שניים ליום - שיעורי נ"ך

נבואת פורענות על הר שעיר (אדום). על איבתו לעולם ושפיכת דם בני ישראל בעת אידם, ועל שאיפתו לרשת את ארץ ישראל – נגזר עליו חורבן ושממה. “שממה תהיה” תחת שמחתו לאיד ישראל. נבואת נחמה על הרי ישראל. הארץ תשוב להיבנות ולתת פריה לעמה השב אליה. לא בזכות ישראל אלא למען שם ה' המחולל בגויים – ה' יקבץ את עמו, יטהר אותם, ייתן להם לב חדש ורוח חדשה. חידוש הארץ והעם, ריבוי אדם ובהמה, ובניין הערים החרבות.

חידוש שליחות הנביא כצופה לבית ישראל. אחריותו להזהיר את העם מדרכו. בשורת הפליט על נפילת ירושלים ופתיחת פי הנביא. העם שומע את דבריו אך אינו עושה אותם. חזרה על עקרון האחריות האישית – רשע בשובו יחיה וצדיק בחטאו ימות. נבואת תוכחה על רועי ישראל. הרועים מאכילים את עצמם ואינם דואגים לצאן. ה' מנבא לפקוד על הרועים ולחלץ את צאנו מידם. הבטחה שה' עצמו ירעה את צאנו, יקבץ נדחיו, ישפוט בין שה לשה ויקים על...

משל הארז בלבנון. מצירם מתדמה לאשור שנמשלת לארז גבוה ונישא, אשר כל העמים חוסים בצלו. בגאוותו נענש ונמסר ביד גויים שניתצו אותו והפילו אותו אל שאול. פורענות למצרים שהולכת בדרכו, שכן סופה יהיה כמוהו. קינה על פרעה מלך מצרים. תיאור מפלתו – “כפיר גויים נדמית” וכתנין בימים, וה' מעלהו ברשתו ומשליכו על הארץ. חשכת שמים, נפילת עמים רבים עמו והורדתו אל שאול אל חללי חרב. תיאור ירידת מצרים וכל גיבוריה אל תחת...

נבואות על מצרים. פרעה נמשל לתנין הגדול הרובץ בתוך יאוריו ואומר “לי יאורי ואני עשיתני”. נבואת פורענות – ה' יעלה אותו מן היאור וימסור אותו ואת עמו לחרב ולמדבר, ומצרים תהיה שממה ארבעים שנה ולא תשוב עוד להיות ממלכה שולטת. נבואה נוספת – מצרים תינתן לנבוכדנצר כשכר על עבודתו בצור. המשך נבואות הפורענות על מצרים. תיאור “יום ה'” הקרב – יום ענן על הגויים. מפלת מצרים ובעלות בריתה בחרב בבל, שבירת עוזה...

שיעור הכנה לליל הסדר, על סדרו של הלילה ועניינו מימי המקרא ועד ימינו. מבאר את סדר ההגדה ומוקדה בדגש על הבחנה בין הרבדים השונים. קישור לקובץ של ההגדה שהכנתי לשיעור: https://drive.google.com/file/d/1MhCkrf0CjXoN3bkDp-cFEmHmAkkgiGAP/view?usp=drive_link

קינה על צור. תיאור עושרה ויופיה כספינה מפוארת בלב ימים, סחורותיה מרחבי העולם וסוחריה הרבים. מפלתה הפתאומית בלב ימים וזעקת המלחים והסוחרים על אובדנה. נבואה על נגיד צור. גאוותו – “אל אני מושב אלוהים ישבתי” – ועל כן יינתן ביד זרים וימות במיתת חללים. קינה על מלך צור – תיאור גדולתו ויופיו “בגן אלוהים היית”, וחטאו בגאווה המביא לנפילתו. נבואת פורענות על צידון והבטחת ישועה לישראל לשבת לבטח בארצם.

נבואות פורענות על עמי הסביבה. בני עמון, מואב ואדום – על שמחתם לאיד ישראל ועל נקמתם בהם; פלשתים – על נקמתם הישנה. ה' מנבא להשחיתם ולתתם ביד עמים, ולהשיב גמולם בראשם. נבואת פורענות על צור. על שמחתה בחורבן ירושלים – “האח נשברה דלתות העמים” – יבואו עליה גויים רבים כגלי הים. נבוכדנצר מלך בבל יעלה עליה, יחריב חומותיה ומגדליה ויהפכה לצחיח סלע, משטח לרשתות דייגים, ולא תיבנה עוד.

