The Daily Sicha - השיחה היומית

התוכן ההוראה ממ"ש [בשלישי דפ' כי תצא] "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך וגו'": כשיהודי עובר ל עבודה חדשה , "בית חדש", הנה כדי להיות בטוח שיוכל לעמוד מול הנסיונות בעבודה החדשה ושלא "יפול הנופל", עליו להעמיד לעצמו " מעקה " של " עשר טפחים " – להגדיר א"ע באופן חדש בכל עשר כחות נפשו . ועפמ"ש בגמ' עה"פ " ובנית ביתך " 1) זה גמרא 2) מעשים טובים 3) דרוש וקבל שכר , נמצא ד"עשיית מעקה" וזהירות זו צ"ל (לא רק כש...

התוכן א) תוכן המזמור לדוד ה' אורי וגו' שאומרים בחודש אלול : ה' מאיר ("אורי") את חיי היום-יום של כל יהודי, ומושיע לו ("ישעי") וכו' עד לסיום המזמור "קוה אל ה'" ‏–‏ הבטחון בה' . ב) הוראה ממ"ש בשני דפ' כי תצא בענין אהבת ישראל : "לא תראה את שור אחיך גו' נדחים והתעלמת מהם השב תשיבם לאחיך", ועוד יותר: אפי' " אם לא קרוב אחיך אליך ולא ידעתו " מ"מ אסור להתעלם ולהמנע מלעזור לו! ועד"ז ברוחניות הענינים: אי אפש...

התוכן מעלת חודש אלול נתבאר ע"י אדה"ז "עפ"י משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה, ואז רשאין כל מי שרוצה להקביל פניו והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם, ובלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו וכו'". משל זה מובן גם לילדים , שכן כשיאמרו לכם שמלך המדינה נמצא בשדה וניתן להגיש אליו בקשות והוא ישמח למלאותם וכו', בודאי שכ"א מכם יעזוב כל עניניו וירוץ למלך! אומרת...

התוכן העולם נק' " דירה (לו ית')" ו" גן " ("באתי לגני "). " דירה ", כפי שבנו וקישטו אותה כך היא נשארת , משא"כ ב"פרדס" (גן) גודלים אילנות, שעושים פירות , שלזה צריך טירחה יתירה . וזוהי מטרת מצב ה"ירידה" בעולם – שע"י עבודת האדם יתעלה העולם לשלימות נעלית יותר. וההוראה : כשיהודי טוען שמספיק לו שיעור בתורה וקיום המצוות כפי המוכרח – בשביל מה עליו לטרוח יותר?! אומרים לו שהוא נמצא בעולם שהוא " פרדס " – אין...

התוכן בתחלת פי"א מהל' מלכים מביא הרמב"ם ג' ראיות מן התורה על ביאת המשיח. הראי' השלישית היא: "אף בערי מקלט הוא אומר [כמ"ש בחמישי דפ' שופטים] ואם ירחיב ה"א את גבולך ויספת לך עוד שלש ערים וגו', ומעולם לא הי' דבר זה וכו'". ביאור הטעם שהרמב"ם מביא ראי' זו בהלכה בפ"ע ולא בהלכה שלפנ"ז ביחד עם ב' ראיות הראשונות: ענין זה, שלעת"ל יצטרכו (עוד) ערי מקלט להורגי נפש בשגגה , היא גם ראי' למ"ש בהלכה שלאח"ז שבימות...

התוכן הוראה ממ"ש ברביעי דפ' שופטים " תמים תהי' עם ה' אלקיך" ‏–‏ שיש להתנהג עם ה' ב" תמימות " ללא התחכמויות וערמומיות, ובלי להתפעל מעצת היצר, וגודל ההבהלה וחילול ה' באמירת שקר (להורים ומלמדים וכו') בפנים של הקב"ה ש" נצב עליו .. ובוחן כליות ולב וכו'"! ["' ס'דאָך 'הנה ה' נצב עליו! לעבן דיר שטייט דער אויבערשטער! 'ובוחן כליות ולב', און ער קוקט זיך צו, אַז בשעת מ'פרעגט ביי דיר צו האָסטו נעכטן געגעסן פאַ...

