ציונות באי נחת

 האם הציונות היא באמת מרד ביהדות – או דווקא צורה חדשה שלה? בתוך הפרויקט הלאומי המודרני, שאלת הזהות היהודית לא נעלמה, אלא קיבלה ניסוח חדש, הקושר בין דת, תרבות ולאום. מה משתנה כשזהות דתית הופכת לזהות לאומית? ומה קורה ליהדות כשהיא מקבלת ביטוי פוליטי? ואיך כל זה קשור לחיפוש אחר משמעות, ואולי גם אחר אלוהים, במיוחד אחרי השביעי באוקטובר? אורח: ד״ר תומר פרסיקו. See omnystudio.com/listener for p...

מה קורה כשהסיפור הלאומי היהודי פוגש את החלום האמריקאי? הציונות לא מתקיימת רק באירופה או בארץ ישראל, אלא גם בארה״ב ובתוך התרבות האמריקאית – דרך קולנוע, ספרות ותאטרון. מה מקומה של ישראל בדמיון האמריקאי, ואיך הוא השתנה לאורך הזמן? מ“אקסודוס” ופול ניומן, דרך העולם האינטלקטואלי של וודי אלן, ועד היחס המורכב של השמאל הליברלי היום, במיוחד אחרי השביעי באוקטובר. אורח: ד״ר נעם גיל. See omnystudio.com/listene...

האם ביאליק היה באמת משורר גדול בקנה מידה עולמי, או שמעמדו נגזר בעיקר מהתפקיד שמילא בתוך התרבות העברית המתחדשת? בתוך עולם של תחייה לשונית ולאומית, הוא הופך ל“משורר הלאומי” – לא רק בזכות שיריו, אלא גם בזכות המקום שתפס בעיצוב השפה והתרבות. בפרק הזה ננסה לחשוב על ביאליק לא רק כמשורר, אלא כאדריכל של תרבות – ולשאול מה הופך יצירה ספרותית לנכס לאומי. אורח: פרופסור רוברט אלטר. See o...

הרבה לפני הציונות, יהודים הרי תמיד עלו לארץ ישראל – בין היתר במסגרת עליות חסידיות ״מאורגנות״. מתוך המסע הזה מתגלה חוויה אחרת של “עלייה”, כזו שלא נובעת מפרויקט לאומי מודרני אלא מתפיסה דתית ורוחנית. מה אפשר ללמוד מהעליות הללו על המשמעות של לעזוב מקום אחד ולעבור לאחר? ואיך הן שונות מהעלייה הציונית שאנחנו רגילים לחשוב עליה? וגם, קצת על החברה החרדית היום בישראל, ועל היחס המורכב שלה לצ...

למה ייבשו את הביצות? ולמה נטעו כאן יערות? הנוף של ארץ ישראל לא התפתח מעצמו – הוא עוצב באופן פעיל כחלק מהפרויקט הציוני. מאחורי הפעולות האלה לא עמדו רק שיקולים של בריאות והתיישבות, אלא גם רעיונות עמוקים על טבע, עבודה וזהות, שנולדו באירופה והובאו לכאן. אז מהו נוף ״יפה״? ומה המשמעות של “לתקן” נוף? אורחת: ד״ר מירי לביא נאמן. See omnystudio.com/listener for privacy information.

מה זה בעצם תיאטרון ציוני? הפעם אנחנו חוזרים לימים שבהם גם התיאטרון “עשה עלייה”. הבימה – שלימים יהפוך לתיאטרון הלאומי של ישראל – נולד בכלל במוסקבה, מתוך עולם של אוונגרד, מרד ואמנות מודרנית, והציג בתחילתו מחזות שלא עסקו בציונות או בארץ ישראל. איך תיאטרון כזה השתלב בתוך פרויקט לאומי, ומה זה אומר על הקשר בין תרבות, זהות ולאומיות? אורחת: ד״ר שלי זר-ציון. See omnystudio.com/listener for privacy informat...