קובץ נבואות החרב. נבוא משל על השריפה בארץ הנגב. נבואה שניה שמסבירה את הנמשל - תיאור החרב המושחזת והמלוטשת להכות צדיק ורשע כאחד, קריאה לזעקה ומחיאת כף על בוא הרעה. הנביא מצווה לעשות לו שתי דרכים לבוא חרב מלך בבל – אל ירושלים ואל בני עמון – ומלך בבל עומד על אם הדרך לקסום קסמים ולהכריע דרכו. נבואה על נשיא ישראל ועל סילוק העטרה והכתר. נבואת חורבן על עמון. שלוש נבואות תוכחה על ירושלים – “עיר הדמים”. פי...

קינה על נשיאי ישראל. משל הכפירים – מלכי יהודה הנמשלים לאריות שנלכדו והוגלו. משל הגפן שנעקרה וניטעה במדבר, ויצאה ממנה אש שאכלה את פריה – קינה על חורבן המלכות. סקירת תולדות מרי ישראל מימי מצרים, דרך המדבר ועד ארץ ישראל. למרות חסדי ה' – העם שב ומורד ואוחז בגילולים. נבואת פורענות על הדור הסורר לצד הבטחה לקיבוץ מן הגויים. ה' יקבץ את ישראל מארצות פזוריהם, יביאם אל “מדבר העמים” וישפטם שם, יצרוף א...

משל הנשר והגפן. נבוכדנצר מלך בבל לוקח מזרע המלוכה ושותל בארץ, והגפן פונה אל נשר אחר – מצרים – לבקש עזרה. נבואה על הפרת הברית של צדקיהו ועל עונשו ביד מלך בבל. בסיום – הבטחה לנטיעת “רך וענף” בהר ישראל שיגדל לעץ אדיר. עקרון האחריות האישית. “הנפש החוטאת היא תמות” – אין הבן נושא בעוון האב ואין האב בעוון הבן. קריאה לשוב בתשובה ולהחיות את הנפש. ה' אינו חפץ במות הרשע כי אם בשובו מדרכו וחיה.

משל הילדה האסופית. ירושלים מתוארת כתינוקת מושלכת בשדה שה' מחיה ומגדל עד לבגרותה, וכורת עמה ברית. היא זוכה ליופי ולעושר, אך פונה לזנות תחת כל עץ רענן ומשחיתה דרכה עם כל עובר. תיאור תועבותיה הרבות – עבודה זרה, כריתת בריתות עם עמים ושפיכות דמים. ירושלים מושווית לשומרון ולסדום ואף גרועה מהן. נבואת פורענות: חשיפת ערוותה וביזויה לעיני כל. בסיום – הבטחת זיכרון הברית והקמת ברית עולם לאחר הבושה והכפרה.

זקני ישראל באים לדרוש את ה', וה' משיב להם על עבודה זרה שבלבם. הנביא מזהיר שכל הפונה אל ה' ואוחז בגילוליו – ייענה לפי טומאתו. נבואת פורענות: גם אם יהיו בארץ צדיקים כדוגמת נח, דניאל ואיוב – לא יצילו אלא את נפשם בלבד. תיאור ארבעת שפטי ה' הרעים: חרב, רעב, חיה רעה ודבר. משל הגפן. גפן שאינה עושה פרי – אין בה תועלת אפילו לעשיית כלי, אלא ניתנת לאש לאכלה. כך ירושלים שנבחרה מכל העמים – כאשר...

יחזקאל מצווה לעשות מעשה סמלי של יציאה לגולה לעיני העם: להוציא כליו ביום ולצאת בחשך דרך קיר חפור, כסמל לגלות הצפויה. הנביא נושא משא על נשיא ירושלים שייצא בחשכה ולא יראה את הארץ. נבואה על ביטול האמרה “יארכו הימים ואבד כל חזון” – דבר ה' קרוב לבוא ולא יתאחר. נבואת פורענות על נביאי השקר המתעים את העם. הם מנבאים שלום ואין שלום, כבונים חומה תפל ומטייחים אותה בטיח תפל שתקרוס ברוח ובגשם. נבואה גם על הנ...

