לימוד החת״ת היומי - הרב שמרי׳הו הראל

תניא תחילת אגרת הקודש י״א. באגרת זו מסביר רבנו הזקן דרך בעבודת ה' שנראית שייכת רק ליחידי סגולה - שלא יהיה ליהודי רצון כלל בעניינים גשמיים, אפילו לא באלה שהכרחיים לקיום (כגון בריאות, פרנסה או ילדים). כלומר, שלא ירצה אותם מצד הגשמיות שבהם, אלא מצד החיות האלוקית והשליחות שבדברים הללו. העבודה היא להגיע לדרגה שבה הרצון העצמי לגשמיות איננו קיים כלל, אלא רק מה שהקב״ה רוצה. זה פירוש "בטל רצונך מפני רצונו"...

פרקים ל״ה-ל״ח

*להאזנה במוצאי שבת* שיעור החומש היומי למוצאי שבת -פרשת שופטים , ו' אלול ה׳תשפ״ה (30. אוגוסט 2025), עוסק בפרשת שופטים, מדברים פרק כ' פסוק י' עד פרק כ"א פסוק ט'. בקריאה זו עוסקים בהלכות מלחמה: התורה מצווה להציע תחילה שלום לעיר נוכרית, ואם תסכים יושבי העיר יהיו למס ולעבדים; ואם תסרב - נלחמים בה עד לכיבוש. לגבי שבעת העמים מצווה ה' להחרימם, כדי שלא ילמדו את ישראל מעבודת אלילים. בהמשך נלמדת מצוות "בל תש...

לימוד ה תניא, אגרת הקודש, סוף אגרת י׳ עוסק בהדגשת עניין ה חסדי ה׳" - חסדים בלי גבול ומידה. עיקרי הדברים: החסד האלוקי נקרא “חסדי ה’” - משום שהוא חסד אינסופי, כשם שהקב"ה עצמו אין-סוף. אצל בני אדם יש גבול לרחמים ולחסד, אבל רחמי ה' "כי לא כלו רחמיו" - אין להם סוף ותכלית. גם כאשר ישראל אינם "תמימים ושלמים" (ללא חטא ופגם), נזקקים הם לחסדים הבלתי־מוגבלים שלמעלה כדי לעורר...

פרקים כ״ט-ל״ד

שיעור החומש היומי ליום שישי ה' אלול תשפ"ה (29 באוגוסט 2025) , עוסק בפרשת שופטים , מ דברים פרק י"ט פסוק י"ד עד פרק כ' פסוק ט' . בקטע זה מופיעים כמה דינים חשובים: לא תסיג גבול - איסור להזיז גבול שדה ולגזול שטח מחברו. בארץ ישראל העובר עובר על שני לאווים: גם "לא תגזול" וגם "לא תסיג גבול". עדות - עדות בתורה מתקיימת רק בשני עדים (ולא באחד), ואין עדות באיגרת...

שיעור התניא ליום חמישי, ד' אלול ה׳תשפ״ה (28 באוגוסט 2025) -אגרת הקודש, אמצע אגרת י' : רבנו הזקן מבאר שהעיקר בתשובה הוא חרטה מעומק הלב , ומכוח זה מתעורר אור עליון נעלה יותר מהשתלשלות העולמות, שיש בכוחו לתקן את כל הפגמים בתורה ובמצוות. אבל כדי שאור זה יאיר גם בעולמות עליונים ותחתונים, נדרשת "אתערותא דלתתא" - התעוררות מעשית דווקא, והיא באה לידי ביטוי בעיקר במעשה הצדקה והחסד בלי גבול...

פרקים כ״ג-כ״ח

שיעור החומש היומי ליום חמישי ד' אלול ה׳תשפ״ה (28 אוגוסט 2025), עוסק בפרשת שופטים , מדברים פרק י״ח פסוק י״ד עד פרק י״ט פסוק י״ג. בקטע זה מודגשים שני נושאים עיקריים: נבואה אמיתית ושקרית - התורה מצווה שלא להישען על קוסמים ומעוננים, אלא להקשיב לנביא שהקב"ה מקים מקרב ישראל. נביא אמיתי ידבר בשם ה' בלבד, וכל נביא שיזיד לדבר דבר שלא נצטווה או בשם אלוהים אחרים - דינו מיתה. עם זאת, ניתנת ההדרכה...