התוכן מבואר בארוכה בקונטרס התפלה ובכ"מ שעבודת התפילה צ"ל לאחרי הקדמת ההתבוננות וכו'. ובעצם – ה"ז דין מפורש בשו"ע : " קודם התפלה יחשוב מרוממות הא-ל ית' ושפלות האדם ". ולמרות כ"ז – לא שמים לב לזה כראוי. והרי ענין ה"ההתבוננות" צ"ל באופן ש" רישומה ניכר " על התפלה – שירגיש בתפלתו כ" עבדא קמי מרי' ". ומסתבר שכן צ"ל בכל ג' התפלות של היום. דהנה אע"פ שבנוגע להתפלות מנחה וערבית אפשר להתווכח ולומר שההתבוננות...

התוכן הביאור במנהג ש"תורה היא" שביום א' דר"ח אלול " תוקעין להתלמד " משא"כ החיוב לתקוע מתחיל ביום ב' דר"ח: עיקר ענין התשובה (התוכן דתקיעת שופר) הוא בחודש אלול , חודש התשובה, שמתחיל ביום בדר"ח ‏–‏ א' אלול , ולאידך: כללות ענין התשובה הוא על " מפני חטאינו גלינו מארצנו" שבחודש אב שלפנ"ז, וכן יש בחודש אב את הענין ד"והפכתי אבלם לששון" ‏–‏ העבודה עם הלעו"ז וכו', ולכן ההכנה לתשובה שבחודש אלול היא, ה" תוקעי...

התוכן הוראה ממ"ש בהתחלת פ' שופטים " שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך ": ענינו של השופט הוא לתת הוראות כיצד לנהוג והשופטים ממנים שוטרים להשגיח ע"ז. וכ"ה בנוגע לכל בית יהודי פרטי, שכל ראש משפחה הוא בדוגמת ה"שופט וה"שוטר" ביחס להנהגת בני-ביתו. ועד"ז בנוגע לכל ילד יהודי, שהוא צ"ל ה"שופט" וה"שוטר" בנוגע להנהגתו הפרטית ובנוגע לחדרו הפרטי שבו נמצאים הספרים שלו וקופת צדקה, שהכל יהי' מונח בסדר הראוי, כמו שצ...

התוכן בתניא באגה"ק סי' ז' מדובר ע"ד הענין ד" מצוה דהוי זהיר בי' טפי ". דאע"פ שכל יהודי מחוייב לקיים את כל מצוות התורה, וכמ"ש "אנכי ה' אלקי ך וגו'", שהקב"ה פנה כביכול לכאו"א בפ"ע ואומר לו "אנכי ה' אלקיך וגו'", ועד"ז כל המצוות, מ"מ, יש לכאו"א מצוה מיוחדת שבה "זהיר טפי ". ובלשונו של אדה"ז: "ואף שכל נפש מישראל צריכה לבוא בגלגול לקיים כל תרי"ג מצוות מ"מ לא נצרכה אלא להעדפה וזהירות וזריזות יתירה ביתר שא...

התוכן שיעור היומי בספר המצוות (וברמב"ם) עוסק בדיני קרבנות, ושם נאמר שקרבנות חייבים להיות "תמימים" ( לא בעלי-מומין ) ו" מובחרים ". וההוראה: 1) גם כאשר עוסקים בענינים קדושים יש להקפיד שלא יהי' מעורב בזה שמץ של דבר איסור ח"ו (לדוגמא: גם כשמברכים על דבר מאכל יש לברר לפנ"ז את כשרותו). 2) כל דבר מצוה שהאדם עושה צריך לעשותו מן המובחר והחשוב שבנכסיו (לדוגמא: נתינת הצדקה צ"ל מן המובחר והמשובח) ומן המובחר ו...

התוכן 1) למרות שדובר כמ"פ שאין שום ענין להסתכל ללא הרף על איש פלוני וכו', ועאכו"כ בעת התפילה שעפ"י שו"ע צ"ל ההתבוננות ב" דע לפני מי אתה עומד " וכו' – לא הועילו הדברים, ואדרבה . ולכן: מכאן ולהבא או שזקני החסידם וכיו"ב ידאגו לתיקון הדבר, ואם לא, לא תהי' לי ברירה אלא לעשות זאת בעצמי וכו'... 2) מבואר בכ"מ אודות הפעולה שנפעלת באדם ע"י הראי' והסתכלות , הן לטוב והן למוטב, וזה חשוב במיוחד בנוגע לילדי ישרא...

התוכן ישנם "ליצני הדור" המלעיגים ממצות מזוזה ועל מה שמפרסמים שעי"ז שומר ה' על הבית ומה שבתוכו וכו'. יש לזכור מ"ש בהתחלת שו"ע " אל יבוש מן המלעיגים "! מפורש בשו"ע "מ"ע לכתוב פ' שמע והיה אם שמוע ולקבעם על מזוזת הפתח וצריך ליזהר בה מאד וכל הזהיר בה יאריכו ימיו וימי בניו וכו'". ואיתא בגמ' סנהדרין "רבי אליעזר אומר כל עיר שיש בה אפילו מזוזה אחת אינה נעשית עיר הנדחת "! זה שיהודי הזה שכח כ"ז – מובן , כי (...

