בין הקטבים

המשבר שמתקיים כיום במערך המילואים היבשתי הוא עמוק ומהותי, ונוגע לארבעה נדבכים שהסערה האחרונה רק "מתיישבת" עליהם: פיחות מתמשך בכשירותם ומקצועיותם, ערעור שגוי בתפיסת נחיצותם, אתגרים גדולים ביכולת וברצון המשרתים לאזן בין חייהם כאזרחים ושירות המילואים, וכן ראיית הצבא הסדיר, גם היא שגויה, את מערך המילואים כ"ילדי חוץ" שכשירותם נמוכה והם יותר בחזקת בעיה, מאשר פתרון. ועדיין, צה"ל לא יוכל להכריע במלחמה הבא...

מהי מערכת היחסים המצופה בין המצביא לבין הדרג המדיני? לדעת תא"ל רומן גופמן, מפקד אוגדת הבשן, על הדרג הביטחוני מוטלת אחריות רחבה יותר מאשר הסתפקות במילוי המשימות שהגדיר לו הדרג המדיני. המצביא צריך לסגל ראייה אסטרטגית, להשפיע על המדיניות המתגבשת אצל הקברניט ולתמרן גם בנסיבות שבהן לא הוגדרה מדיניות ברורה. באמצעות מודל מפורט - מודל 'מרחב השיח' - מציע תא"ל גופמן מספר דרכי פעולה שבעזרתן יכול המצביא להשפי...

מהי מערכת היחסים המצופה בין המצביא לבין הדרג המדיני? לדעת תא"ל רומן גופמן, מפקד אוגדת הבשן, על הדרג הביטחוני מוטלת אחריות רחבה יותר מאשר הסתפקות במילוי המשימות שהגדיר לו הדרג המדיני. המצביא צריך לסגל ראייה אסטרטגית, להשפיע על המדיניות המתגבשת אצל הקברניט ולתמרן גם בנסיבות שבהן לא הוגדרה מדיניות ברורה. באמצעות מודל מפורט - מודל 'מרחב השיח' - מציע תא"ל גופמן מספר דרכי פעולה שבעזרתן יכול המצביא להשפי...

הפתעה מודיעינית וכישלון מבצעי במלחמת יום הכיפורים בהתמודדות עם מערך הטק"א הביאו את חיל האוויר למהפכה תפיסתית ולבניית יכולת מערכתית, שהופעלו כעבור תשע שנים במלחמת "שלום הגליל" במסגרת מבצע "ערצב 19 ,"בו הושמד מערך הטק"א הסורי בבקעת הלבנון. מאמר זה מסביר את מרכיבי השינויים בבניין הכוח: ארגון הפו"ש, שיפור התמונה המודיעינית, אימון ותרגול מערכתי, פיתוח אמל"ח חדשני ועוד. המאמר מציג את מפתחות ההצלחה של הש...

הפתעה מודיעינית וכישלון מבצעי במלחמת יום הכיפורים בהתמודדות עם מערך הטק"א הביאו את חיל האוויר למהפכה תפיסתית ולבניית יכולת מערכתית, שהופעלו כעבור תשע שנים במלחמת "שלום הגליל" במסגרת מבצע "ערצב 19 ,"בו הושמד מערך הטק"א הסורי בבקעת הלבנון. מאמר זה מסביר את מרכיבי השינויים בבניין הכוח: ארגון הפו"ש, שיפור התמונה המודיעינית, אימון ותרגול מערכתי, פיתוח אמל"ח חדשני ועוד. המאמר מציג את מפתחות ההצלחה של הש...

הנ"מ הטקטי היה רכיב בלוחמת היבשה בעת שמטוסים ומסוקים איימו על הכוח המתמרן. צורך זה ירד עם ירידת האיום המדינתי לטובת הגנה אקטיבית מפני תמ"ס על העורף האזרחי והצבאי. לקחי המלחמות האחרונות מצביעים על חזרת הצורך להגן בממד האווירי על הכוחות המתמרנים. במערכות הבאות יידרש צה"ל ליכולות הגנ"א על הכוחות, שונה מבעבר אך נרחבת יותר וצמודה יותר. נדרשת בניית יכולת מחודשת של רכיב הגנ"א של חיל האוויר המשתלב ביחידות...