שיעור התניא היומי ליום רביעי ג' אלול ה'תשפ"ה (27 אוגוסט 2025) עוסק ב אגרת הקודש, אגרת י' (אמצע האגרת) בספר התניא. אדמו"ר הזקן מבאר שמי שלא סר מן התורה אפילו כמלא נימא ממשיך קדושה מ"קדש העליון", ואילו מי שנטה ממנה חס ושלום גורם מגרעת בקדושה, בכך שמונע את המשכת האור האלוקי שהיה יכול להימשך על ידו. פגם זה אינו ניתן לתיקון על ידי האור האלוקי שבסדר ההשתלשלות, אלא על ידי...

פרקים י״ח-כ״ב

שיעור החומש היומי ליום רביעי ג' אלול ה'תשפ"ה (27 אוגוסט 2025) עוסק בפרשת שופטים , בספר דברים , פרק י"ח פסוק ו' עד פרק י"ח פסוק י"ג. בקטע זה התורה עוסקת בכמה נושאים חשובים: דין הלוי - הלוי יכול לעזוב את עירו ולבוא "בכל אות נפשו" למקום אשר יבחר ה', לשרת לפני ה', והוא זכאי לקבל חלק שווה עם שאר הלווים בקרבנות ובחלוקות המקדש, חוץ מן הסדרים הקבועים של מש...

שיעור התניא היומי, אגרת הקודש, פרק י' (אמצע האגרת) יום שלישי, ב' אלול ה׳תשפ״ה ( 26 אוגוסט 2025) בקטע זה מסביר אדמו"ר הזקן שכל המצוות בתורה ניתנו במידה ובשיעור - הציצית באורך י"ב גודלין, התפילין בשיעור שתי אצבעות על שתי אצבעות ומרובעות דווקא, הלולב בארבעה טפחים, הסוכה בשבעה טפחים, השופר בטפח, והמקוה בארבעים סאה. גם בקרבנות יש שיעור מדויק - גיל מסוים של הבהמה, אם כבש, איל או פר. כך...

פרקים י-י״ז

שיעור החומש היומי ליום שלישי ב' אלול ה׳תשפ״ה (26 אוגוסט 2025) עוסק בפרשת שופטים , מ דברים פרק י"ח פסוק א' עד פרק י"ח פסוק ה' . בקטע זה התורה עוסקת במעמדו של שבט לוי ובמיוחד הכוהנים: לכהנים אין נחלה בארץ ישראל, כי ה' הוא נחלתם . פרנסתם באה מן הקרבנות, התרומות והמעשרות שהעם נותן להם. מפורטות מתנות כהונה מסוימות: זרוע, לחיים וקיבה מכל בהמת קורבן, וכן תרומה מראשית הדגן, היין...

שיעור התניא היומי ליום שני א' אלול ה׳תשפ״ה (25 אוגוסט 2025), עוסק בתחילת אגרת הקודש, פרק י' בספר התניא. באגרת זו אדמו"ר הזקן מבאר את הפסוק בירמיהו: "חסדי ה' כי לא תמנו". בפשט, הכוונה שחסדי ה' אינם מסתיימים לעולם. אך מדוע נכתב "תמנו" (שמשמעו אנחנו) ולא "תמו" (שמשמעו החסדים)? הרבי הזקן מסביר שהכוונה כפולה: לא רק שהחסדים אינם כלים, אלא גם מפני שאנחנו איננו תמימים ושלמים, אנו זקוקים תמיד לריבוי חסדי ה...

פרקים א-ט

שיעור החומש היומי ליום שני א' אלול ה׳תשפ״ה (25 אוגוסט 2025), עוסק בפרשת שופטים, מספר דברים, פרק י"ז, פסוק י"ד עד פרק י"ז, פסוק כ'. בקטע זה התורה מצווה על מינוי מלך בישראל כאשר העם יבקש זאת: "אשימה עלי מלך ככל הגויים". המלך חייב להיות נבחר מה' ומתוך אחי ישראל - ולא נכרי. עליו לשמור על צניעות ועצמיות שלטונית: לא להרבות לו סוסים (כדי שלא יחזיר את העם למצרים לשם קנייתם), לא להרבות נשים (כדי שלא יסור ל...

