בר-דעת, הפודקאסט של בר-אילן

״הגות בראי המציאות״ – סדרה עם פרופ׳ משה הלינגר מהמחלקה למדעי המדינה, שבה אנחנו חוזרים לרעיונות של הוגי הדעות הגדולים בהיסטוריה, ובוחנים דרכם את האירועים בימינו. בפרק הראשון בסדרה, מעמת פרופ' הלינגר את התרבות הקולקטיביסטית של ספרטה מול התרבות האינדיבידואליסטית של אתונה: כיצד הדמוקרטיה המודרנית שונה מהדמוקרטיה הישירה של אתונה? ואילו מנגונים נשאלו משיטת הממשל של ספרטה. את הבדלי הגישות האלו הוא לוקח ל...

איך פועלת המערכת החשמלית במוחנו? פרופ' אלון קורנגרין מהפקולטה למדעי החיים והמרכז הרב תחומי לחקר המוח משווה בין המנגנון החשמלי במוח לפעולתו של צינור השקייה בטיפטוף. ⁠עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

כשליש מהאוכל שאנחנו אוכלים מיועד לספק חשמל למוח. פרופ' אלון קורנגרין מהפקולטה למדעי החיים והמרכז הרב תחומי לחקר המוח מסביר כיצד מיוצר החשמל במוח ולמה הוא משמש. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠

נחמן פרקש נחשב בשנות החמישים של המאה ה-20 למוחמד עלי הישראלי. הוא היה מפיל את יריביו במהלומה אחת ונחשב לאגדה בזירת האגרוף. אבל אז הגיעה התפנית במסלול חייו ופרקש פנה אל עולם הפשע. מה הוביל את פרקש למסלול ההרסני הזה? מתי מחליט אדם להפוך לעבריין? ד"ר רותם לשם מהמחלקה לקרימינולוגיה לוקחת אותנו למסע בנבכי המוח הקרימינלי. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠

באיזה אופן הפעילות המוחית מזכירה את הקוד הבינארי ובאיזה אופן היא שונה ממנו? פרופ' אלון קורנגרין מהפקולטה למדעי החיים והמרכז הרב תחומי לחקר המוח מדבר על הקוד המוחי ועל המחקר האקדמי העוסק בתחום המוח במאה ה-20. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠

התמקדו בתחום שאלו בין היתר מה תפקידו של המוח בתיווך המציאות. פרופ' אלון קורנגרין מהמרכז הרב תחומי לחקר המוח, מסביר כיצד התפתח תחום חקר המוח ואיך החל המחקר בתחום המחשבות והרגשות. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠

למה קשה לטפל במחלות ניווניות של המוח והאם בעתיד נוכל לראות חיסון למחלת אלצהיימר? עד שהרפואה תמצא תרופה לבעיה, פרופ' איתן אוקון מהפקולטה למדעי החיים מסביר אילו שינויים באורח החיים שלנו עשויים לשפר את בריאותו של המוח.  עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠

כלי שנקרא tDCS, שבאמצעותו מגרים את המוח בזרם חשמל, משמש לטיפול בלקויות למידה, לשיפור הבנת הנקרא אצל בריאים ולשיקום אחרי שבץ. פרופ' נירה משעל, ראש המעבדה לשפה ומוח בפקולטה לחינוך, תספר על tDCS וכלים אחרים לגרייה חשמלית במוח ועל השימושים המגוונים שנעשים בהם בטיפול ובמחקר. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠

בווידיאוקאסט שלנו אַלֶן, አለን, שוחחנו בפרק זה עם ד"ר דני אדמסו על היחס של היהדות המערבית ההלכתית ליהדות אתיופיה, בעקבות עבודת הדוקטורט שכתב "שחורות בישראל – יהודי אתיופיה ותפיסה של השחור בהיסטוריה". ד"ר אדמסו, הוא בוגר אוניברסיטת בר־אילן, עמית הוראה באוניברסיטת בן גוריון במרכז ללימודי אפריקה ולימודי ארץ־ישראל. הוא גם חוקר פוסט־דוקטורט במרכז הבין־לאומי לחקר האנטישמיות ע"ש ששון וידאל באוניברסיטה העבר...

