from throughout the thousands of hours of the Rebbe's talks, based on their appropriateness toward each day.https://thedailysicha.com/

Be sure to visit the podcast's website and support the creator: thedailysicha.com

Author

The Daily Sicha

Category

Religion

Podcast website

thedailysicha.com

Latest episode

Nov 20, 2026

Where to listen?

Podcasts in the app Replaio Radio Coming soon

Podcasts are coming to the app soon. Install now and be the first to see a whole new take on podcasts

Get it on Google Play Install for free Android 10M+ downloads · 4.7+ rating iOS soon

Episodes

יום ועש"ק פ' תצוה, י"ד אדר ראשון, פורים קטן, ה'תשפ"ד 23.02.2024

התוכן מעלת פורים קטן , שאינו אלא בשנה מעוברת, להיותו בבחינת " אורח נדיר " שיש בו חביבות יתירה, ובמילא יש לייקר כל רגע של היום. ענין פורים קטן מודגש יותר לאחרי פורים קטן תרפ"ז שאז אמר כ"ק מו"ח אדמו"ר את המאמר ד"ה וקבל היהודים וגו' שבו מבאר שחינוך ילדי ישראל מהווה היסוד להמשך הקיום דבנ"י – "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז וגו'". והחידוש בזה, דאע"פ ש"עוללים ויונקים" עדיין לא שייכים להבנת התורה (בן חמש),...

יום ה' פ' תצוה, י"ג אדר ראשון, ה'תשפ"ד 22.02.2024

התוכן פורים קטן ה'תרפ"ז הי' כ"ק מו"ח אדמו"ר במאָסקווע, שם היתה ההתנגדות להפצת היהדות בין ילדי ישראל גדולה ביותר. בהיותו שם הודיע שבפורים קטן יאמר מאמר חסידות בביהכנ"ס. כאשר הדבר נודע, הגיע שליח מ"חלונות הגבוהים" ו"הזהיר" אותו שיהיו מרגלים בעת אמירת המאמר וימסרו את תוכנו לגורמים המתאימים ועליו לדעת מה יכול להיות התוצאות... בפועל אמר את המאמר, בפני ביהכנ"ס מלא אנשים, מיוסד עה"פ "מפי עוללים ויונקים י...

יום ד' פ' תצוה, י"ב אדר ראשון, ה'תשפ"ד 21.02.2024

התוכן א) בפ' תצוה לא מוזכר שמו של משה רבינו, אבל עצמיותו של משה הוא בגלוי באופן של " ואתה תצוה" – "מראה באצבעו ואומר זה"! ב) הוראה ממ"ש בסיום חמישי דפ' תצוה "והי' המזבח קודש קדשים כל הנוגע במזבח יקדש": ענינו של " מזבח " בעבודה הוא לבו של כאו"א משיראל, "איזהו עבודה שבלב זוהי עבודת התפלה" – ענין הקרבנות , ועל היהודי לדעת שכיון שהוא "מזבח" של הקב"ה ה"ה בדרגת " קודש קדשים " – דרגתו של כהן גדול , כי במ...

יום ג' פ' תצוה, י"א אדר ראשון, ה'תשפ"ד 20.02.2024

התוכן בשיעור היומי כותב הרמב"ם: "כל חשוד על השבועה אין משביעין אותו... ואפילו רצה התובע לא שומעין לו". טעם הפשוט לזה הוא דמכיון שאינו נאמן על השבועה אין תועלת בשבועה זו. אבל לפי"ז למה לא להשביע אותו על הספק ? ובפרט אם התובע רוצה שישבע? וי"ל שעיקר הטעם הוא מפני האיסור ד"לפני עוור לא תתן מכשול" - שלא להכשיל אותו בשבועת שוא . ומזה יש ללמוד הוראה נפלאה : אפי' אם מדובר באיש ירוד ביותר , דאע"פ שיודע שממ...

יום ב' פ' תצוה, י' אדר ראשון, ה'תשפ"ד 19.02.2024

התוכן ענין שנת העיבור – לאחד שנת החמה , המאירה תמיד באופן שווה בלי שינויים , עם שנת הלבנה , שהארתה משתנה מיום ליום . ובעבודה: "חמה" מורה על תוכן הענין ד" לא תוסיפו ולא תגרעו ", ו"לבנה" מורה על הענין ד" מעלין בקודש ". לדוגמא – לא' יש חוש בזכרון טוב ומנצלו ל" אינו מאבד טפה ", ולשני יש חוש בלחדש חידושים " לאפשא לה ", וההוראה משנת העיבור היא שכ"א צריך ויכול לשמש את קונו בב' האופנים . ובנוגע למעשה בפוע...