שיעור התניא- סיום אגרת הקודש ט׳ , ליום ראשון ל׳ אב תשפ״ה, (24.8.2025). עיקרי הדברים בקצרה: בימי ה״עקבות משיחא״- כלומר, בדור האחרון לפני הגאולה - עיקר עבודת ה׳ היא דווקא במעשה הצדקה. בעבר, אצל התנאים והאמוראים, עיקר העבודה הייתה תלמוד תורה, שהוא שקול כנגד כולם. אבל כיום, כשהשכינה ירדה עד מדרגת עשיה, הדרך לדבוק בה היא דרך מעשה ממש. הצדקה היא ביטוי ישיר לכך - להשפיע למי שאין לו מאומה, כמו שהשפעת ה׳ ב...

פרקים קמ״ה-ק״נ

שיעור החומש היומי ליום ראשון א׳ אלול ה׳תשפ״ה (24 אוגוסט 2025) עוסק בפרשת שופטים, מספר דברים פרק ט״ז פסוק י״ח עד פרק י״ז פסוק י״ג. בקריאה זו התורה מצווה למנות שופטים ושוטרים בכל עיר ושבט, כדי להבטיח משפט צדק ללא משוא פנים וללא קבלת שוחד. היא מדגישה את החובה לרדוף צדק וללכת אחר בית הדין המוסמך. כמו כן נאסר לשתול אילנות ליד המזבח או להקים מצבה - כיוון שאלו מנהגים שנהגו בהם עובדי עבודה זרה. בהמשך נזכר...

שיעור התניא אגרת הקדש ט' למוצאי שבת כ״ט אב ה׳תשפ״ה ( 23 אוגוסט 2025) בפתיחת אגרת זו מבאר רבנו הזקן את יסוד מצוות הצדקה: לא כנתינה ממה שנשאר, אלא כהתחלקות אמיתית ממה שיש לאדם עצמו - "בפרוסת הלחם שלי יש החלק שלך". הדרך להגיע לכך היא כאשר כל עסקי האדם, גם בענייני העולם והפרנסה, נעשים לשם שמים ; אז דואג הוא לפרנסת בני ביתו מצד היותם נשמות אלוקיות, ובאותה מידה מתחייב הוא לדאוג גם לנשמות י...

פרקים ק״מ-קמ״ד

חומש, ראה, למוצאי שבת, כ"ט אב, (23.8.2025) דברים ט״ו:י״ט–ט״ז:י״ז מצוּות ישראל במצוות הבכור - להקדישו לה', לא לעבוד בו ולא לגוזזו, ולאוכלו בקדושה בירושלים, אלא אם כן נפל בו מום. התורה מדגישה את איסור אכילת הדם ואת מצוות קרבן הפסח - לשמור את חודש האביב, להקריב את הפסח במקום אשר יבחר ה', לא לאכול עליו חמץ, אלא מצות זכר ליציאת מצרים, ולא להותיר מבשרו עד בוקר. עוד נצטוו ישראל בשבעת ימי חג...

שיעור התניא יום שישי כ״ח אב ה׳תשפ״האגרת הקודש סיום אגרת ח׳ ( ‎22.08.2025) כל צדקה שיהודי עושה היא כמו זריעה: כמו שהזרע מעלה את כוח הצומח שבארץ ומצמיח, כך הצדקה מעלה את שורש הנשמה ל״כנסת ישראל״ - מקור הנשמות. בכך מתעוררת מדת החסד שבשורש הנשמה, ונמשך חסד ה׳ ממש - חסד שלמעלה מן העולמות, אור אין־סוף המאיר לנשמות ישראל, לפחות בשעת התפילה. חסד זה דומה למים - אף שמקורו גבוה ונעלם, הוא יורד בענווה למטה ומ...