ישיבת רמת גן- צפרא טבא

בפרשת כי תשא מתברר היחס בין קדושת השבת לבין בניית המשכן. התורה פותחת את הציווי על השבת במילה "אך", וחז״ל מבארים שמטרתה ללמד שגם מלאכת המשכן – על אף מעלתה – אינה דוחה את השבת. הרמב״ן מקשה על כך: אם הכוונה להגביל את בניית המשכן, היה ראוי שהמיעוט ייאמר ביחס למשכן ולא ביחס לשבת. מדוע התורה מצמצמת דווקא את השבת? הביאור מתגלה מתוך עומק מושג ה"מלאכה". ל״ט המלאכות נלמדות ממלאכת המשכן, משום שמלאכה איננה פע...

זכינו שלכבוד שבת זכור הרב יהושע וגם הרב אלגאזי העבירו אחד אחרי השני שיעור קצר בהלכות פורים

פרשת תצוה מגלה מבט עמוק על מצוות המנורה כסמל לקשר מיוחד שאינו מבוסס רק על התמסרות, אלא על שותפות. הקדוש ברוך הוא, שאינו זקוק לאור, מבקש מישראל להדליק את המנורה כביכול כדי להעלות את ערכם ולהפוך אותם לשותפים בגילוי האור בעולם. זהו עומק המשל על הפיקח והסומא – לא כדי לקבל בלבד, אלא כדי להשתתף, לפעול ולהיות חלק פעיל. האור האלוקי הוצפן בתוך המציאות, ותפקיד האדם הוא לגלותו, להעלות נר תמיד, ולחשוף את הנקו...

לאחר חטא העגל, דווקא מתוך המקום שנראה רחוק ונפול, נשמעת הקריאה האלוקית: "ויקחו לי תרומה". הציווי על בניין המשכן אינו רק הוראה מעשית, אלא גילוי של עומק הקשר בין ישראל לקוב"ה שאינו נפסק לעולם. גם כאשר האדם חווה הסתר ונפילה, הנקודה הפנימית שבנשמת ישראל נשארת ערה ודבוקה בה', ומתוכה נפתח הפתח לבניין חדש – בניין של השראת שכינה בתוך המציאות עצמה. מתוך כך מתברר גם עומק עניינם של המשפטים והתורה כולה – לא כ...

בשיעור מתברר עומק דברי ה"שפת אמת" על פרשת משפטים כשלב פנימי ועמוק יותר במתן תורה. לא רק גזירת מלך חיצונית, אלא גילוי של ה"יושר האלוקי" בתוך המציאות האנושית. המדרש על "מנת המלך" מלמד שחוקי התורה אינם רק סדר חברתי גרידא, אלא מזון אלוקי השייך לארמון – השתתפות בדרכי הנהגתו של הקב"ה עצמו. המשפטים מאפשרים לאדם לטעום את הטעם הפנימי שבמצוות ולהפוך משומע וצייתן לשותף חי ביושר האלוקי העליון. אלא שדווקא גילו...

בשיעור מתברר עומק דברי ה"שפת אמת" על מאמר בני ישראל "נעשה ונשמע", לא רק כהצהרת ציות אלא כגילוי של מדרגה רוחנית נשגבה – הרז של מלאכי השרת. האדם אינו ממתין להבנה כדי לפעול, אלא פועל מתוך שייכות פנימית לרצון ה'. המעשה עצמו מגלה את הדיבור האלוקי החבוי במציאות, כמו המעבר מן ה"מאמרות" הנסתרים של הבריאה אל ה"דיברות" הגלויים של מתן תורה. כשיהודי עושה את רצון ה', הוא נעשה כלי שדרכו מתגלה הדיבור האלוקי בעול...

השיעור מוקדש לעילוי נשמת תלמידנו אלקנה ויזל הי״ד, שנפל בקרבות בעזה לפני כשנתיים ביום י״ב בשבט תשפ״ד, במסירות נפש למען עם ישראל וארצו. יהי רצון שדברי התורה יהיו לעילוי נשמתו ויוסיפו אור, אמונה וחיזוק לכל השומעים. תנצב״ה. המן שירד לישראל במדבר לא היה רק פתרון לרעב, אלא גילוי הנהגה אלוקית שמעל גדרי העולם הרגיל. זה היה “לחם מן השמים” במובן העמוק – מזון שמקורו רוחני גלוי, שנועד להכין את עם ישראל למתן ת...

במדרש כובד אבן כו' וכעס אויל שמכעיס לפני בדברים בטלים כו'. ד"א כ"א ונטל החול אלו ישראל. דהנה בעשרה מאמרות נברא העולם. ורק פרשה א' של בראשית שנשלם ע"י כל מ"ב, ולהוציא ב"י ממצרים נצרך כ"כ פרשיות ע"ז. כי לתקן מעשה רשעים הוא עבודה רבה יותר מלברוא חדשות כי הוא כל יכול. אבל מה שניתן הבחירה לב"ו והוא מקלקל. לזה צריכין עצות. לכן תיקון הבריאה וקיומו הוא יותר גדול מגוף הבריאה. והבריאה הי' בכלל. ויצ"מ הוא תי...