מה היא עליונות צבאית רב-ממדית וכיצד ניתן להשיגה באופן ששובר את דפוס החשיבה הזרועית ב"סילואים"? המאמר עונה על השאלה באמצעות הצגת  מספר הבחנות חדשות, בין עליונות גנרית (בבניין הכוח) לעליונות מצבית (בהפעלת הכוח) ובין עליונות טכנו-טקטית (המתבטאת במפגש בין פלטפורמות) לבין עליונות מערכתית (המתבטאת בזירת לחימה). לשימוש בהבחנות אלה מספר תרומות מחקריות לדיונים המתקיימים בימים אלה בנושא העליונות הצבאית הישר...

מאז בג״ץ אליס מילר (1995) נמצא אחוז הנשים בתפקידים קרביים בצה"ל במגמת עלייה, אולם בבחינת האדוות של אלו אל דרג הפיקוד הבכיר - ישנו פער ארגוני ומקצועי המעיד על קושי מערכתי בשימור כח אדם איכותי, שהושקעו בו משאבים רבים בראשית הצירים. אובדן הון אנושי זה מצוי בלב האינטרס המערכתי הצה"לי. במאמר נבחן המנגנון המגדרי המאפיין את צה"ל ב־2022, על רקע מחקר עמדות המשקף את רמת נכונותן של הלוחמות להישאר בארגון. במי...

  המאמר פורסם ב"בין הקטבים", נובמבר 2022 לקריאת המאמר   קריין: אביב אילן 

  המאמר פורסם ב"בין הקטבים", מרס 2022 לקריאת המאמר קריין: רועי ווינברג 

המאבק של ארגון המדינה האסלאמית (דאע"ש) מול מדינות המערב מתרחש בעיקרו בממד הסייבר וברשתות החברתיות היחס הישראלי לכוחות שמירת שלום בכלל, ולכוח יוניפי"ל בגבול הלבנוני בפרט, מאופיין בביקורת ובאכזבה. יחד עם זאת, עיון בתפקוד יוניפי"ל מאז 2006 מגלה תמונה מגוונת יותר מהצפוי. על אף שחלק גדול מהביקורת הישראלית נגד יוניפי"ל מוצדק, הכוח הרב־לאומי ממלא תפקיד חיובי מכמה היבטים. מאמר זה ידון בתפיסות הישראליות לג...

המאבק של ארגון המדינה האסלאמית (דאע"ש) מול מדינות המערב מתרחש בעיקרו בממד הסייבר וברשתות החברתיות בניסיון להשפיע על סדר היום המדיני והעולמי. דאע"ש השתמשה במרחב הסייבר לגייס תמיכה, כספים ולוחמים, להפיץ תעמולה ולבצע לחימה תודעתית נגד אויביה. עם זאת, מתקפת הקואליציה מתמקדת בממדים הפיזיים המסורתיים, ואף מספקת לארגון הטרור חומרי תעמולה אפקטיביים נגד מדינות המערב. תגובה ראויה לדאע"ש מוכרחת לכלול הכרה שה...

שדה הקרב משתנה כל הזמן. במלחמת יום הכיפורים, למרות שהיה בתחילה לצבאות ערב יתרון הפתעה ויתרון כמותי, המלחמה הסתיימה כשכוחות ישראליים ניצבים בקווי סיום לחמה בסמוך לבירות הערביות. מאז, ובעקבות תמורות דרמטיות נוספות שהתחוללו במזרח התיכון בארבעה העשורים שחלפו, השתנו מאפייני שדה הקרב. השינוי היה עמוק כל כך שאילץ את צה"ל לבחון היטב את מעשיו ולשנות את אופן פעולתו המבצעית בכל הממדים. השינוי משפיע על המערכת...

