לימוד החת״ת היומי - הרב שמרי׳הו הראל

התניא היומי ליום ראשון, ה' אדר ה'תשפ"ו (22 בפברואר 2026). בפתח פרק ל"א, אדמו"ר הזקן מתייחס לחשש שמא חשבון נפש מעמיק על מצבו הרוחני של האדם יפיל אותו לעצבות. הוא מסביר שיש להבחין בין עצבות שלילית, שהיא תחושת כבדות וטמטום הלב, לבין מרירות או "לב נשבר" שהם רגשות חיוביים של חיות ורצון לשינוי. העצה המרכזית היא להשתמש ב"מרירות" הקדושה כדי לשבור את היצר הרע בשיט...

פרקים כ"ט-ל"ד.

שיעור החומש היומי ליום ראשון, פרשת תצוה, ה' אדר ה'תשפ"ו. (22 בפברואר 2026). פרשת "תצוה" נפתחת במצווה להשיג שמן זית זך ואיכותי להדלקת המנורה מדי לילה, ועוברת למינויים הרשמי של אהרן ובניו לכהונה. כדי שיוכלו לשרת במשכן, התורה מפרטת את ההנחיות ליצירת "בגדי קודש" מפוארים, ומתמקדת כאן במעשה האפוד: מעין סינר ארוג בטכניקה מורכבת, שעל כתפיו נקבעו שתי אבני שוהם ועליהן חרוטים...

התניא היומי למוצאי שבת, ד' באדר ה'תשפ"ו (21 בפברואר 2026). סיום פרק ל' בתניא מלמד כיצד יכול גם אדם הלומד תורה ומקיים מצוות להרגיש שפלות רוח אמיתית ("והוי שפל רוח בפני כל האדם"), אפילו מול "קל שבקלים". אדמו"ר הזקן מסביר שהמדד אינו רק המעשה החיצוני, אלא עוצמת המלחמה הפנימית: אם אדם אינו נאבק ביצרו כדי להתפלל בכוונה, ללמוד מעבר להרגלו או להימנע מלשון הרע &quo...

פרקים כ"ג-כ"ח

שיעור החומש היומי למוצאי שבת, פרשת תרומה, ד' באדר ה'תשפ"ו (21 בפברואר 2026). קטע זה חותם את פרשת תרומה בתיאור מפורט של חצר המשכן – המתחם הפתוח שהקיף את אוהל מועד. החצר הייתה מלבנית, באורך של 100 אמה וברוחב 50 אמה, ומוקפת ב"קלעים" (מחיצות רשת) עשויים שש משזר. המחיצות נתלו על עמודי נחושת בעזרת ווים וחישוקים מכסף. במזרח נקבע שער ברוחב 20 אמה, מכוסה במסך רקום בגווני תכלת, ארגמן...

התניא היומי ליום שישי, ג' באדר ה'תשפ"ו (20 בפברואר 2026). בפרק ל', אדמו"ר הזקן עובר מהטיפול ב"טמטום הלב" אל בניית מידת השפלות האמיתית. הוא מסביר שהציווי "והוי שפל רוח בפני כל האדם" אינו רק הנהגה חיצונית, אלא דרישה להכרה פנימית בכך שגם אדם שומר מצוות עשוי להיות "פחות" במדרגתו מהחוטא הגרוע ביותר. המפתח לכך הוא ההבנה שאין לשפוט אדם עד שמגיעים למקומו...

פרקים י"ח-כ"ב.

שיעור החומש היומי ליום שישי, פרשת תרומה, ג' באדר ה'תשפ"ו (20 בפברואר 2026). קטע זה מתאר את בניית מזבח העולה (הנקרא גם מזבח הנחושת) שעמד בחצר המשכן. המזבח היה עשוי עצי שיטים ומצופה נחושת, וצורתו רבועה עם ארבע "קרנות" בפינותיו. רש"י מציין כי הציפוי בנחושת נועד לכפר על "עזות מצח" של עם ישראל. המזבח נבנה כקופסה חלולה ("נבוב לוחות") שאותה מילאו באדמה בכל...

התניא היומי ליום חמישי, ב' באדר ה'תשפ"ו (19 בפברואר 2026). סיום פרק כ"ט בתניא מסביר מדוע שפלות הלב היא המפתח להסרת ה"טמטום" המונע מהאדם להרגיש אלקות. האדמו"ר הזקן ממשיל את הסטרא אחרא לחושך – אין לה ממשות עצמית והיא בטלה לגמרי אל האור, אלא שניתנה לה רשות זמנית להגביה את עצמה כדי לאפשר לאדם בחירה וחוסן. כאשר האדם משפיל את גאוותו ושובר את לבו ("אתערותא דלתתא&quot...

פרקים י-י"ז

שיעור החומש היומי ל‫יום חמישי, פרשת תרומה. ב' באדר ה'תשפ"ו (19 בפברואר 2026). קטע זה עוסק בבניית הפרוכת המפרידה בין "הקודש" ל"קודש הקודשים", ובמיקום הכלים בתוך המשכן. הפרוכת, שעליה נרקמו כרובים באריגת "מעשה חושב" המיוחדת, נתלתה על ארבעה עמודי שיטים מצופים זהב. בתוך קודש הקודשים הונח ארון העדות, ומחוץ לפרוכת הוצבו השולחן (בצפון) והמנורה (בדרום). בסוף הפרשי...

