המצב הפוסט אנושי

הפרק עוסק בלמידה בעזרת בינה מלאכותית, מעזרה בלימוד שפה, ועד לשילוב של עוזרות וירטואליות ורובוטים חברתיים בחינוך. כיצד למידת מכונה יכולה לעזור לנו ללמוד את הדבר שהיא הכי מתקשה בו, שפה טבעית? מהו תפקיד המחנכים/ות האנושיים/ות בעידן שבו בינה מלאכותית מעריכה איכות של חיבורים לא פחות ואולי אף יותר טוב ממורים, ויכולה לגלם כל פדגוגיה ולחנוך לכל נער/ה על פי דרכם? ד"ר אורלי פורמן, שמפתחת כיום פתרון הוראה רו...

בע"ח תמיד תפקדו כ"לא אדם", כ"אחר", הדבר שכנגדו מגדירים את האדם, ובו זמנית לומדים דרכו על גוף האדם. אבל ככל שהחיה הופכת להיות מודל יותר טוב להתנהגות אנושית, היא הופכת להיות מודל פחות ראוי מבחינה מוסרית להשתמש בו. ד"ר שירה שמואלי לוקחת אותנו למסע אינטלקטואלי דרך ההיסטוריה של יחסי אדם- חיה- טכנולוגיה במדע ובמשפט, ועד למאמצי שימור והחלפת בע"ח באמצעות טכנולוגיה, ומאבקים תקדימיים לשחרור קופים משבי או מש...

הפרק עוסק בשאלה: מה בא אחרי הפוסטמודרניזם? בין הפוסטהומניזם של פירוק הסובייקט האנושי, לטרנסהומניזם של שדרוג האדם למעמד אל, ד"ר יגאל ורדי יצר פילוסופיה ניאו-הומניסטית המכונה ניאומודרניזם. במסגרת זו, המודרנה והפוסטמודרנה הופכים מניגודים לרבדים משלימים, כאשר הקבוע מוכרח להשתנות כדי לשמור על קביעותו, כפי שהדיווש המתמיד שומר על שיווי המשקל ברכיבת אופניים. גם נפש האדם היא הומוגנית והטרוגנית בו זמנית, כש...

אנחנו חיים בארץ זבת חלב ודבש, וצור. האזור שלנו היה "הארץ המובטחת" והתחנה הראשונה של היוצאים מאפריקה, עידנים לפני המקרא, בזמן האדם הקדמון. במערות הכרמל נפגשו לראשונה ניאנדרטליים והומוספיאנס, ובמערת קסם השתמשו לראשונה באש. פרופ' רן ברקאי יצא לאחרונה בתיאוריה רדיקלית המבוססת על ממצאים ארכאולוגיים, שמייחסת למיני האדם הקדומים הללו חכמה רבה, דת שמאנית שקשורה לבעלי חיים, ופרקטיקות טקסיות של הרחבת תודעה ב...

מספרים לנו שהחיים הולכים ומאיצים, אבל לא כל הזמן ולא לכולם. יש הרבה מצבים שבהם דווקא האטה מכוונת היא המודל העסקי, אבל לא לכולם יש את הפריבילגיה להאט – שליטה בזמן היא עניין מעמדי, גזעי ומגדרי. כך או כך, פעמים רבות מדי נמצא את עצמנו תקועים בין לבין, כשמשהו שאמור להיות מהיר ורציף נתקע ומקרטע וד"ר נטע אלכסנדר רואה ברגעי הכישלון הטכנולוגי הללו מטאפורה תרבותית עוצמתית וכר פורה לפרשנות. אז אם אתם שומעים...

אנחנו נסמכים על קבלת החלטות מבוססת בינה מלאכותית ביותר ויותר תחומים, גם במערכות ציבוריות, מתוך אמונה שדאטה ומתמטיקה נעלים על הפוליטיקה האנושית. בפועל, הבינה המלאכותית היא למעשה רק צורת ארגון חדשה של העבודה האנושית: היא מקבלת החלטות על סמך נתוני ודפוסי אותו עבר שממנו רצינו להשתחרר, ובני אדם מקבלים עבורה החלטות ערכיות ופוליטיות במסווה של בחירות טכניות. בפרק זה אנו מראות מדוע אין נוסחת פתרון מתמטית ש...

