מדברים משפטים

נשים הן כיום חלק בלתי נפרד ומשמעותי מעולם המשפט בארץ - אבל לא תמיד כך זה היה. בספרה ״תקדימיות״, שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק-ארז מביאה את סיפוריהן של נשים שעמדו בלב הליכים משפטיים, לא כעורכות דין וכשופטות, אלא כתובעות, עותרות, עדות או אף נפגעות עבירה. חלקן נשים ידועות בזירה הציבורית וחלקן גיבורות אלמוניות. לא אחת, גם כאשר הן לא הוזכרו בשמן, הן עמדו במרכז ההתדיינות. בשיחה עם תלמידות הפקולטה שי ש...

מדברים משפטים, עונה 4, פרק 5: "להיות או לחדול: פותחים דף חדש בדיני חדלות פירעון בשנת 2018 נחקק חוק חדש לחדלות פירעון ושיקום כלכלי, ששינה את המסגרת המשפטית המיושנת שהייתה נהוגה בישראל בתחום זה. האם החוק עומד בציפיות? בפרק זה, פרופ' רון חריס, פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ויו"ר ועדת חריס שעסקה בנושא, משוחח עם נעם רונן והדר שמואלוב, תלמידי הפקולטה, על מטרות החוק ועל האתגרים וה...

מדברים משפטים, עונה 4, פרק 4: "המס שינצח את משבר האקלים בשנים האחרונות, המודעות לזיהום שאנחנו יוצרים בפעולות היומיומיות שלנו הולכת וגוברת. בתגובה הוצעו פתרונות שונים למשבר האקלים; רגולציה, תביעות, מיסים ועוד.  בפרק זה פרופ' יורם מרגליות, פרופ' מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, משוחח עם עינת קינן ואיל כנפי, תלמידי הפקולטה, על השאלה מדוע מיסוי ככלי במלחמה במשבר האקלים, עדיף על חלופות אח...

פרק מיוחד עם כבוד השופט בדימוס פרופ׳ אליקים רובינשטיין. השופט רובישנטיין היה בכל צומת משפטי ומדיני שאפשר להעלות על הדעת בעשורים האחרונים. בפרק זה, הוא משוחח עם פרופ׳ יואב ספיר, חבר סגל בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ולשעבר הסניגור הציבורי הארצי, ועם עינת קינן, סטודנטית בפקולטה, על נושאים בוערים: ועדת חקירה ממלכתית לשבעה באוקטובר, גיוס חרדים לצה"ל, ההצעות לרפורמה משפטית, שחיתות שלטונית, זכויות...

מדברים משפטים, עונה 4, פרק 2: נפלתם על הדור הלא נכון – משבר האקלים וגילנות משבר האקלים הוא נושא בוער, תרתי משמע, והמאבק בבלימת השלכותיו מתרחש בשלל זירות: בהפגנות, בתקשורת ובזירה המשפטית. בשנים האחרונות אנחנו עדים לגל של תביעות ועתירות נגד מדיניות של ממשלות שונות בקשר לאקלים. משבר האקלים מגיע לבתי המשפט.  בפרק זה, ד"ר עומר אלוני, עמית הוראה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ומרצה-אורח וחוקר במסגר...

בעידן הרשתות החברתיות, השימוש בשיימינג (ביוש) כנגד אנשים פרטיים, אנשי ציבור, חברות או תאגידים הוא די נפוץ – היד של כולנו קלה על המקלדת. אבל מה שמפתיע, הוא שגם בתי הדין הרבניים, ואפילו בתי המשפט בישראל מרשים לעשות שיימינג – במקרים של סרבני גט, גברים יהודים שמסרבים לשחרר את בנות הזוג שלהם מהנישואין. האם זה חוקי? ומה הקשר של השיימינג לתקנות הלכתיות שתוקנו לפני מעל 800 שנה? בפרק זה, ד"ר עליזה בזק, מרצ...

