אמצעים וכוונות

בפרק זה פגשנו את טל שטיינר, מנכ"לית הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל. שוחחנו עם טל על החשש הכפול מעינויים בימים אלה – של החטופים הישראלים שנמצאים בעזה, אבל גם של מחבלי החמאס ממתקפת ה-7 באוקטובר שמוחזקים כרגע בידי ישראל. שמענו ממנה כיצד ההצרה הנוכחית של חופש הביטוי מייצרת פוטנציאל לאלימות משטרתית ולרדיפה בתוך ישראל, ולמה מחקרים מראים שהשימוש בעינויים לא מביא יותר ביטחון – אלא להפך.

בפרק זה שוחחנו עם שירה ליבנה, מנהלת מחלקת שטחים כבושים באגודה לזכויות האזרח. שמענו משירה על הייחודיות והקיצוניות של הסיטואציה הנוכחית - אפילו בשביל ארגון ותיק כמו האגודה. שירה סיפרה על הקושי להסתמך על כלים משפטיים לצורך הגנה על זכויות אדם בימים שבהם בית המשפט מצוי תחת מתקפה, על גל האלימות בגדה המערבית וההפקרה הכפולה של תושבי מזרח ירושלים, ועל המתקפה המיוחצנת של המשטרה על חופש הביטוי בישראל.

בפרק זה שוחחנו עם רגד ג'ראיסי – מנכ"לית שותפה של עמותת סיכוי-אופוק. רגד סיפרה על הקושי היומיומי בניהול ארגון משותף ליהודים וערבים בימים שבהם המתח, הדאגה והחרדה נמצאים בשיאם. עוד שמענו ממנה על הפחד שעוררה מתקפת החמאס בקרב האזרחים הפלסטינים, פחד שונה מהפחד היהודי אבל לא פחות עוצמתי ממנו, וגם על העבודה מול משרדי ממשלה לא מתפקדים ועל המחשבות - האופטימיות משהו - ליום שאחרי.

בפרק זה שוחחנו עם תניה הארי, מנכ"לית ארגון גישה, שמכיר יותר מכולם את הנעשה ברצועת עזה. שמענו מתניה על הדאגה הכפולה של חברי הארגון, שכמו כולם איבדו בני משפחה, מכרים וחברים באירועי הזוועה של 7 באוקטובר, ובמקביל חרדים כעת לשלומם של מכרים, קולגות ואנשי קשר מרצועת עזה; על העבודה מסביב לשעון כדי לנסות ולעצור את הפגיעה חסרת התקדים באוכלוסייה אזרחית, ועל הקושי לתווך החוצה את מה שהם רואים ברצועה – באופן שי...

לאחר ההלם הראשוני שחווינו עם חשיפת מעשי הזוועה של ה-7 באוקטובר וכל מה שבא בעקבות אותו יום ומתרחש עדיין, יצאנו למסע בין כמה מחברינו בארגוני זכויות האדם שפועלים בישראל. שוחחנו איתם על פעילותם וכיצד היא השתנתה מאז 7 באוקטובר, ושמענו על הקשיים בעבודה לקידום זכויות האדם בימים אלה, על הדילמות ועל ההתמודדות איתן.  בפרק הראשון פגשנו את ד"ר גיא שלו, מנכ"ל רופאים לזכויות אדם. גיא סיפר על פעילות הארגון בימים...

הפעם התארח לשיחה ההיסטוריון ד"ר עמרי שפר רביב, שסיפר על המחקר שלו שעוסק במינהל הישראלי בשטחים שנכבשו ב-1967. איך התפתחה והתעצבה השיטה הישראלית לשליטה המתמשכת בשטחים שנכבשו ובפלסטינים שחיים בהם? מתי הבינו בממשלה שהשליטה הצבאית בשטחים היא מצב קבוע? ובאילו דרכים פעלה ישראל כדי לעודד את תושבי השטחים לעזוב בהמוניהם ולא לחזור?

פרק חדש של הפודקאסט שלנו, שיחות על מחקרים, עלה לאוויר! בפרק התארחה ד"ר יעל ברדה מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, שסיפרה לאדם רז על המחקר שלה שהתחיל כאשר היתה עורכת דין שייצגה פלסטינים בבתי משפט צבאיים. כיצד עובדים המנגנונים הבירוקרטיים של הכיבוש, ואיך קורה שהפקידים בשטח הם שמייצרים את המדיניות? וכיצד התגלגל המבנה הקולוניאלי הבריטי אל השליטה הישראלית על הפלסטינים בשטחים?

