לימוד החת״ת היומי - הרב שמרי׳הו הראל

התניא היומי לראש השנה ,א' בתשרי ה'תשפ"ז (12 בספטמבר 2026). קטע זה, מתוך איגרת י"ט של ה"תניא", מבאר את ההבדל העמוק בין השגת חכמי הקבלה לנבואת הנביאים: בעוד חכמי האמת משיגים "חכמה ודעת" (את מציאות הדברים), הנביאים זוכים ל"ראייה" נבואית שבה מתגלה להם מהות הדברים – תהליך המתרחש כאשר ספירות תחתונות (נצח, הוד, יסוד, מלכות) יורדות אל הנביא בהתגלות רוחנית מו...

פרקים א-ט

החומש היומי לראש השנה , פרשת האזינו, א' בתשרי ה'תשפ"ז (12 בספטמבר 2026). קטע זה מתאר את סיום השמעת שירת האזינו לעם על ידי משה ויהושע (תוך הפגנת ענווה משותפת), והדגשת החשיבות הקיומית של שמירת התורה שעליה נאמר "כִּי הוּא חַיֵּיכֶם". מיד לאחר מכן, מצווה אלוהים על משה לעלות אל הר נבו ב"עצם היום הזה" – באופן גלוי לעיני כל ישראל – כדי להשקיף מרחוק על ארץ כנען. משה מתבשר...

.

פרקים ק״מ-ק״נ

.

.

פרקים קל״ה-קל״ט

.

התניא היומי ליום רביעי, כ״ז באלול ה׳תשפ״ו (9 בספטמבר 2026) אגרת זו מבחינה בין שני סוגים של אהבת ה', ומתמקדת במדרגה העליונה הנקראת "אהבה בתענוגים", המעניקה לאדם תענוג רוחני עצום הדומה לשכר בעולם הבא. בניגוד למידת היראה, שאותה יש להשיג בעמל אישי וביגיעה רבה כמו בחיפוש אחר מטמון, אהבה זו אינה מושגת בכוח המאמץ בלבד; היא מוענקת לאדם כמתנה משמים ומופיעה מאליה בנפשו רק לאחר שהשלים את עבודתו...

פרקים ק״כ-קל״ד

החומש היומי ליום רביעי, פרשת האזינו, כ״ז באלול ה׳תשפ״ו (9 בספטמבר 2026) בפסוקים אלו מתואר כעסו העמוק של אלוהים על בני ישראל שבגדו בו ופנו לאלילים, ובעקבות כך הוא גוזר עליהם חורבן קשה הכולל רעב, מגיפות, פגיעת חיות רעות ואימת מלחמה מבית ומחוץ. על אף שה' שוקל להשמיד את העם כליל ולמחות את זכרו, הוא נמנע מכך בסופו של דבר כדי שאויבי ישראל חסרי התבונה לא יתגאו ויטעו לחשוב שניצחו את ישראל בכוחם העצמי...

התניא היומי ליום שלישי, כ״ו באלול ה׳תשפ״ו (8 בספטמבר 2026) קטע זה מתוך התניא (סיום אגרת י"ז ותחילת י"ח) מבאר את עוצמתה הייחודית של מצוות הצדקה, המשמשת ככלי רחב ובלתי מוגבל להכיל את הגילוי האינסופי של הקב"ה שיופיע לעתיד לבוא. בעוד שההשגות הרוחניות בגן עדן מוגבלות ובעלות שלבים ומדרגות שבהם הנשמה מטפסת ללא מנוחה, מצוות הצדקה שאדם מקיים בעולם הזה מחברת אותו באופן מיידי ומוחלט לעצמות האל...

פרק קי״ט- פסוקים צ״ז-קע״ו

החומש היומי ליום שלישי, פרשת האזינו, כ״ו באלול ה׳תשפ״ו (8 בספטמבר 2026) קטע זה מתוך פרשת האזינו מציג את הניגוד החריף בין השפע העצום שהעניק הקב"ה לעם ישראל לבין כפיות הטובה שבאה בעקבותיו. רש"י מסביר כיצד ה' ברך את העם במיטב תנובת ארץ ישראל – משפע חקלאי, דבש ושמן, ועד עושר רב של מקנה וצאן – אך דווקא מתוך השובע והנוחות העם "שמן ויבעט". בעקבות ההצלחה החומרית, בני ישראל נטשו את...

