לימוד החת״ת היומי - הרב שמרי׳הו הראל

פרקים א-ט.

שיעור החומש היומי למוצאי שבת קודש, פרשת תזריע- מצורע, א' באייר התשפ"ו (18 באפריל 2026) קריאת הפרשה ליום זה חותמת את פרק ט"ו בויקרא ועוסקת בדיני טומאה וטהרה של הגוף: היא פותחת בטומאת בעל קרי וטומאת המגע והמשכב הנובעים ממנו, וממשיכה בפירוט דיני הנידה – האישה הרואה דם במועדו הרגיל, המטמאת את הנוגע בה ואת המשכב והמושב עליהם היא שוהה. לאחר מכן מפורטים דיני הזבה – אישה הרואה דם "בלא ע...

שיעור התניא היומי ליום שישי, ל' בניסן התשפ"ו (17 באפריל 2026). בקטע זה מפרט ספר התניא שתי דרגות כלליות באהבת ה': "אהבה רבה" ו"אהבת עולם". "אהבה רבה" היא מתנה שבאה מלמעלה ("אהבה בתענוגים"), והיא ניתנת רק למי שיראתו שלמה, שכן היא נובעת מעולם האצילות שבו שורר ביטול מוחלט לאלוהות. לעומתה, "אהבת עולם" היא אהבה שהאדם יוצר בעצמו באמצעות התבונ...

פרקים קמ״ה-ק״נ.

שיעור החומש היומי ליום שישי, פרשת תזריע- מצורע, ל' בניסן התשפ"ו (17 באפריל 2026). קריאת הפרשה ליום זה עוסקת בדיני צרעת הבית ודיני הזב. התורה מתארת את התהליך שעובר בית שמופיע בו נגע, החל מהודעת בעל הבית לכהן ופינוי החפצים, דרך הסגר הבית וחליצת האבנים הנגועות, ועד לטיהור הבית או נתיצתו אם הנגע חוזר; רש"י מציין כי נגעי בתים בארץ כנען היו למעשה "בשורה טובה", שכן דרכם גילו ישראל...

התניא היומי ליום חמישי, כ"ט בניסן ה'תשפ"ו (16 באפריל 2026): לימוד היום מדגיש את הנגשת הקדושה לכל אדם ואת עומק ההתבטלות הנדרשת מול הבורא: בחומש ובפירוש רש"י אנו לומדים על "קורבן עולה ויורד" המאפשר למצורע דל אמצעים להיטהר באמצעות כבש אחד ושתי ציפורים במקום הקורבנות היקרים, כאשר הכהן נותן מהדם והשמן על איברי המיטהר כסמל לכפרה שאינה תלויה בעושר חומרי אלא בדיוק המעשה ובתשוב...

פרקים ק״מ-קמ״ד.

החומש היומי ליום חמישי, כ"ט בניסן ה'תשפ"ו (16 באפריל 2026) : הלימוד היום מפרט את "קורבן עולה ויורד" של המצורע, המיועד עבור אדם שמצבו הכלכלי אינו מאפשר לו להביא את הקורבנות היקרים שפורטו ביום הקודם ("ואם דל הוא ואין ידו משגת"). במקום שלושה כבשים, המצורע העני מביא כבש אחד בלבד לאשם, ושתי תורים או בני יונה – אחד לחטאת ואחד לעולה. למרות ההקלה בסוג הקורבנות, תהליך הטהר...

התניא היומי ליום רביעי, כ"ח בניסן ה'תשפ"ו (15 באפריל 2026): פרקי היום עוסקים בזיכוך האדם והעולם ובהפיכת המציאות הגשמית לכלי לאלוקות: בחומש ובפירוש רש"י אנו למדים על סיום דיני נגעי הבגדים ותהליך טהרתו הייחודי של המצורע, המשתמש בציפורים, ארז ואזוב כרמז לצורך בהשפלת הגאווה ותיקון חטא לשון הרע כדי לשוב אל המחנה ולהקריב קורבנות ביום השמיני; במקביל, בסיום פרק מ"ב בתניא, מסביר אדמ...

פרקים קל״ה-קל״ט.

שיעור החומש היומי ליום רביעי, פרשת תזריע-מצורע, כ"ח בניסן התשפ"ו (15 באפריל 2026). פסוקים אלו חותמים את דיני נגעי הבגדים ומפרטים את תהליך הטהרה המרהיב של המצורע ביום רפואתו. התורה קובעת כי בגד שנגע הצרעת נותר בו ללא שינוי לאחר כיבוס – יישרף, ואילו נגע שנחלש – ייקרע מהבגד. בטקס הטהרה, המצורע מביא שתי ציפורים (דרור), עץ ארז, אזוב ושני תולעת; רש"י מסביר כי הציפורים המצפצפות והארז הגבוה...

התניא היומי ליום שלישי, כ"ז בניסן ה'תשפ"ו (14 באפריל 2026). הקטע מסביר כיצד כל יהודי, בכל דרגה שהיא, יכול להגיע ליראת שמיים שתשפיע על מעשיו ("יראה תתאה"). הדרך לכך היא התבוננות יומיומית בעובדה שהקדוש ברוך הוא ממלא את כל העולם, משגיח על כל צעד ושעל ובוחן את מחשבותיו ורגשותיו של האדם. התבוננות זו צריכה להיעשות באמצעות "בחינת משה" (ספירת הדעת) הקיימת בנשמתו של כל אחד...

