דף יומי לנשים - הדרן

בהקשר לדיון האם כוונה שלא בזמנו בעת טבילת האצבע בדם של קרבן חטאת הנזרק על המזבח הפנימי – האם היא הופכת את הקרבן לפיגול – הגמרא מביאה שתי ברייתות הסותרות זו את זו. הדבר מצביע על מחלוקת תנאים בשאלה האם פעולת הטבילה נחשבת כהולכת הדם בקרבנות רגילים . בתחילה, הגמרא מנסה ליישב את הסתירה על ידי שיוך הברייתות לדעת רבי שמעון וחכמים. לפי הסבר זה, כולם מסכימים שטבילה נחשבת להולכה, אך רבי שמעון סובר שהולכה אי...

המשנה מלמדת שכוונה שלא לשמה בקרבן חטאת או בקרבן פסח פוסלת את הקרבן אם הכוונה מתרחשת במהלך אחד מהעבודות המרכזיות: קבלת הדם, הולכתו למזבח, או זריקתו על המזבח. רבי שמעון חולק לגבי פעולת ההולכה, וטוען שהיא אינה חיונית, שכן ניתן לשחוט את הקרבן בסמוך למזבח, ובכך לבטל את הצורך בהולכה . הגמרא מקשה על הרעיון שכוונה בזמן קבלת הדם יכולה לפסול את הקרבן, ומביאה ברייתא שנראה כי היא סותרת זאת. הפתרון הוא להבחין...

בן בתירא סובר שקרבן פסח שנשחט בכוונה לקרבן אחר (שלא לשמה) בבוקר יום ארבעה עשר – גם הוא פסול. רבי אלעזר, בשם רבי אושעיא, מסביר שבן בתירא רואה את הבוקר כזמן כשר להקרבת קרבן הפסח. אף על פי שהפסוק אומר " בין הערבים" שבדרך כלל מובנו כאחר הצהריים, רבי אושעיא מפרש זאת כ " בין שני ערבים," כלומר, כל היום כולו . מובאות כמה קושיות על פירוש זה, בהתייחס לזמן הקרבת קרבן התמיד של אחר הצהריים, הקטורת והדלקת הנרות...

דף נלווה זבחים יא הגמרא מבקשת למצוא מקור לדעת חכמים שדם אשם שנכנס להיכל אינו נפסל. מדוע אין דינו של האשם כדין החטאת? לאחר שנדחית ההוכחה הראשונה שהיתה על בסיס קל וחומר, הם לומדים זאת מדרשה מהפסוק העוסק בדין זה . לפי דעת חכמים במשנתנו, שחטאת שנשחטה לשם קרבן אחר נפסלת, אך אשם אינו נפסל – ניתן להבין את ההשוואה בברייתא בין שני סוגים של מנחה: אחת דינה כחטאת (תיפסל אם הוקרבה לשם קרבן אחר) ואחת כאשם (לא ת...

רבי יוחנן וריש לקיש נחלקים בשאלה האם קרבן פסח או קרבן חטאת נפסלים כאשר נשחטו בכוונה לזרוק את דמם לשם קרבן אחר. המחלוקת ביניהם מבוססת על השאלה האם דיני " לשמה " נלמדים מדיני " פיגול ", מה שיכול לרמוז שמחשבה במהלך פעולה אחת של הקרבן על פעולה אחרת פוסלת את הקרבן . מחלוקת מקבילה עולה בנוגע לעבודה זרה: אם אדם שוחט בהמה מתוך כוונה להקריב את דמה לעבודה זרה, האם הדבר אוסר את הבהמה בהנאה? נשאלת השאלה מדוע...

קרבן פסח שנשחט שלא בזמנו, מתוך כוונה לקרבן אחר, נידון כקרבן שלמים – ללא קשר לסוג הקרבן שאליו כיוון. הגמרא מחפשת מקור להלכה זו. בדף ח' בזבחים הוצע פסוק העוסק בשלמים כבסיס, שנראה כרומז לקרבן הפסח. לאחר שהועלתה קושיה על הדרשה, הגמרא מציעה הסבר מסוים, אך הוא נדחה. מוצעת גישה שנייה, שגם היא נתקלת באותה בעיה. מובאות שלוש תשובות אפשריות; הראשונה נדחית, והשלישית נבחנת מול ארבע קושיות – שכולן נפתרות. בהמשך...

