חידוש מהגוש

בפרשתנו יוסף מרוקן את תושבי מצרים מנכסיהם. האם ההתנהלות של ההתנהלות הכלכלית של יוסף אכן ראויה? בהצעתו של הרב מדן מוסבר כיצד עולם האריסות התנהל בעבר. בנוסף, מוסבר כיצד יוסף מונע מהפכות שנוהגות לקרות לאחר שנות רעב.

יעקב מאשים את האחים ולא מוכן להוריד את בנימין בכל מחיר ובסוף משתכנע ואומר 'כאשר שכלתי שכולתי'. מה השתנה בדעתו של יעקב? האם השינוי בין הסיפורים משקף רמז שיעקב תולה בו תקווה.

סיפורם של יהודה ותמר מעורר שאלות רבות. איזה ייאוש חווה יהודה בפרשייה זו ומהי התקווה שטמונה בסיפור זה. כיצד קריאת השמות ומיקום לידתם מעידה על היותם חלק מעם ישראל.

ביחס למפגש בין יעקב ועשו אנו מוצאים מספר גישות; מפשטי המקראות נדמה, שחששותיו של יעקב לא היו מוצדקים ובאמת לעשו לא היתה כל כוונה לפגוע בו. מאידך, גישת חז"ל ראתה בעשו דווקא כמי שכן תכנן להתנכל לאחיו ורק בגלל התערבות אלוקית זה לא קרה.

"ויהי בעיניו כימים אחידים באהבתו אותה"נדמה כי עניין אהבת יעקב את רחל משליך על כל הפרשה כולה ומתאר מערכת יחסים מיוחדת. לאור זאת מפתיעה ביותר תשובתו לרחל "התחת א-לוהים אני"? וכלשון חז"ל "וכי כך עונים את המועקות"?בחידוש השבועי מתקבל מענה לשאלות אלו תוך עמידה על הקשר בין יעקב לרחל.

מדוע משדלת רבקה את יעקב לגנוב את הברכות בדרך של עורמה ומרמה? מדוע לא ניגשה ליצחק בבקשה לתת את הברכות ליעקב? האם ישנו קשר בין רמאותו של לבן הארמי למנגנונים בהם השתמשה רבקה?

מדוע משדלת רבקה את יעקב לגנוב את הברכות בדרך של עורמה ומרמה? מדוע לא ניגשה ליצחק בבקשה לתת את הברכות ליעקב? האם ישנו קשר בין רמאותו של לבן הארמי למנגנונים בהם השתמשה רבקה?

מי הם בני קטורה ומדוע אברהם משלח אותם? כיצד בני אברהם נוחלים את הארץ מנהר מצרים עד הנהר הגדול הנר פרת בכדי לממש את הבטחת ברית בין-הבתרים.

"אחר הדברים האלה"- התורה קושרת את פרשת עקידת יצחק למאורע שאירע לפניה. מה אנו למדים בקשר בין פרשיות גירוש ישמעאל לעקידת יצחק.

מה פשר ברית בין הבתרים, מה קורה כאשר אברהם נאבק עם העיט ומה מבטאת התרדמה שנופלת על אברם

בקריאה ראשונית תיאור בניית המגדל והעיר על ידי אנשי דור הפלגה נשמע הגיוני ומתקבל על הדעת ברמה הבטחונית והתכנונית. לאור זאת ירידתו של הקב"ה והקצף שיצא על כך מעוררים את השאלה מה היה כל כך נורא במה שעשו?

הרב מדן והרב בזק מבארים מה היה טיבו של קין, ומדוע לא שעה ה' למנחתו. במסגרת החידוש השבועי הם עומדים על האתגר האמוני שקיים דווקא אצל מי שבבעלותו קרקע.