התוכן בנוגע למ"ש בשני דפ' ראה "כי ירחיב ה"א את גבולך.. ואמרת אוכלה בשר כי תאוה נפשך לאכול בשר וגו'", מביא רש"י את השיטה בזה שבמדבר נאסר להם בשר תאוה ודוקא משנכנסו לארץ הותר להם בשר תאוה (ע"י שחיטה בכ"מ). והענין בעבודה: במדבר היו בנ"י במצב שקיבלו את כל צרכיהם (מן, בארה של מרים וכו'), והתעסקו בלימוד התורה ובתפלה ("ויהי בנסוע הארון וגו'"), לעומת זאת כשנכנסו לארץ התחיל הסדר דכיבוש הארץ והתעסקות עם עני...

התוכן בהתוועדות דש"ק דובר אודות כנס השלוחים באה"ק, והוזכר דרגות שונות בשליחות: 1) מעשה השליח הוא דהמשלח. 2) כללות כח המעשה דהשליח הוא דהמשלח. 3) כל מציאות השליח היא מציאות המשלח. ועפ"י המבואר בדא"ח ישנה דרגה רביעית : הרצון והתענוג של המשלח הוא שתהי' מציאות ופעולת דהשליח , המעלה ד"קב שלו ". והנה, אע"פ שהתואר "שליח" נאמר רק ביחס לחלק מהקהל, אבל באמת כאו"א מאתנו וכולם יחד הם "שלוחים" (ועבדים) של נשיא...

התוכן התוועדות זו קשורה עם ההילולא של א' שמסר נפשו עבור הפצת התורה ומצוותי' בתנאים קשים ביותר, עד שסיבת פטירתו בטרם עת עפ"י טבע היתה יסורי המאסר והגלות. ומזה מובן שהלימוד שצ"ל מהתוועדות זו הוא לא להתחשב בשום מניעות ועיכובים על הפצת התורה והיהדות (ועד"ז שבע מצוות ב"נ), וסוכ"ס יראו שמנצחים אותם, וכמו שראו את הנצחון של בעל ההילולא אז, ומשנה לשנה מיתוסף בזה. דהנה נצחיות הנפש (שהעדר בריאת הגוף או מיתה...

התוכן [המשך] אם רוצים שא"י תהי' מיושבת ביהודים – יש לכל לראש לשרוף את "עגל" הגוים ולידע שלא ככל הגוים בית ישראל ו"הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב"! ולא שייך לעשות "פשרה" עם השו"ע ולהכניס דברים זרים של ה"עגל" בלי להוציא את הקב"ה... זה או העגל או הקב"ה! בסוף, אלו שהחשיבו את ה"עגל" חזרו לאחוריהם מההליכה לא"י! וההוראה מזה ששבט לוי נלחמו עמהם והחזירום – שאין להתייאש מיהודי: בנוגע לשמירת המצוות אין להת...

התוכן עה"פ ברביעי דפ' עקב "ובנ"י נסעו מבארות בני יעקן מוסרה" פרש"י "מה ענין זה לכאן .. אלא אף זו מן התוכחה ועוד עשיתם זאת כשמת אהרן בהר ההר .. ונסתלקו ענני הכבוד יראתם לכם ממלחמת ערד ונתתם ראש לחזור למצרים וחזרתם לאחוריכם ח' מסעות .. שם נלחמו לכם בני לוי .. עד שהחזירו אתכם בדרך חזרתכם וכו'". ועה"פ בהמשך השיעור "בעת ההיא הבדיל ה' את שבט לוי" פרש"י "בעת ההיא ‏–‏ בשנה הא' לצאתכם ממצרים וטעיתם בעגל וב...

התוכן 1) הוראה משם פ' עקב – "והי' עקב תשמעון", ופרש"י "אם המצוות קלות שאדם דש בעקביו תשמעון", שיש לקיים גם מצוות שה"יצר" טוען שהם קטנות וקלות , כמו מצוות שילד קטן עושה, ובשכר זה "ושמר ה"א לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך". 2) כשה"יצר" בא עם טענה אחרת לילד יהודי: 'כיצד הנך ממתין לגאולה האמיתית והשלימה שתבוא תיכף ומיד, בשעה שאני (היצה"ר) מסתובב בחוץ ורואה מה נעשה בעולם, גלות קשה והרבה מכשולים ו...

