מומנטום - התפתחות אישית בתנופה

אחרי כמעט 8 חודשים, העולם אמר לי שאני חייב לחזור ולהעלות פרק נוסף, להמשיך, לדחוף ולעזור לעוד אנשים. אנחנו חיים בתקופה משוגעת, מעניינת, מסובכת, משגעת (לא בקעט טוב), אבל בתוך כל זה, אולי יש לנו הזדמנות לגדול? קיצור. חזרנו. שימו פליי.

אנחנו חושבים שיש לנו משפחה, מערכות יחסים, ילדים, מטרות, אבל בפועל- כל מה שיש לנו זה חיים. כל מה שאנחנו מכירים או רוצים, תלוי בדיוק על הדבר הקטן הזה. חיים. אם אין לנו את זה, אין לנו כלום, וזאת בדיוק הסיבה שהגיע הזמן להתחיל לזוז ולעשות משהו בנידון.

כסף, כסף, כסף. אנחנו חיים סביבו, צריכים אותו, תמיד רוצים יותר, אבל לא באמת לומדים איך זה עובד ואיך לקבל עוד ממנו. אנחנו לומדים 12 שנים בבית ספר בלי שיעור אחד על כסף, ואחרי זה מנסים לרדוף אחרי זה חיים שלמים. בפרק הזה אני לא מדבר על כסף, אבל אני מדבר על העיקרון הקטן שלמדתי בדרך הקשה והארוכה, שעוזר לעשות יותר כסף בכל יום. בעלי עסקים, יזמים, או אנשים שעוזקים בפרודקטיביות ואופטימיזציה חיים את העולם מינ...

משמעת היא הכל. בלי משמעת אין לנו יכולת להגיע לשום מטרה שאנחנו מציבים לעצמנו, אבל איתה- אנחנו יכולים לכבוש את ההר הגבוה ביותר. משמעת עצמית היא הכלי החזק ביותר שאני מכיר להצלחה בכל משימה. משמעת חשובה יותר להצלחה מידע, חשובה יותר מכח ואפילו מכסף. משמעת היא מה שגורם לי לקום בכל בוקר (טוב כמעט.. ממש כמעט כל בוקר, לפעמים מתפספס כי החיים קורים), ולהקליט עוד פרק של מומנטום. יאללה, לכו לשמוע.

חוק המשיכה שונה לחלוטין ממה שעובר לכם בראש ואין לו קשר לכח המשיכה. חוק המשיכה אומר שיש לנו את היכולת למשוך אלינו את כל מה שנרצה, אם נאמין בזה באמת. לא לעצום עיניים ולדמיין לדקה, אלא להאמין בזה באמת. מתוך ניסיון אישי- זה עובד. יאללה, שימו פליי ולכו לשמוע.

זמן טוב לעולם לא מגיע. לא יהיה זמן טוב לחופשה, לא יהיה זמן טוב לעצור, לא יהיה זמן טוב לנסות דברים חדשים. לא יהיה אם לא נעשה. זמן עושים, זמן שומרים, זמן חייב להיות אקטיבי, אחרת הוא פשוט לא יקרה. אם אנחנו באמת רוצים שמשהו יקרה, אנחנו חייבים לפתוח את היומן, להחליט כמה זמן אנחנו מוכנים ״להקריב״ תמורת הדבר הזה, ויצור חלונות זמן בשבילו, כדי שהוא יוכל להתפתח. אחרת, זה פשוט לא יקרה. רובנו חיים חיים שלמים...

אמונות מגבילות גורמות לנו להישאר במקום שלנו מבלי יכולת לזוז ימינה ושמאלה, אבל הגרוע מכל הוא שאנחנו אפילו לא יודעים את זה, ולא עוצרים לחשוב על האמונה המגבילה שמשאירה אותנו שם. כאחד שמשתדל לחיות מחוץ לאזור הנוחות, אני מוצא את עצמי נפגש פנים אל פנים עם האמונות המגבילות שלי בכל יום מחדש, ולפעמים אפילו מצליח לנצח אותן. אני יכול להמשיך לכתוב על זה אבל למה בעצם שלא תלחצו פליי? יאללה. האזנה נעימה.

