קולולושה - עברית לשון שפה

כמה שפות יש בעולם, מדוע בכל שבועיים נכחדת שפה אחת מן העולם(!) והאם באמת יש לאסקימואים הרבה מילים לשלג – מסע לשוני מסביב לעולם ובו תכירו מילים שלא ידעתם שאתם צריכים, מה המילה הכי בין-לאומית היום ואיך קרה שיש שפה שבה "כן" משמעו "לא" ולהפך. *** האם באמת יש לאסקימואים הרבה מילים לשלג, באיזו שפה יש 26 שמות שונים לסוגי שפמים שונים, ומה המילה הכי בין-לאומית היום? (והיא אינה "או-קיי"!) – שיחה עם פרופ' גלע...

יועץ הלשון המיתולוגי של צה"ל מספר על השינויים שחולל בעולם הלשון בצבא: שינוי הכתיב במצבות ובשלט בכניסה לקריה, על טעויות ההגייה בתפילת אל מלא רחמים, על המילון הצבאי שכתב, וכיצד פעל כשאמרו לו שהוא "מבזבז את כספי הצבא על שטויות". *** הוא מעולם לא התראיין - עד עכשיו. האיש מאחורי מהפכת הלשון צה"ל מדבר על שלושת העולמות שבהם טבע את חותמו בלשון הצבא: עולם הכתיב, עולם המינוח ועולם ייעוץ הלשון. *עולם הכתיב -...

הצצה ומבוא למערכת הזמנים החידתית והמיוחדת מאוד בלשון המקרא: וַיְדַבֵּר במובן דיבר, יָשִׁיר במובן שר, כולל הסבר על נקודות מבט שונות על "זמנים" והסבר מדוע הצורה "אהבתי" במובן "אני אוהב" כשרה למהדרין. *** מה ההיגיון בצורה המקראית אָז יָשִׁיר - "אז" זמן עבר, "ישיר" עתיד? מדוע מופיע וַיְדַבֵּר (וידבר ה' אל משה לאמר) שנראית כמו עתיד (ידבר) אבל משמעה עבר (דיבר)? פרק שעוסק במערכת הזמנים במקרא - מערכת השונ...

מי המציא את האל"ף-בי"ת, האם במקרה שמות האותיות בעברית דומים לשמות ביוונית (אלפא, ביתא, גמא וכו') ואיך התפתח הכתב מכתב ציורי לכתב שאנו מכירים בימינו? פרק שעוסק בכתב העברי הקדום והשתלשלותו עד ימינו אנו. *** זה רק מקרה שאל"ף-בי"ת נשמע דומה לאלפא-ביתא או ל-A, B? מי המציא את הכתב, ומי המציא את האל"ף-בי"ת שלנו (או שהוא אינו שלנו במקור), ואיך התפתח הכתב מִכּתב ציורי לכתב שאנו מכירים בימינו? שיחה עם פרופ'...

מפתיע: במסורות העדות כמעט שאין הקפדה על כללי הדגשים בבג"ד כפ"ת, יש הצדקה להגיות שהיום נחשבות לא תקניות, ויש 3 מסורות הגייה למילה "אמתלה" - על הכוח הגדול של מסורת ההגייה שבעל פה והשפעתן על התקן בעברית ימינו. *** יש 3 מסורות עיקריות של הגיית העברית: ספרדית, תימנית ואשכנזית, אבל בפועל בעברית ימינו יש נטייה ברורה למסורת האשכנזית דווקא על חשבון שאר המסורת. למה? בשיחה עם ד"ר דורון יעקב דיברנו על המסורות...

הוא חתום על כמה דברים מעניינים בתחום העברית: הוא ממקימי המוסד שלימים יהיה האקדמיה ללשון והמוסד שלימים יהיה האוניברסיטה העברית, הוא הקים גן ילדים שידברו בו רק בעברית, הוא כתב ספרי לימוד בעברית למורים והפך את העברית לשפת ההוראה, היה לו תפקיד בולט ב"מלחמת השפות" והוא גם חידש מילים בעברית (קלמר, בדיחה, מצלמה). *** "אם היה אליעזר בן יהודה מחיה לשון הדיבור, הנה היה דוד ילין מחיה לשון ההוראה", כתבו עליו...