מדינת הלאום היא אחד הנושאים החשובים בהיסטוריה - אבל גם בהווה - של הציונות. המדינה היהודית נתפסת לעיתים כהגשמה טבעית של הרעיון הציוני, אבל מבט מקרוב מגלה תמונה מורכבת יותר. האם הציונות דמיינה את עצמה מראש כפרויקט של מדינת לאום במודל האירופי, או שמדובר בפרשנות מאוחרת? במילים אחרות, האם רעיון מדינת הלאום באמת מבטא בצורה נאמנה את האידיאלים של הרצל, בן גוריון, ואפילו ז׳בוטינסקי או דווקא מעוות אותם? ומה...

זאב ז׳בוטינסקי - אבי הציונות הרוויזיוניסטית: מנהיג פוליטי, סופר ומתרגם, ואחת הדמויות המשפיעות ביותר על עיצוב הימין הציוני. הרעיונות שלו על לאומיות, ריבונות וכוח – מ״קיר הברזל״ ועד תפיסת הביטחון והיחסים עם העולם הערבי – ממשיכים להדהד גם היום. אז איך נולד הימין הציוני, איך הוא התקבל, ומה רצה ז׳בוטינסקי לשנות בתוך הציונות של זמנו? ובאיזה אופן תפיסתו ממשיכה לעצב את השפה הפוליטית בישראל עד היום? אורח:...

מהי המשמעות העמוקה של ארץ ישראל ביהדות? ולמה הציונות לא יכלה להתממש באוגנדה, אלא רק כאן? כדי לחשוב על השאלות האלה, אנחנו פונים לעולם הקבלה, ולמושגים כמו צמצום, שבירת הכלים, והמשמעות המיסטית – ואולי גם המשיחית – של הארץ. איך משתלבים הרעיונות האלה במסורת היהודית? ומה מקומם בתוך זרמים משיחיים בציונות הדתית היום? פרק באנגלית. אורח: פרופסור אליוט וולפסון. See omnystudio.com/listener for pri...

 יהודים מזרחים חיו בארץ ישראל לפני קום המדינה אבל כמעט ואינם מופיעים בנרטיב הציוני – אולי משום שהם לא “עלו” לארץ, אלא כבר היו כאן. הם דיברו ערבית, חיו בערים המעורבות, וראו בעצמם בני ובנות המקום. לתוך המציאות הזו נכנסה התנועה הציונית וביקשה להקים “בית יהודי” חדש. איך היא מתייחסת לקהילה שכבר רואה עצמה בבית, ומה קורה כשהציונות, שמגיעה ברובה מאירופה, פוגשת זהות מקומי...

אחד העם הציע גרסה ייחודית וחשובה של הציונות: לא כפרויקט מדיני של צבא וריבונות, אלא כמהלך תרבותי־רוחני שמבקש לבנות זהות יהודית חדשה. במקום מדינה, הוא מדבר על “מרכז רוחני” בארץ ישראל – כזה שיאחד את העם דרך שפה, ספרות ומוסר. האם ציונות יכולה היתה להיות קודם כל תהליך של תיקון פנימי, ולא פתרון פוליטי חיצוני? וכיצד הציונות ״התרבותית״ של אחד העם שונה מהציונות המדינית של הרצל? אורחת: ד״ר...

כהנא נתפס היום כאחת הדמויות המזוהות ביותר עם ימין קיצוני דתי וגזעני בישראל – אבל הסיפור שלו מתחיל בכלל במקום אחר: ברחובות ברוקלין. בתוך המציאות האמריקאית של שנות השישים והשבעים, הוא מושפע מתנועות כמו הפנתרים השחורים, מהרדיקליות הפוליטית ומהמאבקים הבין־גזעיים של התקופה. אז איך הפך יהודי אמריקאי לדמות מרכזית בפוליטיקה הישראלית? ואיך רעיונות של לאומנות ומיליטנטיות בין גזעית בארה״ב תורגמו לשפה י...

