שיעורי הרב אליעזר קשתיאל

הרב קשתיאל לשבת חנוכה, פרשת מקץ התשפ'ו: שבת וחנוכה וראש חודש - זוכים השבת לקדושה ועוד קדושה. גזירות היוונים עסקו בקדושת הזמן. סגרו את הסנהדרין ולא הרשו לקדש את החודש. ורדפו את שומרי השבת. גם את המילה של קדושת הגוף אסרו. התנגדו לקדושות המקום, הזמן והגוף. רצו ''להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך''. הם לא סגרו את בתי המדרש. מדגיש הרבי מליובאוויטש בשיחות: עם 'תורתך' היתה להם בעיה. אם לומדים את התורה כ...

הרב קשתיאל לחנוכה תשפ'ו: מדוע בחר הרמב'ם בחר לכתוב דווקא בחנוכה את כל הלכות הלל, ולא בחג אחר? וכן הקדים הל' הלל להל' הדלקת הנר. ללמדנו שזאת מהות החג: ימי הלל והודאה. בחנוכה יש ניצחון, לא רק צבאי, אלא גם רוחני. היוונים היללו את מעשה האדם. עשו פסלים לכבוד האדם. לאדם יש יכולות שכליות, חברתיות ועוד. הם המציאו את הדמוקרטיה - דברי האדם הם הכי חשובים. אנחנו אומרים שההלל והשבח ליוצר האדם, בורא העולם. מחלו...

הרב קשתיאל לפרשת וישב התשפו - "ראה שלום אחיך" אנחנו רואים שיוסף מביא דיבת אחיו רעה אל אביהם. רש״י כותב פעמיים שכל דבר רע שהיה רואה אצל האחים – היה הולך ומספר. לא רק שהיה מביא דיבה – אלא כל הזמן. ועל זה יוסף נענש. רש״י מביא שלושה דברים שחשד בהם ולוקה בשלושתם. המדרש הגדול אומר: יוסף, דיברת דיבה על עשרה אחים – תקבל עשר שנים בבית הסוהר. המפרשים מדייקים “הביא דיבה” – לא “הוציא”. להוציא זה לשקר, להביא ז...

.

הרב קשתיאל לפרשת ויצא תשפ'ו: המילה "המקום" מופיעה שש פעמים בתחילת פר' ויצא. ותמיד ב'הא' הידיעה. כותב מדרש רבה שהקב'ה הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו. ר' חיים מוולוז'ין מוסיף בנפש החיים בשער ג' משנה, אומר רבי שמעון שכשעומדים לפני המקום צריך לעשות את התפילה תחנונים. חז'ל דווקא בתפילה קראו לה' - מקום. הקב'ה הכי לא שייך לכאורה למילה 'מקום&#3...

הרב קשתיאל לפרשת תולדות תשפ'ו: עד יעקב עוד יכולנו לומר שאין דבר כזה הבדלה עצמית בין ישראל לעמים. אברהם - בגלל שעשה מעשים טובים - נבחר. ויצחק? כי הוא הבן היחיד של אברהם ושרה. אבל אצל יעקב מתחילה סגולת ישראל. ונבחר יעקב מרחם. שני סוגי אהבות בפרשתנו: ויאהב יצחק את עשיו כי ציד בפיו- חזקוני וכלי יקר - צריך סיבה. אהבה התלויה במעשים. ללא הציד - לא היה אוהב אותו. גם בברכות - צודה לי ציד וכו' ואז אברכך. אה...

השיעור עוסק בקשר בין יצחק אבינו לתפילת מנחה, ומסביר כי תפילה זו מבטאת "יראת שמים" עמוקה – היכולת לעצור את מרוץ החיים באמצע היום ולהתבטל בפני רצון ה'. יצחק הוא הדמות המייצגת יראה זו, שעוצמתה הייתה כה רבה עד שהשפיעה על הסובבים אותו לחזור בתשובה ולהתמלא יראה בעצמם. הרחבה והסבר יצחק ותיקון תפילת מנחה: יצחק אבינו הוא זה שתיקן את תפילת מנחה, כפי שנלמד מהפסוק "ויצא יצחק לשוח בשדה" [ 00:37 ]. השדה מרמז גם...

השיעור עוסק בכוחה של ה"שבועה" כמוטיב מרכזי בפרשה ובחיינו. הרב מסביר שהשבועה היא כלי שנותן תוקף, ודאות ויציבות למציאות מעורפלת, וכמו שהשבת ("שבע") מייצרת ודאות בשבוע, כך השבועה מכניסה את הנוכחות האלוהית והנצחית לתוך חיי המעשה, העסקים וההיסטוריה של עם ישראל. הרחבה והסבר השבועה בפרשת חיי שרה: הפרשה נפתחת ומסתיימת סביב שבועות. אליעזר עבד אברהם יוצא למשימתו רק מכוח שבועה חמורה [ 00:31 ], והיא הכוח המני...