פרק 67: הבינה המלאכותית והשפעתה על העברית / יאיר ליפשיץ וניר מרמור by ירעם נתניהו

"עברית קשה שפה" - אמת או בדיה, למה ברמת המתחילים נכון לשלב פסוקים מהתורה וקטעי שירה, ומה הנושא הלשוני שהכי קשה לתלמידים לקלוט - פרק מיוחד שכולל עקרונות מובילים הן בשלב התכנון של ההוראה והן בשלב הקניית הלמידה עצמה. *** איך מתחילים ללמד עברית עולה חדש שאינו יודע מילה בשפה, באילו טריקים משתמשים ואיך נכון לנצל את ההנגנה בדיבור וגם את שפת הגוף כדי להקנות מילים חדשות. בשיחה עם הלה קובלינר - מומחית להורא...

על גישתו של הרב קוק לעברית: ערך לאומי או אמצעי לדבר נעלה יותר, האם בשיעוריו הוא דיבר בעברית או ביידיש והאם הוא חידש מילים בעברית, וגם: האם תמיד הוא כתב בניסוחים פתלתלים ומורכבים וגם דיבר ככה? – על גישתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק לשפה העברית. ** האם ראה הרב קוק בעברית ערך עליון, כמו בן יהודה, או שהוא תיעדף ערכים אחרים? האם הרב קוק העדיף ללמד בעברית גם אם חלק מהשומעים לא יבינו את דבריו או שהוא העדי...

האם צריך לתאר מחדש את העברית בגלל המגילות, מה תרומתן הגדולה למחקר העברית, ועל התרומה שיש למגילות בהכרת מסורות דיבור שלא הכרנו. *** באיזה כתב כתבו את המגילות שנמצאו באזור ים המלח - בכתב שלנו או בכתב העברי העתיק, האם לשון המגילות דומה יותר ללשון המקרא או ללשון חז"ל, והאם הארמית והיוונית השפיעו עליהן. בשיחה עם ד"ר חנן אריאל דיברנו על מגילות ים המלח (ובשמן האחר: מגילות מדבר יהודה או מגילות קומראן) ועל...

איך אידאולוג כמוהו הציע לכתוב את העברית באותיות לטיניות, באילו נושאים הוא חלק על בן-יהודה, על תרגיל ההגייה שכתב לשחקני הבימה, ומה הסיבה שהפסדנו איש לשון כמוהו – על זאב ז'בוטינסקי וחיבורו לעולם הלשון והשפה העברית. *** לא רק איש פוליטי, ראש בית"ר ומפקד האצ"ל - פרק מיוחד על זאב ז'בוטינסקי וחיבורו לעולם הלשון והשפה העברית. ז'בוטינסקי דרש שבתנועת בית"ר ידברו רק עברית (ומי שלא - שיעזוב!), קרא ללמד בבתי...

ממה הושפע הרמב"ן יותר - מלשון המקרא או מלשון חז"ל, מה יחסו של הרמב"ן לארמית, כיצד השפיעה הערבית על לשונו, ואילו מילים בעברית הוא חידש. *** הרמב"ן חי בימי הביניים, אחרי תקופת המקרא ואחרי תקופת חז"ל, וכשהוא כתב את פירושו לתורה האם הוא הושפע יותר מלשון המקרא או מלשון חז"ל? ד"ר אליאור בביאן כתב דוקטורט בנושא, ובפרק "בקולולושה" הוא מציג את ממצאיו במגוון זוויות ותחומים: אוצר המילים (עץ המקראי לעומת אילן...

למה שפת הסימנים אינה שפה בין-לאומית, כיצד מפסקים בשפה חזותית ואיך גבות העיניים תורמות לעניין, וגם: מה אפשר ללמוד על שפת הסימנים מסיפור זהבה ושלושת הדובים. *** מי המציא את האל"ף-בי"ת של שפת הסימנים, איך ממציאים סימנים למילים חדשות (אינסטגרם וטיקטוק, למשל) או לפוליטיקאים ומפורסמים חדשים, ולמה שפת הסימנים אינה שפה בין-לאומית (הידעתם? יש שפת סימנים אמריקאית ושפת סימנים בריטית והן שונות לחלוטין!). בשיח...