 רוסיה של סוף המאה ה־19 ותחילת המאה ה־20 הופכת למרכז החיים היהודיים בעולם, ולזירה שבה נולדת גם הציונות. לא רק כתוכנית מדינית של הרצל, אלא כעולם של צעירים שחולמים, כותבים ונאבקים – על עלייה לארץ ישראל, אבל גם על עיצוב החיים היהודיים ברוסיה עצמה. איך נראית ציונות לפני שהיא הופכת לפרויקט מדיני? ולמה היא מתחרה חזיתית על נשמת העם דווקא במרקסיזם? אורח: ד״ר אלכס ולדמן. See omnystudio.com/liste...

מה זה אומר להיות אזרח.ית במדינת ישראל הצעירה? המדינה נולדה ברגע של איום, פחד וחוסר ודאות, ובתוך כך גם ניסתה לעצב זהות משותפת. איך נראו השנים הראשונות מנקודת המבט של מי שהיו כאן, וגם העולים החדשים שרק הגיעו? איך היו החיים באזורי הספר? בתל אביב? מה היה החוק הראשון שחוקקו? והאם יש רגע שבו כל אלו התלכדו לכדי תחושת שייכות? רמז: יש כזה. אורחת: פרופסור אורית רוזין. See omnystudio.com/listener for privacy...

 הספרות העברית של ראשית הציונות היא לא רק אוסף של יצירות, אלא פרויקט תרבותי רחב שמבקש לחשוב מחדש על זהות, שפה ומקום. דרך דמויות כמו ברנר וביאליק, היא הופכת למעבדה שבה נבחנים גבולות הקיום היהודי המודרני. אז איך ספרות יכולה לדמיין אומה? באיזה אופן היא מעצבת את גבולות הזהות, המקום והשפה? וכיצד קרה שהציונות הפכה למרחב ספרותי שסופרים ישראליים כמעט ולא יכלו לצאת ממנו? אורחת: ד״ר יעל סגלוביץ. See om...

שבתאי צבי היה משיח שקר מהמאה ה־17, שכמעט נשכח מהזיכרון הישראלי. אבל ההשפעה שלו על העולם היהודי הייתה דרמטית, ויש מי שראו בו אפילו מבשר מוקדם של הציונות. מה גרם למאות אלפי יהודים ללכת אחריו? איך קרסה התקווה לגאולה, ומה נותר אחריה? ואיך הסיפור של שבתאי צבי עוזר לנו לחשוב על מופעים עכשוויים של משיחיות בחברה הישראלית? אורחת: פרופסור רחל אליאור. See omnystudio.com/listener for privacy information.

הציונות לא נולדה רק מתוך חלום, אלא גם מתוך תחושת איום: פחד, דחייה ואנטישמיות שהלכו והחריפו באירופה המודרנית. בתוך המציאות הזו התעצבה גם התנועה הציונית שביקשה לשנות את תנאי הקיום היהודיים. אבל מהי בעצם אנטישמיות? איך היא נראתה לפני מאה שנה, עוד לפני הקמת מדינת ישראל? והאם היא דומה למה שאנחנו מכנים היום אנטישמיות – או שונה ממנה? אורח: פרופסור סקוט אורי. See omnystudio.com/listener for privacy...

הציונות, כתנועה לאומית מודרנית, לא הייתה יכולה להתקיים מבלי ההתרחקות מהמסגרת הדתית המסורתית. היא מתחילה, במובנים רבים, כמרד: באורח החיים בגלות וגם בדת היהודית עצמה. אז מהי בעצם חילוניות? מתי היא מופיעה, ואיך היא נראתה בראשיתה? על החילוניות, לא כרקע, אלא כתנאי האפשרות של הציונות. אורח: פרופסור שמואל פיינר. See omnystudio.com/listener for privacy information.

בשנים האחרונות השמאל העולמי בולט בביקורת שלו על ישראל. אבל מה היה טיב היחסים של השמאל עם הציונות בתחילת הדרך, כיצד התייחסו הוגים כמו אדורנו, הורקהיימר, בנימין ולוונטל לרעיון של מדינה יהודית? שיחה באנגלית. אורח: פרופסור מרטין ג׳יי See omnystudio.com/listener for privacy information.