יום א' פ' תצוה, ט' אדר ראשון, ה'תשפ"ד 18.02.2024

התוכן מבואר במפרשים הטעם ששמו של משה רבינו לא הוזכר בפ' תצוה, שבכך נתקיים דבריו (אף שהיו על תנאי) "מחני נא מספרך". ובאמת הענין ד" ואתה תצוה" מורה על העצם דמשה שלמעלה מכל ענין השם. נמצא, דקיום דברי משה רבינו אלו הוא באופן הכי טוב . ומכאן ההוראה לכאו"א, שיש בו את ה"משה" שבו, שעליו לגלות בעצמו את ה"אתה" שבו, עצם מציאותו, שהוא חד עם עצמותו ית', ה"אתה" האמיתי וכו'. וזה מהווה הכנה קרובה לקיום מ"ש בהמשך...

יום ועש"ק פ' תרומה, ז' אדר ראשון, ה'תשפ"ד 16.02.2024

התוכן הוראה מיום שבעה באדר ( יום ההילולא של משה רבינו ): ישנה כמה דרכים שע"י יכול יהודי להתקשר עם התורה, לדוגמא: יהודי שעבודתו בקו ד"זבולון" יכול לעשות "שותפות" עם יהודי שעבודתו בקו ד"ישכר" וכיו"ב, אבל הגם שהוא "משמש את קונו" באופן זה ואין תובעים ממנו יותר, אבל בפועל אין לו את השלימות של ה"ומצאת" בתורה. כדי להשיג את התורה באופן של מציאה, שהיא שלא בערך לעבודתו, אין דרך אחרת מלבד להתייגע בתורה! והנה...

יום ה' פ' תרומה, ו' אדר ראשון, ה'תשפ"ד 15.02.2024

התוכן בגמ' כתובות (י:) מבואר תוכן ענין המזבח [שהציווי על עשייתו הוא בשישי פ' תרומה] עפ"י הר"ת של מזב"ח: מזיח גזירות, מזין , מחבב (את ישראל על אביהם), מכפר עונות. דאף שלכאו' הי' צ"ל הסדר הפוך : קודם " מכפר עוונות ", שעי"ז נעשים " חביבים " לפני הקב"ה, ואז ניתן לבקש ממנו מזונות (שצריכים עכשיו), ושיזיח את הגזירות ( שיבואו לאח"ז)? הנה זהו החידוש של המזבח ש דבר הראשון , עוד לפני שהוא מכפר עוונותיהם, ה"ה...

יום ד' פ' תרומה, ה' אדר ראשון, ה'תשפ"ד 14.02.2024

התוכן מבואר במאמר ד"ה באתי לגני [ה'תש"י] הטעם שהמשכן הי' מעצי שטים [כמ"ש ברביעי פ' תרומה], כי שטים הוא מלשון הטי' , הטי' מדרך המיצוע, לגרוע – " שטות דלעו"ז ", או לטוב – " שטות דקדושה ". והעבודה במשכן היתה להפוך השטות דלעו"ז לשטות דקדושה. וזהו גם הטעם שנק' " קרשים " – הפיכת שקר העולם ולקשרו עם אלקות. ובס"ט של ההמשך מבאר שזהו גם מה שהקרשים היו "(עצי שטים) עומדים " – "שהם כמו עמודים שמחברים הגג והרצפ...

יום ג' פ' תרומה, ד' אדר ראשון, ה'תשפ"ד 13.02.2024

התוכן במשכן היו ב' ענינים כלליים [כמ"ש בפ' תרומה]: א) יריעות וקרשים שהקיפו את כל חלקי המשכן בשווה בלי חילוקים. ב) הכלים השונים שהיו בתוך המשכן שלכל אחד מהם הי' תפקיד מיוחד כמו הארון ללוחות והמנורה להאיר וכו'. ועד"ז הוא גם במשכן הפרטי שבכ"א ("ושכנתי בתוכם . . בתוך כאו"א מישראל"): א) ענין התפלה שאז עומד האדם בביטול כעבדא קמי' מרי', והביטול הוא בכל אבריו בשווה , ועד"ז ענין התורה ‏–‏ " חומה זו תורה "...