סוגיות של אפליה מלוות את השיח המשפטי זמן רב. מחקר חדש מעלה שגם פעולות צרכניות פשוטות חושפות אותנו לסיכון שניפול קורבן לאפליה פסולה. כל מופע צרכני, קניית חולצה או קניות בסופרמרקט, הוא בעצם חתימה על חוזה, ולא סתם חוזה, אלא חוזה אחיד, שכל הצרכנים חתמו על אותו אחד בדיוק. מחקר חדש מעלה שהחוזים האלו נאכפים בצורה לא שוויונית וכתוצאה מכך נוצרת אפליה. המחקר מציע פתרונות משפטיים, כמו שינוי חקיקה אך גם שינוי...

בשנים האחרונות גובר השימוש בביוש (שיימינג), ככלי אכיפה בידי רגולטורים שונים בארץ ובעולם. מטרות השיימינג הן לקדם אינטרס ציבורי מסוים, כגון שמירה על איכות הסביבה, קבלת שירות אמין ומהיר מחברות ביטוח ופנסיה, שמירה על בריאות הציבור וכדומה. בפרק זה, ד"ר שרון ידין, מרצה עמיתה בהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, משוחחת עם תלמידי הפקולטה איתי בן ארצי ושניר קנובל, על מחקרה שהתפרסם לאחרונה באוניברסיטת הרוו...

המשקיעים המוסדיים בישראל מחזיקים נתח עצום משוק ההון המקומי, נתח שהולך ותופח מדי שנה. מדובר בתופעה כלל עולמית שבמסגרתה חסכונות הציבור מתועלים לידי משקיעים מוסדיים, שהם מתווכים פיננסים. השוק בישראל עבר שינוי עקב חוק הריכוזיות, והתערבותם של המשקיעים המוסדיים רק גדלה. למשל, הם  ממנים דירקטורים ויוזמים שינויי תקנון בחברות בהן הם משקיעים. בפרק זה, פרופ׳ שרון חנס מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב משוח...

פסק הדין מוזיהוק נ' רשות האוכלוסין מעלה לדיון את סוגיית הפגיעה בפרטיות של אנשים שביקשו להיכנס לישראל כתיירים. הפרקטיקה הבעייתית של שיטוט של בקרי הגבול בטלפון הנייד, שמובילה לאובדן שליטה של האדם במידע על אודותיו, הוגדרה בפסיקה כ"חדירה למתחם פרטי ביותר של האדם". האם רשות האוכלוסין מוסמכת לעשות זאת? האם ניתן לקבל הסכמה לבדיקה כחלופה לכך? בפרק זה עורכת הדין נועה דיאמונד, המנחה הקלינית של הקליניקה לפרט...

על הדילמות בשימוש בזרע מהמת להולדה עתידית השימוש בזרע מן המת שנוי במחלוקת. התפתחויות טכנולוגיות וריבוי חללים צעירים במלחמת חרבות ברזל הציפו שוב את הנושא. הנושא, מעלה שאלות משפטיות, מוסריות וחברתיות רבות על הורות ומשפחה בין עולם החיים למתים. בפרק זה פרופ׳ שחר ליפשיץ, חבר סגל הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן משוחח עם טל מימון ודנה למפרט, תלמידות הפקולטה, על הסוגייה הסבוכה של נטילת זרע מן המת. השי...

בינה מלאכותית (AI) היא טכנולוגיה מתקדמת המשנה את פני המשפט והחברה. לצד היתרונות הרבים, מתעוררים אתגרים משפטיים ייחודיים: אתגר משפטי, אתגר משילות, ואתגר אסדרה. במענה לאתגרים אלה, וכחלק מהיחס המורכב בין המשפט לבין הטכנולוגיה, המשפט מתאים את עצמו לטכנולוגיה החדשה, למשל, על-ידי הסדרת הפיתוח וההטמעה של הבינה המלאכותית, והתאמת הכלים והכללים המשפטיים הקיימים למציאות הטכנולוגית המשתנה. בפרק זה פרופ' ניבה...

