ישיבת רמת גן- צפרא טבא

ב"ה חקת בלק פי הבאר נברא בע"ש בה"ש. דכתיב שתה מים מבורך ונוזלים מתוך בארך. בור הוא מים מכונסין ובאר הוא מעין נובע. ובכל איש ישראל יש נקודה חיות דכתי' ויפח באפיו כו'. רק האדם צריך למצוא זאת הנקודה. והוא עבודת האדם להמשיך כל המעשים אחר זאת הנקודה. וזה שתה מים מבורך והיא העבודה בימי המעשה. ובש"ק ונוזלים מתוך בארך שנפתח המעין ובא אור חדש והיא נשמה יתירה. באר חפרוה שרים הם הצדיקים שהם שרים לבם ברשותם....

במשנה כל מחלוקת שהיא לש"ש סופה להתקיים זו מחלוקת שמאי והלל ושאינה לשם שמים מחלוקת קרח כו' וכן הוא בזוה"ק דפליג על שבת שנק' שלום ואחיד במחלוקת ע"ש. כי בודאי יש מקום לחילוקי דיעות שנמצא בבנ"י כמ"ש כשם שאין פרצופיהם שוה כך אין דיעותיהם שוות. והענין עפ"י מ"ש אא"ז מו"ר ז"ל על המשנה אם אין אני לי מי לי כי כל אדם נברא לתקן דבר מיוחד שאין אחר יכול לתקן וכן בכל זמן וזמן מיוחד תיקון אחר. עכ"ז כשאני לעצמי מה...

במדרש יש שמותיהן כעורים ומעשיהן כעורים אלו המרגלים כו'. נראה כי המד' בא למעט ולהקטין החטא שלהם כי הי' שליחות שלהם בהתלבשות והסתרות כנראה בפסוק שניתן להם שמות אלו על שם השליחות. וכמו כן בעשו וישמעאל להיפוך שהי' להם לבושים טובים ואעפ"כ קלקלו מעשיהם ואלו המרגלים שהיו מקודם צדיקים ואח"כ לא יכלו לקיים זה השליחות כראוי כאשר חכמים הגידו בשליחות מרגלים דיהושע ותצפנו כו' שפינחס לא הי' צריך להסתיר שנק' מלאך...

במדרש גם חושך לא יחשיך ממך כו' משל כו' כלי הדיוטות כו' פי' שמצדו ית' אין חושך בעולם רק השי"ת העלים האור בעוה"ז כדי שיהי' לנו במה לכבד אותו ית' למצוא אור הגנוז בעולם ומצד זה אינו דומה להמשל. כי גם אורן של צדיקים ממנו ית' הוא. כמ"ש אתה תאיר נרי. רק העבודה למצוא אורו ית' בעולם. וברש"י ז"ל שתהי' שלהבת עולה מאלי' והוא כנ"ל שלכך נאמר בהעלותך כי השי"ת ברא עולמו באור שזה תחילת הבריאה יהי אור. רק שהאדם צרי...

במדרש איש על דגלו כו' נרננה בישועתך נתאוו בנ"י להיות להם דגלים כמלאכי השרת כו'. ימלא כו' כל משאלותיך כו'. כי בודאי תיקון האדם כראוי לאיש הישראלי לתקן כל הקומה גוף ונפש בתכלית השלימות א"א רק בעזר ישועות הבורא ית'. ולזה הי' בנ"י מתאוין לזכות להיות במקום המנוחה ודביקות גופם בשורש נשמתם עד שיזכו להיות נמשך אחר בית אבותם שכ' האבות הן הן המרכבה. וזכו לזה בענין הדגלים שהם כמו מלאכי השרת שגופם מזוכך רק לע...

במד' מות וחיים ביד לשון כו' לשונכם רך אלו לאלו לפיכך משה מזהיר אל תונו כו'. הענין הוא כמאמר חז"ל ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה שהתורה ניתנה לכלל בנ"י שהיו באחדות כמ"ש ויחן שם ישראל פרש"י בלב א'. וזה הוא כוחן של בנ"י כי זכות האבות הם לתקן הג' עמודים שהעולם עומד עליהם. ולגבור הג' עבירות שצריכין למס"נ עליהם ע"ז ג"ע ש"ד. וזה נאמר בפרשיות הקודמין. וידוע כי חטא לשון הרע שקול נגד כולם. והיפוך זה ואהב...