המשך חזון המרכבה במקדש. האיש לבוש הבדים מצווה לקחת גחלי אש מבין הכרובים ולפזרם על העיר. תיאור הכרובים והאופנים, והסתלקות כבוד ה' העולה מעל הכרוב אל מפתן הבית ומשם יוצא מן המקדש. נבואה על שרי העם בירושלים. יחזקאל מוכיח את מחשבותיהם הרעות ומנבא על מפלתם בחרב ולא בתוך העיר. הבטחה לשארית הגולה – קיבוץ מן הארצות, לב חדש ורוח חדשה, והסרת לב האבן. כבוד ה' מסתלק מן העיר ועומד על ההר אשר מקדם לעיר.

חזון תועבות ירושלים. יחזקאל מובא במראה אל בית ה' ורואה את מעשי התועבה הנעשים במקדש: פסל הקנאה בפתח, זקני ישראל מקטירים לצלמים, נשים מבכות את התמוז, ואנשים משתחווים לשמש בבין האולם והמזבח. ה' מגלה לנביא את חומרת המעשים המביאים את קץ העיר. חזון הפורענות על ירושלים. שישה אנשים באים להכות בעיר, ואיש לבוש בדים מצווה לסמן תו על מצחי האנשים הנאנחים על התועבות. מתחילה ההכאה מן המקדש – זקנים, נשים...

נבואת פורענות על הרי ישראל. חורבן הבמות והמזבחות, שבירת הגילולים והאלילים והפלת חללים סביבם. פיזור ישראל בגויים וידיעת ה'. בתוך הפורענות – הבטחה לשארית שתיוותר ותזכור את ה' בארצות גלותם. נבואת הקץ על ארץ ישראל. “בא הקץ” – קץ על ארבע כנפות הארץ. תיאור הרעה הקרבה: חרב בחוץ ודבר ורעב מבית, מפלת העם ובריחת השרידים. תיאור בהלת היום, שברון הלב והידיים, וחורבן הארץ והעיר על כל אשר בה.

יחזקאל מצווה לעשות מעשה סמלי על לבנה ולחקוק עליה את ירושלים, להעמיד עליה מצור ולשכב על צידו ימים רבים כנגד שנות עוון ישראל ויהודה. הנביא מצטווה לאכול לחם במשקל ולשתות מים במידה, ולאכול לחם שעורה שייאפה על גבי גללי בהמה – לסמל את הרעב והטומאה שיבואו על ישראל בגלותם בין הגויים. יחזקאל מצווה לגלח את ראשו ואת זקנו ולחלק את השער לשלושה חלקים: חלק ישרף בתוך העיר, חלק יוכה בחרב סביב לה, וחלק יפוזר לרוח –...

יחזקאל נקרא לנבואה ונשלח אל בני ישראל, גוי מרי המורדים בה'. הנביא מצווה לדבר אליהם את דבר ה' בין אם ישמעו ובין אם יחדלו, שכן ייעוד נבואתו הוא "וידעו כי נביא היה בתוכם". יחזקאל רואה יד מושטת אליו ובה מגילת ספר הכתובה קינים והגה והי והוא הוא מצווה לאכול את המגילה והיא מתוקה בפיו כדבש. רוח ה' נושאת אותו אל הגולה על נהר כבר. הנביא מתמנה לצופה לבית ישראל – להזהיר את הרשעים ואת הצד...

פתיחה לספר יחזקאל. על יחזקאל הנביא האיש והרקע ההיסטורי, סגנונו המיוחד ומבנה הספר. חזון המרכבה של יחזקאל על נהר כבר בארץ כשדים בשנת החמישית לגלות יהויכין. תיאור מראה הסערה הבאה מן הצפון, ארבע החיות ופניהם, האופנים ומראיהם, והרקיע מעל ראשי החיות. מעל הרקיע מראה כסא ועליו דמות כמראה אדם, מראה כבוד ה'. יחזקאל רואה ונופל על פניו.

