The Daily Sicha - השיחה היומית

התוכן הרמב"ם נק' בתואר " מורה הנבוכים " ע"ש שזכה והצליח להורות ל"נבוכים" את הדרך הישרה, ואת הוראות אלו אפשר למצוא בספר ה"רמב"ם". בסיום שיעור רמב"ם היומי מבאר שכבודן של מצוות הוא "למי שצוה בהן ברוך הוא והצילנו מלמשש בחושך, וערך אותם נר ליישר המעקשים, ואור להורות נתיבות היושר, וכן הוא אומר נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי". והענין: בריאת העולם מלכתחילה היתה באופן ש"ברא אלקים לעשות " – " לתקן " – שיהיו "מ...

התוכן בנוסף לנסים שהיו לפני מאסרו של בעל הגאולה ועאכו"כ נס הגאולה עצמו – הי' נס גלוי בעת המאסר גופא שלא שמים לב לזה. בדרך כלל כאשר חושדים במישהו ורוצים להושיבו במאסר – מבטיחים לכל לראש שלא יוכל לדבר עם אחרים ללא שמירה וכו', אבל כאן, אלו שבאו לאסרו (שביניהם הי' גם יהודי שהוא בעל-בחירה וקשה יותר להתמודד עמו) ביקשו ממנו שילך עם אמו לחדר לדבר עמה ביחידות (להרגיעה)! שאין לזה שום מקום בטבע! וההוראה: כל...

התוכן 1) אודות ה"אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם" (נשיאת ארון יוסף או ההתעסקות בנדב ואביהוא) שטענו למשה בי"ד ניסן "למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ה' במועדו", [כמסופר בשלישי דפ' בהעלותך], איתא בגמ' ש"חל שביעי שלהן להיות בערב פסח ". זה שחיכו עד לרגע האחרון , י"ד ניסן, ולא פנו למשה בטענת "למה נגרע" כמה ימים לפנ"ז , וגם לא ביררו אצל משה קודם המעשה האם דבר זה לא יהא בסתירה להקרבת הפסח במועדו, הוא, דמכיון שה...

התוכן זה שבתחילת פ' בהעלותך נאמר "וזה מעשה המנורה" לאחרי "דבר אל אהרן בהעלותך את הנרות וגו'" (אף ש"העלאת הנרות" שייך להיות רק לאחרי "מעשה המנורה") כי ע"י העלאת הנרות ע"י אהרן נפעל "מעשה המנורה" מחדש באופן נעלה יותר מכמו שהי' לפנ"ז. וע"ד בענין מ"ת, שגם לאחרי העבודה במשך מ"ט ימי הספירה, הנה בהגיע זמן מ"ת נעשה כ"קטן שנולד דמי" ומקבל את התורה מחדש ! וההוראה : בכחו של כל יהודי, ע"י "העלאת הנרות" שבו, ל...

התוכן י"ב סיון הוא סיום "ימי התשלומין" של חג השבועות, זמן מתן תורתנו. וכמדובר כמ"פ שכל הענינים שנעשו בזמן שביהמ"ק הי' קיים, כמו הענין דעלי' לרגל והבאת קרבנות, נמשכים וצ"ל בכל הזמנים בנוגע למקדש הרוחני שבכ"א, ועאכו"כ הענין ד"זמן מ"ת " שלא קשור עם ביהמ"ק – שעד י"ב סיון יש את האפשרות להשלים כל זה. ובנוגע למ"ת: 1) הוראה הא': להחליט ולהתחיל לקיים בפועל " לקבל " וללמוד את התורה (שניתנה ב" מתן תורה") מתו...

התוכן אדה"ז מבאר הטעם שבענין קרבנות הנשיאים [שבפ' נשא] חוזרת התורה ומפרטת את הקרבנות של כאו"א מהנשיאים אע"פ שקרבנות של כל הנשיאים היו אותם קרבנות, כי הקרבנות שהביא כל נשיא ומה שנפעל עי"ז הי' בהתאם לעבודתו המיוחדת של שבטו ובפנימיות לא היו קרבנותיהם שוות. ואין להקשות עפי"ז למה הביאו כולם אותם קרבנות , כי זהו ע"ד קרי"ס שע"י נטיית יד א' של משה רבינו ו"רוח קדים עזה" א' נבקע הים לי"ב קרעים עבור הי"ב שבט...

