מקור להשראה: רעיון גדול באריזה קטנה

כל ילד וילדה בגן יודעים לזמר שהיו לנו ארבע אימהות. אבל מה עם השתיים הנוספות שנפלו בעריכה? בפרק נשוב, בעקבות פרשת השבוע, אל בלהה, אחת מהאימהות האבודות שלנו, ונשאל האם החזרתה לפנתאון עשויה לשנות  את היחס שלנו לנשים המושתקות סביבנו. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

פרק 118 – בן גוריון: חזון "באין חזון יפרע עם", מזהיר ספר משלי. בדומה לכך, בן גוריון ראה בקיומו של חזון וברדיפה אחרי הגשמתו כתנאי יסודי לקיום שלנו כאן. החזון ששרטט נשען על מספר יסודות: קיבוץ גלויות, צלם אלוהים שבאדם, ואהבת לרעך כמוך. בפרק נעמיק בחזון הבן-גוריוני, ונשאל איזו השראה אנחנו יכולים לקבל ממנו לימינו.  רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >>...

על שני סוגי מנהיגים דיבר אחד העם: נביאים וכהנים. את הנביא הוא ראה כאדם המלא כולו ברעיון מרכזי אחד, ומוכן להיאבק בעולם כולו כדי להגשים אותו, בעוד שאת הכהן הוא ראה כאיש פשרות מעשי, המסוגל – אחרי שהנביא הכין את הקרקע לכך – להפוך רעיון למציאות. בהשראתו נשאל מה חשב בן גוריון על נבואה ועל נביאים, נגלה מדוע הוא ראה בירמיה נביא דגול, וננסה להבין מה בעצם היה בן גוריון – כהן או נביא?  רוצים להמשיך לקרוא ולח...

איזהו חלוץ? אם תשאלו את דוד בן גוריון, מי שמניע את גלגלי ההיסטוריה אלה לא אנשים גדולים מהחיים; להפך. בפרק נחזור למאמר המכונן של בן גוריון על חלוציות, נגלה מה הקשר בין מחשבתו לבין תפיסת ״זקן ורגיל״ במשנה, ונקבל השראה גם מטקסט של רבי נחמן מברסלב על נקודת המלכות שקיימת בכל אחת ואחד מאתנו. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

במלאת 51 שנה לפטירתו של דוד בן גוריון, נצלול בפרקים הקרובים אל המחברות הצפופות שלו, אל תיבת המכתבים העמוסה שלו ואל הנאומים חוצבי הלהבות שנשא. בפרק הקרוב נציץ לנאומו על עליונותה של הרוח בהיסטוריה היהודית ובהווה הישראלי, נשאל על מה בן גוריון מדבר כשהוא מדבר על ״רוח״, וכיצד אלוהים נכנס לתמונה, ונגלה כיצד ענה לאזרח שהאשים אותו בכך שאינו יהודי מספיק. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקה...

אנשים רוחניים עלולים להתנתק מהחיים עצמם, ולפגוע מבלי משים בסובבים איתם. אנשים ארציים, לעומת זאת, עלולים לרדוף ללא הרף אחרי הצלחה והישגים, ולהתעלם מכל מי שנרמס בדרך. בפרק נגלה כיצד הרעיון שטמון בחלום יעקב מאפשר להתמודד עם המתח בין הקטבים הללו, ונשוחח על התנועה התמידית בחיינו בין מעלה ומטה דרך מחלוקת תלמודית, ודרך רעיונותיהם של הרב שי פירון, ביאליק והרב קוק. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים?...

מסופר במשנה שרבן גמליאל, נשיא הסנהדרין, נהג לעבור על החוקים שהוא בעצמו קבע. בפרק נגלה מה מסתתר בעומק הסיפורים הללו, נעמיק בסכנה הטמונה בהעדפתם של חוקים על פני אנשים, ונשאל איך כל זה קשור ליחסי אבות ובנים ולמציאות חיינו בכלל, דרך דבריו של הסופר ואיש החינוך אריה (בודה) בודנהיימר, שהיום מלאו שבע שנים לפטירתו. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.l...

מה הן הדרכים הלגיטימיות למחות נגד השלטון? השאלה הזו, שעומדת בלב השיח הציבורי, העסיקה רבות את חנה ארנדט, שהאמינה שיש לנקוט ב-״אי-ציות אזרחי״ בשעה שהאזרחים מאמינים כי המדינה מפנה עורף ליסודותיה ולייעודה. בפרק נשאל מה ההבדל בין אי-ציות לבין סרבנות ומהפכנות, ונעמיק בתפקידו של אי-הציות האזרחי לפי ארנדט, ובהצעתה הרדיקלית לראותו כחלק אינטגרלי מהמוסדות הפוליטיים. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים?...