השגרה היומיומית שלנו מנוהלת על ידי הטכנולוגיה וגוגל הוא רק אחת הפלטפורמות שמנהלות אותנו בין היתר באמצעות מיילים, ניווט במרחב, המלצות למסעדות ואירועי תרבות, ואחסון תמונות ומסמכים. ד״ר אסף אוזן משוחח עם ד״ר אושרי בר גיל, מהתוכנית לפרשנות ותרבות על האופן שבו השגרה הזו, משנה את תפיסת המציאות שלנו. האם אנחנו עדיין שולטים בחיינו, או שהעוזר האישי שלנו, שלומד אותנו כל הזמן, מעצב את דמותנו בדרכו? ובאופן כל...

האם התיאוריה הביקורתית, החושפת את יחסי הכוח בין אליטות לחברה, בעצם תורמת ליצירת משברים חברתיים? פרופ' חזקי שוהם מהתוכנית ללימודי פרשנות ותרבות בוחן כיצד מונחים כמו פוזיציה, הגמוניה וקונספציה משמשים ככלים פוליטיים לשינוי? ומדוע התיאוריה הביקורתית מוגבלת בחינוך לאחריות אזרחית ובקידום דיאלוג חברתי בזמני משבר? מראיין, ד"ר אסף אוזן עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

מה הפילוסופיה יכולה ללמד אותנו על התמודדות עם טרור? שאלה זו שבה להעסיק את עולם הפילוסופיה במיוחד לאחר ה-7 באוקטובר. ד"ר אסף אוזן משוחח עם ד״ר דרור ינון, מהתוכנית לפרשנות ותרבות, על טרור, אלימות, צדק ומוסר בעידן הגלובליזציה. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

מי קובע את משמעותו של טקסט - הכותב, הקורא או החברה? ד"ר אביחי לוי, פוסט דוקטורנט בתוכנית לפרשנות ותרבות, מציג את עולמם של הפרשנים שנאבקו על משמעות, ומגלה מה סיפור תלמודי עתיק יכול ללמד אותנו על התבאטויותיו של טראמפ, על הפרשנות סביב ה-7.10 ועל תאוריית העולם השטוח.פרק נוסף בסדרה - ״מבט אל האנושי״ עם ד"ר אסף אוזן מהתוכנית לפרשנות ותרבות. עקבו אחרינו גם ⁠ ⁠בוואטצאפ⁠ ⁠⁠

רגש האשמה, שתמיד היה המצפן המוסרי שלנו, עבר מהפך גדול במאה ה-20. בעולם של צרכנות וסיפוק מיידי, אשמה כבר לא נחשבת כוח מתקן אלא איום שיש להתגבר עליו. בפרק זה בסדרה - מבט אל האנושי, משוחח ד"ר אסף אוזן מהתוכנית לפרשנות ותרבות עם ד"ר עודד גולדברג על האופן שבו השפיעה תרבות הצריכה על התפיסה שלנו לגבי אשמה. ד״ר עודד גולדברג הוא עובד סוציאלי וחוקר תרבות, עמית במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו. ספרו "מפרו...

כיצד ביטוי הופך לקללה, או גידוף? ומדוע חלק מהגידופים נחשבים ל״טאבו״ ואסורים לשימוש ואחרים לעומתם נחשבים לתקינים? בפרק נוסף בסדרה "מבט אל האנושי" של התוכנית לפרשנות ותרבות, משוחח ד״ר אסף אוזן, עם ד"ר אסף סעדון, סופר וחוקר שפה, ועמית פוסט-דוקטורט, על מחקריו העוסקים בביטויים פוגעניים, גידופים וקללות. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ⁠⁠

כל אדם חווה את החיים באופן שונה. לדוגמה – כשנהנים, הזמן חולף במהירות וכשסובלים או משועממים הוא איטי ומזדחל. הזמן הוא אותו הזמן, אבל החוויה היא אישית. הפנומנולוגיה חוקרת כיצד אנו תופסים את המציאות ומדגישה את חשיבות החוויה האישית להבנת העולם. פרופ' רוני מירון מהתוכנית לפרשנות ותרבות מדברת על תפקידו של הניסיון האנושי ביחס לתופעות שסביבנו, וכיצד הפנומנולוגיה יכולה להציע לנו קיום אנושי ראוי ומוסרי. מרא...