כעת באוויר: הפרק השלישי בסדרת הפודקאסט החדשה שלנו – שיחות על מחקרים. הפעם התארחה בפודקאסט ההיסטוריונית ד"ר לינה דלאשה, שסיפרה על המחקר שלה המתמקד בעיר נצרת. מדוע הפכה נצרת אחרי 1948 ל"עיר פלסטינית בעל כורחה"? ואיך העובדה שישראל היא מדינת מעקב הופכת ליתרון למי שחוקר את החברה הפלסטינית? 

הפעם התארח לשיחה ההיסטוריון בני מוריס, שסיפר לנו מה עוד נותר לדעתו לחקור בנוגע ל-1948, מה השתנה מבחינת הגישה לחומרים ארכיוניים בישראל, ומה הוא חושב על הטענה שמושמעת נגדו לא פעם – על כך ששינה את עמדתו בנוגע להיסטוריה של הסכסוך בעקבות האינתיפאדה השנייה.

סדרת הפודקאסט החדשה שלנו עכשיו באוויר! בסדרה "אמצעים וכוונות – שיחות על מחקרים", חוקר המכון, אדם רז, משוחח עם כמה מהחוקרות והחוקרים הבולטים שעוסקים בסכסוך הישראלי-פלסטיני, כדי לשמוע מהם על הזווית הייחודית שלהם. בפרק הראשון התארח ההיסטוריון ד"ר שי חזקני, שסיפר על ספרו החדש שעוסק במלחמת 1948 כפי שחוו אותה אלו שהשתתפו בה, ובאופן שבו המלחמה עיצבה ומעצבת את הסכסוך עד היום. האזינו לפרק הראשון כאן, ובכל...

באוקטובר 1967 נסעו שני שוטרי מג"ב באזור לטרון כאשר משאית ובה שני עובדי מע"צ פלסטינים כמעט התנגשה בהם. בתגובה הסיעו השוטרים את הפלסטינים לשטח פתוח ושם ירו בהם 17 קליעים בגבם. מה עמד מאחורי הרצח הסתמי? פרק זה חוזר אל אחד המקרים הבודדים – אם לא היחיד – שבהם הורשע איש כוחות הביטחון ברצח פלסטינים.

ב-1 ביוני 1967 התגוררו ברמה הסורית כ-90 אלף איש. כחודשיים לאחר מכן, במפקד אוכלוסין שערכה ישראל בגולן נמנו  6,396 תושבים – רובם הגדול דרוזים. לאן נעלמו עשרות אלפי תושבי הרמה הערבים? פרק זה מספק הצצה אל מה שהתרחש ברמת הגולן בימים שלאחר כיבושה, וכיצד גרם צילומו של סרט תעמולה למנוסתם של מאות תושבים שנותרו ברמה.

ב-3 במאי 1983 דווח ב"מעריב" כי "נהרג תושב בידיה שהשתתף בתקיפת מפעילי טרקטור באלקנה. שני תושבים נוספים נפצעו מיריות כוח מג"ב". בפרק זה נחזור להקמתה של ההתנחלות אלקנה ד', נראה כיצד הפרטת פרויקט ההתנחלויות התלכדה עם שחיתות וזיוף מסמכים, ואיך כל זה הוביל למותו של אדם בן 75, בבוקר שבו דחפורים עלו על אדמתו.

באפריל 1972 ריסס מטוס בכימיקלים את שדות הכפר עקרבה שבבקעת הירדן, והשמיד כ-500 דונם של תבואה. היה זה צעד אחד בשורה של פעולות אגרסיביות שביצעה ישראל על מנת להשתלט על אדמות עקרבה ולהקים בהן התנחלות. פרק זה עוסק בסיפור היוזמה להקמת ההתנחלות גיתית, הכולל ניצול לרעה של טיעוני ביטחון, גזל אדמות נפקדים והתעמרות בתושבים המסרבים להיענות לדרישותיה של ישראל.

ביוני 1970 החלו עצורים פלסטינים להיעלם ממתקני כליאה בישראל. אחת לשבועיים-שלושה נלקחו כמה עצורים לנקודה שוממת בערבה, שם הם צוידו בכובע, מימייה ודינר ירדני אחד, ונשלחו לחצות את הגבול לירדן. במשך לפחות שנתיים גירשה כך ישראל מאות פלסטינים. פרק זה מספר לראשונה את סיפורו של "מבצע פציינט".

ב-1971 שימש חצי האי סיני בית כלא אכזרי במיוחד ויעד להגליה של מי שמעולם לא היו חשודים בעצמם בביצוע פשע. במחנות מאולתרים שהקימה ישראל באבו זנימה ובנח'ל הוחזקו בתנאים קשים מאות בני אדם - ילדים, נשים וגברים - בלב המדבר, הרחק מעין הציבור. פרק זה מספר לראשונה את סיפורם של מחנות המעצר בסיני.