שלמה המלך, החכם מכל אדם, חשב שאם הוא מבין את טעם המצווה “לא ירבה לו נשים” – הוא יוכל לסמוך על דעתו ולעבור את הגבול בלי להיכשל. אבל בסוף התברר שהמצוות נוגעות בשורשים עליונים שמעל השגת האדם, ולכן אין רשות לאדם “להתחכם” על דברי ה׳ – ושלמה עצמו רמז בקהלת שזו הייתה הוללות ושכלות. כך גם אצל משה רבנו: כשהמצב החמיר אחרי שליחותו הוא שאל “למה הרעותה”, ותשובת ה׳ “אני ה׳” באה ללמד שיש הנהגה אלוקית עמוקה שלמעל...

שפת אמת לפרשת שמות - תרמה במד' בלבת אש הה"ד אני ישנה ולבי ער כו'. לבאר הענין כי עיקר הגלות הוא בבחי' המלבוש והחיצוניות ולא בהפנימיות שאין שם שליטת מגע נכרי. ולכן נשתלחו נשמות בנ"י בגלות שע"י מאור הפנימי שבהם. יכולין לגבור על החושך ולתקן הכל. ושליט בעולמו יודע שיש כח בנשמות ישראל לתקן כל אלה המקומות. ולכן כתי' פתחי לי שהכל תלוי בבנ"י שבידם לפתוח תוך ההסתר שבגלות ועי"ז עצמו ניתוסף חיבתן של ישראל כמ"...

שפת אמת לפרשת ויחי - תרלה ב"ה במדרש פרשה זו סתומה שכשנפטר יעקב אבינו נסתמו עיניהם ולבם של ישראל ד"א שביקש לגלות הקץ ונסתם ממנו. פרשה זו היא ויחי יעקב בא"מ שזה הי' הכנה להגלות מה שחי יעקב במצרים. ולכן לא הי' יכול להתחיל הגלות עד שנסתם זה החיות של יעקב שהי' במצרים. כדכ' נחלת ימיהם זכורה לעולם רק שהי' נסתר זה כדי לחול הגלות ולכן פרשה זו סתומה שנסתם זה החיות אח"כ כנ"ל. וגם לפי הפשוט גוף הגלות לא התחיל...

שפת אמת לפרשת וישלח - תרלו ב"ה ויגש אליו יהודה. במדרש בני אם ערבת כו' רש"י פי' ערבת לרעך זה הקב"ה כו' כענין שכ' משביעין אותו תהי צדיק. שהאדם ערב על הנשמה בת מלך להחזירה לאביו שבשמים. ואף שנתלכלך כל כך בחטא. עכ"ז ע"י תשובה מעומקא דלבא איך אעלה אל אבי כו'. נהפך עונות לזכיות ונאמר אני יוסף כו'. ואף שאין יודעין להבין היטב איך נתהפך החטא לזכות. רק כח הפועל בנפעל. וכמו שמהפך אדם לבו לשוב בתשובה כן נהפכי...

שפת אמת לחנוכה - תרלו (ליל ה) לשנה אחרת קבעום ועשאום י"ט בהלל והודאה. דבמה שהקב"ה עושה לנו נסים יש לתת הודאה על גוף הנס היינו הצלה מאומה הרשעה. וגם להלל לפניו על כל המעשה כי הרבה רווח והצלה לפניו ית' שלא הי' מסבב להצטרך לעשיות הנס רק הוא חיבה יתירה שהשי"ת חפץ לעשות נסים לעמו בנ"י. ובעת שנעשה להם הנס שהי' עת צרה ונושעו מהצרה לא היה להם כ"כ ישוב הדעת והודו להשי"ת על ההצלה. ואח"כ לשנה אחרת הבינו כ"ז...

שפת אמת לפרשת וישלח - תרלח בפסוק קטנתי מכל החסדים כו' אשר עשית את עבדך. במדרש איני כדאי וחד אמר כדאי אני. ולפי"ז קשה מאי קטנתי. אך עי"ז עצמו שקטנתי. עי"ז כדאי אני. ואם אמנם לעיני בשר האומר קטנתי נראה כי הוא מתגאה. אבל מי שאומר לפני הבורא ית' קטנתי הוא שהכיר את עצמו וראה שיודע הוא שכל החסדים ואמת שעשה עמו הבורא ית' אינו בזכותו. ולכן באמת לא יגרע מזכותו כלום. וזה הכלל אם אדם תולה בעצמו נעשה לו באמת...