ונקדשתי בתוך בנ"י אני ה' כו' המוציא אתכם מא"מ כו'. ברש"י ז"ל והמוסר עצמו לא ימסור ע"מ לעשות לו נס שכל המוסר ע"מ כו' אין עושין לו נס. קשה הטעם דהל"ל טעם הפשוט שיעשה המצוה לשם שמים. ונראה כי באמת עיקר קידוש שמו ית' הוא בזה שיהי' נעשה הנס באמת. וזה הנס בא ע"י שמוס"נ באמת לשמו ית' בזה גורם קידוש שמו ע"י הנס. ובאמת הקב"ה חפץ בכך שיגרמו בנ"י להמשיך שורש הנסים. וז"ש המוציא אתכם מא"מ כו' שעיקר קידוש שמו י...

יש משהו מאוד מפתיע בפרשה הזאת. התורה פונה אלינו ואומרת: “קדושים תהיו” – לא לצדיקים גדולים, לא למלאכים… אלינו. ויש בזה תחושה עמוקה שזה לא רק ציווי יבש, אלא קריאה כזאת של קירבה: בואו, תעלו קצת, תתרוממו. לא רק להיזהר ממה שאסור, אלא לחיות אחרת. להיות אנשים שלא נבלעים בתוך החומר, שלא נותנים לתאוות להוביל, אלא שיש בהם איזה עדינות פנימית, איזה קשר חי עם הקב"ה בתוך החיים עצמם. ובתוך זה מתגלה גם נקודה מאוד...

מה עושים כשערב שבת נופל בתוך ימי הספירה – האם מותר להתגלח? האם יש הבדל בין גילוח לתספורת, ואיך בכלל נראה “כבוד שבת” במצבים כאלה. משם עוברים לעולם המלאכות של שבת דרך מצבים הכי יומיומיים – כתם על בגד, חוט שנפרם, סיכה קטנה או דבק פשוט. מה נחשב ניקוי אסור, מה כן מותר, ואיפה עובר הגבול בין חיבור קבוע לחיבור זמני. הכל מתוך בירור מעשי, שמאיר איך גם הפרטים הכי קטנים בשבת הופכים להיות עולם שלם של הלכה.

בפרשת כי תשא מתברר היחס בין קדושת השבת לבין בניית המשכן. התורה פותחת את הציווי על השבת במילה "אך", וחז״ל מבארים שמטרתה ללמד שגם מלאכת המשכן – על אף מעלתה – אינה דוחה את השבת. הרמב״ן מקשה על כך: אם הכוונה להגביל את בניית המשכן, היה ראוי שהמיעוט ייאמר ביחס למשכן ולא ביחס לשבת. מדוע התורה מצמצמת דווקא את השבת? הביאור מתגלה מתוך עומק מושג ה"מלאכה". ל״ט המלאכות נלמדות ממלאכת המשכן, משום שמלאכה איננה פע...

זכינו שלכבוד שבת זכור הרב יהושע וגם הרב אלגאזי העבירו אחד אחרי השני שיעור קצר בהלכות פורים

פרשת תצוה מגלה מבט עמוק על מצוות המנורה כסמל לקשר מיוחד שאינו מבוסס רק על התמסרות, אלא על שותפות. הקדוש ברוך הוא, שאינו זקוק לאור, מבקש מישראל להדליק את המנורה כביכול כדי להעלות את ערכם ולהפוך אותם לשותפים בגילוי האור בעולם. זהו עומק המשל על הפיקח והסומא – לא כדי לקבל בלבד, אלא כדי להשתתף, לפעול ולהיות חלק פעיל. האור האלוקי הוצפן בתוך המציאות, ותפקיד האדם הוא לגלותו, להעלות נר תמיד, ולחשוף את הנקו...

לאחר חטא העגל, דווקא מתוך המקום שנראה רחוק ונפול, נשמעת הקריאה האלוקית: "ויקחו לי תרומה". הציווי על בניין המשכן אינו רק הוראה מעשית, אלא גילוי של עומק הקשר בין ישראל לקוב"ה שאינו נפסק לעולם. גם כאשר האדם חווה הסתר ונפילה, הנקודה הפנימית שבנשמת ישראל נשארת ערה ודבוקה בה', ומתוכה נפתח הפתח לבניין חדש – בניין של השראת שכינה בתוך המציאות עצמה. מתוך כך מתברר גם עומק עניינם של המשפטים והתורה כולה – לא כ...

בשיעור מתברר עומק דברי ה"שפת אמת" על פרשת משפטים כשלב פנימי ועמוק יותר במתן תורה. לא רק גזירת מלך חיצונית, אלא גילוי של ה"יושר האלוקי" בתוך המציאות האנושית. המדרש על "מנת המלך" מלמד שחוקי התורה אינם רק סדר חברתי גרידא, אלא מזון אלוקי השייך לארמון – השתתפות בדרכי הנהגתו של הקב"ה עצמו. המשפטים מאפשרים לאדם לטעום את הטעם הפנימי שבמצוות ולהפוך משומע וצייתן לשותף חי ביושר האלוקי העליון. אלא שדווקא גילו...