הבוקר, אחרי כמה ימים פחות טובים, הבנתי שמשהו צריך להשתנות. אחרי התבוננות קלה פנימה הבנתי מהר מאוד שאני לא אוהב את עצמי לאחרונה. יש אנשים שיתביישו להגיד את זה, אבל חשוב לי להביא את האמת שלי בכל מחיר, ולתת לאנשים לגיטימציה לדבר על שלהם, ולכן אני שם את זה ככה, כמו שזה. אני לא אוהב את עצמי כרגע. זה אומר שזה סוף העולם? לא. להיפך. זה אומר שמשהו מרגש הולך לקרות. זה אומר שאני לוקח את עצמי לידיים ומשנה, וז...

איך הגענו לפרק על תזונה כשאנחנו בכלל עוסקים בהתפתחות? אז זהו, שזה מאוד קשור. תזונה (כשמה כן היא) תפקידה להזין אותנו. אותנו זה אומר את הגוף (החומר) אבל גם את הנפש (הרוח). הרוח, אם אנחנו מבינים את זה או לא, מושפעת מהחומר, ולכן כשאנחנו מזינים את עצמנו בדברים טובים, אנחנו עוזרים לגוף לעבוד טוב יותר, יש לנו אנרגיה גבוהה יותר ויכולת להפתח. וכשאנחנו לא עושים את זה, אז יש לנו הרבה פחות. מה שחשוב לי שתקחו...

נשימה זה כזה לא מוערך נכון? זה כאן, זה תמיד היה כאן, זה תמיד יהיה כאן.. אז זהו שלא. אנחנו נושמים כל הרבה פעמים בכל יום, בכל שעה, בכל דקה, ורובנו מעולם לא עצרנו לשאול את עצמנו שום שאלה על זה. נשימה היא פעולה בלתי רצונית שאחראית לכל דבר קטן שקורה לנו בגוף, והעניין הוא שאנחנו אפילו לא עושים את זה נכון. אתם לא אשמים כמובן, אף אחד לא לימד אותנו או גילה לנו שצריך לעשות את זה אחרת, עד היום. אבל הנה אני א...

המציאות חזקה מאיתנו, זו האמת, וזה אומר שאירועים ימשיכו לקרות, אם נרצה או לא נרצה. אנחנו לא יכולים למנוע את זה, אבל אנחנו יכולים לשלוט באיך שאנחנו נגיב לאירועים האלו. התגובה שלנו לאירועים האלו היא קריטית והיא שתקבע איך יראו החיים שלנו וכמה מאושרים נהיה לאורך הדרך. והרי זו המטרה של כולנו לא? אז קדימה, לכו לשמוע.

החדשות מלאות בחדשות רעות בלבד, זה לא חדש. אבל מה הסיבה בעצם? הסיבה היא שאנחנו, בני האדם, מגיבים לרע הרבה יותר מאשר לטוב, כי המוח שלנו מתוכנת בצורה כזאת. ככה, העיתונות מצליחה לשמר את הקשר איתנו, ולגרום לנו לחזור ולצרוך חדשות כמו מכורים. הבעיה האמיתית היא שהמוח שלנו מגיב ומתנהג בצורה מסויימת בגלל התכנים האלו, אבל על כל זה דיברתי בהרחבה בפרק הזה, אז קדימה, תפעילו את הפרק.

אנליזה משתקת או בשמה המקורי אנליסיס פראליסיס (analysis paralysis), זה מונח שמתאר אי בחירה או שיתוק כתוצאה מעודף מידע. זה קורה לכולנו אם אנחנו שמים לב לזה או לא. זה קורה באתרי הכרויות, זה קורה בעבודה, זה קורה כשאנחנו מזמינים אוכל וזה קורה כשאנחנו מנווטים באמצעות ווייז והוא מציע לנו 5 דרכים שונות מהן אנחנו צריכים לבחור אחת. רובנו לא יודעים לבחור, בטח ובטח כשמדובר על בחירה מתוך מגוון רחב. בפרק נדבר ע...

