לימוד החת״ת היומי - הרב שמרי׳הו הראל

שיעור החומש למוצאי שבת

שיעור התניא היומי ליום שישי י״ח תשרי ה׳תשפ״ו ( 10 אוקטובר 2025) אמצע אגרת כ"ב רבנו הזקן פונה אל חסידיו, מדגיש את חשיבות ההתמסרות המלאה לעבודת התפלה, שהיא "עבודה שבלב". הוא מדבר על ההתמודדות עם כל מונע פנימי או חיצוני ומדגיש את הצורך בכוח רצון פשוט, "למעלה מהבנה", שמטרתו היא רק לעשות נחת רוח לבורא. רצון זה, שמעל להיגיון והשכל, מביא גם סליחה לחטאים, כפי שהדגישו חכמים: כשאדם...

פרקים פ״ח-פ״ט

שיעור החומש היומי, ליום שישי י״ח תשרי ה׳תשפ״ו ( 10 אוקטובר 2025) דברים ל״ג:כ״ז-ל״ג:כ״ט בסיום הברכות, משה מפרט את ההגנה והבטחון שאלוהים מעניק לעם ישראל: כל אויביהם - ממלכי כנען, סיחון ועוג - יפחדו ויחלשו מול כוחו. ישראל זוכה לביטחון אישי ומקומי, "בֶּטַח בָּדָד", כשכל אחד יושב תחת גפנו ותאנתו בלי חשש. עינו של יעקב מלווה את העם, כסמל לברכה ולהבטחה האלוקית. הברכה האלוקית מצויה גם בטל השמיים...

שיעור התניא היומי ליום חמישי י״ז תשרי ה׳תשפ״ו ( 9 אוקטובר 2025) אמצע אגרת כ"ב, בקטע זה מוסבר כיצד יסורים בעולם נתפסים באהבה כאשר האדם מבין את משמעותם: הם דרך שבה הקב"ה מנקה את עוונותיו ומראה את אהבתו הגדולה כלפי האדם. חז"ל מלמדים שעל האדם לבדוק את מעשיו ולתקן את עוונותיו, וכשזה נעשה, הוא חווה את היסורים כחלק מאהבת ה'. ההשוואה למלך שמנקה את פסולת בנו היחיד מראה את עוצמת האהבה והד...

פרקים פ״ג-פ״ז

שיעור החומש היומי ליום חמישי י״ז תשרי ה׳תשפ״ו ( 9 אוקטובר 2025)בפסוקים אלו ניתנות הברכות לשבטי ישראל, כאשר כל שבט מתואר לפי מקומו, תכונותיו ומעשיו. שבט דן מוצג כשומר גבולות הארץ, כמי שיוצא מארץ הבשן ונלחם בלֶשם, ושבט נפתלי מתואר כמי שתחת ברכת ה' יש לו שפע ושביעות רצון בארץ ובגבולותיה. שבט אשר זוכה לבנים ולבנות נאות ומקושר לשמן זית- סמל לשפע וברכה - ושבט ברזל ונחושת, כשאר השבטים, מוארים בהשגחה...

שיעור התניא היומי, אמצע אגרת כ"ב יום רביעי ט״ז תשרי ה׳תשפ״ו ( 8 אוקטובר 2025) הרבי הזקן מסביר כי לעיתים חסידים מבקשים עצות בעניינים גשמיים מתוך אהבה לחיי הגוף - גם כשהכוונה היא לשם שמים. אך אהבה זו עלולה "לקלקל את הסדר", ולגרום להם לא להבין את הטעם האמיתי של היסורים והצרות. הצער והייסורים אינם עונש בלבד, אלא דרך שהקדוש ברוך הוא בוחר בה כדי להעיר את האדם לתשובה. המסקנה היא שהדרך הנכו...

