אורבנולוגיה

מעיין | תור הזהב של הפרירפריה by אורבנולוגיה LCUD

אור | משבר החיים בעיר by אורבנולוגיה LCUD

שיחה בין האדריכל והמתכנן ניקי דוידוף לבין פרופסור טלי חתוקה המפגישה בין נקודת המבט של איש הפרקטיקה לבין זו של החוקרת, על תכנון העיר תל אביב. בפרק זה ידונו הדוברים בהתפתחות של שדרות רוטשילד והצלחתה של תכנית ההתחדשות העירונית ברובע לב העיר

שיחה בין האדריכל והמתכנן ניקי דוידוף לבין פרופסור טלי חתוקה המפגישה בין נקודת המבט של איש הפרקטיקה לבין זו של החוקרת, על תכנון העיר תל אביב. והפעם דיון בהיסטוריה של כיכר אתרים

שיחה בין האדריכל והמתכנן ניקי דוידוף לבין פרופסור טלי חתוקה המפגישה בין נקודת המבט של איש הפרקטיקה לבין זו של החוקרת, על תכנון העיר תל אביב. והפעם דיון בהתחדשות אזור מנשייה

בפרק 'הדרך לעזה' משוחחים פרופ' יוברט לו יון ופרופ' טלי חתוקה, מתכננים עירוניים ואדריכלים על החידה שהיא עזה. האם אנחנו יכולים לדמין את עזה? לשרטט את עזה? כיצד הפכה לנעלם בתודעה הישראלית ובתכנון הישראלי? הרשימות להלן הן שיחה בהמשכים, שמבקשת לעודד המשגה חדשה ביחס לעזה, כאמצעי ראשוני לחשיבה אחרת, ותודעה חדשה על השכנים שלנו מעבר לגדר, קרובים, רחוקים.

בסדרה קצרצרים על התחדשות עירונית מסבירים מיטב המומחים מאוניברסיטאות שונות בישראל מה הבעיה בהתחדשות עירונית, ואיך לדעתם צריך לעשות את זה אחרת. בקצרצר זה טוענת ד"ר טליה מרגלית שצריך לגבש קריטריונים להערכת תכנית שיחזירו את הכוח למתכנן העירוני ויהפכו את תהליך אישור או דחיית תכנית לשקוף ואיכותי

בסדרה קצרצרים על התחדשות עירונית מסבירים מיטב המומחים מאוניברסיטאות שונות בישראל מה הבעיה בהתחדשות עירונית, ואיך לדעתם צריך לעשות את זה אחרת. בקצרצר זה טוענת נטע זיו שיש לפתח מנגנונים רגולטוריים שיעזרו ליצור התחדשות עירונית עם חלוקה הוגנת יותר

בסדרה קצרצרים על התחדשות עירונית מסבירים מיטב המומחים מאוניברסיטאות שונות בישראל מה הבעיה בהתחדשות עירונית, ואיך לדעתם צריך לעשות את זה אחרת. בקצרצר זה מסביר פרופ' ארז צפדיה את הזיקה בין התחדשות עירונית לעקירה וזהות

בסדרה קצרצרים על התחדשות עירונית מסבירים מיטב המומחים מאוניברסיטאות שונות בישראל מה הבעיה בהתחדשות עירונית, ואיך לדעתם צריך לעשות את זה אחרת. בקצרצר הזה טוען פרופ' ארז צפדיה שיש לעבור להתחדשות עירונית מותאמת מקום

בסדרה קצרצרים על התחדשות עירונית מסבירים מיטב המומחים מאוניברסיטאות שונות בישראל מה הבעיה בהתחדשות עירונית, ואיך לדעתם צריך לעשות את זה אחרת. בקצרצר זה טוענת ד"ר רווית חננאל שיש לשנות את נקודת המוצא בתכנון והבנת תהליכי התחדשות עירונית

בסדרה קצרצרים על התחדשות עירונית מסבירים מיטב המומחים מאוניברסיטאות שונות בישראל מה הבעיה בהתחדשות עירונית, ואיך לדעתם צריך לעשות את זה אחרת. בקצרצר זה טוענת פרופ' טלי חתוקה שהתחדשות עירוניות איננה יכולה לעסוק במגורים בלבד אלא יש לחשוב על חידוש כלל זירות החיים

בסדרה קצרצרים על התחדשות עירונית מסבירים מיטב המומחים מאוניברסיטאות שונות בישראל מה הבעיה בהתחדשות עירונית, ואיך לדעתם צריך לעשות את זה אחרת בקצרצר זה מתמקדת פרופ' נורית אלפסי בצורך לעבור מתכנון לא אדפטיבי לתכנון אדפטיבי

בסדרה קצרצרים על התחדשות עירונית מסבירים מיטב המומחים מאוניברסיטאות שונות בישראל מה הבעיה בהתחדשות עירונית, ואיך לדעתם צריך לעשות את זה אחר. בקצרצר זה מסבירה פרופ' נורית אלפסי את הצורך לעבור מחשיבה על כמות לחשיבה על איכות התכנון בהתחדשות עירונית

המשבר בשוק הדיור והתייקרות המחירים, הובילו ערים לקדם מנגנון דיור בר השגה שיוכל להגן ולסייע לאוכלוסיות פגיעות להישאר בתוך העיר. איך מי הן אותן אוכלוסיות, מהו מחיר הוא "בהישג יד" והיכן ניתן לבנות יחידות דב"י (דיור בהישג יד)? כאן המנגנון מתחיל להסתבך. בשלושת הפרקים הקרובים נדון בדיור בר השגה- בחזון, בקריטריונים ובמגוון. בפרק השלישי | מגוון - נדון בחשיבות של מגוון (אנושי, מעמדי ותרבותי) לקיומן ותפקודן...