יום ב' פ' תרומה, ג' אדר ראשון, ה'תשפ"ד 12.02.2024

התוכן איתא במדרש " לא נברא זהב אלא בשביל בית המקדש ". זאת אומרת, שהעולם כפי שהוא יכול להתקיים ולהתנהל בסדר וביושר בלי זהב (ובאותיות אחרות – בלי "לוקסוס" (מותרות)), וזה שהקב"ה ברא זהב ה"ז בשביל ביהמ"ק. ובפשטות, דכמו שלא מקשטים דיר של בהמות כמו שמקשטים דירת בני-אדם , ועד"ז מובן, שכאשר בונים בית להקב"ה – משכן ומקדש או ביהכנ"ס וביהמ"ד, צריך שיהא ניכר בו את החשיבות שהוא מיחס לאלקות ורוחניות ועד כמה שהם...

יום א' פ' תרומה, ב' אדר ראשון, ה'תשפ"ד 11.02.2024

התוכן פעולת בנין ביהמ"ק הראשון, דירת קבע הראשון להקב"ה בענינים גשמיים, היא פעולה נצחית עד סוף כל הדורות – היא היתה ה"פתיחה" לשאר בתי המקדשות, וממנו נמשך, ע"י ה"חלונות שקופים אטומים", הכח לכל יהודי בכל הדורות שביתו יהי' מקדש לו ית' – "ושכנתי בתו כם – בתוך כאו"א מישראל" [כמ"ש בראשון דפ' תרומה]. ענין זה רואים בגלוי בענין החינוך : כל פעולה ופעולה שעושים בחינוך הילד אי"ז פעולה פרטית שעושים עמו ועכשיו ,...

יום ועש"ק פ' משפטים, אדר"ח אדר ראשון, ה'תשפ"ד 09.02.2024

התוכן א) בשנה זו שישנם ב' חדשי אדר הכוללים ששים יום (ביחד עם יום אדר"ח אד"ר) מודגשת מעלת האתהפכא – " ביטול בששים ", כי ע"י הביטול בששים. לא רק שמתבטלים הענינים הבלתי-רצויים אלא שמתהפכים – כל המאכל מותר לאכילה, ואדרבה, מצד זה יש למאכל עריבות מיוחדת וכו'. ועוד ענין בשנת העיבור שהענין ד"פורים" הוא באופן ד" גדול " ובאופן ד" קטן ", ובעבודה: נוסף על העבודה באופן של "גדלות" צ"ל גם העבודה באופן של " קטנות...

יום ה' פ' משפטים, כ"ט שבט, ה'תשפ"ד 08.02.2024

התוכן ישנם הטוענים [בקשר למבצעים וכו'] "היתכן" שעושים מהתורה ספר רפואה או בטחון?! "היתכן" לומר שמ"ש [בסיום שישי דפ' משפטים] שאם יקיימו תומ"צ אז " והסרתי מחלה מקרבך ", שהכוונה כפשוטה ! הרי "מה הקשר" בין קיום תומ"צ לרפואה?! או "היתכן" לומר שמ"ש בתורה שהעולם נברא בששה ימים, שהכוונה כפשוטה ! הרי "התורה לא מתעסקת בעניני בריאת העולם"! הכוונה לשש תקופות וכיו"ב... יש לדעת האמת ש"אין מקרא יוצא מידי פשוטו "...

יום ד' פ' משפטים, כ"ח שבט, ה'תשפ"ד 07.02.2024

התוכן [המשך] לו יישר חילי הייתי מנהיג בכל מקום ב' ענינים האמורים: שבכל מוסדות חינוך ילמדו עיקרי היהדות עם כל הילדים, מן הקטן ביותר עד הגדול ביותר. וכמו"כ יהי' בהם לימוד הלכה למעשה בהלכות הצריכות בחיי היום-יומיים, כשלאח"כ יבנו אותם להיות לומדי תורה ומחדשי בתורה, וכך יעמידו "פוסקים" בישראל שיודעים לפסוק הלכה בפשטות. ובנוגע לטענה הרי צריכים "גאונים" ו"רכשבה"ג"... – הרי על זה ישנו הפסוק (כמסופר בירושל...