התוכן במ"ת התחיל הענין דהמשכת אלקות למטה, ובחמישי דפ' נשא מסופר על "יום כלות משה להקים את המשכן וגו'" ופרש"י " כַּ לות כתיב, יום הקמת המשכן היו ישראל ככלה הנכנסת לחופה" עם ה"חתן", ה' – השלימות של "ושכנתי בתוכם". וגם בנוגע למ"ת מצינו הלשון "כלה": עה"פ "ויתן אל משה ככלתו לדבר אתו" פרש"י "ככלתו כתיב חסר, שנמסרה לו תורה במתנה ככלה לחתן". שזה מרמז על ענין ה" אירוסין " בין ה' לבנ"י במ"ת, כהכנה לענין ה"...

התוכן השליחות המיוחדת לזמן זה, מתחיל מזמן מ"ת – ענין שהזמן גרמא וצו השעה – היא, שכל יהודי יקבל על עצמו "שליחות" לייסד שיעורים בתורה . ומה טוב – ששיעורי התורה יהיו בציבור . וענין זה שייך לכל אחד ואחת מישראל, אנשים ונשים, וגם אצל טף . וכ"ז באופן של כל חד וחד לפום שיעורא דילי', אבל באופן שהשיעור דהיום נעשה גדול יותר מהשיעור דאתמול, ועד"ז בשיעורים דכל יום עצמו. וע"י שהולך "מחיל אל חיל" בכל ענינים אלו,...

התוכן ככל שמתקרבים יותר לזמן מ"ת יש להוסיף יותר בהכנות לקבלת התורה. עאכו"כ כשנמצאים ביום ערב זמן מ"ת . ובכ"ז ישנם כאלו שעסוקים בכל מיני דברים טובים ונעלים אבל שוכחים להזכיר שצריכים להתכונן בפשטות לקבלת התורה בחה"ש זמן מ"ת ! וההכנה היא בפשטות - הקדמת נעשה לנשמע! [שאמרו בנ"י ב ה' סיון ] , ולא רק לומר א"ז , אלא לקחת כמה דקות במשך יום זה להתבונן בזה, ב" נעשה " ו" נשמע " ו" הקדמת נעשה לנשמע ", בהתבוננו...

התוכן 1) הקשר דפ' במדבר עם זמן מתן תורתנו – נתינת התורה במדבר . וישנם ב' טעמים בדבר במדרשי חז"ל: א) מצד ה" חפצא " של התורה – להראות ש התורה היא הפקר לכל כמדבר, למעליותא , ובמילא "שיהיו הכל שווין בה", וכל הרוצה יכול (ובמילא צריך) לקחתה וללמדה וכו'. ב) מצד ה" גברא ", האדם הלומד תורה – ש" משים עצמו כמדבר זה שהכל דשין בו", שההכנה לקבלת התורה התורה היא ענין הביטול , "ונפשי כעפר לכל תהי'", ודוקא עי"ז נע...

התוכן מעלת ימי ההכנה למתן תורה על ימי מ"ת עצמם , שלכן דוקא ההכנה למ"ת גורמת את הענין דמ"ת, יובן בהקדם המבואר בחסידות מעלת תפלת המנחה דוקא שלכן "אפי' אליהו הנביא לא נענה אלא בתפלת המנחה", כי בתפלה המנחה יש את ההפלאה שמפסיק באמצע ההתעסקות בעניני העולם כדי להתפלל לה'! ועד"ז י"ל בנדו"ד: בשעת מ"ת עצמו, שהיתה בשבת ש"כל מלאכתך עשוי'", ומכל העולם יצא הקול "אנכי הוי' אלקיך" וכו' – אין פלא שעומדים אז במעמד...

התוכן א) בר"ח סיון יש להתחיל את ההכנות לקבלת התורה בזמן מ"ת ע"י ה"התקדשו" במחשבה דבור ומעשה וכו' ‏–‏ כמו בר"ח סיון בפעם הראשונה (שאז "באו מדבר סיני"). ב) כיון שההכנות למ"ת התחילו בר"ח סיון מובן שיש קשר בין " ראש חודש " לענין התורה , והביאור: בר"ח הוא מולד הלבנה לאחרי שבמשך כמה ימים היא מתמעטת עד שבערב ר"ח היא נעלמת לגמרי, ומר"ח והלאה היא הולכת ומאירה יותר ויותר מיום ליום (משא"כ השמש מאירה כל הזמן...

התוכן [המשך] ובזה שרש"י מציין "כמו שמצינו במעשה קרח ", ששם היתה המיתה " בידי שמים ", מביא ראי' למ"ש עה"פ לפנ"ז "והזר הקרב יומת " " בידי שמים ", אף דבכ"מ שנאמר " יומת " (ולא "ימות") הכוונה בידי אדם . (ואף שכבר בפ' משפטים עה"פ "וגם בעליו יומת " פרש"י " בידי שמים ", אבל שם אכן שואל "יכול בידי אדם" ומביא ראי' שזה "בידי שמים"). וההוראה מכל הנ"ל: כמו ב"מעשה קרח" לא " יצא (אפי') הקצף " (ולא רק העונש מיתה...

