גמרא בעיון

דף עח עמוד ב האזנה נעימה!

דברי חיזוק מפרשת השבוע - קרח טען כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה'. מדוע באמת צריך אנשים מתנשאים שיתווכו לנו את הקשר עם הקב"ה? רמז: זו הסיבה שחייבים ללמוד תורה דווקא בבית מדרש כלל ישראלי הסוגיה - סולם רחב פחות מארבעה, וחקק לידו בכותל להשלים לארבעה.

אומרת משנתנו "כותל שבין שתי חצירות גבוה עשרה ורוחב ארבעה - מערבין שנים ואין מערבין אחד" - כלומר מפריד את החצירות כך שאינן יכולות לערב ולהפוך לרשות היחיד מאוחדת. המשנה ממשיכה בסיפור מעניין: "היו בראשו פירות אלו עולין מכאן ואוכלין ואלו עולין מכאן ואוכלין ובלבד שלא יורידו למטן" - מדוע סופר הסיפור הזה? מה האופי של הכותל המסופר בו? ואיך כל הדין הזה מיוסד על שורש תקנת עירובין, שתיקן שלמה המלך בבית המקדש...

חלון שבין שתי חצירות נחשב פתח רק אם הוא פתח בגודל ארבעה על ארבעה טפחים, והוא בגובה של עד עשרה טפחים מהארץ. רק אם הוא נחשב פתח אפשר לערב את שתי החצירות כאחת. הגמרא עוסקת בארבעה דברים: 1. ארבעה טפחים כאן זו הגדרה של פתח שאינה זהה בהכרח להגדרת לבוד 2. אפילו אם רק מקצתו של החלון בתוך עשרה טפחים ורובו מעל, עדיין נחשב פתח. 3. חלון עגול - כדי שהוא יחשב פתח ארבעה על ארבעה צריך שהיקפו יהיה עשרים וארבעה טפח...

סיום מרגש של פרק הדר ביחד עם סניף אריאל, ושיעור על בית בתוך בית לפי שמואל ורבי יוחנן

רגע לפני סיום פרק הדר עם הנכרי, הגמרא טוענת שהנכרי קולני, וביררנו מה ההבדל המהותי בנושא בין יהודי לנכרי. כמו כן נגענו בגישה המיוחדת של רבי עקיבא של השפעה ואכפתיות מהעם הפשוט.

המשנה האחרונה בפרק, יש בה ארבעה חלקים: רק אחת מהחצרות עירבה, עירבה זו לעצמה וזו לעצמה, נתנו עירובן במקום אחד, ואם היו של יחידים. סוגייתנו מתמקדת במקרה השני, ומבארת את מחלוקת התנאים בה. לנו נותר להבין את טעמיהם ולהזדהות. טעמו וראו

רקע: אין מבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהיו בתים וחצירות פתוחים לתוכו, יחיד במקום נכרי מותר ואם היו שנים אוסרים זה על זה הסוגיה מפתחת מימרא של רב: מבוי שצדו אחד נכרי וצדו אחד ישראל אין מערבין אותו דרך חלונות להתירו דרך פתחים למבוי. למסקנה טעמו משום שאסור לעשות יחיד במקום נכרי. עד למסקנה הזו יש תהליך מסובך, שנובע מזה שרב אסר זאת גם בחצר, ובזה הוא שולל טעמים אחרים שהיינו אומרים למימרא הזו. מה ההבדל בין ח...

כיוונים לעומק הסוגיה למה אין מבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהיו בתים וחצירות פתוחים לתוכו למה דירת נכרי שמה דירה לעניין זה, ולעניין עירוב ושיתוף לא שמה דירה - משהו מסתתר כאן! אסור לעשות / אין רבים נעשים יחיד במקום נכרי אחיה ויגאל

הבדלים בין מבוי לחצר מחלוקת רב ושמואל ורבי יוחנן מה מבוי כולל ו(עוד מחלוקת מקבילה )האם העירוב מנתק את החצר מהחצרות הסמוכות לה. דף עד עמוד א (שיעור הרב אלעזר התקצר כי דיברנו על השינוי הפורמלי בתוכנית ועל המעבר של הרב אלעזר)

משנה: חמש חצירות פתוחות זו לזו ופתוחות למבוי: עירבו בחצירות ולא נשתתפו במבוי - מותרין בחצירות ואסורין במבוי, ואם נשתתפו במבוי מותרין כאן וכאן. עירבו בחצירות ונשתתפו במבוי ושכח אחד מבני חצר ולא עירב - מותרין כאן וכאן, מבני מבוי ולא נשתתף - מותרין בחצירות ואסורין במבוי, שהמבוי לחצירות כחצר לבתים: בגמרא מבואר שמשנתנו כרבי מאיר שמחייב גם עירוב וגם שיתוף. כמו כן מובא שרב לא גרס במשנה את המילים 'פתוחות...