יום ג' פ' משפטים, כ"ז שבט, ה'תשפ"ד 06.02.2024

התוכן [המשך] כוונתי בהאמור היא לעורר את כל אלו שבידם לשנות את המצב. ענין זה, שלכל לראש צריכים ללמד את הילד עיקרי ויסודי היהדות – מופיע בקיצור שו"ע ( ובכל ספר שיעיינו בו שמתחיל באות " אל"ף " – שמרמז על הנהגת יהודי באופן שמחבר אותו על ה' וכו'). לפעול ענין זה – הוא לא רק התפקיד של המלמדים בגן-ילדים אלא של כל המלמדים עד גם של כתות הגבוהות בישיבות הגדולות! כבר עבר הזמן שהמלמדים מרמים את עצמם...! ועוד ע...

יום ב' פ' משפטים, כ"ו שבט, ה'תשפ"ד 05.02.2024

התוכן [המשך] בזמננו שרוב בני הנוער עסוקים רוב הזמן בענינים שאינם תומ"צ – הי' צ"ל פשוט אצל אלו שתפקידם לחנך אותם, שכל רגע מאותם שעות הספורות שמוקדשים לחינוך בד' אמות של תורה צ"ל מנוצל עבור בניית יסודי היהדות , ובפועל ממשיכים הם בבניית ענינים של "תפארה" כאשר לתלמידים חסרים היסודות! ההורים נותנים בידיהם את הילד כדי שהם יעשו ממנו " יהודי " מה" יסוד ". זהו תפקידם! ואא"פ לפעול זאת אא"כ יתחילו לספר לילדי...

יום א' פ' משפטים, כ"ה שבט, ה'תשפ"ד 04.02.2024

התוכן הסדר בחינוך הילדים הוא שכל לראש צ"ל היסודות – 1) הקשר עם אלקות ויהדות , 2) המשכת קדושה בחיי היום-יום ע"י קיום המצוות , ורק לאח"ז – 3) "מציאות" של תורה . בדורות הקודמים היו הילדים מקבלים בבית את היסודות, ומה שנשאר עבור ה"חדרים" ו"ישיבות" הי' רק הענין הג' – ידיעת התורה . אבל בימינו אלו מקבלים הישיבות את הילדים בלי יסודות אלו – הרי תפקידה של הישיבה לבנות אותם מן ה" יסוד " עד ה"גג" ואא"פ לבנות "...

יום ועש"ק פ' יתרו, כ"ג שבט, ה'תשפ"ד 02.02.2024

התוכן כאשר אדה"ז קרא לאברך שילמד את בנו, אדהאמ"צ, ושאל אותו האברך כיצד ללמד אתו, השיב לו אדה"ז (בניגון הידוע): עם ילד מתחילים ללמוד אל"ף בי"ת. מהו אל"ף? – נקודה למעלה ונקודה למטה, יו"ד מלמעלה שהיא הנשמה, ויו"ד מלמטה שהוא הגוף, וע"י הקו של יראת שמים באמצע – מתחברים ונעשים דבר אחד. ועוד רמז בזה, שהיו"ד מלמעלה קאי על הקב"ה שלמעלה ממדידה והגבלה, וכדי שהיו"ד מלמטה, היהודי, יוכל להתחבר עם הקב"ה, ה"ז ע"י...

יום ה' פ' יתרו, כ"ב שבט, ה'תשפ"ד– יום היאָרצייט-הילולא של הרבנית הצדקנית מרת חי' מושקא נ"ע – 01.02.2024

התוכן נמצאים אנו 1) בחודש ה" אחד עשר ". והלימוד מזה‏ – ‏שאין להסתפק בעבודה שמצד עשר כחות הנפש, כחות הפנימיים ["חי'"], אלא צ"ל העבודה גם עם כחות המקיפים ["מושקא", שם בושם]. 2) ביום ה" ב"ך יברך ישראל" של החודש, שבא לאחרי ההכנה של יום ה" א"ך טוב לישראל", שזהו גם יום ה" אחד עשר " מיום העשירי בשבט ; השייכות לפ' יתרו ומשפטים; נכנסים לפ' תרומה שבו נאמר הציווי " ועשו לי מקדש וגו'" שכולל גם הציווי על בניית...