פרקים ע״ט-פ״ב

שיעור החומש היומי, וזאת הברכה, דברים ל״ג:י״ח -ל״ג:כ״א יום רביעי ט״ז תשרי ה׳תשפ״ו ( 8 אוקטובר 2025) בפסוקים אלו מברך משה את שבטי זבולון ויששכר על שיתוף הפעולה ביניהם: זבולון מתפרנס מהמסחר בים, ויששכר עוסק בתורה. הרש"י מסביר ששיתוף זה אפשר ליששכר להקדיש עצמו ללימוד התורה, בזכות תמיכתו של זבולון. עוד מובא פירוט על שמות השבטים, והעובדה שהם נחשבו חלשים בתחילה, לכן היו צריכים חיזוק והגברה. בהמשך, מ...

שיעור התניא היומי , תחילת אגרת כ"ב יום שלישי ט״ו תשרי ה׳תשפ״ו (7 אוקטובר 2025) באגרת זו מתאונן רבנו הזקן על החסידים ששואלים אותו עצות בעניינים גשמיים, כגון פרנסה, ומסביר שדבר זה שייך רק לנביאים, ולא לחכמי התורה. הוא מדגיש שכל עניני האדם הגשמיים נתונים בידי שמים, ורק בענייני תורה ויראת שמים יש אפשרות לייעוץ ולתושיה. רבנו הזקן מראה שמה שהחסידים עושים, לשאול עצות בעניינים גשמיים, אינו מנהג של חכ...

פרקים ע״ז-ע״ח

שיעור החומש היומי פרשת וזאת הברכה יום שלישי ט״ו תשרי ה׳תשפ״ו ( 7 אוקטובר 2025) דברים פרק ל"ג, פסוקים י״ג-י״ז בפרק זה מסכם משה את ברכותיו לשבטי ישראל, ובפרט לשבטי יוסף - אפרים ומנשה. ברכתו מתארת את השפע והברכה שהארץ מקבלת מ"השמים", "מהתהום" ומ"מגד"- דהיינו, מכל מקור של טוב ומזון. היבולים נמסרים בשפע, ההרים והגבעות מביאים פרי תמיד, והארץ פתוחה ומזינה. ברכתו מדגישה...

שיעור התניא היומי ליום שני י״ד תשרי ה׳תשפ״ו (6 באוקטובר 2025) עוסק בסיום אגרת כ״א בספר אגרת הקודש של התניא. בקטע זה מסביר אדמו״ר הזקן את מעלת "עבודת הצדקה" - כאשר יהודי נותן צדקה במאמץ וביגיעה פנימית , למעלה מטבעו ורגילותו. לא רק הסכום חשוב, אלא בעיקר ריבוי הפעמים שבהן הוא נותן: כשאדם נותן שוב ושוב, כל נתינה מטהרת ומזככת את נפשו, יותר מאשר נתינה אחת גדולה. הרמב״ם מפרש "הכול לפי רוב...

פרקים ע״ב-ע״ו

שיעור החומש היומי ליום י"ד תשרי, זאת הברכה (דברים ל״ג:ח-י״ב) מברך משה את שבט לוי ואת שבט בנימין . את שבט לוי הוא מברך על נאמנותו לה', על כך שבשעת חטא העגל עמדו בני לוי לצד ה' ולא נכנעו לקשרים משפחתיים. הם שמרו את דבר ה' ואת בריתו, מלמדו תורה לישראל ומקריבים קרבנות במקדש. משה מתפלל שה' יברך את כוחם ויצליח את מעשיהם, ויכניע את קמיהם ושונאיהם. לאחר מכן מברך את שבט בנימין , ה&quot...

שיעור התניא היומי ליום ראשון י״ג תשרי ה׳תשפ״ו (5 באוקטובר 2025), עוסק בתחילת אגרת הקודש כ״א . באגרת זו מעורר אדמו״ר הזקן את הנודבים ל"כולל חב״ד" לתמוך ביושבי ארץ ישראל שלא ידחו את נתינת כספם לסוף השנה, אלא יחלקו אותו במנות שבועיות או חודשיות. מלבד עצם מצוות הצדקה, יש מעלה מיוחדת בהקדמת הנתינה - כמאמר חז״ל "לעולם יקדים אדם לדבר מצוה", וכדוגמת זריזותו של אברהם אבינו בעקידה. אברהם...