התניא היומי ליום שני, כ"ה באלול ה'תשפ"ו (7 בספטמבר 2026). קטע זה מאגרת הקודש מבחין בין שתי מדרגות של גילוי אלוקי: ההשגה הרוחנית בגן עדן לעומת הגילוי השלם שיהיה בתחיית המתים. בגן עדן נהנות הנשמות, ללא גופן הפיזי, מאור אלוקי פנימי ומוגבל ("ממלא כל עלמין"), שכל נשמה קולטת בהתאם למדרגתה האישית כתוצאה מלימוד התורה שלה. לעומת זאת, בתחיית המתים יתגלה לכולם בשווה האור האלוקי האינסו...

פרק קי״ט, פסוקים א-צ״ו.

שיעור החומש היומי ליום שני, פרשת האזינו, כ"ה באלול ה'תשפ"ו (7 בספטמבר 2026). קטע זה מתוך שירת האזינו קורא לעם ישראל להתבונן בהיסטוריה ולזכור את חסדי ה', שכיוון את חלוקת אומות העולם למען ייעודו של עמו. משה מתאר את עם ישראל כנחלתו המיוחדת של אלוהים, אשר מצא אותם במדבר שומם, עטף אותם בהשגחה צמודה (הן רוחנית והן פיזית), וגונן עליהם באהבה וברחמים – ממש כפי שנשר המרחף מעל קנו נושא את ג...

התניא היומי ליום ראשון, כ"ד אלול. על פי תחילת איגרת י"ז בתניא, מצוות הצדקה וגילוי הרחמים של האדם בעולם הזה מעוררים שפע של רחמים עליונים ואינסופיים מאת הבורא. מעשה חסד זה מחקה את פעולתו התמידית של ה' בהחייאת העולמות, ועל ידו האדם ממשיך אל המציאות אור אלוהי עליון ובלתי מוגבל ("סובב כל עלמין"). אדמו"ר הזקן מסביר שאור אינסופי זה יתגלה במלוא עוצמתו רק לעתיד לבוא, בזמן תחיית...

פרקים קי״ג-קי״ח

החומש היומי ליום ראשון, פרשת האזינו, כ״ד באלול ה׳תשפ״ו (6 בספטמבר 2026): בפסוקים אלו הפותחים את שירת האזינו, משה רבנו קורא לשמיים ולארץ לשמש עדים נצחיים לברית עם ישראל, שכן בניגוד אליו הם יתקיימו לעד ויוכלו להעיד ולהגיב למעשי העם לדורותיהם. הוא מדמה את דברי התורה למטר ולטל המעניקים חיים ומצמיחים, ומדגיש את משפטו הצדק, אמונתו ושלמותו של אלוהים, אשר נותן גמול ראוי לכל. מנגד, משה מוכיח בחומרה את העם...

התניא היומי למוצאי שבת, כ״ג באלול ה׳תשפ״ו (5 בספטמבר 2026): על האדם לתת צדקה בנדיבות ולפנים משורת הדין ולא לדקדק בחישובים, שכן נתינה זו מעוררת עליו רחמי שמיים, מהווה כפרת עוונות ורפואה לנפש, ונחשבת להלוואה לקב"ה שמחזיר את שכרה בכפליים עוד בעולם הזה.

פרקים ק״ח-קי״ב

החומש היומי למוצאי שבת, פרשת ניצבים-וילך, כ״ג באלול ה׳תשפ״ו (5 בספטמבר 2026): משה רבנו מסיים את כתיבת ספר התורה ומצווה להניחו לצד ארון הברית, מעודד ומחזק את יהושע כמחליפו, ומלמד את עם ישראל את "השירה" (שירת האזינו) כדי שתשמש עבורם עדות ואזהרה נצחית לבל יעזבו את דרך ה' ויפנו לעבודה זרה לאחר מותו.

התניא היומי ליום שישי, כ״ב באלול ה׳תשפ״ו (4 בספטמבר 2026) באגרת זו פונה האדמו"ר הזקן לקהילה שנקלעה למצוקה כלכלית קשה, ודורש מהם להמשיך לתמוך בעניי ארץ ישראל למרות הקושי האישי. הוא מבהיר שהכלל ההלכתי "חייך קודמים לחיי חברך" תקף אך ורק במצבי חירום בהם שני הצדדים ניצבים בפני סכנת חיים זהה, כמו מאבק על כד מים יחיד במדבר. לעומת זאת, צרכי הקיום הבסיסיים של העניים – לחם לילדים, עצי הסקה וב...