הלכות מלכים ומלחמותיהם לרמב"ם

רמב"ם הלכות מלכים פרק ז הלכה ג עת שעורכין המערכות והם קרבים להלחם, משוח מלחמה עומד במקום גבוה וכל המערכות לפניו, ואומר להם בלשון הקדש שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על אויביכם, אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם, כי ה' אלהיכם ההולך עמכם להלחם לכם עם אויביכם להושיע אתכם, עד כאן אומר משוח מלחמה וכהן אחר תחתיו משמיע אותו לכל העם בקול רם, למקורות נוספים: https://docs.google.com...

רמב"ם הלכות מלכים פרק ז הלכה ב שתי פעמים מדבר משוח מלחמה אל העם, אחת בספר בעת שיוצאין קודם שיערכו המלחמה, אומר לעם מי האיש אשר נטע כרם ולא חללו וגו' כשישמע דבריו יחזור מעורכי המלחמה, ואחת בעורכי המלחמה אומר אל תיראו ואל תחפזו. הלכה ג עת שעורכין המערכות והם קרבים להלחם, משוח מלחמה עומד במקום גבוה וכל המערכות לפניו, ואומר להם בלשון הקדש שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על אויביכם, אל ירך לבב...

רמב"ם הלכות מלכים פרק ז הלכה א אחד מלחמת מצוה ואחד מלחמת הרשות ממנין כהן לדבר אל העם בשעת המלחמה, ומושחין אותו בשמן המשחה וזהו הנקרא משוח מלחמה.  למקורות נוספים: https://docs.google.com/document/d/18CC1SRDe2rK7nofbvpGk-RbY1SRpH4A3Og8WkxJ9w4s/edit?usp=sharing

רמב"ם הלכות מלכים פרק ו הלכה יד ואסור להפנות בתוך המחנה או על פני השדה בכל מקום, אלא מצות עשה לתקן שם דרך מיוחדת להפנות בה, שנאמר ויד תהיה לך מחוץ למחנה.  הלכה טו וכן מצות עשה להיות יתד לכל אחד ואחד תלויה עם כלי מלחמתו, ויצא באותה הדרך ויחפור בה ויפנה ויכסה, שנאמר ויתד תהיה לך על אזניך וגו', ובין שיש עמהן ארון ובין שאין עמהן ארון כך הם עושים תמיד, שנאמר והיה מחניך קדוש. למקורות נוספים: ht...

רמב"ם הלכות מלכים פרק ו הלכה י"ג ארבעה דברים פטרו במחנה: אוכלים הדמאי, ופטורים מרחיצת ידים בתחלה, ומביאין עצים מכל מקום, ואפילו מצאן תלושים ויבשים אין מקפידין על כך במחנה, וכן פטורין מלערב עירובי חצירות במחנה אלא מטלטלין מאהל לאהל ומסוכה לסוכה והוא שיקיפו כל המחנה מחיצה גבוהה עשרה טפחים כדי שתהיה רשות יחיד כמו שנתבאר בהלכות שבת, ואין מחיצה פחותה מעשרה, וכשם שפטורין מכל אלו בהליכתן כך פטו...

רמב"ם הלכות מלכים פרק ו הלכה י"ב כשחונין חונין בכל מקום ומי שנהרג במלחמה במקום שיפול שם יקבר, קונה מקומו כמת מצוה. למקורות נוספים: https://docs.google.com/document/d/16md9bcBvgH0ZcNHFYs6NU0i6g0kWcgPdEeIwlSWnHog/edit?usp=sharing

רמב"ם הלכות מלכים פרק ו הלכה י"א צרין על עיירות הגויים בשבת ועושין עמהם מלחמה בשבת, שנאמר עד רדתה ואפילו בשבת בין מלחמת מצוה בין מלחמת רשות. למקורות נוספים: https://docs.google.com/document/d/18QZI6PdXGFtNf6gPv7zT6nuudVoPp3L6aH0LoCvo_6o/edit?usp=sharing