דף נלווה זבחים ח אם אחת מארבעת עבודות הקרבן של קרבן חטאת נעשית בכוונה לקרבן אחר או לבעלים אחרים (שינוי קודש או שינוי בעלים), הקרבן נפסל. הגמרא מבקשת למצוא מקור לכך. בתחילה מובאים מקורות לשחיטה, קבלה וזריקה לשם הקרבן הנכון וזריקה לשם הבעלים הנכונים, ושזריקה לשם הבעלים הנכונים מעכב (הקרבן נפסל). אך לא מובא מקור לכך שאם נעשה לשם קרבן אחר – הקרבן ייפסל, וכן לכך שהשחיטה והקבלה צריכות להיעשות לשם הבעלים...

בניסיון לענות על השאלה האם העולה יכולה לכפר על מצוות עשה שביטלו לאחר הפרשת הקרבן (בין ההקדשה לשחיטה) או רק על אלו שביטלו לפני ההקדשה, הגמרא מביאה את דברי רבי שמעון. הוא מסביר שהסיבה להבאת שתי השעירים בחג השבועות היא שהשעיר השני מכפרת על הטומאות במקדש שהתרחשו לאחר הבאת השעיר הראשון. אם שתי השעירים הופרשו באותו זמן, זה תומך בעמדה שעולה יכולה לכפר על חטאים שנעשו לאחר ההקדשה. אבל דוחים תשובה זו כי יתכ...

בהמשך לדיון על תגובתו של ריש לקיש לרבי אלעזר, עולה שאלה האם היורשים זוכים בקרבן של מי שנפטר. מובאים מקורות התומכים בשתי העמדות. בסופו של דבר, הגמרא מסיקה שהיורשים אינם זוכים בקרבן, אף על פי שהם עשויים לקבל ממנו מידה מסוימת של כפרה . שאלה נוספת עולה בנוגע לקרבן שנקרב שלא לשמ ה – מתוך כוונה לקרבן מסוג אחר. אם הקרבן המקורי עדיין מוקרב, האם הוא מקיים את מטרתו המקורית? ואם לא, מדוע מקריבים אותו כלל? וא...

הדף היום מוקדש לע"נ הנופלים אתמול במעבר אלנבי וברפיח, יצחק הרוש, אורן הרשקו, אומרי-חי בן משה, רון אריאלי, איתן אבנר בן יצחק, וערן שלם. הדף היום מוקדש ע"י מונה ליס לע"נ אמה, אולגה איסנברג. ריש לקיש התקשה להבין את ההלכה במשנה ש קרבן שנשחט שלא לשמו – כלומר, בכוונה לקרבן אחר, כשר אבל לא עלו לבעלים לשם חובה. אם הקרבן כשר להקרבה, מדוע אינו יוצא בו ידי חובה בעל הקרבן? ואם אינו יוצא בו ידי חובה, מדוע מקרי...

דף נלווה זבחים ד הדף היום מוקדש ע"י שרה ברלוביץ לכבוד הולדת נכדה רותם קיילא ליואל ודניאלה סטרמן. מהו המקור לפסיקת המשנה שאם אדם מתכוון לקרבן אחר, אין הקרבן תקף עוד כדי לצאת ידי חובת בעל הקרבן (שינוי קודש)? הגמרא מחפשת מקור לכך בכל אחת מארבע עבודות הקרבן – שחיטה, קבלת הדם, הולכת הדם למזבח וזריקת הדם על המזבח. מדוע לא ניתן ללמוד אחת מהאחרת? הגמרא שואלת את אותה שאלה גם לגבי שינוי בעלים, כלומר אם הקרב...