האם המירוץ אחר פיתוחים טכנולוגיים הופך אותנו ליותר חופשיים ומאושרים או שמא ליותר תלותיים והרבה יותר מודאגים? ד"ר אלה קליק מהתוכנית לפרשנות ותרבות עוסקת בשאלה - לאן הטכנולוגיה לוקחת אותנו? מראיין: ד״ר אסף אוזן עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

אנו מצויים בתקופה שבה שטף של אלגוריתמים חמושים בבליוני פרמטרים, קוראים אותנו ולומדים אותנו בכל רגע בחיינו. פרופ׳ לירן רזינסקי מהתוכנית לפרשנות ותרבות דן בשאלה מה זה אומר להיות בן אדם בעולם שבו האלגוריתמים רואים אותנו? כיצד הם עלולים להשפיע על תפיסת הזהות העצמית שלנו והאם יש איזו יד נעלמה ששולטת על חיינו באמצעותם? מראיין: ד"ר אסף אוזן עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

מצד אחד מילים הם הבסיס לכל תקשורת ולכל פעולה שלנו בעולם, ומצד שני יש יאמרו שזה פלא שאנו בכלל מבינים אחד את השני. ד״ר דורית למברגר מהתוכנית לפרשנות ותרבות תסביר איך בכלל נוצרת הבנה דרך מילים, אבל גם, איך המילים שלנו פועלות במרחב הממשי ויוצרות מציאות. מראיין: ד"ר אסף אוזן ⁠עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

איך נפער פער כה עמוק בין תומכי ישראל ומבקריה מאז אירועי ה-7 באוקטובר? פרופ׳ ענר גוברין מהתוכנית ללימודי פרשנות ותרבות בוחן את הקיטוב החברתי הזה דרך דיון בסוגיות של רוע, שיפוט מוסרי ויחסי חזק-חלש, ושואל - האם נותר עוד מקום לתקווה? מראיין: ד"ר אסף אוזן. ⁠עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

הרב ד"ר שרון שלום התארח בווידאוקאסט שלנו ודיבר על ההבדל בין "זיהוי" ל"זהות" ועל חשיבות היכולת האנושית להפריד בין הגלוי לנסתר, בין החיצוני (זיהוי) לפנימי (זהות). השיחה נסובה על התפיסה התאולוגית של יהדות אתיופיה שמאמינה שכל אדם הוא אחר, אבל כולנו שווים; אין אדם גדול או חזק מחברו, רק אלוהים לבדו הוא עליון. הרב ד"ר שרון (זאודה) שלום הוא בוגר אוניברסיטת בר־אילן, מרצה בכיר וראש הקתדרה ללימודי יהדות אתיו...

בתרבות המערבית מתקיים שיח ציבורי ענף העוסק באוכל ובניראות שלו - על הצלחת, בעין המצלמה, בעין הציבור. ד"ר אליה ברטל מהמחלקות לתולדות ישראל ויהדות זמננו ואמנות יהודית, דנה במונח אומנות, ובוחנת לפי משמעויותיו - האם אוכל יכול להיחשב כסוג של אומנות? ⁠עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

איזה סוד מסתתר מאחורי הוויכוח הגדול בין ריש לקיש לבין רבי יוחנן שעל פי הסיפור אף גרם למותו של האחרון? ובאילו תנאים דווקא שורה השכינה במהלך הלמידה בחברותא? פרופ' אלי הולצר מהפקולטה לחינוך מדבר על הדיאלוג הלימודי היהודי. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

מדוע כרבע מזוכי פרס נובל הם יהודים, בעוד ששיעורם באוכלוסיית העולם אינו עולה על שתי עשיריות האחוז? פרופ' אלי הולצר מהפקולטה לחינוך מסביר את התופעה בעזרת ה"חברותא", שיטת הלימוד היהודית המבוססת על דיאלוג ומחלוקת. פרק ראשון בסדרה. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

איך מתפקדים במצבי לחץ ואי ודאות, במיוחד כשילדים קטנים מעורבים בתמונה? מאז אירועי השבעה באוקוטבר השאלה הזו הפכה להיות מציאות יומיומית עבור משפחות רבות בישראל. פרופ׳ ליאת קוליק, מבית הספר לעבודה סוציאלית מנתחת את תוצאות המחקר שערכה בשיתוף עם ד״ר דן רמון על התמודדותן של אימהות לילדים קטנים במהלך המלחמה. ⁠עקבו אחרינו גם בוואטצאפ