פירוש הרמב"ם למסכת אבות - הרב יצחק שילת

בשיעור נלמד משל שהובא במשנה, שמדמה את החיים לבעל חוב. כל החיים אנחנו צריכים לעמול להחזיר את החוב שלנו, על מנת שלא יפרעו ממנו בעל כורחנו. נלמד את פירוש הרמב"ם על המשנה ואת התביעה ההתנהגותית של המשנה על חיי כל אדם.

בשיעור נלמד איך העובדה שה' יודע כל מסתדרת עם בחירה חופשית - מכיוון שהקב"ה לא נמצא בציר הזמן, כאשר אנחנו מחליטים משהו, מנקודת המבט של הקב"ה זה כאילו כבר נעשה ולכן הוא יודע את זה למרות שזה החלטה שלנו. בנוסף, נלמד שהקב"ה מנהיג את העולם עם נטייה לחסד ורחמים. ועוד נלמד שכמות המעשים הטובים שאדם עושה יותר חשוב מאיכותם - עשייה קטנה וחזרה עליה משפיעה לטובה על הנפש ולכן יותר חשובה מעשייה יות...

בשיעור נלמד על הברכות שרבי עקיבא אומר שניתנו לאדם - צלם אלוקים, היכולת השכלית והמוסרית שמייחדת את ישראל מהחיות - ולישראל - גם היותם בנים למקום, סגולת ישראל שמייחדת אותם מהאומות וגם הכלי שבו נברא העולם, התורה, שעלינו לשאת לכל העולם. הרמב"ם מפרש שהסיבה שרבי עקיבא פירט את המתנות האלו היא שאנו נדע יותר טוב כמה טובה קיבלנו כדי שנוכל להכיר טובה כראוי. אדם יכול לפעול כנגד כל אחת מהמתנות האלו אך הן עד...

בשיעור נלמד איך עלינו לעמוד לפני אחרים - לפני הגדולים ממנו עלינו לעמוד להקטין עצמנו ולהיות קלים, לפני הקטנים ממנו עלינו לכבד את עצמנו ולא להיות קלים מדי. אך בכל מקרה עלינו לעמוד מול כל אדם בשמחה ונעימות. בנוסף, נלמד שעלינו להימנע משחוק מיותר שחורג מגבולות ההומור הפשוט והנקודתי כדי להתרחק מערווה, לשמור על המסורת כדי להתרחק מעבירה על התורה, לנדור להתרחק מטומאות ואיסורים כדי שיצליח להתרחק מהם ושלאחר...

בשיעור נלמד על מספר עברות שהמשנה אומרת עליהן שאין עליהם חלק לעולם הבא. העבירות כוללות גם עבירה על מצוות התורה בפרהסיה (מגלה פנים בתורה) שמהווה כפירה ובאמת אין עליה חלק לעולם הבא, אך גם עבירות קלות יותר שלא מהוות כפירה והתנאים רק השתמשו בלשון הזה כדי להרחיק אנשים מהם מכיוון שהן מעידות על פחיתות בנפש לרגיל בהן בגלל שהן מהוות זלזול וחילול הקב"ה או חברך, למרות שכן יש עולם הבא לעובר עליהן.

בשיעור נלמד שכאשר אדם מבטל את זמנו בדברים שהם ביטול זמן או חסרי ערך הוא פוגע במעלתו ובכך פוגע בעולם הבא שלו. בנוסף, נלמד את חשיבות ניצול הזמן כל החיים, גם בגיל מבוגר.

בשיעור נלמד שתי מימרות של רבי חנינא בן דוסא, שבהן הוא מבאר את העיקרון שתורה ללא מעשה אין בה ממש והיא לא מקיימת את התכלית לשמה האדם קיבל אותה.

בשיעור נלמד שלוש משניות ממסכת אבות אותן הרמב"ם כמעט ולא פירש, ונעמוד מדוע הוא לא ראה לנכון לפרש אותן. בגוף המשנה נעסוק בנושא לימוד בצוותא, התבוננות ביופי הבריאה ושכחת הלימוד.

-

בשיעור נלמד ששלושה שיושבים על שולחן והופכים אותו למקום של פולחן הגוף, מקום של קידוש החומר, מעלה עליהם הכתוב כאילו אכלו מתקרובת עבודה זרה. ואילו כאשר אנשים מקדשים את הסעודה לרוח, על ידי לימוד תורה, זה מעלה את מעשי החול שלהם לדרגה גבוהה, עד לרמה של עבודת ה'. עוד נלמד, שכאשר אדם מזניח את ענייני העולם הזה כדי להשקיע בתורה, תבוא עליו ברכה, אך אם עושה זאת לבטלה מתחייב מאת ה'.

בשיעור נלמד על חשיבות לימוד התורה בכל מפגש שעושים במקום עיסוק בענייני חול. בנוסף, נלמד על חשיבות הלימוד העיוני לבד, על מנת להגיע לחקירה מעמיקה לצורך הבנת הסוגיה וכתיבה של מסקנות הלימוד.

בשיעור נלמד על שלושת הדברים שאדם חייב להסתכל בהם: מאין באת - כדי להגיע לזלזול בהנאות העולם הזה, לאן אתה הולך - כדי להקפיד על המצוות ולמי אתה עתיד ליתן דין וחשבון - כדי שיהיה לך יראה מהחטא. חובת האדם להתפלל לשלומה של מלכות כדי שהחברה לא תדרדר לאנרכיה.