ילדים הם בעצם סטטיסטיקאים קטנים, יש סיבה טובה למה הם אומרים מיכנס במקום נכנס ומחליץ נעליים במקום חולץ ולבינה המלאכותית יש מה ללמוד מהם על רכישת שפה – שיחה מרתקת על חקר רכישת השפה של הילדים. *** המסקנה: בעזרת יכולות הקֶשב והזיכרון שלהם אפילו ילדים בני שנתיים(!) עוסקים כל הזמן בסטטיסטיקה ובייצור הכללות. המסקנה הזו מסבירה שלל "שגיאות" לשון שהם אומרים: ביצה-ביצות, איש-אישים (פה ההסבר פשוט), נפרק לעומת...

האם יש קשר בין מכונה-machine, עין-eye ואיך יודעים זאת, על חוסר הקשר בין חרב ובין להחריב, ועל המשמעות המפתיעה של "נעים זמירות ישראל" ואיך שם העיר עזה מוכיח זאת. *** אטימולוגיה עממית הכוונה להסבר לא נכון של מקור של מילה. למשל: הגיוני לחשוב שיש קשר בין המילים חרב ולהחריב, ובין המילים מסתורין וסתר, אבל בפועל אין קשר כזה. איך יודעים שאין קשר כזה, והאם יש אטימולוגיה עממית בתנ"ך וגם בחז"ל? בפרק שהוקלט בפ...

יש כמה מסקנות מפתיעות מאוד בפרק: השימוש הדל באימוג'ים (פרצופונים), שימוש מועט בסלנג ובעברית נמוכה, וגם פנייה רבה יחסית להיגיון ולא רק לרגש. פרק "קולולושה חי" מיוחד בנושא עולם התגוביות. *** אם בעבר חששנו שהכתיבה בעולם הדיגיטלי תרדד את העברית, הממצאים מראים שבעולם התגוביות בשיח הפוליטי העברית שולטתתתתתתת!!! זו עוד מסקנה מפתיעה מהשיחה שלי עם ד"ר הילה שובלי-פולק על לשון התגוביות-טוקבקים בשיח הפוליטי....

תורה, משכן, קורבן, כנסת – האם הפיכה של מילים שמשמשות בקודש לשימוש גם בחול היא חידוש של עברית ימינו או שכבר בתנ"ך עצמו מילים אלה שימשו לקודש וחול? שיחה מרתקת על תופעת החילון, כולל שבירת מיתוסים. *** לא אחת שמעתי תלונות שהעברית שלנו אינה לשון קודש כי היא שינתה מילים ששימשו בתנ"ך: בתנ"ך הן שימשו בקודש ואילו היום הן משמשות לחול, כמו משכן (בתנ"ך: משכן העדות, היום: משכן הבימה), מכהן (בתנ"ך: מכהן בבית המ...

מה אתם קונים: ריבת אפרסק או אפרסקים, מדוע אנחנו קונים עגבניות (ברבים) אבל על השלט בשוק כתוב: עגבנייה 9.90 לקילו, ומדוע הסיפור נקרא "האריה שאהב תות" בעוד אנחנו אוהבים תותים – על השימוש ביחיד או ברבים בשמות. *** תחשבו רגע מה אתם קונים: ריבת תות או תותים, ריבת אפרסק או אפרסקים? חשבתם פעם מדוע אנחנו קונים עגבניות (ברבים) אבל בשוק על השלט כתוב: עגבנייה (ביחיד) ב-9.90 ש"ח לקילו; מדוע אנחנו אוכלים עדשים...

מאיזו שפה הכי קשה לתרגם לשפה אחרת, האם תרגום הוא יצירה חדשה של המתרגם, איך מצליחים לתרגם קטע שיש בו משחק מילים, ומהם שלושת העקרונות המרכזיים שחשוב לדעת כדי להיות מתרגם טוב הן בתחום הפרוזה והן בתחום השירה *** כשניגשים לתרגם ספר או שיר – איך ניגשים למלאכה ומה שיטת העבודה: מתרגמים עמוד עמוד? מתרגמים כמה שעות ברציפות או מעט מעט? בשיחה עם המתרגם והמשורר צור ארליך שוחחנו על שיטת העבודה שלו, וגם על איך ה...