מה יש ליהדות ללמד אותנו על יחסי אדם-טכנולוגיה שרלוונטי לאתגרינו העכשוויים? מסתבר שהמון. הטכנולוגיה אינה תופעה חדשה שהרי היא איתנו מבראשית הפרהיסטוריה. היידיגר טען שהמהות של הטכנולוגיה אינה טכנית כלל, ולדעתנו המהות הזו מגולמת בתנ"ך על ידי דמויות כמו הנחש וקין, וניתן להפיק מכך פילוסופיה יהודית של טכנולוגיה. יותם יזרעאלי משלב את הלקחים מסיפורי הגולם עם הדיבר השני מעשרת הדיברות, וגוזר מזה תיאולוגיה מק...

ד"ר אורן פורקוש מנסה להגשים חלום ילדות ולהמציא את הבבלפיש של דגלאס אדאמס, המתרגם האוניברסלי. אבל אוניברסלי באמת, זה לא רק שפות אנושיות, אלא גם שפות בעלי חיים וחייזרים. ולשם כך צריך ללכת לבסיס האבולוציוני המשותף לכל דבר חי ולרבדי התקשורת שבבסיסן של שפות. בנוסף, כדי לא להתפתות להלביש על זה את הפרשנות האנושית המוגבלת שלנו, הוא נותן לבינה מלאכותית לטפל בתרגום. לשם כך פורקוש חקר חרדה ואושר בעכברים ואנש...

מה הקשר בין מדע בדיוני לחקר עתידים? יש 300 שיטות לחקר עתידים אבל אין אחת שהיא באמת טובה. אולי בגלל שההיסטוריה נקבעת בסופו של דבר על ידי ברבורים שחורים וקלפים פרועים, ויש לזה אפילו נוסחה מתמטית. ד"ר אהרון האופטמן מסביר את ההבדל בין ברבור שחור לקלף פרוע, בין חיזוי טכנולוגי לחברתי, ועוזר לי להבין שהפודקאסט הזה בעצם מזהה "איתותים חלשים". אנחנו משוחחים גם על חדשנות אחראית, מדע בדיוני מקומי, על חוזה המד...

פרופ' עודד מיימון בונה את הגשר בין המדע לתודעה. הוא ממציא מתמטיקה חדשה לגמרי עם לוגיקה "רכה" שסותרת את הלוגיקה של המתמטיקה המוכרת. היא מתאימה לתיאור של עולמות המציאות המדומה והסייבר מחד, ועולמות התודעה והפנימיות מאידך; מרחבים שאין להם קיום פיזי וחוקיות פיזיקלית אך הם קיימים, ויש להם ממשות והשפעה על חיינו. המתמטיזציה של התודעה היא גם המפתח ליצירה של תודעה מלאכותית שיכולה להביא מודעות לבינה המלאכותי...

מייל, ספאם, קוקיז, הענן, הפלטפורמה - אנחנו חווים מידע דיגיטלי דרך ממשקי תוכנה שמבוססים על מטאפורות מוכרות, אך הללו לעיתים מטעות אותנו לגבי מה שהטכנולוגיה באמת עושה, משכיחות מאיתנו שניתן לעשות זאת גם אחרת, וכך השפה מסייעת לגופים שמעוניינים לעצב את המרחב הציבורי שלנו. זה קרה כבר פעם בעבר עם חברת הטלפון בל בארה"ב, וד"ר אלינור כרמי חקרה זאת. היא טוענת שכשיש לנו עסק עם תהליכים בלתי נראים, ניתן לחשוף את...

בחלק הראשון של הפרק מסופרת היסטוריה נשכחת, מפתיעה, ובחלקים מסוימים אף מקוממת, של תחום המחשוב והתוכנה, בימים שבהם "מחשב" לא היה שם עצם אלא שם תואר של נשים מתמטיקאיות שהכשירו את המכונות להחליף אותן. בחלקו השני של הפרק נציע פרספקטיבה פמיניסטית על האופן בו אנחנו חושבים על ומתכננים את מערכות הבינה המלאכותית שלנו: האם הסיפור כאן הוא באמת פוטנציאל ההשתלטות שלה על האנושות או הפוטנציאל שלה לייצר חוסר צדק ב...