בשיעור נלמד על כך שהחיים זמניים וארעיים יותר משנדמה לנו, ועל כן עלינו לעבוד באופן תמידי להשגת מטרת החיים - ידיעת ה'. ונלמד על השכר שמקבלים על כך בעולם הבא.

בשיעור נלמד את משנת רבי אליעזר, שהסביר את חשיבות לימוד האמונה על מנת להגן עליה מפני אנשים שגדלו בחברות שאינן מאמינות באמונתנו. הרמב"ם מבדיל בנושא זה בין אנשים שיצאו מן הכלל לחלוטין ועימות איתם רק יוסיף שנאה ותחרות לבין אנשים שצריך למשוך לדרך התורה בדרך שלום.

בשיעור נלמד על האמרות שאפיינו את רבי שמעון, אחד מתלמידי רבן יוחנן בן זכאי. אמרות אלו שמות דגש על כנות ושימת לב לפרטים. נלמד באיזה אופן צריך לכוון בתפילה ומה צריכה להיות התחושה בעת התפילה וכן כיצד צריך אדם להתייחס לעצמו ולרמתו הרוחנית.

בשיעור נעסוק ביחס האדם לסביבתו על פי משנת רבי יהושע ורבי יוסי. רבי יהושע נתן שלושה מאפיינים לאדם שלא מסוגל לחיות בעולם, ורבי יוסי הביא שלושה מעשים שמאפשרים לאדם לחיות חיים אידאולוגיים ושלמים, בין אדם למקום ולחברו. נראה את הסבר הרמב"ם לתפיסות אלו.

בשיעור נלמד את אמרת רבי אלעזר על החשיבות בשמירת כבוד החבר וההמנעות מהכעס. הרמב"ם ידמה מידת הכעס לעבודה זרה, ונלמד מדוע. בנוסף, נלמד מדוע חמור כל-כך לפגוע בתלמידי חכמים ולמה רבי אליעזר היה קשור לנושא זה באופן מיוחד.

בשיעור נבחן את ההצעות השונות של תלמידי רבן יוחנן בן זכאי לדרך הטובה שידבק בה האדם. נראה את פירוש הרמב"ם למידות אלו, נלמד מדוע הרמב"ם אמר שהמידות הטובות נמצאות דווקא בלב, והאם הגדרה זו נכונה בימינו.

בשיעור נסיים את משנה ז בפרק שני במסכת אבות. בסוף משנה זו רבן יוחנן בן זכאי משבח את רבי אלעזר בן ערך, עליו אמרו שיכל להכריע את כל העולם ואף את חבריו בגדלותו. עם זאת, סופו של רבי אלעזר היה טרגי. ממקורות שונים נראה מה גרם לרבי אלעזר לשכוח את תלמודו, ושתישאר לנו מעט מאוד מתורתו לעומת חבריו.

נלמד בשיעור את החלק השני במשנה ז' בפרק ב' ממסכת אבות. רבן יוחנן בן זכאי סיפר על כל אחד מתלמידיו שבח של נקודה מיוחדת שהייתה בו. נלמד כיצד שבח זה מאפיין את כל אחד מהתנאים דרך אגדות חז"ל וסוגיות הגמרא.

בשיעור נלמד את המשנה השביעית בפרק השני ממסכת אבות. במשנה זו מתוארים מעשים שהאדם עלול לעשות ושיגרמו לתוצאות שליליות או חיוביות (בהתאם לאופי המעשה). נברר את הקשר בין כל מעשה ותוצאתו, ומדוע מרבה תורה מרבה חיים.

בשיעור נלמד את המשנה השישית בפרק שני של מסכת אבות. במשנה זו יבאר הרמב"ם את רעיון מידה כנגד מידה, שמלבד היותו רעיון רוחני, הוא תוצאה פיזית מתבקשת של מעשינו. ננתח, על סמך המקרה במשנה, כיצד הדברים צריכים להתבטא בימינו אנו, במלחמת חרבות ברזל.

בשיעור נראה את המשנה החמישית בפרק שני במסכת אבות. במשנה זו עצות רבות מפי הלל הזקן העוסקות בקושי להיות אדם גדול ואיך מתגברים עליהן. נראה את פירוש הרמב"ם המבדיל בין המושג "בור" ל"עם הארץ", את תכונותיו של מחנך ואת החובה להיות אנשים גדולים אף במקום בו אין אנשים. נבחין למה הרמב"ם שינה את סדר המשנה, ואת התוספת המיוחדת של הרמב"ם.

בשיעור נלמד את המשנה הרביעית בפרק ב ממסכת אבות. בשיעור נברר מדוע חשוב להישאר חלק מהחברה ולא לסמוך רק על עצמנו. בנוסף, נלמד מדוע חשוב לשמור על דיבור ברור ובהיר. נוסף על כך, נשמע מה אמר המשגיח בעל המוסר כשאמרו לו שלאדם זקן כבר אין נגיעות במתרחש בעולם הזה.

בשיעור נלמד את המשניות השלישית והרביעית במסכת אבות. במשניות אלו בנו של רבי מסביר למה צריך להיזהר מהתקרבות לשלטון. הרמב"ם מבאר את החשיבות שבדברים, והרב שילת יבאר את החשיבות לשמור על שלטון הוגן לשם שמיים. בנוסף, נלמד את המשנה עליה אין פירוש של הרמב"ם - שאדם צריך לבטל את רצונו הפרטי לצורך רצון שמיים, ואת השכר שאדם זוכה לו על כך.