פרקים ס״ט-ע״א

שיעור החומש היומי ליום ראשון י״ג תשרי ה׳תשפ״ו (5 באוקטובר 2025) עוסק בפרשת וזאת הברכה , מדברים פרק ל״ג פסוק א׳ עד פסוק ז׳. בקטע זה פותח משה רבנו את ברכתו לעם ישראל סמוך לפטירתו. תחילה הוא מזכיר את מתן תורה - הקב״ה נגלה מסיני, מסעיר ומפארן, לאחר שהציע את התורה גם לאומות העולם שלא רצו לקבלה. התורה ניתנה לישראל באהבה מיוחדת, מתוך חיבה אל השבטים, כשנפשות הצדיקים שמורות ביד ה'. בפסוקים נאמר: ״תורה...

שיעור התניא היומי לשבת י״ב תשרי ה׳תשפ״ו (4 באוקטובר 2025), עוסק בסיום אגרת הקודש כ׳ בספר התניא. באגרת זו מסביר אדמו״ר הזקן את עניין ה״אור החוזר״: דווקא במדרגות התחתונות ביותר של עולם העשייה מתגלה הארה עוצמתית מאור אין סוף, עד כדי כך שהנבראים העליונים ניזונים מן התחתונים. כך החי ניזון מהצומח, והמדבר מקבל חיות ושכל מהחי והצומח. גם מלאכים עליונים נהנים מהרוח העולה מקרבנות בהמות ועופות. הדבר מלמד שמצו...

פרקים ס״ו-ס״ח

שיעור החומש היומי לשבת י״ב תשרי ה׳תשפ״ו (4 באוקטובר 2025), עוסק בפרשת האזינו , מ דברים פרק ל״ב פסוק מ״ד עד פסוק נ״ב . בקריאה זו מסיים משה רבנו לדבר את דברי השירה באוזני העם יחד עם יהושע בן נון, ומעמידו כמנהיג הדור הבא בענווה גדולה. משה מצווה את ישראל לשים לבם לדברי התורה, ללמדם לבניהם ולדעת שאין בהם דבר ריק - "כי הוא חייכם". בהמשך מצווה ה׳ את משה לעלות להר נבו, לראות משם את ארץ כנען אך ל...

שיעור התניא היומי ליום שישי י״א תשרי ה׳תשפ״ו (3 אוקטובר 2025) אגרת הקדש, אמצע אגרת כ'. בקטע זה מוסבר שההארה האלקית, כשהיא באה באופן של "הארה דהארה דהארה", מתבטאת כבר במציאות הנברא אך לא בגילוי האלקי המלא. בהארה זו קיימים גם אור פנימי ("קו") וגם אור מקיף ("סובב כל עלמין"). הכוח האלקי הפועל מ"מלכות דאצילות" מתגלה בעולם הגשמי, בעיקר בצמיחת הצמחים והאילנות,...

פרקים ס-ס״ה

שיעור החומש היומי ליום שיש י י״א תשרי ה׳תשפ״ו ( 3 אוקטובר 2025)דברים פרק ל"ב. בפרק זה מתואר כוחו של הקב"ה להעניש ולגמול על עוונות האויבים, תוך שמירה על מידת הדין לצד הרחמים. הקב"ה "נושא יד לשמים" - כלומר, נושא ידו בהשבעה ובגמול - ומחזיר את נקמת עמו על הצרות שנעשו לו, אך תמיד בהתאם להיגיון ולצדק. רש"י מפרש את הביטויים כמסמלים את הכוח האלוקי, שבו יש גם הדין וגם הרחמים,...