לימוד החת״ת היומי - הרב שמרי׳הו הראל

החומש היומי ליום חמישי, פרשת בהר בחוקותי, כ' באייר ה׳תשפ״ו (7 במאי 2026). פרשת "בחוקותי" מציגה את הברכות על שמירת המצוות ואת ה"תוכחה" הקשה על עזיבתן. התורה מבטיחה שפע כלכלי עצום ("ואכלתם ישן נושן") וקירבה אלוקית אינטימית ("והתהלכתי בתוככם"). מנגד, מפורטות שבע דרגות של הידרדרות רוחנית הגוררות אחריהן עונשים חמורים: מחלות, רעב, חורבן המקדש ("גאון עוזכם...

השיעור היומי ליום י״ט אייר ה׳תשפ״ו (6 מאי 2026), עוסק באמצע פרק מ״ט בספר "לקוטי אמרים" שבתניא. בפרק זה מסביר אדמו״ר הזקן את משמעות ברכות קריאת שמע, שלכאורה אינן קשורות ישירות לקריאה עצמה. הוא מבאר שברכות אלו נועדו כהכנה פנימית, כדי להביא את האדם לאהבת ה׳ בשלמות - "בכל לבבך", בשני היצרים, כך ששום דבר לא יעמוד כמניעה לאהבה זו. האהבה הנדרשת כוללת גם את כוחות הגוף והנפש הבהמית, וגם...

תהילים, י"ט אייר, פרקים צ-צ״ו

שיעור החומש היומי ליום י״ט אייר ה׳תשפ״ו (6 מאי 2026), עוסק בפרשת בהר-בחוקותי, מויקרא פרק כ״ה פסוק ל״ט עד פרק כ״ו פסוק ט״ו. בקטע זה עוסקת התורה בדיני עבד עברי: כאשר יהודי נמכר מחמת עוני, יש לנהוג בו בכבוד, לא בעבודת עבד מבזה אלא כשכיר, והוא יוצא ביובל יחד עם בניו. התורה מדגישה כי בני ישראל הם עבדי ה׳ בלבד, ולכן אין לשעבדם בפרך או למכרם כמכירת עבדים רגילה. עוד נלמד על אפשרות קניית עבדים מן הגויים, ו...

התניא היומי ליום שלישי, י״ח באייר ה׳תשפ״ו (5 במאי 2026). תחילת פרק מ"ט בתניא מבארת את עומק מושג הצמצום כתולדה של אהבת ה' לישראל. רבנו הזקן מסביר כי כדי שיווצר עולם גשמי מוגבל מאורו האינסופי של הבורא, נדרשו אינספור העלמות, המשתקפות בשלושה צמצומים כלליים המהווים את העולמות בריאה, יצירה ועשייה. תכלית השתלשלות זו היא לאפשר לאדם התחתון להכניע את ה"סטרא אחרא" ולהפוך חושך לאור דרך עבוד...

פרקים פ"ח-פ"ט.

שיעור החומש היומי ליום שלישי, פרשת בהר בחוקותי, י״ח באייר ה׳תשפ״ו (5 במאי 2026). פרשת "בהר" מפרטת את דיני גאולת הבתים והערים, תוך הבחנה בין "עיר חומה" (מוקפת חומה מימי יהושע בן נון), שבה למוכר יש שנה אחת בלבד לגאול את ביתו לפני שייחלט לקונה לצמיתות, לבין "בתי החצרים" הפתוחים שדינם כערי הלוויים הנגאלים תמיד ויוצאים בחינם ביובל. בהמשך, התורה מצווה על עזרה סוציאלית לאח ש...

התניא היומי ליום שני, י״ז באייר ה׳תשפ״ו (4 במאי 2026). סיום פרק מ"ח בתניא ממחיש את המושג "סובב כל עלמין" דרך משל לידיעת ה' המקפת את כדור הארץ. רבנו הזקן מסביר כי ידיעתו של הקדוש ברוך הוא כוללת את כל עובי הארץ ותוכו בפועל, והיא המהווה אותו תמיד "מאין ליש". עם זאת, כיוון שהידיעה היא אינסופית והנברא הוא בעל גבול, היא נחשבת כ"מקיפה" עליו ולא כמתלבשת בו. בתוך כך,...

פרקים פ"ג-פ"ז.

החומש היומי ליום שני, פרשת בהר בחוקותי, י״ז באייר ה׳תשפ״ו (4 במאי 2026). פרשת "בהר" מבטיחה את ברכת ה' לארץ בשנה השישית, כך שתנובתה תספיק לשלוש שנים ותסיר דאגה מלב שומרי השמיטה. התורה קובעת כי "לה' הארץ" ולכן אין למכור שדות לצמיתות; בשנת היובל חוזרות כל האחוזות לבעליהן המקוריים, ובמהלך השנים ניתנת למוכר או לקרובו האפשרות לגאול את השדה בחישוב יחסי של השנים שנותרו. רש&quot...

תניא יומי ליום ראשון, ט"ז באייר ה'תשפ"ו (3 במאי 2026): בחלק זה של פרק מ"ח בתניא, נעזר אדמו"ר הזקן במשל מהארץ הגשמית ומהמחשבה האנושית כדי להסביר את המושג "סובב כל עלמין". הוא מלמד שלמרות ש"מלא כל הארץ כבודו" ואור אין-סוף נמצא בכל מקום ממש, ההשפעה הגלויה שלו בנבראים (כמו בדומם ובצומח) היא מצומצמת ביותר, ולכן עיקר האור נחשב "סובב ומקיף" – לא במובן...