המשפט המטלטל של אייכמן שינה מן היסוד את האופן שבו חנה ארנדט הבינה את הרוע האנושי. היא נדהמה לגלות שאייכמן היה פקיד אפרורי שציית לפקודות בעיוורון, ושהרוע שלו לא היה רדיקלי ושטני, אלא דווקא רוע סתמי ובנאלי. ביום השנה ה-49 לפטירתה, נקרא בספרה "אייכמן בירושלים – דוח על הבנאליות של הרוע", נעמיק במחשבתה של ארנדט, ונשאל כיצד כל זה קשור לגבולות הציות בימינו. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקס...

קשה לדמיין כיצד היה נראה העולם בלי ציות, המבטא את האמון שאנחנו רוחשים זה לזה, ומאפשר למערכות חברתיות לתפקד ביעילות – ממשפחות, דרך ארגונים ועד למדינות. אך כיצד העולם ייראה אם נציית לגורמי סמכות ללא סייג? בפרקים הקרובים נצא למסע בעקבות הצייתנות, סכנותיה וגבולותיה, שיתחיל בפרשנות המכוננת של אריך פרום, הטוען שהאנושות נוסדה ברגע של אי-ציות, ושהיא עלולה להיחרב ברגע של צייתנות עיוורת. רוצים להמשיך לקרוא...

עוד לפני שהגיחו לאוויר העולם, כבר נגזר על התאומים לקנא ולהתחרות זה בזה במשך כל ימות חייהם: "שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר". בפרק נעקוב אחר היחסים המקולקלים של עשו ויעקב, נעסוק במתח שבין רעיון אחוות האחים לסיפורי האחים בספר בראשית, ונשאל מה עלינו לעשות כדי להפוך מיעקב לישראל. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד ע...

שורה של הוגים קהילתניים סברו שיש בעיה יסודית ב-״מסך הבערות״ של רולס, מאחר שאדם ללא קהילה, ללא זהות או הקשר, פשוט איננו אדם. הפילוסוף היהודי-אמריקאי מייקל וולצר העמיק בביקורת הזו, והציע תורה של צדק חלוקתי משלו, שבליבה רעיון השוויון המורכב המוצג בפרק. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

הפילוסוף היהודי-אמריקאי רוברט נוזיק היה מגדולי המבקרים של תורת הצדק של רולס, ומהמנסחים הרהוטים של הצדקות פילוסופיות לתורה הליברטיאנית. בפרק ניגע בעיקרי טיעוניו המטלטלים של נוזיק, ובהם הטענה שמס הכנסה הוא למעשה שימוש באדם כאמצעי בניגוד לרצונו, שימוש ההופך את עבודתנו לעבודת כפייה. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

מהו שיתוף פעולה צודק בדמוקרטיה? בפרק נחזור למהלך הידוע של ג׳ון רולס, המבקש להציב אותנו מאחורי ״מסך של בערות״ בכדי לקבל החלטות צודקות, וניגע בשני עקרונות הצדק שנובעים מהמהלך הזה: ״עקרון החירות״ ו-״עקרון ההפרשיות״. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

הפילוסוף הפוליטי המשפיע ג׳ון רולס, שהשבוע ימלאו 22 שנה למותו, הבחין בין שני מושגי עומק: טוב וצדק. בפרק נציץ למשמעות המושגים הללו, נגלה מדוע רולס טען שעל הדמוקרטיה לעסוק רק בצדק ולא בטוב, נכיר את ״עובדת הפלורליזם הסביר״, ואת ״עובדת הדיכוי״, ונתבונן מחדש במהותה של הדמוקרטיה. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

פרדוקס הבחירה מצביע על כך שככל שיש יותר אפשרויות לבחור מביניהן, חופש הבחירה דווקא הולך ומצטמצם. בפרק נגלה כיצד מתמודד אליעזר עבד אברהם עם הפרדוקס הזה, וניגע במורכבות המודרנית של בחירת בת או בן זוג. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

בסיפור "מחניים" מתאר מיכה יוסף ברדיצ'בסקי את עולמו של מיכאל, איש צעיר שבחר למרוד בדת ובאמונה, ויצא לחפש חיים חדשים בחיק ההשכלה והאוניברסליות. בפרק נצטרף למסעו של מיכאל, נתבונן בקרע הגדול שבליבו, ונקרא מתוך מאמר של ברדיצ'בסקי על זהות קרועה, שחרף הכאב מצליחה לבחור דרך ולדבוק בה. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