ההיסטוריה הסינית רוויית סיפורים על מעלליהם של אמני לחימה עם כוחות על-אנושיים וגם לנו במערב הועברו דימויים כאלו דרך סרטי פנטזיה. ד"ר ישראל כנר, היסטוריון של אמנויות הלחימה הסיניות, עבר חניכה בשושלת מיסטית עתיקה ונחשף לטקסטים מהמאה ה17 שזר לא ראה לפני כן. הוא גילה את האמת על שורשיהן של אמנויות הלחימה, ושחזר כיצד פרקטיקות לחימה שנחשבו לתרבות שוליים בזויה בסין הקיסרית הפכו קשורות ברוחניות ובריאות, ולס...

ספיישל פוסט-עצמאות על שדה הקרב העתידי ומגמות פוסט אנושיות בלחימה וצבאיות. ד"ר לירן ענתבי מהמכון למחקרי בטחון לאומי מספרת על חיילים רובוטים, מערכות נשק אוטונומיות שמתכננות אסטרטגיית קרב בעצמן, טרור באמצעות נחילי רחפנים ומלחמות סייבר של כפתור נגד כפתור. לא מדובר בעתיד או במדע בדיוני אלא בטכנולוגיות שהגרסאות המשונמכות שלהן כבר נמצאות כאן. נראה שהחייל הקרבי העתידי יהיה גיימר שמפעיל נשקים מרחוק או פשוט...

הדתות המוכרות לנו כיום הופיעו בעבר, פחות או יותר באותו עידן, כדתות מסוג חדש שדחקו הצידה דתות עתיקות יותר. ד"ר אדם קלין-אורון חושב שמהלך כזה יתרחש שוב. מאז מחצית המאה שעברה הופיעו אלפי תנועות דתיות חדשות שונות אך בעלות מאפיינים דומים, שמעמדן הולך ומתעצם. האם הסיינטולוגיה ודת הג'דיי, למשל, יהיו מסורות המיינסטרים של צאצאינו בעוד אלף שנה? הפרק עוסק בדתות היפר-אמיתיות, דתות פוסט-מודרניות, וקונספיריטואל...

בשנים האחרונות אנחנו עדים לגל חדש של שמרנות בעולם, תגובת נגד לפוסט-מודרניזם, לפוליטיקת הזהויות ולתקינות הפוליטית. השמרנות מתנגדת להינדוס של האדם והניסיון להפוך אותו למושלם, היא רואה את האדם בצורה שיותר קרובה למסורות הדתיות מאשר לנאורות הרציונלית, היא מאמינה שהלאומיות היא הצורה האפקטיבית ביותר לארגן בני אדם, ומהמקום הזה היא נאבקת גם בנזילות של הזהות האינדיבידואלית וגם בחזון האנושות הגלובלית. בעולם...

הדת היא הממד הפוסט/על אנושי הראשון בהיסטוריה שלנו. אומרים שאנחנו חיים בעידן פוסט-חילוני, שהמדע לא הצליח להכחיד את הדת. אבל השניים אינם אויבים כלל ומעטים מבינים כמה הם כרוכים זה בזה מבחינה היסטורית. במובן מסוים התרחש חילון עצום רק בצורה אחרת: מוסדות הדת נחלשו והדת הרוחנית האינדיבידואלית והקלילה התחזקה. פתאום כל אחד מדבר עם אלוהים במקלחת. ויש גם צורות דתיות חדשות, מחזונות טכנולוגיים כדת ועד לכנסיית...

בשורת המונותאיזם החדשנית שהביא עמו התנ"ך הוא גם הרגע שבו האדם, שנברא בצלם האל, מועמד במרכז העולם. בפרק זה אנחנו צוללים לשורשים הפרהיסטוריים והמיתיים של כינון האנושי כקטגוריה שהיא נזר הבריאה והפירוד בין האדם לבין שאר החיות והטבע. באותו תנ"ך בדיוק נמצא נרטיבים סותרים שבהם האדם חסר חשיבות והחיות מדברות, וכל העת ישנה ערגה לחזרה לגן העדן, לפני הפרידה הזו. נשרטט את המסע המשותף של האדם ובעלי החיים מעץ הד...

משבר האקלים הוא רק חלק קטן מתוך שרשרת אירועים מדאיגים המתפרשים כתהליך הכחדה שישי שמתרחש כרגע בכדור הארץ. מה שלוקח רגע במונחים גיאולוגיים, ייקח כמה מאות שנים עבורנו ולכן קשה להבין ולהאמין בחומרת הדבר. הפרק מתמקד בטכנולוגיה כגורם לבעיה והתקווה לפתרון בו זמנית, מפריך מיתוסים הוליוודיים לגבי ההתמודדות עם אסונות טבע, ונותן תמונת מצב של המציאות הצפויה לנו בעשורים הקרובים, שבה דווקא חלק מתסריטי המדע הבדי...