פרקים ע"ט-פ"ב.

יום ראשון, ט"ז באייר ה'תשפ"ו (3 במאי 2026): עליית "ראשון" של פרשת בהר מדגישה כי מצוות השמיטה ניתנה על כל דקדוקיה בהר סיני, כדוגמה למקורן האלוהי המשותף של כל מצוות התורה. הפרשה מפרטת את חובת השבתת האדמה בשנה השביעית והפקרת יבולה לכל, לצד מצוות היובל בשנת החמישים, הכוללת שחרור עבדים ("דרור") והשבת קרקעות לבעליהן המקוריים. בנוסף, התורה אוסרת על הונאה כספית במסחר ועל...

התניא היומי למוצאי שבת, ט"ו באייר ה'תשפ"ו (2 במאי 2026): בחלקו השני של פרק מ"ח, מסביר אדמו"ר הזקן כי ה"צמצום" יוצר פער אינסופי בין האור האלוהי הממלא את העולמות ("ממלא כל עלמין") לבין האור האינסופי שנשאר בהעלם ("סובב כל עלמין"). בעוד שהאור המתגלה בנבראים הוא הארה מועטת ומצומצמת ביותר שאין לה שום "ערך" (כמו שאין למספר יחס למשהו אינסופי)...

פרקים ע"ז-ע"ח

החומש היומי למוצאי שבת, ט"ו באייר ה'תשפ"ו (2 במאי 2026): עליית "שביעי" של פרשת אמור עוסקת במצוות הדלקת המנורה ולחם הפנים במשכן כביטוי להשראת השכינה והמשכיות הברכה, וחותמת בפרשת ה"מקלל" – סיפורו של אדם שבעקבות ויכוח על מקומו במחנה פגע בכבוד השם והוצא להורג. רש"י מבהיר כי המנורה שימשה עדות נצחית לקשר בין ה' לישראל, מציין לשבח את צניעותן של נשות ישראל במצרים...

התניא היומי ליום שישי, י"ד באייר ה'תשפ"ו (1 במאי 2026). פרק מ"ח בתניא מסביר כי מאחר שאורו של הקדוש ברוך הוא הוא "אין סוף" מוחלט, לא ניתן היה לברוא עולמות מוגבלים (כמו עולמנו הגשמי ואפילו עולמות רוחניים כגן עדן) בדרך של השתלשלות רגילה, אלא רק באמצעות "צמצום" – פעולה שבה ה' הסתיר והגביל את אורו האינסופי כדי לאפשר למציאות מוגבלת להתקיים מבלי להתבטל במקור. הת...

פרקים ע"ב- ע"ו.

שיעור החומש היומי ליום שישי, פרשת אמור, י"ד באייר ה'תשפ"ו (1 במאי 2026): פרשת "אמור" בשישי מסכמת את הלכות חג הסוכות, תוך דגש על המצווה לשבת בסוכה כדי לזכור את ענני הכבוד שליוו את בני ישראל במדבר, ונטילת ארבעת המינים כביטוי לשמחה לפני ה'. רש"י מסביר כי חג "שמיני עצרת" הצמוד לסוכות הוא ביטוי לאהבת השם לעמו, כביכול הוא מבקש מהם להישאר יום אחד נוסף כי "ק...

פרקים ס"ט- ע"א.

התניא היומי ליום חמישי, י״ג באייר ה׳תשפ״ו (30 באפריל 2026). פרק מ"ז בתניא מסביר כיצד ניתן לעורר כיום את אהבת "כמים הפנים לפנים", למרות שיציאת מצרים ההיסטורית התרחשה לפני אלפי שנים. רבנו הזקן מבאר כי על כל אדם לראות עצמו כאילו הוא יוצא ממצרים בכל יום ממש; זוהי יציאת הנפש האלוקית ממאסר הגוף ("משכא דחויא") להתאחדות עם אור אין סוף. התאחדות זו, הנקראת "ה' אלוהינו"...

פרקים ס"ט-ע"א.

שיעור החומש היומי ליום חמישי, פרשת אמור, י״ג באייר ה׳תשפ״ו (30 באפריל 2026). פרשת "אמור" ממשיכה בפירוט מועדי חודש תשרי. התורה מצווה על ראש השנה בראשון לחודש השביעי כ"זכרון תרועה", שנועד להזכיר לפני ה' את זכות עקדת יצחק. בהמשך מפורטים דיני יום הכיפורים בעשור לחודש, הכוללים את מצוות עינוי הנפש ואיסור מלאכה חמור. רש"י מבאר כי המילה "אך" בפתח עניינו של יום הכיפור...

התניא היומי ליום רביעי, י״ב באייר ה׳תשפ״ו (29 באפריל 2026). סיום פרק מ"ו בתניא מבאר את הפסוק "ואני בער ולא אדע, בהמות הייתי עמך, ואני תמיד עמך". רבנו הזקן מסביר כי גם בזמן הגלות, כשיהודי מרגיש כ"בהמה" ללא דעת והרגשה פנימית של קדושה בשעת קיום המצוות, עצם הייחוד של נפשו עם אור אין סוף מתקיים בשלמות. החומר והגוף יכולים למנוע רק את ה הרגשה של הייחוד (יראה ואהבה גלויות), אך לא...

פרקים ס"ו-ס"ח.