התוכן עה"פ [בשני דפ' במדבר] והלויים יחנו סביב למשכן העדות ולא יהי' קצף על עדת בנ"י וגו'", מפרש"י: "אם תעשו כמצותי לא יהי' קצף, ואם לאו, שיכנסו זרים בעבודתם זו, יהי' קצף, כמו שמצינו במעשה קרח כי יצא הקצף וגו'". וצ"ל: 1) מה קשה בפשש"מ? 2) הרי "מכלל לאו אתה שומע לאו", ומדוע צריך לפרט " ואם לאו , שיכנסו זרים בעבודתם זו "? 3) למה צריך הראי' מ"מעשה קרח"? והביאור: בפסוק שלפנ"ז כתוב "והזר הקרב יומת ", וקש...

התוכן דובר לאחרונה אודות החשיבות של קיום מסגרת ה" משפחה " – הרגש האחדות בין ההורים והילדים. וי"ל שגם החלישות בקיום ה"משפחה", כמו כל הצרות, נובעת מהרדיפה אחרי שיטת ה"גויים" שגשמיות ופרנסה הוא יסוד הכל, ולכן בדורות הקודמים, שהאדם הי' מתפרנס מעבודות בבית והמשפחה היתה עוזרת בפרנסה , ובמילא התקיים קשר המשפחתי , משא"כ בדורות אלה שהוקמו " בתי-חרושת " וכיו"ב. כמו המקומות שלוקחים הילדים מבית הוריהם ומוסרים...

התוכן התוועדות זאת קשורה עם שבת מברכים חודש סיון , שקשור עם מתן תורה , ובפרט שבשנה זו ה"ז גם ערב ר"ח סיון , שאז " באו מדבר סיני " (ו" סיני " קשור עם הביטול שצ"ל בלימוד התורה וכו') וחנו נגד ההר באופן שהיו מוכנים לקבל את התורה. וא"כ מובן שהתוצאה העיקרית מהתוועדות זו צ"ל בהוספה בהכנה למתן תורה ולקבלת התורה ע"י חיות חדשה בלימוד התורה . ולימוד התורה כדבעי ה"ז ע"י "דיבוק חברים" ו"פלפול התלמידים" (ואלו ה...

התוכן בסיום מס' סוטה מדובר אודות ענינים שלכאו' אין ענין הברכה ניכר בהם בגלוי. וזהו ע"ד הענינים דבפ' בחוקותי , שקוראים כהכנה למ"ת, ובפ' כי תבוא "שאף שלפי הנראה דברי התוכחות אלו הם קללות, אבל לפי האמת אינם רק ברכות" כפי שזה כבר נתגלה בפנימיות התורה ובדפוס [לקו"ת פ' בחוקותי]. ועד"ז מסופר "מעשה רב" בנגלה דתורה [מו"ק ט: בקשר לרשב"י ובנו]. וכ"ה בסיום מס' סוטה שלומדים בימי ספה"ע כהכנה למ"ת. וזהו גם מה שה...

התוכן הוראה ממ"ש בתחילת פ' בחוקותי "אם בחוקותי תלכו וגו'": המענה לשאלה כיצד תובעים הענין ד" תלכו " ‏–‏ ללכת מחיל אל חיל בתומ"צ, כשנמצאים בזמן הגלות אשר " אותותינו לא ראינו גו'" ‏–‏ הוא ממ"ש " בחוקותי תלכו" ‏–‏ " בחוקותי " הוא מלשון חקיקה : החידוש באותיות החקיקה הוא שהאותיות הם חלק מהדבר בו הם חקוקים, ולא כמו אותיות הכתיבה שהדיו והדף הם ב' דברים, והיינו, כאשר עניני תומ"צ הם חקוקים בהאדם עד שמציאותו...

התוכן בשיעור רמב"ם היומי : " לא ישא אדם אשה ודעתו לגרשה ". ועפ"ז נשאלת השאלה: מכיון שמפורש בקרא "וקם העם הזה וזנה וגו' ועזבתים וגו'", נמצא דבעת הנישואין של הקב"ה עם כנס"י בעת מ"ת, הי' בדעתו לגרש, ח"ו, את בנ"י?! אלא בהכרח לומר שמלכתחילה אין כאן ענין של גירושין כלל ! וכמ"ש " אי זה ספר כריתות וגו'" (אלא למראית עין ). ומכיון שכן מתחזקת השאלה " עד מתי ?!", הרי הקב"ה חייב לכנס"י "שארה כסותה ועונתה", ולפ...