פריצתה של הבינה המלאכותית לחיינו היא מהפכה של ממש. מפליאה אותנו היכולת שלה לתת לנו פתרונות לשאלות מורכבות, ובמהירות. במקרים מסוימים, היא אפילו מחליפה לחלוטין החלטות אנושיות. אבל מה עומד מאחורי ההחלטות הללו? מה גורם למערכת לקבוע את מה שהיא קובעת? ולמה זה עלול להיות מסוכן? בפרק זה, עורכת הדין חופית וסרמן-רוזן, דוקטורנטית בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, משוחחת עם תלמידי הפקולטה עדן לפיד והודיה מ...

משחר האנושות בני אדם חיפשו צד שלישי שיכריע בסכסוכים שעולים ביניהם. בשנים האחרונות עולה עולם חדש שבו הצד השלישי איננו אדם, אלא מכונה. ההליך החדש מעוצב באופן שמתאים למרחב המקוון והוא משפיע גם על הסכסוכים שמתבררים בבית המשפט. בפרק זה פרופ׳ ארנה רבינוביץ'-עיני, מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה משוחחת עם איתי בן-ארצי ודנה למפרט, תלמידי הפקולטה, על אוטומציה של יישוב סכסוכים. השיחה עוסקת בהתפתחות עו...

האם למידת מכונה של מודלים יוצרים של בינה מלאכותית (GenAI) היא "העתקה" אסורה של תוכן שמוגן בדיני זכויות יוצרים? או אולי, בינה מלאכותית דווקא מקדמת את מטרות דיני זכויות היוצרים על-ידי הנגשת תהליך היצירה לאוכלוסיות חדשות? מחקר חדש מציע גישה חדשנית: שימוש בבינה מלאכותית כמנגנון למדידת המקוריות בזכויות יוצרים, באופן שמקדם את תכלית החוק.  בפרק זה ד"ר אורי הכהן, מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ו...

אשם או זכאי, או אשם אבל בערך? מהי ענישה הסתברותית? האם ענישה הסתברותית היא משטר הכרעה יעיל יותר בהליך הפלילי שיעזור להשיג את מטרות הדין הפלילי? משטר ההכרעה הנוכחי בהליך הפלילי, מתייחד בבינאריות ודו-שלביות. השלב הראשון בהליך הוא שלב הכרעת הדין, שקובע אם הנאשם זכאי או אשם. אם הוכחה אשמת הנאשם מעבר לכל ספק סביר, נעבור לשלב השני, שלב גזר הדין, שבו העונש שמוטל על המורשע אמור להיות מוחלט, כלומר מנותק מכ...

הפרדת רשויות מהווה את אחד מעמודי התווך הכי יציבים של הדמוקרטיה. עם זאת, לפעמים בחברות דמוקרטיות מודרניות עולות שאלות שמטילות ספק בהצדקות הוותיקות לעקרון זה. כך גם בחברה הישראלית עולה השאלה: מי אמור ליצור את הנורמות השונות שבמשפט? ייתכן, שהטיעון שבמאמר חדש יכול לענות על שאלות מסוג זו, דרך ההצדקה לפלורליזם מוסדי שבמוסד הפרדת הרשויות. מוסדות שונים מוציאים תחת ידיהם נורמות שונות, גם אם הן נקראות אותו...

בני אדם נתונים להשפעת הטיות קוגניטיביות, אפילו שופטים ושופטות בבתי המשפט. לכן, הם עשויים להפלות בין בעלי דין שונים באופן לא מכוון כתוצאה מכך. מחקר חדש מצא שהעומס השיפוטי, שהוא בעיה מוכרת וידועה בוודאי בישראל, מהווה את אחד מהגורמים להטיות שיפוטיות.   בפרק זה, פרופסור תמי קריכלי כץ, חברת סגל בכיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב משוחחת עם עדן לפיד וטל מימון, תלמידי הפקולטה, על המחקר האמפירי שערכה...

עם קום המדינה התקבלו החלטות חשובות והרות גורל בקשר למבנה המשטר הישראלי. החלטה פחות ידועה עסקה בגודל הכנסת. מאז ועד היום כנסת ישראל מונה 120 חברים, למרות שאוכלוסיית ישראל גדלה פי עשרה מאז הקמת המדינה. בפרק זה ד״ר בל יוסף, מרצה מן החוץ בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב וחוקרת בכירה במכון תכלית משוחחת עם עדן לפיד ודנה למפרט, תלמידי הפקולטה, על הצעתה להגדיל את הכנסת. השיחה עוסקת בשאלות חשובות לגבי י...