מקום הפת גורם או מקום הלינה - גם בעירובי תחומין! מסתבר שזה לא מוחלט לגמרי... מה דין אחים, נשים, עבדים, תלמידים? דף עג עמוד א

בית שמאי אומרים: עירוב לכל חבורה וחבורה, ובית הלל אומרים: עירוב אחד לכולם. למה דווקא חמש? למה דווקא חבורות ולא יחידים? מה הסבירות שיקרה מקרה כזה? ומסתבר גם שיש מחלוקות בית שמאי ובית הלל שמאוד דומות למחלוקת הזו, ומהן ניתן לשער מה העיקרון. הגמרא מעמידה את המחלוקת כשיש מחיצות בין החבורות, וישנן ארבע דיעות באיזה גובה מחיצות מדובר, ולהלכה אם המחיצות מגיעות לתקרה גם בית הלל מודים שעירוב לכל חבורה וחבורה...

חידוש גדול: שותפות כלכלית פוטרת מעירוב! אמנם יש לזה כמה תנאים, ונחלקו בזה התנאים. ברוך ה' פורמט חדש, הרב אלעזר והרב נתנאל מעבירים שיעור עיון במשותף! ואכן מרגישים יותר את השכינה השורה בין הסגנונות השונים, וגם מתחדשים חידושים מרתקים. דף עא

הוספנו הקלטה מסדר החברותות. הרב אלעזר הראה בתוך הפשט איך מחלוקת שמואל ורבי יוחנן לגבי מהות ביטול רשות, חוזרת וחורזת גם את הסוגיה שלנו. דף ע עמוד ב

משנה חדשה בפרק: מי יכול לבטל את רשותו ולמי. החידוש של המשנה, שלא מבטלים לשנים, הוא עקרוני ביותר. היינו חושבים, שההתאגדות לאגודות היא שלב בדרך אל האחדות: כל גוון יגדיר את עצמו כציבור, יחזק את עצמו, וימנה מטעמו נציגים, ואז אחדות העם תהיה מורכבת מכל הגוונים. מחדשת המשנה, שהפנִיה אל הפירוד בשום מצב לא מועילה ולא יכולה להיות שלב בדרך לאחדות. האזינו לרב אביב מתאר את השאלה היחידה שמעסיקה אותו בחיים. דף ע...

היחס הרך אבל הנוקב של רבי מאיר, לעומת היחס החותך של רבי יהודה. קריטריון ה'פרהסיא'. ומה דין מחלל שבת בפרהסיא בימינו? דף סט עמוד ב

סט א

סח ב

סח א

סז ב

שתי מחלוקות עיקריות בסוגיה בין שמואל לרבי יוחנן: נכרי שבא בשבת: לרבי יוחנן שוכרים, ולשמואל אין מבטלים. לשמואל אין מבטלים רשות מחצר לחצר ולרבי יוחנן מבטלים. רבי יוחנן סובר שביטול רשות זו פעולה קניינית ושמואל סובר שזו פעולה שתוקפה מוגדר על ידי חכמים במדויק. בסוף הסוגיה רב חסדא בפלפולו מוכיח לרב ששת שגם רבי יוחנן יודה, שכשבאו נכרים והקיפו בשבת שני בתים משני צידי רשות הרבים, אין מבטלים, כי זה מנוגד לח...

האם מותר לשכור מנכרי בשבת, והאם ביטול רשות מועיל במקום נכרי דף סו עמוד א

איסור נכרי מחצר לחצר שכירות מנכרי שהשכיר לנכרי אחר דליתיה סה ב

היום נלמד כמה יתרונות שיש לשתיית יין, ובכלל היתרון של הזרימה הטבעית על פני הכבדות. פטור שיכור מתפילה ומכל המצוות, חשיבות יישוב הדעת המעכבת תורה ותפילה, ופעולת היין החיובית על הנפש. מגמת הסוגיה היא מגמת עירובין בכלל, לקרב לבבות ולאפשר מגוון בתוך רשות היחיד אחת. דף סה ב