רמב"ם הלכות מלכים פרק ו הלכה י ולא האילנות בלבד, אלא כל המשבר כלים, וקורע בגדים, והורס בנין, וסותם מעין, ומאבד מאכלות דרך השחתה, עובר בלא תשחית, ואינו לוקה אלא מכת מרדות מדבריהם. למקורות נוספים: https://docs.google.com/document/d/1QI13iHLKjH8CUd0vgV1Iy8E0K4CZ9z9Slu8_95bFsfU/edit?usp=sharing

רמב"ם הלכות מלכים פרק ו הלכה ח אין קוצצין אילני מאכל שחוץ למדינה ואין מונעין מהם אמת המים כדי שייבשו, שנאמר לא תשחית את עצה, וכל הקוצץ לוקה, ולא במצור בלבד אלא בכל מקום כל הקוצץ אילן מאכל דרך השחתה לוקה, אבל קוצצין אותו אם היה מזיק אילנות אחרים, או מפני שמזיק בשדה אחרים, או מפני שדמיו יקרים, לא אסרה תורה אלא דרך השחתה. למקורות נוספים: https://docs.google.com/document/d/10WUWTyjsixoaaJ66XuBnnD...

רמב"ם הלכות מלכים פרק ו הלכה ז כשצרין על עיר לתפשה, אין מקיפין אותה מארבע רוחותיה אלא משלש רוחותיה, ומניחין מקום לבורח ולכל מי שירצה להמלט על נפשו, שנאמר ויצבאו על מדין כאשר צוה ה' את משה מפי השמועה למדו שבכך צוהו. למקורות נוספים: https://docs.google.com/document/d/1iszRH8JypBXh888AtgEqQNDRx103Nx1iBpJILXIjyFE/edit?usp=sharing

רמב"ם הלכות מלכים פרק ו הלכה ו  עמון ומואב אין שולחין להם לשלום שנאמר לא תדרוש שלומם וטובתם כל ימיך, אמרו חכמים לפי שנאמר וקראת אליה לשלום יכול עמון ומואב כן, תלמוד לומר לא תדרוש שלומם וטובתם, לפי שנאמר עמך ישב בקרבך בטוב לו לא תוננו יכול עמון ומואב כן, תלמוד לומר וטובתם, ואף על פי שאין שואלים בשלומם אם השלימו מעצמם תחלה מקבלין אותן. למקורות נוספים: https://docs.google.com/document/d/1leuQM9h...

רמב"ם הלכות מלכים פרק ו הלכה ה שלשה כתבים שלח יהושע עד שלא נכנס לארץ, הראשון שלח להם מי שרוצה לברוח יברח, וחזר ושלח מי שרוצה להשלים ישלים, וחזר ושלח מי שרוצה לעשות מלחמה יעשה, אם כן מפני מה הערימו יושבי גבעון, לפי ששלח להם בכלל ולא קבלו, ולא ידעו משפט ישראל ודימו ששוב אין פותחין להם לשלום, ולמה קשה הדבר לנשיאים וראו שראוי להכותם לפי חרב לולי השבועה, מפני שכרתו להם ברית, והרי הוא אומר לא תכרות...

רמב"ם הלכות מלכים פרק ו הלכה ב ויש למלך להתנות עמהם שיקח חצי ממונם, או הקרקעות ויניח כל המטלטלין, או המטלטלים ויניח הקרקעות, כפי מה שיתנה.  הלכה ג ואסור לשקר בבריתם ולכזב להם אחר שהשלימו וקבלו שבע מצות.  הלכה ד ואם לא השלימו או שהשלימו ולא קבלו שבע מצות, עושין עמהם מלחמה והורגין כל הזכרים הגדולים, ובוזזין כל ממונם וטפם, ואין הורגין אשה ולא קטן שנאמר והנשים והטף זה טף של זכרים, במה דברים אמורי...

אֵין עוֹשִׂין מִלְחָמָה עִם אָדָם בָּעוֹלָם, עַד שֶׁקּוֹרְאִין לוֹ לְשָׁלוֹם--אֶחָד מִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת, וְאֶחָד מִלְחֶמֶת מִצְוָה:  שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי-תִקְרַב אֶל-עִיר, לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ--וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ, לְשָׁלוֹם". אִם הִשְׁלִימוּ, וְקִבְּלוּ שֶׁבַע מִצְווֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּנֵי נוֹחַ עֲלֵיהֶן--אֵין הוֹרְגִין מֵהֶן נְשָׁמָה; וַהֲרֵי הֶן לַמַּס, שֶׁנֶּאֱמָר "יִהְיוּ לְךָ לָמַס-...

רמב"ם הלכות מלכים פרק ה הלכה י גדולי החכמים היו מנשקין על תחומי ארץ ישראל ומנשקין אבניה ומתגלגלין על עפרה, וכן הוא אומר כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו.  הלכה יא אמרו חכמים כל השוכן בארץ ישראל עונותיו מחולין, שנאמר ובל יאמר שכן חליתי העם היושב בה נשוא עון, אפילו הלך בה ארבע אמות זוכה לחיי העולם הבא, וכן הקבור בה נתכפר לו, וכאילו המקום שהוא בו מזבח כפרה, שנאמר וכפר אדמתו עמו, ובפורענות ה...

רמב"ם הלכות מלכים פרק ה הלכה ט אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם, אלא ללמוד תורה או לישא אשה או להציל מן העכו"ם ויחזור לארץ, וכן יוצא הוא לסחורה, אבל לשכון בחוצה לארץ אסור אלא אם כן חזק שם הרעב עד שנעשה שוה דינר חטין בשני דינרין, במה דברים אמורים כשהיו המעות מצויות והפירות ביוקר, אבל אם הפירות בזול ולא ימצא מעות ולא במה ישתכר ואבדה פרוטה מן הכיס, יצא לכל מקום שימצא בו ריוח, ואף על פי...

רמב"ם הלכות מלכים פרק ה הלכה ז ומותר לשכון בכל העולם חוץ מארץ מצרים , מן הים הגדול ועד המערב ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה כנגד ארץ כוש וכנגד המדבר, הכל אסור להתישב בה, בשלשה מקומות הזהירה תורה שלא לשוב למצרים, שנאמר לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד, לא תוסיף עוד לראותה, לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם, ואלכסנדריאה בכלל האיסור.  למקורות נוספים: https://docs.google.com/document/d/1tW87_cHmoHf3CPJO...

רמב"ם הלכות מלכים פרק ה' הלכה ו' כָּל הָאֲרָצוֹת שֶׁכּוֹבְשִׁין יִשְׂרָאֵל בְּמֶלֶךְ עַל פִּי בֵּית דִּין--הֲרֵי זֶה כִּבּוּשׁ רַבִּים, וַהֲרֵי הִיא כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּבַשׁ יְהוֹשׁוּעַ לְכָל דָּבָר: וְהוּא שֶׁיִּכְבְּשׁוֹ אוֹתָהּ, אַחַר כִּבּוּשׁ כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה. למקורות נוספים: https://docs.google.com/document/d/1abI4s0i4K2m6UJ-1cMIQJ6EfEZvU51UNwtRb...

רמב"ם הלכות מלכים פרק ה הלכה ה וכן מצות עשה לאבד זכר עמלק, שנאמר תמחה את זכר עמלק, ומצות עשה לזכור תמיד מעשיו הרעים ואריבתו, כדי לעורר איבתו, שנאמר זכור את אשר עשה לך עמלק, מפי השמועה למדו זכור בפה לא תשכח בלב, שאסור לשכוח איבתו ושנאתו. למקורות נוספים: https://docs.google.com/document/d/1myxKm0Kfhq0eiFKr-C86P-PzidKiGMDDpaEFNFLBHO8/edit?usp=sharing

הלכות מלכים ומלחמותים פרק ה הלכה ד מִצְוַת עֲשֵׂה לְהַחְרִים שִׁבְעָה עֲמָמִין, שֶׁנֶּאֱמָר "הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם" (דברים כ,יז); וְכָל שֶׁבָּא לְיָדוֹ אֶחָד מֵהֶן, וְלֹא הֲרָגוֹ--הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא תְחַיֶּה, כָּל-נְשָׁמָה" (דברים כ,טז). וּכְבָר אָבְדוּ, וְאָבַד זִכְרָם. למקורות נוספים: https://docs.google.com/document/d/12ffhfkbbefjK9NCtLuxLHITC2d...

רמב"ם הלכות מלכים פרק ה הלכה ג ופורץ לעשות לו דרך ואין ממחין בידו ודרך המלך אין לה שיעור אלא כפי מה שהוא צריך אינו מעקם הדרכים מפני כרמו של זה או מפני שדהו של זה אלא הולך בשוה ועושה מלחמתו.  למקורות נוספים: https://docs.google.com/document/d/1G3u5XE2kDoQ4-bSPZfckk34kvQXR5E2LL1qE8xLgvrw/edit?usp=sharing

הפרקים הבאים הוקלטו בתחילת המלחמה, מייד אחרי פציעתו של הרב נערן אשחר הי"ד. רמב"ם הלכות מלכים פרק ה הלכה א אין המלך נלחם תחלה אלא מלחמת מצוה, ואי זו היא מלחמת מצוה זו מלחמת שבעה עממים, ומלחמת עמלק, ועזרת ישראל מיד צר שבא עליהם, ואחר כך נלחם במלחמת הרשות והיא המלחמה שנלחם עם שאר העמים כדי להרחיב גבול ישראל ולהרבות בגדולתו ושמעו.  הלכה ב מלחמת מצוה אינו צריך ליטול בה רשות בית דין, אלא יוצא...

הפרקים הבאים הוקלטו בתחילת המלחמה, מייד אחרי פציעתו של הרב נערן אשחר הי"ד. רמב"ם הלכות מלכים פרק ה הלכה א אין המלך נלחם תחלה אלא מלחמת מצוה, ואי זו היא מלחמת מצוה זו מלחמת שבעה עממים, ומלחמת עמלק, ועזרת ישראל מיד צר שבא עליהם, ואחר כך נלחם במלחמת הרשות והיא המלחמה שנלחם עם שאר העמים כדי להרחיב גבול ישראל ולהרבות בגדולתו ושמעו.  הלכה ב מלחמת מצוה אינו צריך ליטול בה רשות בית דין, אלא יוצא...

רמב"ם הלכות מלכים פרק ד הלכה ט כל הרוגי המלך ממונן למלך, וכל הממלכות שכובש הרי אוצרות המלכים למלך, ושאר הבזה שבוזזין בוזזין ונותנין לפניו והוא נוטל מחצה בראש, ומחצית הבזה חולקין אותה כל אנשי הצבא ביחד עם העם היושבין על הכלים במחנה לשמרם חולקין בשוה, שנאמר כי כחלק היורד במלחמה וכחלק היושב על הכלים יחדיו יחלוקו. למקורות נספים: https://docs.google.com/document/d/1LKkIc3IcDE2ve7IsuYaKZPrYAOK7f1_N...

רמב"ם הלכות מלכים פרק ד הלכה ח המלך המשיח נוטל מכל הארצות שכובשין ישראל חלק אחד משלשה עשר, ודבר זה חק לו ולבניו עד עולם. למקורות נוספים: https://docs.google.com/document/d/1Arw-5MqndmpjJDJ5vbvrkiMijnS35izsErsPtgfZG20/edit?usp=sharing