התוכן מבואר במפרשים ענינו של ספירת העומר בתקופה שבין יציאת מצרים ומתן תורה, שבתקופה זו התגעגעו בנ"י לקבלת התורה וספרו את הימים שעברו כבר מיציאת מצרים שעדיין לא קיבלו את התורה. ועד"ז בכל שנה ושנה יש להתעורר בתקופה זו עם געגועים לקבלת התורה מחדש. וכמו שמ"ת בפעם הראשונה הי' קשור עם תנאים והכנות מיוחדות, ועד"ז צ"ל בכל שנה ושנה כהכנה לקבלת התורה מחדש. בין התנאים הי' התנאי שהקב"ה רצה "ערבות" שבנ"י יחיו...

התוכן בנין בית בישראל צ"ל ע"ד מ"ש בתחלת פ' בהר שכאשר "תבאו אל הארץ" צ"ל מיד "ושבתה הארץ שבת לה'" – המחשבה הראשונה שעליו מעמיד כל הנהגתו ה"ז ליקח דבר ארצי, גשמי וחומרי ולהכין אותו למעמד ומצב של "ושבתה" – שנאבדת הארציות שבדבר, ועי"ז "שבת לה'" – שרואים בו אלקות. זה בא ע"י האתערותא דלתתא ד"שש שנים תזרע שדך וגו'", לאח"ז בא השכר שבערך העבודה, ועד גם השכר וה"אתערותא דלעילא" שלמעלה מזה. ודוגמתו בסדר לימוד...

התוכן א' הטעמים לשמחה בל"ג העומר קשור עם רשב"י – יום ההסתלקות שלו, "יום שמחתו", ועד שביקש שכולם ישמחו ביום זה. הטעם לשמחתו ביום זה – מפני שביום זה הרגיש שהגיע לתכלית השלימות באופן התקשרותו ותאחדוותו עם ה', ובלשונו בספר הזהר "בי' אחידא בי' להטא בי' אתדבקת", למרות שגם לפנ"ז היתה עבודתו בשלימות. וההוראה לכל המשתתפים בשמחתו, כולל ובעיקר ילדי ישראל: כבר משעה שהילד יוצא לאויר העולם משתדלים לקשר ולאחד או...

התוכן הוראה מאופן עבודתו של רשב"י – " תורתו אומנתו ": כמו שעיקר חיותו של האומן היא ב"אומנות" שלו, ובזה חושב כל היום, גם כשעוסק בדברים אחרים – ועד"ז בנוגע לכאו"א מישראל: ישנם זמנים מסויימים במשך היום שבהם עוסק היהודי בשאר ענינים, כמו אכילה ושינה וכו'. אבל אעפ"כ ה" אומנות " של יהודי ועיקר מציאותו היא – תורה . וזה צ"ל ניכר בכל פעולתיו במשך היום, גם כאשר אינו לומד תורה בפועל. ובאמת, אצל ילדים , שהוריה...

התוכן עה"פ [ברביעי דפ' אמור] "ובקוצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך בקוצרך וגו'" מפרש רש"י "אמר רב אבדימי ברבי יוסף מה ראה הכתוב ליתנן [הענין דמתנות עניים] באמצע הרגלים . . ללמדך שכל הנותן לקט ושכחה ופאה כראוי מעלין עליו כאילו בנה בית המקדש והקריב עליו קרבנות בתוכו ". הביאור בזה שרש"י בחר גירסה זו שבתורת כהנים (מקור דבריו), ולא גירסה הנפוצה " כאילו ביהמ"ק קיים והוא מקריב קרבנות בתוכו ": אף שנתינת...

התוכן הוראה פשוטה מהענין דקידוש ה' וחילול ה' [כמ"ש בשלישי דפ' אמור "לא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בנ"י וגו'"]: ילד יהודי צריך לדעת שהנהגתו עפ"י רצונו ית' אינה ענינו הפרטי בלבד, אלא עי"ז מתקדש שם שמים ! ולהיפך, כאשר מתנהג באופן בלתי רצוי ח"ו, גורם חילול ה' ר"ל!, ומזה מובן עד כמה צריך כל אחד להזהר בכל פעולה שלו שתהי' באופן המתאים ליהודי. ובקשר לזה: בנוגע נוסח הברכה "חג הפסח כשר ושמח" מבאר אאמו"ר...