דף נלווה זבחים ג מניין לנו בוודאות שגט שנכתב ללא כוונה מיוחדת לאישה הספציפית (סתמא) – פסול? שאלה זו עולה כחלק מסתירה הנידונה בזבחים דף ב. לאחר ארבעה ניסיונות לא מוצלחים למצוא מקור ברור, הגמרא מגיעה לבסוף להוכחה חד-משמעית ממשנה במסכת גיטין, הקובעת באופן ברור שגט חייב להיכתב לשמה – בכוונה מיוחדת עבור האישה שמקבלת אותו . הסוגיה מציגה ארבע קושיות על דברי רב, העוסקים במקרים שבהם קורבן נפסל עקב כוונה לא...

מסכת זבחים מוקדש ע"י אסתר קריימר לע"נ אביה מני גרוס. הדף היום מוקדש ע"י ג'ודי פלבר לע"נ אמה, יוכבד בת צבי ושרה. אם אדם לוקח בהמה שמיועדת לקרבן מסויים ושוחט אותה בכוונה שיוקרב לקרבן אחר (שלא לשמה), הקרבן אינו נפסל, ויש להקריבו לפי ייעודה המקורית, אך הוא אינו נחשב כמקיים את חובת בעל הקרבן. ישנם חריגים לכלל זה – מצבים שבהם שחיטה בכוונה לקרבן אחר פוסלת את הקרבן לגמרי. קיימות ארבע דעות שונות לגבי החריג...

מהו סיום טקס ההדרן ברייתא מפרטת את הכללים להבעת כבוד לנשיא, לאב בית דין ולחכם – כאשר כל אחד מהם זוכה לכבוד באופן שונה. הבחנה זו נקבעה על ידי רבן שמעון בן גמליאל (הנשיא) ביום שבו רבי נתן (אב בית דין) ורבי מאיר (החכם) לא היו בבית המדרש. מתוך תחושת פגיעה, הם זממו להדיח את רבן שמעון מתפקידו. אך תוכניתם נשמעה במקרה על ידי רבי יעקב בן קרשי והוא עזר לרבן שמעון בן גמליאל להכשילם. כאשר גילה רבן שמעון את המ...

הקדמה למסכת זבחים

הקרבת פר העלם דבר של כהן גדול קודמת להקרבת פר העלם דבר של הציבור. הדבר נלמד הן מפסוק בתורה והן מסברה. הקרבת פר הציבור (חטאת) קודמת להקרבת פר הציבור במקרה של עבודה זרה (עולה), שכן חטאת קודמת לעולה, כפי שנלמד מפסוק העוסק בקורבן עולה ויורד שבו מקריבים שתי ציפורים –   אחת לחטאת ואחת לעולה . הגמרא מביאה מספר הלכות נוספות בנוגע לסדר הקדימה בין קורבנות שונים ומקורותיהם בתורה. רק במקרה אחד יש מחלוקת תנאים...

איך ייתכן שיהואחז נמשח בשמן המשחה אם יאשיהו גנז את שמן המשחה? מה עוד גנז יאשיהו, ומדוע ? המלך והכהן הגדול נמשחים בדרכים שונות — כיצד מתבצע כל אחד מהם ? מלכים נמשחים ליד מעיין כסימן טוב לכך שמלכותם תימשך לאורך זמן. הגמרא נכנסת לדיון רחב יותר על נוהגים שונים שאנשים נוקטים כדי לחפש סימנים — האם יחיו בשנה הקרובה, יצליחו בעסק, יחזרו בשלום מנסיעה, וכדומה. ישנם חכמים שמזהירים מפני הסתמכות על סימנים כאלה....

ברייתא מסבירה שהמילים "מעם הארץ" המוזכרות בפרשת חטאת היחיד באות להוציא את המלך ואת הכהן הגדול. הברייתא מקשה על הדרשה הזו, שכן המלך והכהן הגדול כבר מוצאים במפורש מן הפסוקים. היא מסיקה שהפטור המוזכר בברייתא לגבי הכהן הגדול מתייחס למקרה שבו עבר עבירה בשגגה (שגגת מעשה), אך לא על סמך הוראה שגויה (העלם דבר). הפטור למלך חל כאשר חטא לפני שנתמנה למלוכה. עם זאת, פירוש זה מתאים רק לדעת רבי שמעון, שכן לדעת חכ...