״עברים אנו ואת לבנו נעבוד״, כתב מיכה יוסף ברדיצ׳בסקי במאמר פורץ דרך, שבו טען שכלל לא ניתן להשיב לשאלה ״מהי יהדות״. בפרק נעמיק בתפיסת היהדות החילונית של ברדיצ'בסקי, בשאיפתו הגדולה לחירות האדם, ברעיון שאומר שלמעשה אין דבר כזה מוסר יהודי, ובהענקת הבכורה ליהודים על היהדות. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

לרגל יום השנה לפטירת שניים מענקי הרוח החילוניים בראשית הציונות, שמואל ליב גורדון ומיכה יוסף ברדיצ'בסקי, נקדיש את הפרקים הקרובים לרעיונות ולתפיסת העולם העומדים בבסיס החילוניות. בפרק הקרוב נתחיל במבוא לחילוניות דרך מאמרו של ירמיהו יובל, ונשאל האם חילון הוא רק שלילת הדת, או שהוא שמא זהות פוזיטיבית שעומדת בפני עצמה. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> ht...

פרק 100 של ההסכת מוקדש למשפחות הנופלים, משפחות החטופים ומשפחות הפצועים. בפרק מתארחת ליאת שדה סעדון, שבנה איתי נפל במלחמת חרבות ברזל. במרכז הפרק עומד טקסט קצרצר שכתבה על הרגע שבו קיבלה את הבשורה על נפילת בנה, ״המלחמה נגמרה״, שתורגם למעל ל-20 שפות בידי אימהות מרחבי העולם. בפרק חולקת ליאת, בצד הכאב, את תפיסתה מעוררת ההשראה בנוגע להתמודדות עם אובדן. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקה...

בפרשת וירא מופיע הניסיון ההרואי של אברהם לשכנע את אלוהים שלא להשמיד את סדום, לו רק ימצא בה צדיקים. בפרק נציץ לפרשנותו של מאיר שמחה הכהן, ״המשך חכמה״, למילים ״צדיקים בתוך העיר״, ולהבדל בין הצדיקות היחסית והאבסולוטית. נגלה כיצד הפרשנות הזו מתחברת לתפיסת עולם שלמה, שהיבטים שלה אפשר למצוא, בין היתר, גם אצל רבי ישראל מסלנט והפילוסוף הצרפתי פול ריקר, ואפילו אצל מ״פ אחד בגבעתי. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב...

לרגל יום הזיכרון הממלכתי לראש הממשלה יצחק רבין, שנרצח לפני 29 שנים, נקדיש את הפרק לזכרו ונשוב ל-״נאום הר הצופים״ שנשא ב-1967, כשקיבל תואר ד"ר לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית. בפרק נציץ ליסודות הצבא לפי רבין, לרוח שמניעה את המפקדים והלוחמים במלחמה, ולשאלות אודות הדימיון והשוני למלחמה הנוכחית. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

הציווי ״לא תעמוד על דם רעך״ הוליד את ״דין רודף״, שמתיר להרוג אדם שעומד לרצוח את חברו. בפרק נעמיק בשאלות האתיות והפילוסופיות שעולות מתוך התפיסה הזו, נראה כיצד סטיבן שפילברג התייחס אליה בסרטו ״דו״ח מיוחד״, נשאל מה הסכנה הגדולה שטמונה ב-״דין רודף״, ונגלה כיצד היא התממשה עם אסון רצח רבין. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

הציווי ״לא תעמוד על דם רעך״ מטיל על כתפינו אחריות עצומה. מהם הגבולות שלה? בפרק נכיר את סיפורו המטלטל של נחום איש גם זו, נשאל האם הוא לא הפריז בכובד האחריות שלקח על עצמו, נכיר את ניסוי השומרוני הטוב ואת הסיבה המרכזית לאדישות לסבלו של האחר, ונשאל מתי עובר הגבול בין אחריות וערבות לבין הלקאה עצמית. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

"לא תעמוד על דם רעך" הוא אתגר קשה שדורש מאתנו לא לעמוד מנגד, ולהיחלץ לעזרת חברנו בשעה שנשפך דמו, הממשי או המטאפורי. בפרק נראה כיצד הרעיון הזה תורגם להלכה בשולחן ערוך, נכיר את ״אפקט הצופה מהצד״ ואת ״אפקט דילול האחריות״, ונגלה כיצד כל זה קשור למצוות פידיון שבויים. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi