סערה מושלמת

לרוב המוסדות להשכלה גבוהה בעולם יש שני תפקידים: מצד אחד הם מכשירים סטודנטים ואת דור העתיד של החוקרים, כלומר עוסקים בהוראה, ומצד שני הם מספקים תשתיות ומגייסים חוקרים שעוסקים במחקר. כדי לדעת מי סטודנט טוב ומי פחות טוב, מי מרצה סביר ומי מרצה מעולה, מי חוקר "בסדר" ומי כוכב עולה, פותחו מגוון של כלים, שיטות ומדדים שכל תפקידם הוא למדוד את שני חלקי המכונה – מצד אחד את הסטודנטים והמרצים ומצד שני ואת החוקרי...

איך מגלים מי העובדים הכי יעילים ומי העובדים הכי פחות יעילים? אחת השיטות היא לנסות ולמדוד את הביצועים של כל העובדים ואז, בעזרת הרבה נתונים, לקבל החלטות: האם לקדם עובד מסוים או לפטר אותו, האם לתת לו אחריות נוספת או דווקא לקחת ממנו סמכויות, האם להעניק לו העלאת שכר או דווקא להפחית משכרו. מה שלכאורה נשמע פשוט – למדוד את הביצועים של העובדים – מה שאמור להמיר תפישה סובייקטיבית של "הערכת העובדים", לניתוח א...

אחרי שידור פרקים 3 ו-4 הוצפתי במבול של שאלות, תגובות ומחשבות. אז הנה פרק בונוס נוסף, פרק "פסק זמן", שבו אני עונה ומתייחס לחלק מההודעות שקיבלתי. אם יש לכם/ן שאלות, מחשבות, רעיונות והצעות שלחו אותן לכתובת המייל ps@popup.co.il.

תנועת האלטרואיזם האפקטיבי קוסמת לשני סוגים של אנשים. הראשון הוא לאלו שרוצים לעזור לבני אדם, שאכפת להם מבני אדם, שחשים אמפטיה כלפי בני אדם. השני הוא לאלו שכלל לא מתעניינים בבני אדם אלא במתמטיקה של הבעיה; הם מוקסמים מהחישובים, מהמרדף אחר פתרון המשוואה. אבל מה קורה כאשר אנשים מהסוג השני נמצאים בעמדה שמאפשרת להם לנתב סכומי כסף אדירים למטרות צדקה? מה קורה כאשר הם צריכים לקבל החלטות שבעיניהם עשויות להשפ...

המשאבים בעולם מוגבלים וכאשר מדובר בתרומות, הם מוגבלים פי כמה. על הרקע הזה קמה תנועת האלטרואיזם האפקטיבי שראשיה טענו שהם פיתחו שיטה שבאמצעותה ניתן לחשב בצורה מדויקת, מתמטית ומדעית, את מידת ההשפעה שייצר כסף שיינתן כתרומה. כשהם מצוידים בכלי החדש, ניגשו אנשי התנועה למצוא את המטרות הראויות ביותר לתרומה, ראויות לא בגלל שהן חשובות או צודקות יותר, אלא בגלל שתרומה להן תייצר את ההשפעה הכי גדולה. אבל במהלך ה...

הזמנתי אתכם ואתכן לשלוח שאלות לכתובת המייל ps@popup.co.il. חשבתי שלא אקבל דבר. טעיתי! בפרק בונוס קצר, שאותו אני מכנה "פסק זמן", אני עונה על כמה מהשאלות שנשלחו אליי בנוגע לפרקים 1 ו-2.

איך קובעים מי מנצח במלחמה? שני צדדים, צד א' וצד ב', נלחמים. צד א' הכריז מלחמה על צד ב' או ההפך, זה לא משנה, איך קובעים מי ניצח? במשך מאות בשנים נטען ש"מלחמה היא ממלכת אי-הוודאות" אבל במהלך המאה העשרים התפתחה תפישה שקבעה שניתן להכניס ודאות גם למלחמות וזאת באמצעות טכנולוגיה ושיטה חדשה שבאמצעותה ניתן לכמת, לספור ולמדוד כל דבר, גם את ביצועי הצבא שלך וגם את ביצועיו של האויב. התפישה הזו, שהשתלטה על המחש...

מתי התחלנו למדוד את עצמנו בצורה כל כך אובססיבית? מתי התחלנו למדוד כמעט כל דבר שאנחנו עושים ומתי החלטנו לתרגם את כל המדידות האלו למספרים? כמה זמן אנחנו ישנים, כמה צעדים אנחנו צועדים, כמה אוכל אנחנו אוכלים, כמה מים אנחנו שותים, כמה זמן אנחנו נחים - הכל נמדד, להכל מוצמד מספר. מהם הכוחות שדוחפים אותנו לעקוב אחרי עצמנו ללא הפסקה ולתת לעצמנו ציונים על הביצועים שלנו, מדוע מיליוני אנשים ברחבי העולם קונים...

אנחנו מוקפים במספרים. בכל מקום יש מספרים. למעשה, קשה לנו לחשוב על העולם ללא מספרים: ציונים, מדדים כלכליים, מידות ומשקלים, נוסחאות מתמטיות, אלגוריתמים – כולם יצורים שמורכבים ממספרים.  אנחנו כל כך רגילים למדוד ולתאר המציאות באמצעות מספרים שרק לעתים רחוקות אנחנו עוצרים לרגע וחושבים עליהם כעל אובייקט תרבותי, אובייקט ששינה אותנו, שינה את מי שאנחנו ואת האופן שבו אנחנו רואים את עצמנו ואת העולם שבתוכו אנח...