ישנן מספר דעות שונות בנוגע לשאלה האם מלך וכהן גדול חייבים להביא קורבן עולה ויורד. רבי יוסי הגלילי סובר ששניהם פטורים, משום שלעולם אינם נעשים עניים. לעומתו, רבי עקיבא מחייב את המלך בכל המקרים פרט להעלמת עדות, שכן המלך אינו רשאי להעיד. הוא פוטר את הכהן הגדול לחלוטין, על סמך דרשה הנלמדת מקורבן המנחה הייחודי של הכהן הגדול (מנחת חביתין) . רבינא מעלה שאלה לגבי מלך שלקה בצרעת ואינו נחשב עוד למלך: האם במק...

רבי וחכמים חלוקים בשאלה האם כהן גדול שחייב בקרבן על עבודה זרה מדובר במקרה שבו עבד עבודה זרה בשגגה, או שמא רק בהעלם דבר ושגגת מעשה . עם זאת, שניהם מסכימים שהקרבן שהוא מביא זהה לקרבן שמביא היחיד – שעירה. הם גם מסכימים שהכהן הגדול אינו מביא אשם תלוי. אולם, כל אחד מהם לומד זאת בדרך שונה . קרבן פר בעלם דבר של ציבור, הן על כל המצוות והן על עבודה זרה, מובא רק על מצווה שאם נעשתה בזדון עונשה כרת, ואם נעשתה...

כהן גדול חייב להביא פר מיוחד רק אם הוציא הוראה שגויה בשגגה ולאחר מכן פעל על פי אותה הוראה. בברייתא, הדבר נלמד מהמילים בפסוק " לאשמת העם ", שמשוות את מעשיו למעשי הציבור, כלומר כאשר הם מביאים קרבן פר העלם דבר של ציבור. הדרשה נצרכת משום שניתן היה לחשוב שניתן ללמוד זאת ישירות מפר העלם דבר של ציבור בבנין אב, שכן הכהן הגדול דומה לו בכמה מובנים. אולם, מאחר שניתן גם להשוות את הכהן הגדול לנשיא, המלך, שמביא...

הגמרא מביאה ברייתא שמקשה על שיטתו של רבי מאיר . הברייתא מזכירה שני קורבנות חטאת מסוימים שבשרם אינו נאכל – קורבן המילואים של הלויים והקורבנות שהובאו בזמן עזרא על ידי השבים לציון. הקורבן האחרון כלל שנים-עשר פרים ושנים-עשר שעירים. הגמרא מניחה שמדובר בקורבן חטאת ציבורי על עבודה זרה שעשו העם בתקופת צדקיהו. מספר הקורבנות תואם לדעת רבי יהודה שכל שבט מביא פר ושעיר, ולדעת רבי שמעון שגם השבטים וגם בית הדין...

ישנן דעות שונות לגבי מי מחויב להביא את קרבן פר העלם דבר של ציבור. האם הסנהדרין הוא שמביא אותו? האם כל שבט שחטא מביא קרבן משלו? אולי שניהם? ואם רק חלק מהשבטים חטאו – האם גם השבטים האחרים חייבים להביא פר? האם הקרבן הציבורי נדרש רק כאשר הסנהדרין הגדולה פוסקת בטעות ? מהם המקורות בתורה והפרשנויות התומכות בדעות השונות ?

  הלימוד השבוע מוקדש ע"י מדינה קורן, לע "נ אמה, רוזלי קצ'ן, שושנה רייזל בת אברהם יהושע וביילה טויבע ז״ל, ביום השנה ה־25 לפטירתה. "היא הותירה אחריה מורשת עמוקה למשפחתה ולרבים מחבריה המסורים, אשר ממשיכים ללמוד ממנה עד היום. יהי זכרה ברוך ." הדף היום מוקדש ע"י אילה גינת לע"נ ברק בן ליפא ושולמית . הדף היום מוקדש ע"י דוד ומיצי גפן, לע"נ אמו של דוד, אתל פטגורסקי גפן, ביום השנה ה־21 לפטירתה. "היא הייתה מ...