לימוד החת״ת היומי - הרב שמרי׳הו הראל

התניא היומי ליום שני, י״ז באייר ה׳תשפ״ו (4 במאי 2026). סיום פרק מ"ח בתניא ממחיש את המושג "סובב כל עלמין" דרך משל לידיעת ה' המקפת את כדור הארץ. רבנו הזקן מסביר כי ידיעתו של הקדוש ברוך הוא כוללת את כל עובי הארץ ותוכו בפועל, והיא המהווה אותו תמיד "מאין ליש". עם זאת, כיוון שהידיעה היא אינסופית והנברא הוא בעל גבול, היא נחשבת כ"מקיפה" עליו ולא כמתלבשת בו. בתוך כך,...

פרקים פ"ג-פ"ז.

החומש היומי ליום שני, פרשת בהר בחוקותי, י״ז באייר ה׳תשפ״ו (4 במאי 2026). פרשת "בהר" מבטיחה את ברכת ה' לארץ בשנה השישית, כך שתנובתה תספיק לשלוש שנים ותסיר דאגה מלב שומרי השמיטה. התורה קובעת כי "לה' הארץ" ולכן אין למכור שדות לצמיתות; בשנת היובל חוזרות כל האחוזות לבעליהן המקוריים, ובמהלך השנים ניתנת למוכר או לקרובו האפשרות לגאול את השדה בחישוב יחסי של השנים שנותרו. רש&quot...

תניא יומי ליום ראשון, ט"ז באייר ה'תשפ"ו (3 במאי 2026): בחלק זה של פרק מ"ח בתניא, נעזר אדמו"ר הזקן במשל מהארץ הגשמית ומהמחשבה האנושית כדי להסביר את המושג "סובב כל עלמין". הוא מלמד שלמרות ש"מלא כל הארץ כבודו" ואור אין-סוף נמצא בכל מקום ממש, ההשפעה הגלויה שלו בנבראים (כמו בדומם ובצומח) היא מצומצמת ביותר, ולכן עיקר האור נחשב "סובב ומקיף" – לא במובן...

פרקים ע"ט-פ"ב.

יום ראשון, ט"ז באייר ה'תשפ"ו (3 במאי 2026): עליית "ראשון" של פרשת בהר מדגישה כי מצוות השמיטה ניתנה על כל דקדוקיה בהר סיני, כדוגמה למקורן האלוהי המשותף של כל מצוות התורה. הפרשה מפרטת את חובת השבתת האדמה בשנה השביעית והפקרת יבולה לכל, לצד מצוות היובל בשנת החמישים, הכוללת שחרור עבדים ("דרור") והשבת קרקעות לבעליהן המקוריים. בנוסף, התורה אוסרת על הונאה כספית במסחר ועל...

התניא היומי למוצאי שבת, ט"ו באייר ה'תשפ"ו (2 במאי 2026): בחלקו השני של פרק מ"ח, מסביר אדמו"ר הזקן כי ה"צמצום" יוצר פער אינסופי בין האור האלוהי הממלא את העולמות ("ממלא כל עלמין") לבין האור האינסופי שנשאר בהעלם ("סובב כל עלמין"). בעוד שהאור המתגלה בנבראים הוא הארה מועטת ומצומצמת ביותר שאין לה שום "ערך" (כמו שאין למספר יחס למשהו אינסופי)...

פרקים ע"ז-ע"ח

החומש היומי למוצאי שבת, ט"ו באייר ה'תשפ"ו (2 במאי 2026): עליית "שביעי" של פרשת אמור עוסקת במצוות הדלקת המנורה ולחם הפנים במשכן כביטוי להשראת השכינה והמשכיות הברכה, וחותמת בפרשת ה"מקלל" – סיפורו של אדם שבעקבות ויכוח על מקומו במחנה פגע בכבוד השם והוצא להורג. רש"י מבהיר כי המנורה שימשה עדות נצחית לקשר בין ה' לישראל, מציין לשבח את צניעותן של נשות ישראל במצרים...

התניא היומי ליום שישי, י"ד באייר ה'תשפ"ו (1 במאי 2026). פרק מ"ח בתניא מסביר כי מאחר שאורו של הקדוש ברוך הוא הוא "אין סוף" מוחלט, לא ניתן היה לברוא עולמות מוגבלים (כמו עולמנו הגשמי ואפילו עולמות רוחניים כגן עדן) בדרך של השתלשלות רגילה, אלא רק באמצעות "צמצום" – פעולה שבה ה' הסתיר והגביל את אורו האינסופי כדי לאפשר למציאות מוגבלת להתקיים מבלי להתבטל במקור. הת...

פרקים ע"ב- ע"ו.

שיעור החומש היומי ליום שישי, פרשת אמור, י"ד באייר ה'תשפ"ו (1 במאי 2026): פרשת "אמור" בשישי מסכמת את הלכות חג הסוכות, תוך דגש על המצווה לשבת בסוכה כדי לזכור את ענני הכבוד שליוו את בני ישראל במדבר, ונטילת ארבעת המינים כביטוי לשמחה לפני ה'. רש"י מסביר כי חג "שמיני עצרת" הצמוד לסוכות הוא ביטוי לאהבת השם לעמו, כביכול הוא מבקש מהם להישאר יום אחד נוסף כי "ק...

פרקים ס"ט- ע"א.

התניא היומי ליום חמישי, י״ג באייר ה׳תשפ״ו (30 באפריל 2026). פרק מ"ז בתניא מסביר כיצד ניתן לעורר כיום את אהבת "כמים הפנים לפנים", למרות שיציאת מצרים ההיסטורית התרחשה לפני אלפי שנים. רבנו הזקן מבאר כי על כל אדם לראות עצמו כאילו הוא יוצא ממצרים בכל יום ממש; זוהי יציאת הנפש האלוקית ממאסר הגוף ("משכא דחויא") להתאחדות עם אור אין סוף. התאחדות זו, הנקראת "ה' אלוהינו"...

פרקים ס"ט-ע"א.

שיעור החומש היומי ליום חמישי, פרשת אמור, י״ג באייר ה׳תשפ״ו (30 באפריל 2026). פרשת "אמור" ממשיכה בפירוט מועדי חודש תשרי. התורה מצווה על ראש השנה בראשון לחודש השביעי כ"זכרון תרועה", שנועד להזכיר לפני ה' את זכות עקדת יצחק. בהמשך מפורטים דיני יום הכיפורים בעשור לחודש, הכוללים את מצוות עינוי הנפש ואיסור מלאכה חמור. רש"י מבאר כי המילה "אך" בפתח עניינו של יום הכיפור...

התניא היומי ליום רביעי, י״ב באייר ה׳תשפ״ו (29 באפריל 2026). סיום פרק מ"ו בתניא מבאר את הפסוק "ואני בער ולא אדע, בהמות הייתי עמך, ואני תמיד עמך". רבנו הזקן מסביר כי גם בזמן הגלות, כשיהודי מרגיש כ"בהמה" ללא דעת והרגשה פנימית של קדושה בשעת קיום המצוות, עצם הייחוד של נפשו עם אור אין סוף מתקיים בשלמות. החומר והגוף יכולים למנוע רק את ה הרגשה של הייחוד (יראה ואהבה גלויות), אך לא...

פרקים ס"ו-ס"ח.

שיעור החומש היומי ליום רביעי,פרשת אמור, י״ב באייר ה׳תשפ״ו (29 באפריל 2026). פרשת "אמור" מפרטת את סדר מועדי ה', הפותח בשבת כבסיס לכל מקראי הקודש וממשיך בחג הפסח ובמצוות קרבן העומר (הנפת עשירית האיפה משעורי ראשית הקציר) המתירה את אכילת ה"חדש". התורה מצווה על ספירת שבעה שבועות תמימים עד לחג השבועות, בו מוקרבת מנחה חדשה של "שתי הלחם" מחיטים בצירוף כבשי שלמי ציבור. רש&...

התניא היומי ליום שלישי י״א באייר ה׳תשפ״ו (28 באפריל 2026). לימוד התניא (פרק מ"ו) מבאר את המשמעות העמוקה של המילים "אשר קדשנו במצוותיו": המילה "קדשנו" מתפרשת כ"קידושין", המבטאים יחוד גמור ואינסופי בין נפש היהודי לקדוש ברוך הוא בשעת קיום המצווה, בדומה לקשר שבין חתן לכלה אך במעלה גבוהה לאין קץ. על ידי המצוות, היהודי מתעלה למדרגת "קודש העליון" – הבחינה האלו...

פרקים ס״ו-ס״ח.

שיעור החומש היומי ליום שלישי, י״א באייר ה׳תשפ״ו (28 באפריל 2026). פרשת אמור (שלישי) עוסקת בדיני הקורבנות ושלמותם: התורה מפרטת כי קורבן המובא לבית המקדש חייב להיות "תמים" ללא מומים גופניים (כגון עיוורון או שברים), וכי חל איסור לסרס בעלי חיים. בהמשך מובאים ציוויים על השארת הוולד עם אמו בשבעת ימיו הראשונים, האיסור לשחוט את "אותו ואת בנו" ביום אחד, והחובה לשחוט קורבנות במחשבה נכונה...

פרקים נ"ה- נ"ט.

התניא היומי ליום שני, י' באייר ה'תשפ"ו (27 באפריל 2026): קטע זה בספר התניא (פרק מ"ו) מבאר את עוצמת האהבה של הקב"ה לישראל דרך נמשל למלך גדול ורם, המניח את כל היכלותיו וגדודי המלאכים האינסופיים – הנחשבים לפניו כאין וכאפס – ובוחר לרדת בעצמו למצרים, מקום הטומאה, כדי לגאול את עמו. תכלית הירידה היא ליצור ייחוד וקרבה אינטימית עם היהודי: לימוד התורה נמשל ל"נשיקין" (חיבור ר...

שיעור החומש היומי ליום שני, פרשת אמור, י' באייר ה'תשפ"ו (27 באפריל 2026). פסוקי עליית "שני" בפרשת אמור עוסקים בדיני קדושת הכהנים ופסולי השירות והאכילה בקודשים. התורה מפרטת את המומים הגופניים (כגון עיוורון, פיסח או מומים בעיניים ובעור) הפוסלים כהן מהקרבת קרבנות בבית המקדש, אך מתירה לו לאכול מן הלחם המקודש. בהמשך, מפורטים האיסורים על כהן טמא לאכול מהקדשים או מהתרומה עד שיטהר,...