יום ד' פ' יתרו, כ"א שבט, ה'תשפ"ד 31.01.2024

התוכן התורה היא " חמדה גנוזה " של הקב"ה, והוא נתנה לכאו"א מישראל . אבל התנאי וההכנה לקבל את התורה היא אמירת " נעשה ונשמע " – שיקיים ויתנהג בפועל בחיי היום-יומית לפי הוראות התורה. והדרך הנעלה ביותר לבטא את היוקר של התורה הוא לא (כ"כ) ע"י ש"שומר" את התורה שלא יבזו אותה ח"ו, אלא עי"ז שבכל עניניו , גם ענינים הגשמיים שעושה עם הגוף, ניכר שזה נעשה ע"י מי שמקושר עם התורה . וענין זה נוגע ביותר כאשר מדובר א...

יום ג' פ' יתרו, כ' שבט, ה'תשפ"ד 30.01.2024

התוכן קודם מ"ת היתה " גזירה " (נתק) בין העליונים ותחתונים‏ – ‏"העליונים לא ירדו למטה והתחתונים לא יעלו למעלה", ובשעת מ"ת נתבטלה הגזירה, "ואני המתחיל"‏ – ‏" וירד הוי' על הר סיני" [כמ"ש בשישי דפ' יתרו] – ‏ הקב"ה , העליון שאין למעלה ממנו, ירד בעצמו לתחתונים ! וזוהי ההוראה לדרך בה "לוקחים" את התורה ומלמדים אותה: דוקא במקום נמוך , ובזמן ומקום הגלות , מתגלה התורה בכל התוקף ! ולכן נמשלה התורה ל" מים " ש"...

יום ב' פ' יתרו, י"ט שבט, ה'תשפ"ד 29.01.2024

התוכן תמיהה גדולה ביותר בשני דפ' יתרו בענין פרשת "ואתה תחזה" (ש"יתרו" נק' כך ע"ש ש"יתר פ' אחת בתורה – ואתה תחזה"): משה רבינו , רוען של ישראל (שנקבע לכך משעת לידתו, ו)במשך ששים שנה בפועל , חשב שהסדר שבו דן את העם צריך להיות כך, ודוקא יתרו , שזה עתה הגיע ממדין, "תופס" מה שמשה "לא תופס" כביכול, עד שפרשת "ואתה תחזה" נק' על שמו ?!, והביאור: משה הסתכל על בנ"י כפי שהם נמצאים ביחד אתו ואז הם באמת שייכים ל...

יום א' פ' יתרו, י"ח שבט, ה'תשפ"ד 28.01.2024

התוכן עה"פ [בראשון דפ' יתרו] "וישמע יתרו וגו'" מביא רש"י מארז"ל "מה שמועה שמע ובא – קי"ס ומלחמת עמלק ". מבואר בחסידות ש" עמלק " בגימ' " ספק ", והמלחמה נגד זה פועל שגם "כהן מדין" עוזב את כל אשר לו ובא ל"מדבר" וכו'. וההוראה : כאשר ליהודי נופלים ספיקות בעניני תומ"צ ואינו יכול לבטלם , עליו להסיח-דעת מזה ולא להיכנס לשקו"ט וכו', ולהחליט שעליו, ש כל ענינו הוא " לשמש את קונו ", אין לו זמן לזה ! וזהו מ"ש "...

יום ועש"ק פ' בשלח, ט"ז שבט, ה'תשפ"ד 26.01.2024

התוכן הצ"צ מבאר הטעם שהפטורת פ' בשלח היא שירת נשים (שירת דבורה), כי דוקא שירת הנשים שבפרשתנו היתה בשמחה גדולה "בתופים ובמחולות". ומסיים ש"הכל הי' מן העפר ", הכל תלוי באשה . וההוראה: דוקא באשה תלוי' האוירה בבית ‏–‏ היא המשכנעת את בעלה שהכל בא מאת ה' , " וברכך ה' אלקיך בכל אשר תעשה", ובמילא אין למה להיות רדוף אחר הפרנסה והשגת עוד דולר... עד כ"כ שזה מפריע ללימוד התורה וכו', ובכלל אין לרדוף אחר גשמיות...

Listen to the The Daily Sicha - השיחה היומית podcast in Replaio

Radio and podcasts in one app - free, with no sign-up. Install today and do not miss the launch

Get it on Google Play

Replaio is not a podcast publisher; show names, artwork and audio belong to their authors and are distributed through public RSS feeds.