פרקים ק״כ-קל״ד.

שיעור החומש היומי ליום שלישי, פרשת תזריע- מצורע, כ"ז בניסן ה'תשפ"ו (14 באפריל 2026). הפרק עוסק בדיני נגעי צרעת המופיעים בראשו של אדם (קרחת וגבחת) ובבגדים. התורה מפרטת כי אדם שאיבד את שיערו נחשב טהור, אך אם מופיע בקרחתו נגע לבן-אדמדם, הוא נטמא כפי שנטמא נגע בעור הבשר. המצורע נדרש לנהוג כמתאבל – לקרוע את בגדיו, לגדל פרא את שיערו ולשבת בבידוד מחוץ למחנה כעונש על שהפריד בין אנשים בלשון ה...

תניא - לקוטי אמרים, אמצע פרק מ"ב. קטע זה מפרק מ"ב בספר התניא, מוסבר כיצד הקדוש ברוך הוא יודע ומשגיח על כל המתרחש בעולם למרות שאין לו דמות הגוף וחושים גשמיים. בעל התניא מסביר כי ה"ראייה" וה"שמיעה" האלוהיות הן המעלות המוחלטות של חושים אלו ללא מגבלותיהם, ומשתמש במשל מנפש האדם המרגישה את כל הקורה ברמ"ח איבריה (אפילו בציפורניים) מעצם היותה מקור חיותם; כך הקב"ה, ה...

תהילים פרק קי״ט, פסוקים צ״ז-קע״ו

חומש, פרשת תזריע-מצורע, יום שני. יום שני כ״ו. ניסן ה׳תשפ״ו  פרשת תזריע עוסקת בדיני נגעי הצרעת המופיעים במצבים ובאזורים מיוחדים בגוף: ראשית, נגעי ה מכווה (כווית אש), שדינם דומה לשחין וסימני הטומאה שלהם הם שיער לבן או פשיטת הנגע; שנית, נגעי ה נתק המופיעים במקום שיער (ראש או זקן), המאופיינים בסימן טומאה של שיער צהוב ובהליך ייחודי של גילוח מסביב לנגע כדי לבחון אם הוא מתפשט; ולבסוף, התורה מבחינה בין צר...

התניא היומי ליום ראשון, כ"ה בניסן ה'תשפ"ו (12 באפריל 2026). הקטע מפרק מ"ב בספר התניא עוסק ביכולתו של כל יהודי לקשר את דעתו לאלוהות ולהרגיש יראת שמיים. כוח זה מוענק לכל נפש כ"יניקה" מנשמת משה רבנו, אך כדי לממשו נדרשת יגיעה כפולה: "יגיעת בשר" לביטוש גסות הגוף (על ידי הרהורי תשובה), ו"יגיעת נפש" להתבוננות מעמיקה בגדולת ה'. אדמו"ר הזקן מסביר כי...

פרק קי״ט- פסוקים א-צ״ו.

החומש היומי ליום ראשון, פרשת תזריע מוצרע, כ"ה בניסן ה'תשפ"ו (12 באפריל 2026). פרשת תזריע פותחת בדיני הטומאה והטהרה של אישה לאחר לידה, המבחינים בין לידת זכר לנקבה, ובחובת הבאת הקורבנות עם מלאת ימי הטהרה. בהמשך (ובתחילת פרשת מצורע), התורה מפרטת את דיני נגעי הצרעת המופיעים בעור הבשר, כגון שאת, ספחת ובהרת. הכתובים מדגישים כי אבחון הנגע וקביעת מצבו של האדם — האם הוא טמא "מוחלט"...

התניא היומי למוצאי שבת כ״ד ניסן ה׳תשפ״ו (11 באפריל 2026). בפרק מ"ב בספר התניא, מבאר רבנו הזקן כיצד יראת ה' הופכת ל"מילתא זוטרתי" (דבר קטן) עבור כל יהודי, וזאת בזכות בחינת משה רבנו הקיימת בכל נפש מישראל. משה, כ"רעיא מהימנא", ממשיך לנשמות ישראל את כוח הדעת, שאינו רק ידיעה שכלית אלא התקשרות עמוקה ותקיעת המחשבה בגדולת ה' באופן מוחשי. באמצעות התחברות לניצוץ משה שבקרבו ו...

פרקים קי״ג-קי״ח.

החומש היומי למוצאי שבת, פרשת שמיני, כ״ד ניסן התשפ״ו (11 באפריל 2026). חלקו השביעי של פרשת שמיני עוסק בדיני טומאה וטהרה המורכבים: דיני הכלים (בדגש על כלי חרס הנטמא מאווירו), התנאים להכשרת אוכל לקבלת טומאה על ידי מים (הכשר), וההבחנה בין טומאת מגע לטומאת משא בנבלת בהמה. התורה חותמת באזהרה חמורה מפני אכילת שרצים ("אל תשקצו את נפשותיכם") ומדגישה כי שמירת המאכלים וההתרחקות מהטומאה הן הדרך של ע...

התניא היומי לכ"ג ניסן, שנה פשוטה.

פרקים ק״ח-קי״ב.