בשנת 2005 תוקן חוק הירושה ונוספה לו באופן רשמי האפשרות לצוואה הדדית. מה זו צוואה הדדית? למי היא מתאימה? ולמה הכנסתה לדין יצרה פלונטר משפטי בדיני הצוואות? בפרק זה עו״ד יוסי מנדלסון, מומחה לדיני משפחה ומרצה מן החוץ באוניברסיטת תל אביב משוחח עם ראזי נסאר ודנה למפרט, תלמידי הפקולטה על מאמרו שכתב עם עו״ד עירית רייך-זיו  "הסכמים זוגיים וצוואות הדדיות-כלים שלובים בשירות הפרקטיקה" (הון משפחתי, א(3) 37 (20...

בשנת 2011 קבע בג"ץ כי הפרדה מגדרית כפויה בין גברים לנשים בקווי מהדרין – קווי אוטובוס המיועדים למגזר החרדי שבהם נשים יושבות מאחורה וגברים מקדימה, היא בלתי חוקית, וכי הטרדת נוסעות בעניין זה עלולה להוות עבירה פלילית. בפרק זה משוחח ד"ר שי ווזנר, חבר סגל בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, עם הודיה מיארה ואיתי בן ארצי, תלמידי הפקולטה, על נקודת המבט של הציבור החרדי על קווי המהדרין, על הטעמים ההלכתיים,...

ד"ר שי נ. לביא: הסדרת הפרוצדורה של הסדרי פשרה רובם המוחלט של  ההליכים המשפטיים מסתיימים בפשרות. אולם פשרות מהוות מעין "קופסא שחורה" – הציבור לא חשוף לתוכן הפשרות, החקיקה בנושא דלה וההתערבות השיפוטית בתוכן הפשרות, ככלל, אינה קיימת. בפרק זה ד"ר שי נ. לביא, חבר סגל בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ומומחה לסדר דין אזרחי, תובענות ייצוגיות וניתוח כלכלי של המשפט, משוחח עם אופיר דיין ויואב בן שלום, תלמ...

בשנים האחרונות המאבק למען שוויון זכויות לקהילות הקשת הטרנסית נתקל בהתנגדות מצד קבוצות שמרניות ברחבי העולם. מהליכי התאמה מגדרית בקטינים ועד רגולציה בתחום הספורט, הנושא עולה שוב ושוב לדיון ציבורי סוער. בפרק זה ד"ר עידו קטרי, חבר סגל בבית הספר לעבודה סוציאלית ובפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב משוחח עם אורן עובדיה ונטע צ׳חנובסקי, תלמידי הפקולטה. ד"ר קטרי הוא מומחה לזכויות טרנס, מגדר ומיניות. הוא מס...

עו"ד סאוסן זהר על יחסי ערבים - בג"ץ והמהפכה המשפטית היכן החברה הערבית רואה את עצמה ביחס לשינויים המתרחשים בשנים האחרונות בחברה ובמערכת המשפט בישראל? עו"ד סאוסן זהר, מנחה בקליניקה לזכויות אדם בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, משוחחת בפרק זה עם נטע צ'חנובסקי ואורן עובדיה, תלמידי הפקולטה, על מערכת היחסים שבין החברה הערבית ובתי המשפט. עו״ד זהר מציעה את נקודת מבטה על מקומו של הציבור הערבי במאבק על ע...

הזכות לדיור - המשבר, והמשפט כפתרון – נטע זיו מחירי הדירות המאמירים והאוכלוסייה ההולכת וגדלה מעוררים אתגרים ושאלות בנוגע לזכות לדיור ולפתרונות האפשריים למשבר ההולך ומחריף. בפרק זה פרופסור נטע זיו משוחחת עם אורן עובדיה ושני שטילר, בניסיון לעשות סדר ולהסביר כיצד הגענו לאן שהגענו, כיצד ניתן להתמודד עם המשבר, ומה הצעדים שננקטים כעת.