התוכן ענינו המיוחד של ט"ו באב מפורש בסיום מס' תענית "לא היו יו"ט לישראל כחמשה עשר באב וכיוהכ"פ, שבהן בנות ישראל יוצאות וכו'". ובכל שנה חוזרים ונפעלים כל הענינים הקשורים עם ט"ו באב. ויתירה מזו: ע"פ ציווי התורה " מעלין בקודש " – מובן שמידי שנה נוסף עילוי בזה. וענין זה מודגש גם גם ע"פ המשך דברי הגמ' שאר ד' או ה' הטעמים על היו"ט דט"ו באב הקשורים עם מאורעות שאירעו החל מהתקופה שבה היו בנ"י במדבר – "כלו...

התוכן מענינים החיוביים של ט"ו באב הוא מ"ש בגמ' שאז מתחילה ההוספה בלימוד התורה – "מאן דמוסיף יוסיף", מכיון שביום זה "תשש כחו של חמה" ו" הלילות מתארכין ", ו"לא איברי ליליא אלא לגירסא ". ועפ"ז מובן מה שמשמע מגמ' ש" תשש כחה של חמה " הוא סיבה ליו"ט מצ"ע , כי ע"י לימוד התורה , "הקול קול יעקב", מחלישין כחו של אוה"ע שמונין לחמה . והמעשה הוא העיקר: כוונת התוועדות זו היא שעי"ז יתוסף, בכמות ובאיכות, בלימוד נ...

התוכן מכיון ש"אתם המעט מכל העמים" [שביעי דפ' ואתחנן], ובעם ישראל גופא - אלו שנזהרים בקיום תומ"צ עד לדקדוק קל של ד"ס, הם המיעוט , ובכ"א מישראל גופא - עניניו הרוחניים הם במיעוט לגבי עניניו - נשאלת השאלה: מהי התועלת בכללות ה"מלחמה" על קיום תומ"צ בהידור וכו', והרי סוכ"ס נשארים במיעוט לגבי הרוב?! והתירוץ עפ"י החידוש שנתגלה לאחרונה בחכמות חיצוניות בנוגע לענין ה" אָטאָם ", שלא ה" כמות " היא הקובעת, כ"א נ...

התוכן מבואר בדא"ח שכהקדמה להענינים ד"ושננתם .. וקשרתם" ו"ולמדתם .. וקשרתם" שבב' פרשיות דק"ש, ענין התורה ומצוות , בא הענין ד"ואהבת את ה' אלקיך" – עבודת התפילה , ולפנ"ז – הענין ד"שמע ישראל וגו'", ענין האמונה [וזה קשור עם מה שדובר לאחרונה שלילדים קטנים יהי' סידור משלהם, שזה יביא אותם לענין התורה וצדקה שהיא כללות כל המצוות. שהקשר בין "סידור" לתורה מובן מזה שלימוד התורה (גם של ילד אם כבר שייך לזה) צ"ל...

התוכן כללות הענין דעשרת הדברות – שאודותם מסופר בחלק ברביעי דפ' ואתחנן – קשור במיוחד לילדי ישראל . שהרי רק כאשר בנ"י הציעו את ה"ערבות" של " בנינו עורבים אותנו" קיבל זאת הקב"ה ונתן את התורה לכל ישראל. ובפשטות: זה שעכשיו התורה היא אצלנו , ה"ז בזכותם של הילדים הקטנים שהיו בעת מ"ת בפעם הראשונה, שמהם נמסרה הערבות לילדי ישראל מדור לדור עד שבדורנו זה ! ובזה מודגש עוד יותר גודל הזכות והואחריות המוטלת על כא...

התוכן [המשך] הקושי בענין זה מתעורר דוקא אצל המאמין : מכיון שמאמין בנצחיות הנשמה ושכל יסורי הגוף אינם תופסים מקום כלל בערך כל התענוגים בעולם הנשמות, א"כ נשאלת השאלה איזה ערך יש לכל היעודים גשמיים המובטחים בתורה?! והמענה ע"ז הרי הוא (מ"ש לעיל) שכל פרט בעוה"ז הוא חלק מהכוונה הכללית בבריאת כל העולמות כולם, וכאשר עושה מצוה א' בעוה"ז דוקא הנה "יחוד זה למעלה הוא נצחי" עד אין סוף ! אבל לפי"ז נמצא שע"י שגו...