מומנטום זו דרך חיים. זו ההבנה שאם אנחנו רוצים להשיג משהו, אנחנו צריכים לעבוד בשביל זה, וגם אם לפעמים נראה לנו שאנחנו לא בדרך הנכונה או אולי איבדנו את הכיוון, אנחנו חייבים להבין שזה בסדר, וגם בדרך הזו למדנו משהו שיעזור לנו בדרך אל המטרה. אם לא נפסיק, אנחנו לא יכולים להיכשל. הדרך היחידה להיכשל היא להפסיק באמצע הדרך. רוב האנשים מפסיקים באמצע הדרך. אל תהיו רוב האנשים. פרק 34 עכשיו בחוץ.

לא כולם יודעים מה הם אמורים לעשות עם החיים שלהם. אנחנו חיים בעידן שבו זה בסדר גמור להיות בן 55 ולא להיות בטוח מה אתה רוצה לעשות שתהיה גדול. אם אתם עוד לא יודעים מה המתנה שלכם לעולם, ויש לכם כזאת, אז אני מציע לכם להמשיך להסתכל פנימה טוב טוב עד שתדעו. זה שם. ואם אתם כבר יודעים, אתם חייבים להוציא את זה החוצה ולצעוק בקולי קולות כדי שכל העולם ידע שזה הבן אדם שעושה את זה, ושאנשים אחרים יבואו אליכם כדי ש...

העבר נקרא עבר בגלל שהוא עבר, הוא כבר לא יחזור ואין לנו יכולת לשנות אותו. לעומת זאת, העתיד אולי אף פעם לא יגיע. אנחנו לא יכולים לצפות מה יקרה עוד שעה, מחר, עוד שבוע. הטוב ביותר או הרע ביותר.. מי יודע? אבל מה שאנחנו כן יודעים זה שמה שיש לנו כאן ועכשיו, זה מה שיש לנו, ואת זה אנחנו חייבים לראות. לעצור לנשום, להעריך, לכבד, לאהוב. יאללה לחצו פליי כבר.

אם נסתכל על ההתפתחות שלנו כעל אוסף גרמי מדרגות, נבין שאנחנו צריכים להתחיל איפשהו, למטה, כדי לטפס למעלה. כל מטרה שאנחנו מציבים לעצמנו היא גרם מדרגות, אנחנו צריכים למצוא את הדרך לטפס ולהתמיד עד שנסיים ונגיע לשם. אם נסתכל על ההרגלים שאנחנו צריכים להטמיע בשביל לכבוש את המטרה שלנו, אז כל פעם שנחזור על ההרגל הזה, זו מדרגה אחת. למשל אם נרצה להיות חטובים יותר, אנחנו לא יכולים להתאמן פעם אחת למשך 10 שעות....

בעולם של אגו ואינטרסים, ענווה היא בדיוק מה שחסר לכולנו. ענווה היא תכונה נרכשת שכולנו יכולים להטמיע בחיים שלנו כדי להפוך לחברותיים יותר, מכילים יותר, קשובים יותר, פתוחים הרבה יותר לפידבקים ומכאן גם לשיפור והתפתחות. אבל יאללה, שימו פליי.

עייפות היא תחושה מוכרת, אבל רובנו לא יודעים שככל שאנחנו נותנים לעייפות שלנו מקום להתרחב- היא תתרחב. מוטיבציה עובדת בדיוק באותה צורה וככל שנזין את המוח שלנו יותר בתכנים מוטיבציונים, ככה נכפיל את הכח של התחושה הזאת אצלנו. אז עכשיו שאנחנו יודעים על זה, ואנחנו יודעים שתמיד יש לנו בחירה, בכל שלב בחיים, בכל רגע, לכולנו יש אפשרויות, מה הייתם בוחרים? להיות עייפים? או להיות מלאי מוטיבציה ואנרגיה ברמה יום י...