סדרה בנושא דיור בר השגה של המעבדה לעיצוב רעיוני בוחנת את המנגנון שנועד לאזן את שוק הדיור ולסייע לאוכלוסיות שונות בעיר. המשבר בשוק הדיור והתייקרות המחירים, הובילו ערים לקדם מנגנון דיור בר השגה שיוכל להגן ולסייע לאוכלוסיות פגיעות להישאר בתוך העיר. איך מי הן אותן אוכלוסיות, מהו מחיר "בהישג יד" והיכן ניתן לבנות יחידות דב"י (דיור בהישג יד)? כאן המנגנון מתחיל להסתבך. בשלושת הפרקים הקרובים נדון בדיור בר...

סדרה בנושא דיור בר השגה של המעבדה לעיצוב רעיוני בוחנת את המנגנון שנועד לאזן את שוק הדיור ולסייע לאוכלוסיות שונות בעיר. המשבר בשוק הדיור והתייקרות המחירים, הובילו ערים לקדם מנגנון דיור בר השגה שיוכל להגן ולסייע לאוכלוסיות פגיעות להישאר בתוך העיר. איך מי הן אותן אוכלוסיות, מהו מחיר "בהישג יד" והיכן ניתן לבנות יחידות דב"י (דיור בהישג יד)? כאן המנגנון מתחיל להסתבך. בשלושת הפרקים הקרובים נדון בדיור בר...

בפרק זה נסייר עם האדריכלית תיאה קיסלוב ממשרד קייסלוב קיי, שתכננה את מכללת קלישר לאמנות בתל אביב, זוכה פרס רכטר לשנת 2000. הבניין, הממוקם בכניסה לשוק הכרמל, משמש היום את המרכז לאמנות עכשווית ואת סדנאות האמנים. תכנון הבניין ומיקומו היו חדשניים מאוד בשעתו. בזמן תכנונו היתה הסביבה מוזנחת, ונתפסה כמרחב קצה. כיום האזור עבר תהליכי התחדשות רבים, שהטביעו חותמם גם בסביבת הבניין ועליו. מה עמד מאחורי סיפור הק...

בפרק זה נסייר עם האדריכל איתן קימל ממשרד קימל אשכולות שתכנן את בניין בית הלוחם בבאר שבע , זוכה פרס רכטר לשנת 2010. בית הלוחם נבנה על ידי משרד הביטחון ונועד לספק מענה לצרכיהם של נכי צה"ל החיים בדרום הארץ. זהו מבנה קהילתי ייחודי שמחייב התייחסות לנגישות כחלק ממערך התנועה והסטרוקטורה של המבנה. הבניין שממוקם בלב המדבר ומתכתב עם אנדרטת לחטיבת הנגב של דני קרוון, מציע קריאה חדשה של הבטון ושל המושג מקלט, מ...

בפרק זה נסייר עם האדריכלית ברכה חיוטין שתכננה את היכל המשפט בחיפה, זוכה פרס רכטר לשנת 2006. הרבה מחשבה הושקעה בעיצוב של היכל המשפט, וניכרת בו גם חדשנות פרוגרמתית אשר השפיע על כל עיצוב חלקי הבניין. מה עומד במרכז קבלת החלטות התכנוניות בעיצוב הבניין? כיצד מתייחס הקונספט האדריכלי למגוון המשתמשים בבניין, לנאשמים, לשופטים והקהל הרחב? על השיקולים השונים, בארגון המבנה, בבחירה של החומרים והריהוט והאופן שבו...

בפרק זה נסייר עם האדריכלים דויד גונגהיים ודניאל מינץ, שתכננו את בית הספר ללימודי השואה ביד ושם, זוכה פרס רכטר לשנת 2012. בתכנון הבניין, ביקשו האדריכלים לחגוג את החיים, נשמע כאוקסימורון?

בפרק זה נסייר עם האדריכל דני לזר שתכנן את בניין המחלקה לפיזיקה באוניברסיטת באר שבע, זוכה פרס רכטר לשנת 2014. לזר אחראי גם לתכנון תחנת רכבת האוניברסיטה בבאר שבע, גשר ההליכה שמחבר בין תחנת הרכבת לאוניברסיטה ופביליון הכניסה. מספר צעדים אחריו ממקומם בניין המחלקה לפיזיקה מה שיוצר רצף אדריכלי המשכי ומרתק

סיימנו את הסדרה שלנו האדריכלים על האבולוציה של התכנון האדריכלי בישראל, רצינו להזכיר מה היה לנו ולהודות לאורחים הרבים וגם.. לבשר על הסדרה החדשה שתעלה בסוף החודש שתמשיך להעמיק בארכיטקטורה והפעם נסייר במבני ציבור עם אדריכלים זוכי פרס רכטר

המהפכה הטכנולוגית שינתה את האופן שבו אנו פועלים במרחב. המרחב הפיזי אינו יכול להיתפס במנותק מזה הווירטואלי, הם שלובים זה בזה. האם שינוי דרמטי זה השפיע על תכנון מבני החינוך?

מה המשמעות לגדול בבית בו אדריכלות היא אורח חיים טוטלי? איך זה נראה מנקודת מבטו של ילד, כיצד נתפס היום ממבט של אדם בוגר? שיחה עם האדריכל מיקי מנספלד בנו של אל מנספלד שתכנן את מוזיאון ישראל והיה לאחד האדריכלים החשובים והמשפיעים