אירועי הטרור שהחלו בסוף 2015 והסתיימו במרץ 2016 ,כונו בצה"ל 'גודל השעה'. מאפייני הטרור בתקופה זו היו שונים מן המצופה ונדרש היה לזהות את השינוי ולהתארגן במהירות. הבעיה 'החדשה', היתה ההתמודדות עם טרור שאין לו יד מכוונת. האוגדה וחטיבותיה יצרו ארגז כלים חדש ליצירת מענה מיטבי לאתגר, באמצעות תהליכי למידה מואצים והשענות על לקחי עבר. האוגדה פיתחה תפיסה הכוללת פתרונות רב-מימדיים, בהתאם לניתוח ופילוח האוכלו...

מאז היווסדה, ישראל התמודדה בשלוש סביבות אסטרטגיות שונות שהשלישית ביניהן היא יחסית חדשה. מטרת מאמר זה היא לסקור את מאפייני הסביבה האסטרטגית השלישית ולנתח את מקומו הייחודי של חיל האוויר בסביבה אסטרטגית זו. התנהלות ישראל בששת המבצעים "דין וחשבון", "ענבי זעם", "מלחמת לבנון השנייה", "עופרת יצוקה" ו"צוק איתן", חושפת מכנה משותף רחב שראוי לכנותו "תפיסת הביטחון השנייה של ישראל.   המאמר פורסם ב"בין הקטבים",...

כדי לגבש תפיסת מלחמה עדכנית ורלוונטית, יש להפנים שני מושגים: אחד הוא הצורך לבסס את התפיסה על מאפייני העימות והסביבה (ולא רק על היכולות האופרטיביות והניסיון המוכר של המפקדים), והשני הוא שאופי המלחמה של ימינו הוא פרי תלהליך אבולוציוני ששורשיו במאה ה-־17. מאז "שלום ווסטפליה", אפשר לזהות 4-55-4 דורות של לוחמה מערבית (החמישי, במידה שהוא קיים, עדיין מופיע). עיון בתהליך זה מגלה   שמכל דור נשמרו כמאפיינים...

מאז הקמתו, החזיק חיל הים החזיק בתפיסה של לחימה מול ציים סדירים, והמונח "עליונות ימית" היה מוגדר ביחס ליכולת חה"י להתמודד עם אויב הייחוס דאז, צי הצבא הסורי. אירועי משבר כמו היפגעות אח"י חנית, חוללו שינוי פרדיגמטי בתפיסת חה"י, כתוצאה מחשיפת פער הרלוונטיות בין תפיסת חה"י לבין המציאות החדשה. במציאות זו, השגת עליונות ימית דורשת הכרה באיומים תת־-מדינתיים, בעיקר מערך הטילים היבשתי של חיזבאללה שמקרין על ה...

מסקירת ספרים בנושא נראה שישראל פיתחה יכולת לפעול כנגד איומים במעגל השלישי. מנגד, העובדה שצה"ל נדרש להיערך בעיקר לאיומי המעגל הראשון, הפכה את יכולתו לפעול ביעדים מרוחקים למוגבלת ולנחלתן של זרועות המודיעין, האוויר והים כמו גם כוחות מיוחדים. המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 35, שינוי והשתנות, ינואר 2022 לקריאת המאמר קריין: גור מורד

כדי לגבש תפיסת מלחמה עדכנית ורלוונטית, יש להפנים שני מושגים: אחד הוא הצורך לבסס את התפיסה על מאפייני העימות והסביבה (ולא רק על היכולות האופרטיביות והניסיון המוכר של המפקדים), והשני הוא שאופי המלחמה של ימינו הוא פרי לתהליך אבולוציוני ששורשיו במאה ה-־17. מאז "שלום ווסטפליה", אפשר לזהות 4-55-4 דורות של לוחמה מערבית (החמישי, במידה שהוא קיים, עדיין מופיע). עיון בתהליך זה מגלה   שמכל דור נשמרו כמאפיינים...