מה עושים כשיש פער בין השם הרשמי שנתנה הוועדה ובין השם בפי תושבי המקום, מה קורה כאשר שר בממשלה בא לטקס חנוכת מקום על שמו בעוד הוועדה פוסלת את השם, כיצד השם הלועזי "רמת טראמפ" עבר את הוועדה אשר מתנגדת לשמות לועזיים, וגם על מחלוקות פוליטיות בוועדת השמות הממלכתית *** מה אתם יודעים על ועדת השמות הממלכתית – הוועדה שקובעת את שמות המקומות בארץ? בשיחה עם פרופ' יואל אליצור, חבר בוועדת השמות, גיליתי שלוועדה...

איך ניגשים לחקור אם שם מקום נתון הוא השם המקורי, למה דווקא הציונות והשיבה לארץ פגעו בשמות יישובים עתיקים, והאם יש קשר בין פלסטין ובין פְּלֶשֶת ופלישתים, וכיצד קרה שדווקא בארץ שיעור השתמרות השמות הקדומים גבוה? בשיחה עם פרופ' יואל אליצור שוחחנו על איך מזהים שמות מקומות עתיקים וכיצד מוודאים שמות עתיקים מן העבר. *** פרופ' אליצור שיתף מהן העקרונות לזיהוי שם מקום עתיק, והסביר את פירוש שמות הערים: טבריה,...

האם האקדמיה ללשון תכשיר בעתיד את הצורה "שלוש שקל", למה אין צעירים בקרב חברי האקדמיה, מה דעתו על "השפה המגדרית" ומה האתגר הגדול ביותר של העברית היום – שיחה פתוחה עם הנשיא היוצא של האקדמיה ללשון העברית. *** לאחר כ-30 שנות כהונה פרופ' משה בר אשר פורש מפקידו כנשיא האקדמיה ללשון ומשתף איך הוא מרגיש כשהוא שומע "הנשיא לשעבר", מה הדבר שהוא הכי גאה שעשה בעת כהונתו ועל מה הוא מצטער שלא הספיק לעשות, וגם נותן...

למה בית בשיר נקרא "בית", מה החידוש הגדול של שירת ספרד, ועל הוויכוח שהתעורר בעקבות אימוץ המשקל הערבי לשירה העברית – על מאפייני שירת הקודש ושירת החול בספרד המוסלמית. *** המשך היסטורי של הפרק הקודם שעסק בפיוט הקדום: בשיחה עם חוקר הפיוט פרופ' אפרים חזן דיברנו על השאלה מדוע הפיוט הארץ ישראלי הקדום לא השפיע על שירת ספרד, סקרנו את המשוררים הגדולים בתור הזהב, הכרנו את כללי השירה והלשון הנוקשים שכתב משה אב...

מהם מאפייני הפיוט הקלסי בארץ ישראל, מי היו הפייטנים הגדולים של התקופה שפיוטיהם הפכו לחלק מהתפילה ואילו מילים הם תרמו לעברית ימינו – הכול על לשון הפיוט הקלסי בארץ ישראל. *** מדהים שמילים שהומצאו לפני שנים רבות רק לצורך שירה משמשים עד היום. זה מה שקרה למילה תֶשֶר – בעבר חלופה למילה תשורה והיום חלופה לטיפ. בשיחה עם פרופ' אפרים חזן דיברנו על עולם הפיוט הקדום: הפיוט הקדם קלסי והפיוט הקלסי - על ההבדלים...

למה הוא אינו מקבל את שמות התחנות בניקוד, האם הוא מקריין במלעיל או במלרע את שמות התחנות "שוק הכרמל" ו"אלי כהן" והאם גוגל-מוגל באמת עוזר כשצרודים – שיחה עם הכרוז והקריין אייל גלברג. *** תתפלאו אבל הקריין שמקריין את שמות תחנות האוטובוס אינו מקבל את שמות התחנות בניקוד. למה ואיך הוא יודע לקריין זאת נכון - בשיחה מיוחדת עם הקריין והכרוז אייל גלברג, האיש מאחורי "סליחה, מסכה" ו"התחנה הבאה" בתחבורה הציבורית...