 הסיפור של הציונות בגרמניה הוא לא רק על ההיסטוריה של העלייה של הייקים. יש בו אינטריגות פוליטיות גלובליות, מאבקים מרכזיים בין תומכי הציונות ובין מתנגדיה, וגם את השואה. בקיצור, למרות שהציונות היא סיפור הרבה יותר רחב מבחינה גאוגרפית ונושאית, ולמרות שרוב העולים והעולות מגיעים בתחילה בכלל ממזרח אירופה, בגרמניה נקבע העתיד של הפרויקט הציוני כולו. אורח: פרופסור מיכאל ברנר. See omnystudio.com/listener...

איך מחיים שפה? חידוש העברית הוא אחד הפרויקטים החריגים בתולדות הציונות – לא מהלך שתוכנן מלמעלה, אלא תהליך שצמח מהשטח, מתוך יוזמות של יחידים וקבוצות שביקשו לדבר, לכתוב ולחשוב בעברית. בלי החלטה רשמית ובלי הנהגה מרכזית, נוצר כאן משהו שנראה כמעט כמו נס. איך זה קרה? מי היו האנשים שדחפו את התהליך הזה קדימה? ומה המשמעות של שפה חיה עבור זהות לאומית? אורחת: ד"ר נטע דן. See omnystudio.com/listener for...

לצד רעיונות של לאומיות, תרבות ופוליטיקה, גם המדע הוא מרכיב משמעותי בעיצוב הפרויקט הציוני. מהי חשיבה מדעית, וכיצד הפכה מרכזית דווקא בפרויקט היהודי הלאומי, כבר אצל הרצל? וגם, כיצד המדע השתלב בבניית החיים בארץ ישראל – מהתשתיות והחקלאות ועד לאקדמיה – ואיך הוא ממשיך להשפיע גם היום? אורח: פרופסור עמוס מוריס-רייך. See omnystudio.com/listener for privacy information.

כשחושבים על סופרים של תחילת הציונות, ש״י עגנון הוא לא בדיוק השם הראשון שקופץ לראש. ביאליק, ברנר, רחל – הם שמות הרבה יותר מוכרים. אבל מתברר שגם עגנון היה מעורב בפרויקט הציוני, רק מהכיוון שלו: מורכב, ביקורתי, לא צפוי. בשיחה על הנובלה "עד הנה" (1952), הסיפור הקצר "עד עולם" (1954), וגם על הרעיון של עיר מקלט, מסתבר שעגנון לא רק התגעגע לעיירה היהודית במזרח אירופה – הוא גם חשב על הציונות, הרי...

כשאנחנו חושבים על העלייה לארץ ישראל, אנחנו מדמיינים לרוב תמונה אחת: צעירים וצעירות עם מעדר ביד, שדות פתוחים מאחוריהם, ואידיאל ברור של עבודה עברית. אבל התמונה הזו לא מובנת מאליה. למה היה חשוב כל כך לעולי ועולות העלייה השנייה לעבוד דווקא את האדמה, ולא לעסוק במסחר או בתעשייה? ומה המשמעות של הבחירה הזו עבור החיים בארץ? בפרק הזה ננסה להבין את הרעיון שמאחורי “העבודה העברית” דרך דמותו של א.ד. גורדון – ול...

במשך דורות, הגלות לא הייתה רק מציאות היסטורית אלא גם דרך חיים, וריבונות יהודית נתפסה כאפשרות רחוקה – כזו שתתממש רק עם בוא המשיח. בתוך העולם הזה מופיעה הציונות ומציעה שינוי עמוק: לא רק חזרה לארץ והקמת מדינה, אלא מודל חדש של קיום יהודי. איך נראית יהדות שיש לה כוח פוליטי וריבונות? והאם הציונות שינתה לא רק את ההיסטוריה היהודית, אלא גם את היהדות עצמה? בפרק הזה ננסה לבחון את המעבר מגלות לריבונות,...