סגנון הברכות לשבטים בפרשתנו מעורר קשיי הבנה ופרשנות רבים. בחידוש השבועי עוברים יחד הרב מדן ובזק על חלק מהברכות תוך ניסיון לעמוד על ההבנה שלהן. מה טיב היחס בין משה ליהודה? במה זכה יוסף לברכה ארוכה מיהודה?

החגיגיות שיש בשירת האזינו מתעמעמת, כאשר מתבוננים בתוכן שלה - ובבשורת החטאים והעונשים שבה.הרב מדן והרב בזק מבארים לאילו חטאים היא רומזת, ואיזו נחמה ניתן למצוא גם בתוך דברי הפורענות.

.הצירוף "וילך משה" מופיע בתורה ארבע פעמים - מתוכן פעמיים בפשרתנו הקצרה.הרב מדן והרב בזק תוהים אודות הצירוף הזה, ועל מה שהוא מלמד אותנו על מנהיגותו של משה

לאחר פרשיית הקללות בפרשת כי תבוא, מגיעה פרשת ניצבים - שגם בה אנחנו קוראים על מעין ברית בין הקב"ה לעם ישראל. על ההבדל והקשר בין שתי הפרשות עומדים הרב מדן והרב בזק בחידוש השבועי.

בניגוד לפרשת בחוקותי, רשימת הקללות בפרשתנו נראית במבט ראשון חסרה סדר וארגון. בחידוש השבועי עומדים הרבנים מדן ובזק על רצף הקללות תוך עמידה על המשותף להן. מהו המסר הערכי החבוי מאחורי הקללות? מה הקשר בינן ליציאת מצרים?

"כי יקח איש אישה חדשה ... לא יחבול ריחיים ורכב". נדמה כי הקשר בין שתי הפרשיות עשוי ללמד אותנו כי אי לקיחת ריחיים ורכב מהווה חלק מפרשיית "כי יקח איש".מהו פירושו של החזקוני בעניין זה? כיצד ראוי שהחתן הטרי ינהג בעקבות הרגישות שנהגו כלפיו?

בשיחתם השבוע עוסקים הרב מדן והרב בזק בעגלה ערופה. נתמקד בעריפת העגלה ובעשיית הטקס בנחל איתן - מה משמעות מעשים אלה?

בשיחתם השבוע דנים הרב מדן והרב בזק בקביעת התורה "אפס כי לא יהיה בך אביון" ומיד לאחר מכן "כי לא יחדל אביון מקרב הארץ" - כיצד נבין את הסתירה לכאורה בפשט הפסוקים

בשיחתם השבוע עומדים הרב מדן והרב בזק על כך שהמילה המנחה בפרשה היא 'זכור'. הרב מדן מתמקד בשתי זכירות שהתורה דורשת - זכירת יציאת מצרים, וזכירת הנהגת סוכות.

בשיחתו השבוע הרב בזק מסביר מהו ההבדל המהותי בין פרשת שמע לפרשת והיה אם שמע - אהבת ה' ועבודת ה'. בהתאם לכך, מובן מדוע פרשת שמע קודמת לפרשת והיה אם שמע.

מה היחס בין תורת משה בספר דברים לתורת ה' בשאר הספרים ומה טיב החזרה של סיפורים שהופיעו בחומשים הקודמים?מוזמנים להצטרף לרב מדן ולרב בזק ולצלול יחד לתוך הפרשה.

בפרשה אנו קוראים על הבטחתם של בני גד ובני ראובן לעבור חלוצים לפני העם במלחמה. משה חוזר על הבטחתם ומזכיר אותה באריכות פעמיים נוספות. מדוע נדרשות החזרה והאריכות? ומה הקשר לספר יחזקאל?

המילים הראשונות בפרשה מלמדות אותנו שפנחס הוא מזרע הכהונה. בהמשך מברך אותו הקב"ה במילים "והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם". מה חידושה של ברכה זו? וכי לולא הוא היה מקנא את קנאתו של הקב"ה הוא לא היה מקבל ברית כהונת עולם?