סיפור חורבן ירושלים בימי צדקיהו. המצור הבבלי על העיר, הבקעת החומה ובריחת צדקיהו ושריו. תפיסת צדקיהו בערבות יריחו, הריגת בניו לעיניו, עיוורו והובלתו בבלה. שריפת בית ה' ובית המלך וחרבן ירושלים בידי נבוזראדן, והגליית העם לבבל. תיאור הגלויות השונות מיהודה, ומניין המוגלים. בסיום הפרק – נשיאת ראש יהויכין מלך יהודה בידי אויל מרודך מלך בבל, הוצאתו מבית הכלא ומתן כבוד ומזון לפניו כל ימי חייו. דברי סיום...

נבואת חורבן על קדר וחצור בידי נבוכדנצר מלך בבל. נבואה על עילם לשבירת קשתה ולפיזור עמה בין הגויים, ולבסוף הבטחה לשיבת שבותה באחרית הימים. נבואת פורענות גדולה על בבל. הכרזה על נפילת בבל ועל עליית גוי מצפון להחריבה. קריאה לישראל וליהודה לצאת מבבל ולשוב אל ה'. תיאור חורבן הארץ, שבר אליליה ומפלת גבוריה. נקמת ה' על בבל על אשר השחיתה את עמו ואת ארצו. המשך נבואות החורבן על בבל. תיאור מפלתה בידי עמ...

נבואות פורענות קדומות של ירמיהו על העמים [לא מוזכר הגוי מצפון ונבוכנדנצר]. נבואת פורענות על מואב. חורבן ערי מואב והשפלת גאוותה. תיאור מפלת הארץ ובריחת תושביה מפני האויב. קינה על מואב ונבואות על חורבן קריותיה ועל אובדן כוחה. בסוף הנבואה הבטחה לשיבת שבות מואב באחרית הימים.נבואות על בני עמון, אדום, ודמשק. פורענות על בני עמון שירשו את נחלת גד, ונבואת נחמה על שיבת שבותם באחרית הימים. פורענות על אדום וג...

נבואה לברוך בן נריה בזמן כתיבת המגילה בימי יהויקים. ברוך מתאונן על צרותיו, וירמיהו מנבא לו שלא יבקש לעצמו גדולות – אך נפשו תינתן לו לשלל בכל המקומות אשר ילך. פתיחה לחטיבת הנבואות על הגוים. נבואה על מצרים ועל מפלת צבאה בשנה הרביעית ליהויקים בקרב כרכמיש בידי נבוכדנצר מלך בבל. תיאור מפלת מצרים ונסיגתה. נבואת פורענות נוספת על מצרים מתקופה מאוחרת יותר. לצד זאת הבטחת נחמה לישראל – שלא יכלו בגויים אשר הג...

שארית העם ושרי החיילים פונים אל ירמיהו ומבקשים ממנו לדרוש את דבר ה'. ירמיהו מבטיח למסור להם ככל אשר ידבר ה'. לאחר עשרה ימים באה הנבואה: אם ישבו בארץ – יבנה אותם ה' ולא ינתשם, ואם ירדו מצרימה מפני חרב ורעב – תשיגם הרעה שם. העם מאשים את ירמיהו וברוך בן נריה בדברי שקר ואינו שומע בקול ה'. שארית יהודה יורדת מצרימה ולוקחת עמה בכפייה את ירמיהו ואת ברוך בן נריה. ירמיהו נושא נבואה בתחפנחס:...

נפילת ירושלים בידי הכשדים בשנת אחת־עשרה לצדקיהו. שרי מלך בבל יושבים בשער התוך. צדקיהו ואנשיו בורחים בלילה ונתפסים בערבות יריחו. בני צדקיהו נשחטים לעיניו והוא מעוור ומובל בבלה. ירושלים ובית המלך נשרפים והעם מוגלה. נבוזראדן משאיר מן העם לדלים ונותן לירמיהו חירות. נבואת נחמה לעבד מלך הכושי על הצלתו ביום הרעה. ירמיהו משתחרר מן האסורים ברמה. נבוזראדן מציע לו ללכת לבבל או להישאר בארץ. ירמיהו נשאר בארץ ו...