הל.ס.ד והאינטרנט הן טכנולוגיות לשינוי תודעה שטופחו בצבא האמריקני והתגלגלו לתרבות הנגד בשנות ה60. כשהראשונה יצאה מחוץ לחוק, הקהילה הפסיכדלית ראתה בהאקרים ויזמי הטכנולוגיה את ממשיכיה, שיממשו את ערכיה באמצעות תרבות הרשת. כיום חומרים פסיכדליים חוזרים לשיח המיינסטרימי מחד, וממשיכים להיות מזוהים עם תת תרבויות שוליים באינטרנט מאידך. במקביל, סמים מסוג חדש – נוטרופים – כובשים את עמק הסיליקון ומתיימרים לשדר...

ויקיפדיה חוגגת 20 שנה עם מיזמים כמו ויקידאטה, שמצעידים את הרשת לעידן של שיתוף פעולה בין חכמת ההמונים לבינה מלאכותית ומממשים את חזונו המקורי של יוצר הווב, טים ברנס לי. כיצד שרדה ואפילו שגשגה אוטופיית התוכן החופשי בעידן הפלטפורמות, שבו מידע הוא הנפט החדש? נראה שקהילת הוויקי הצליחה לאלף את שני זני הכרישים שמככבים בדיסטופיות שלנו - בוטים ובינות מלאכותיות, ופלטפורמות כמו גוגל ואמזון - להרוויח משיתוף פע...

!אני חושב משמע אני קיים? אני מעצב משמע אני קיים אנחנו מסתובבים בעולם בתודעה של "משתמשים" ושוכחים שאנחנו קודם כל המעצבים. עיצוב היא היכולת האנושית לקחת את המצוי ולהביאו למצב רצוי, ליצור משהו חדש הגדול מסכום חלקיו. לא לומדים את זה בשומקום ולכן יש סביבנו יותר יוזמות שנכשלות מאשר הצלחות. פרופ' יורם רייך הגיע לזה מהנדסת מערכות והוא חולק עמנו כמה עקרונות לעיצוב נכון של עצמנו, עתידנו וכל פרויקט אחר שלנו...

החיים והמוות הם הגבולות שתוחמים את הקיום האנושי. אבל בעידן הפוסט-אנושי, יש לנו סוג של זהות או פוטנציאל של חיות, גם לפני שנולדנו, וגם לאחר מותנו - באמצעות טכנולוגיות פריון, הקפאה, או הנפשה דיגיטלית. אם לא די בכך, הגבולות בין חיים למוות מיטשטשים ומייצרים לנו לאורך כל הדרך מצבי "זומבי" נוספים, רפואיים ותרבותיים. האורח שלנו, ד"ר אורי כץ, הוא "צייד זומבים" שחקר לעומק שני מצבים כאלו: שאיבת זרע לאחר המוו...

יותר ויותר אנשים משתמשים בטכנולוגיה כמתווכת ביחסים הרומנטיים שלהם, מ"סקסטינג" פשוט ועד ליחסי מין במשחקי מחשב ומציאות מדומה. אבל השלב הבא של ה"דיגיסקסואליות" כבר כאן: בינות מלאכותיות ורובוטים כפרטנרים החדשים שלנו. סטייה אפנתית או נטייה מינית חדשה? האזינו לפרק ושפטו בעצמכם לתמלול מלא של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה, שם ניתן גם להרשם לקבלת  עדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש לחצו כאן לקישורי האזנה  בכל...

הפרק עוסק במרחב האורבני הפוסט-אנושי שנמצא כבר בתכנון. את ערי העתיד החכמות לא בונות ממשלות אלא חברות טכנולוגיה ואינטרנט כמו גוגל, ונראה שהוויית העיר תהיה דומה במובנים רבים ומפתיעים לחוויית האינטרנט: ממשלוחים שיגיעו לביתכם תוך דקות ספורות בצינורות וואקום, ליכולות קסטומיזציה של העיר במציאות רבודה, ועד לתלות מלאה במתן דאטה על מנת לסנכרן את תנועתנו במרחב עם התחבורה האוטונומית, שכן מערכת הסימונים הנוכחי...