התניא היומי ליום רביעי, א' באדר ה'תשפ"ו (18 בפברואר 2026). בפרק זה מסביר אדמו"ר הזקן כיצד לשבור את ה"אטימות" של הלב ולהחליש את היצר הרע (הסטרא אחרא). הדרך היא באמצעות "ביטוש" – מצד אחד להעמיק במחשבה על המצב הרוחני כדי להגיע לענווה ו"לב נשבר", ומצד שני "להרעים" על היצר הרע בקול רוגז ולגעור בו על כך שהוא מסתיר את האמת האלוקית. כאשר האדם משפיל...

פרקים א-ט

שיעור החומש היומי ליום רביעי,פרשת תרומה, א' באדר ה'תשפ"ו (18 בפברואר 2026). בחלק זה של פרשת תרומה אנו לומדים על בניית ה"שלד" של המשכן – הקרשים. הקרשים נעשו מעצי שיטים שביעקב אבינו נטע עוד במצרים והעלה איתו למדבר, והם הועמדו לגובה של 10 אמות. לכל קרש היו "ידות" (בליטות בתחתית) שנכנסו לתוך אדני כסף כבדים ששימשו כבסיס. כדי שהכל יהיה יציב ומחובר, נעשה שימוש בבריחי עץ מ...

שיעור התניא היומי ליום שלישי, ל׳ שבט התשפ״ו (17 בפברואר 2026). התניא היומי מלמד כיצד לעורר לב נשבר וענווה גם כאשר האדם אינו מוצא בעצמו חטאים גלויים. הדבר נעשה באמצעות חשבון נפש מעמיק על כל מחשבה, דיבור ומעשה, מתוך הבנה שכל מה שלא נעשה לשם שמיים שייך לצד הטומאה והופך את האדם למרכבה עבורו באותה עת. הוכחה נוספת למצב הרוחני ניתן למצוא בחלומות: אם הם עוסקים בדברי הבל, סימן שהנפש לא עלתה למקור הקדושה בז...

פרקים קמ״ה-ק״נ.

שיעור החומש היומי ליום שלישי, פרשת תרומה, ל׳ שבט ה׳תשפ״ו. (17 בפברואר 2026). הפסוקים והפירושים עוסקים במלאכת בניית המנורה וכיסויי המשכן. המנורה נוצרה מחתיכת זהב אחת בתהליך של ריקוע, כשהיא מעוטרת בגביעים, כפתורים ופרחים ומורכבת משבעה קנים המכוונים אל המרכז. בהמשך מתוארות שכבות הכיסוי של המשכן: היריעות התחתונות הארוגות בחוטים צבעוניים ודמויות כרובים, מעליהן יריעות העיזים ששימשו כאוהל חיצוני, והכיסוי...

התניא היומי ליום שני, כ"ט שבט התשפ"ו (16 בפברואר 2026). ספר התניא (פרק כ"ט) מסביר איך אדם במדרגת "בינוני" יכול להגיע למצב של לב נשבר כדי להתגבר על חסמים רוחניים. מכיוון שהנפש הבהמית שלו לא השתנתה לטובה, היא עדיין נחשבת לזהות העצמית שלו, והיא רחוקה מאוד מהשם כי היא עלולה להימשך לדברים לא ראויים. גם כשהוא מרגיש אהבה להשם בזמן התפילה, זו לא אמת מוחלטת כי הרגש הזה חולף לאחר מכ...

פרקים ק"מ-קמ"ד

שיעור החומש היומי ליום שני, פרשת תרומה, כ"ט שבט ה'תשפ"ו. (16 בפברואר 2026). החלק השני של פרשת תרומה מתאר את ההנחיות לבניית הכפורת, שהיא המכסה של ארון הברית, ועליה שני כרובים מזהב עם פני תינוק וכנפיים פרושות. מהמקום שבין הכרובים הבטיח אלוהים לדבר עם משה ולהעביר לו את המצוות. בנוסף, הפרשה מתארת את בניית שולחן הזהב שעליו הונח לחם הפנים, כולל הכלים השונים ששימשו להנחת הלחם ושמירה על צורת...

תניא - לקוטי אמרים, תחילת פרק כ״ט: רבנו הזקן עוסק ב״טמטום הלב״ - מצב שבו הלב סתום ואינו קולט את אור הנשמה. הוא מלמד שעבודת האדם היא לשבור את גסות הנפש הבהמית, כדי לאפשר לאור הנשמה להאיר, ומתוך כך להגיע לאהבת ה׳ ויראתו בעבודת התפילה.

תהילים, פרקים קל״ה-קל״ט

שיעור החומש היומי לפרשת תרומה, יום ראשון כ״ח. שבט ה׳תשפ״ו / 15. פברואר 2026 ספר שמות פרק כ״ה: הקב״ה מצווה על תרומה שניתנת מרצון הלב, למען בניית המשכן - מקום שבו השכינה שורה בתוך עם ישראל. הפרק מתאר את חומרי התרומה, את ציווי בניית הכלים, ובמיוחד את ארון הברית - סמל לכתר התורה.

השיעור לזכות שרה בת ליבא. התניא היומי למוצאי שבת, פרשת משפטים, כ״ז שבט ה׳תשפ״ו( 14 פברואר 2026)הקטע עוסק במאבק הפנימי שמתרחש בתפילה בין שתי “נפשות” שבאדם: הנפש האלקית שמכוונת את התפילה, והנפש הבהמית שמביאה מחשבות זרות ונדחפות למוחו. רוב האנשים טועים לחשוב שהופעת מחשבות זרות מצביעה על תפילה לא כראוי, אך למעשה מדובר במאבק בין שתי כוחות שונים, והכוונה האמיתית נובעת מהנפש האלקית. כאשר מופיעות מחשבות ז...