.

.

.

.

(סוכם באמצעות בינה מלאכותית:) כיבוד הורים אינו רק מידה בין-אישית, אלא בסיס ערכי-קוסמי: מתוך כיבוד ההורים נבנית ההמשכיות של עם ישראל, נחשפת צלם-אלוקים בגויים, ומתעצבת אחריות לדור הבא. כיבוד הורים כיסוד ערכי – הרב קשתיאל מדגיש שכיבוד ההורים הוא “שורש החיים” – כלומר, לא תחילתו של ערך נפרד, אלא יסוד שעליו נשען כל המבנה החברתי-רוחני. – הוא מקשר בין מצווה זו ובין המשכיות העם והקשר עם ה’ – בכך שהאדם המבי...

.

.

.

.

תמצית עיקרית במהלך השיעור הרב חוקר את הקשר הרעיוני וההלכתי בין חטא העגל ובין בניית המשכן, והמשמעות של “סוכה” כמשכנו של ה׳ – כיצד היא מהווה כפרה, כיסוי והרמוניה בין הגשמי והרוחני. נקודות מרכזיות חטא העגל כמשבר קיומי העגל מייצג קריסה רוחנית, עיוות קיום של עם מול ה׳ לאחר החטא – החובה להקים מערך מקודש (משכן) כתיקון לאובדן ההווה הרוחני תפקיד המשכן – כפרה וכיסוי המשכן – “סוכת ה׳” – כמקום שמכסה את האור ה...

הרב קשתיאל לפרשת האזינו וחג סוכות תשפ'ו: פרשת האזינו - הנושא המרכזי שלה הוא השגחת ה' על עם ישראל. אין בה הלכות או דינים. גם לא חיזוק על נושא מסוים של מוסר. אלא השגחת ה' לאורך כל הדורות. לא תשכח מפי זרעו כל הימים. כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו. ימצאהו בארץ מדבר ובתוהו ילל ישימון יסובבנהו יבוננהו - רש'י: סיבבם בעננים, בתורה ובבינה. שם נתן לנו הכול. בזכות ענני הכבוד קיבלנו את התורה. לא רק ששמרו עלינו...

.

.

מהות התשובה איננה רק תיקון מעשים או מניעת טעויות, אלא חתירה אחת ויחידה – לשוב עד ה’, כלומר להגיע עד כיסא כבודו, מתוך רצון טהור להידבק ברצון ה’ בלבד. סיכום בבולטים: הפסוק "ושבת עד ה’ אלוקיך" – מלמד שמטרת התשובה איננה טכנית אלא מהותית: לשוב עד ה’. תרגום יונתן והגמרא ביומא – מפרשים "עד ה’" = עד כיסא הכבוד. כלומר, התשובה מגיעה לדרגת קרבה עליונה ביותר. ספורנו – מבאר כי בניגוד לשינוי...

התשובה בפה — מה זה ולמה חשובה התשובה שבפִּה היא אמירת חרטה והכרה בחטא בפומבי או לפחות באופן מילולי — לא רק בלב. כשהאדם מדבר — הוא מבטא שינוי פנימי ומשקף פתיחות ושקיפות. בפרשת ניצבים, משה חוזר ומדגיש בפני בני ישראל את המצוות, הברכות והקללות — קריאה להתעוררות, להחלטה מודעת. התשובה בפה היא כלי מרכזי בהתעוררות הזו: להפנים, להודות ולהתחייב לשינוי. מחזקת את הקשר האישי עם האל — בכך שהאדם מדבר ומביע חרטה...

הרב קשתיאל לפרשת כי תבוא תשפ'ה: האלשייך שואל למה דווקא מצוות ביכורים זכתה לכל כך הרבה רושם? תהלוכה עם חליל, שור קרניו מצופות זהב, יוצאים לפניהם כל אנשי ירושלים, בעלי מלאכה קמים לכבודם. ועוד.. למה שלא נעשה אירוע לכל מניח תפילין? במסילת ישרים פרק י'ט באמת אומר שמביכורים לומדים כבוד כל מצווה. ובאלשייך: ביכורים בא לבטא הענווה הגדולה ביותר, היושרה של האדם. יש לאדם שדה שמעבד אותו, שותל, וכל השנה...

• המילה "כי" חוזרת בכל הפרשה: "כי תצא למלחמה" "כי יהיה לאיש שתי נשים" "כי יהיה לאיש בן סורר ומורה" "כי יקח עופור לפניך" "כי תבנה בית חדש" • הפרשה עוסקת במקרים נדירים: מלחמה מחוץ לארץ ושבייה יפת תואר איש עם שתי נשים (אהובה ושנואה) בן סורר ומורה מצבים מסובכים שאינם שגרתיים • התורה לא מוכנה לנטוש שום מציאות: אפילו המצבים הרחוקים והמסובכים בי...