הכוחות המיוחדים תמיד היו קטר מושך וקטליזטור לגיבוש ופיתוח שיטות לחימה, והטמעת טכנולוגיות ואמצעי לחימה חדשים. בעת המודרנית הכוחות המיוחדים של צה"ל, ובהם שייטת 13, נדרשים להתגבר על מגוון אתגרים ואילוצים, בהם ההתמודדות עם תפיסת A2/AD, תחרות הלמידה עם האויב והגבהת חומותיו, הצורך לפעול מתחת לסף המלחמה, הצורך "לשחק על מגרש יותר גדול" גיאוגרפית ובקצב המבצעים, והצורך לצמצם סיכונים לכוח הלוחם. לכן, נדרשים...

בסרט "אהבה בשחקים" ישנן שתי סצנות המתארות הפעלה של כוח אווירי בפתיחת הסרט ובסיומו. שתי הסצנות מספקות זווית ראייה לאופן הקלאסי שבו הופעל כוח אווירי באותה התקופה בהמשך לכך בסרט "עין בשמים"מתאר את אתגרי ההפעלה העכשווית של כוח אווירי, הסצנות המתארות את הפעלת הכוח הופכות להיות מורכבות אף יותר דוגמת הסרטים אינה מובאת כאן לשם האנקדוטה בלבד. קולנוע הוא כלי מרכזי בעת המודרנית לביטוי רוח הזמן, אוסף הרעיונות...

מבצע "עלות השחר" היה מבצע מוצלח שבו פגע צה"ל ביעילות בגא"פ, תוך בידול החמאס ומניעת הסלמת העימות לזירות נוספות. המבצע אמנם שיפר את ההרתעה במרחב, אך הרתעה היא מושג חמקמק, ובלתי מדיד. יש לזכור שמה שהיה הוא לא בהכרח מה שיהיה ולכן, מחשש שהצלחת המבצע "תעוור" אותנו ל"פילים שבחדר", ראוי לתת עליהם את הדעת. הראשון הוא ההבנה שה"לוקסוס" שבמערכות חד־זירתיות נגמר וצה"ל יידרש להתמודד מעתה עם מערכות רב־זירתיות. ה...

בעשורים האחרונים, התאפיינה הפעלת התמרון היבשתי התאפיינה בתחושת חמיצות, והדרג המדיני העדיף שימוש באש מנגד על פני כוחות היבשה. בניסיון לפתור את "מבוכת התמרון" הזאת, יצאה זרוע היבשה בתהליך למידה והתחדשות שנקרא "יבשה באופק". בתהליך, המתואר מנקודת מבטו של מפקד הזרוע דאז, היה ניסיון להשתחרר מדפוסי הפעולה המסורתיים ולזהות את הפוטנציאל התפיסתי והטכנולוגי הבא. השימוש בגניאולוגיה, קרי דיון היסטורי ביקורתי,...

בעימותים הגדולים ברחבי העולם בעשור האחרון ישנה מגמת עלייה חדה בשילוב כלי טיס בלתי מאוישים בשדה הקרב. למרות זאת, בצה"ל ההתעוררות למיצוי טכנולוגיית הכטב"מ עבור כוחות היבשה, כחלק מתהליך בניין כוח סדור, החלה באיחור רב ובאופן חלקי. ישנה כעת הזדמנות, בטכנולוגיית הכטב"מ הקיימת בצה"ל, להובלת לוחמת היבשה לכדי מהפכה ביכולתה להתגבר ולהתמודד עם אתגרי שדה הקרב העכשוויים. אך כדי להקים אווירייה יבשתית עצמאית, הכ...

פורסם באתר מרכז דדו, תחת מחקרים ותוכן מקוון - ינואר 2022 לקריאת המאמר קריין: אביב אילן