לובסטר הוא בעל חיים מדהים! זו רכיכה שמגדלת שריון בכל פעם מחדש כדי שיתאים לתקופה מסויימת בתהליך הגדילה שלה. אם קראתם את זה והרגשתם הזדהות זה רק בגלל שגם אתם מתנהגים ככה.  ואני יכול להמשיך ולכתוב פה על לובסטרים אבל למה שלא פשוט תשמעו את הפרק? יאללה, לחצו ״נגן״.

אני בעצמי נחשפתי לטרמוסטט הפנימי שלי רק לפני כמה ימים ומאז אני פשוט לא מפסיק לחשוב על זה, ככה שהייתי חייב להעביר את המתנה הזאת הלאה גם אליכם.  הטרמוסטט הפנימי שלנו הוא זה שקובע מה אנחנו מוכנים לקבל, כמה גמישים אנחנו, ואיפה בדיוק נמצא איזור הנוחות שלנו.  אם נבין לכמה מעלות מכוון הטרמוסטט הזה, נוכל לכוון אותו מחדש ובכך לשנות את החיים שלנו, כל פעם קצת.  אבל אני לא מבין למה אתם קוראים את זה בכלל כשיש...

לקח לי שנים להבין שצמיחה באזור הנוחות זה פשוט דבר שלא קיים. באזור הנוחות שלנו- נוח לנו ממש כמו שאנחנו, ואין לנו שום מוטיבציה לקום ולעשות, לשפר, לנסות לעשות את הדברים אחרת, כי יש סטטוס קוו והמציאות סטטית ולמה לנו לזוז בעצם? אז זהו, שאנחנו חייבים לזוז ולצאת משם אם אנחנו רוצים להתפתח לאנשהו. איזור הנוחות הוא אזור סטטי, ובמציאות אין דבר כזה חוסר תזוזה. או שאנחנו זזים קדימה או שאנחנו זזים אחורה. אז הגי...

לקח לי שנים להבין שאני אחד שלוקח ללב. זה לא אומר שאני נעלב מכל דבר, אלא שאני לוקח איתי גם את החוויה שלי מכל אינטראקציה, וגם חלק מהחוויה של האדם שהשתתף איתי באינטראקציה. היכולת לשחרר מאפשרת לחוות אינטראקציות בצורה קלילה יותר, ולא להמשיך את היום שלנו עם המטען הרגשי המשוייך לחוויה של אנשים אחרים. כולנו עוברים את זה, כמה פעמים ביום, אבל לא עוצרים לשים על זה את האצבע. יאללה, לחצו ״נגן״ נו..

כן כן, ידוע, כולנו צריכים להגיד תודה על מה שיש וזה. וכמובן שגם יש את המשפט שההורים אמרו לנו שהיינו קטנים: ״באפריקה יש ילדים רעבים, תגיד תודה״. אבל זה לא מה שיגרום לנו להגיד תודה. אז מה כן? ולמה אנחנו צריכים בכלל? נו.. בשביל זה יש פרק שלם! לחצו פליי.

בגיל 35 החלטתי לקנות סקייטבורד ולא לוותר על החלום הזה בגלל שאני ״מבוגר״. יכול להיות שזה עלה לי בזעזוע מוח, לא אשקר, אבל זה לגמרי היה שווה את זה. לכולנו יש חלומות, ואת חלקם אנחנו יכולים להגשים ברמה השבועית/חודשית אם רק נחליט לתת לזה את הזמן. אנחנו עסוקים בחיי היומיום שלנו שאנחנו לא שמים לב שהחיים שלנו פשוט עוברים. היום אני קורא לכם לעצור, לנשום ולחשוב על החלום הבא שאתם הולכים להגשים.  החלומות שלכם...