שיעור הרמב"ם היומי

רמב"ם: שלושה פרקים- כלים - פרקים כ"ד-כ"ו פרקים אלו בהלכות כלים לרמב"ם (כ"ד-כ"ו) עוסקים בדיני "טומאת מדרס" – סוג טומאה החל רק על חפצים וכלים המיועדים באופן מובהק לישיבה, שכיבה, הישענות או רכיבה (כגון משטחי עור, כיסאות, מיטות ומחצלאות). הכלל המרכזי המובא בהם הוא שכדי לקבל טומאה זו, על הכלי להיות מיועד בראש ובראשונה לנשיאת משקל גופו של האדם, בשונה מכלים שנועדו...

רמב"ם: שלושה פרקים כלים - פרקים כא- כג פרקים אלו בהלכות כלים לרמב"ם עוסקים באופן כללי בדיני טומאה וטהרה של בגדים, אריגים והחלקים הנלווים אליהם. הפרקים מפרטים את המידות המדויקות שבהן חוטים בולטים ("נימין"), חבלים או רצועות המחוברים לכלים נחשבים לחלק בלתי נפרד מהם לעניין קבלת טומאה. בנוסף, הרמב"ם מגדיר את הגדלים המינימליים הנדרשים כדי שבד יוכל להיטמא (למשל, פיסת בד של שלושה...

רמב"ם: שלושה פרקים- כלים - פרקים יח- כ. פרקים י"ח-כ' בהלכות כלים עוסקים בעיקר ביסודות טומאת כלי חרס ובדיני "חיבורים" לכלים. הרמב"ם קובע את הכלל הבסיסי לפיו כלי חרס מקבל טומאה אך ורק אם יש לו "בית קיבול" והוא נועד להכיל דברים בתוכו, ולכן כלים שטוחים, מכסים או צינורות נותרים טהורים. בהמשך, מפורטים הכללים לגבי כלי חרס שנשברו או ניקבו, תוך הגדרת מידות מדויקות (כמ...

רמב"ם: שלושה פרקים- כלים - פרקים טו- יז בפרקים אלו דן הרמב"ם בהרחבה בדיני כלי חרס ובפרט בתנורים (וכן כירה וקופח), וקובע מתי הם נחשבים לגמורים וראויים לקבל טומאה – רק לאחר צריפתם וחימומם באש (הסקה) למטרות שונות, כגון אפייה או צלייה, וכן מהו הגודל המינימלי שממנו תנור מורכב ומה דין תנור הבנוי מאבנים או ממתכת. בנוסף מוסבר מהם "שיריים" של תנור וכירה, דהיינו אילו חלקים או שברים נחשבי...

רמב"ם: שלושה פרקים -כלים - פרקים יב- יד פרקים אלו עוסקים בדיני טומאה וטהרה של כלים שונים, ומתמקדים בשני עקרונות מרכזיים: הראשון הוא ששבירת כלי מטהרת אותו מטומאתו, כאשר הרמב"ם מציין שבכלי מתכת קיימת גזרת חכמים מיוחדת הקובעת שאם הותכו ונוצרו מחדש הם חוזרים לטומאתם הישנה (כדי שאנשים לא ינסו לעקוף את תהליך ההיטהרות במקווה), בשונה מכלי זכוכית ושאר הכלים. העיקרון השני מתייחס לדינם הייחודי של כ...

רמב"ם: שלושה פרקים- כלים - פרקים ט-יא

רמב"ם: שלושה פרקים כלים - פרקים ו - ח. פרקים אלו (ו'-ח') בהלכות כלים לרמב"ם עוסקים בהגדרת הסטטוס של חומרים שונים לעניין טומאה וטהרה. פרק ו' דן בכלים שנשברו (כגון כלי עץ ועצם) ומגדיר מהו שיעור הנקב או השבר (למשל, חור בגודל רימון) המפקיע מהם את הסטטוס של "כלי" ומטהר אותם. פרק ז' עובר לעסוק בכלי עור – דוגמת תיקים, נעליים ותפילין – ומסביר כי הם מקבלים טומאה רק משנגמ...

רמב"ם: שלושה פרקים-כלים - פרקים ד-ה פרקים אלו (ג'-ה') בהלכות כלים לרמב"ם מפרטים את התנאים והממדים שבהם כלי עץ מקבלים טומאה. פרק ג' קובע כלל יסודי: כלי עץ המיועד להישאר במקומו ללא טלטול ("עשוי לנחת") ובמיוחד אם הוא גדול ומכיל 40 סאה, אינו מקבל טומאה; לעומת זאת, כלי שנועד להיות מיטלטל בקביעות – מקבל טומאה כדין תורה, אלא אם מדובר בכלי זכוכית, שם הוחמרו הדינים. בפרק ד&#...

רמב"ם: שלושה פרקים-טומאת אוכלין - פרק טז, כלים - פרקים א-ב. קטעים אלו מתוך משנה תורה לרמב"ם חותמים את הלכות טומאת אוכלין ומסכמים באילו מקרים מאכלים המצויים בשוק (כגון קמחים, דגים וציר) מוחזקים כמוכשרים לטומאה או כטמאים, תוך הבהרה שדיני הטומאה אוסרים מן התורה רק אכילת קדשים ותרומות, אף ש"פרושים" החמירו על עצמם לאכול גם חולין בטהרה לשם קדושה. בהמשך, בפרקים א'-ב' מהלכות כל...

רמב"ם: שלושה פרקים-טומאת אוכלין - פרקים י"ג-ט"ו פרקים י"ג-ט"ו בהלכות טומאת אוכלין לרמב"ם עוסקים בהרחבה בדיני "הכשר לקבל טומאה", וקובעים ככלל יסוד שמים ומשקים מכשירים מזון לקבל טומאה אך ורק כאשר הם נתלשו ממקומם או באו במגע עם האוכל מתוך כוונה, רצון או שביעות רצון של האדם ("תלושים ברצון"). הרמב"ם מפרט מגוון רחב של תרחישים יומיומיים – כגון גשם או...

רמב"ם: שלושה פרקים-טומאת אוכלין - פרקים י-י"ב- פרקים אלו עוסקים בדיני "הכשר לקבל טומאה" – התנאים שבהם מאכלים הופכים לרגישים לטומאה בעקבות מגע עם נוזלים. הכלל המרכזי הוא שרק שבעה משקים ספציפיים (כגון מים, יין, שמן וחלב) מסוגלים להכשיר אוכל לטומאה, וזאת אך ורק אם הנוזל בא במגע עם האוכל בכוונה וברצון הבעלים. בנוסף, הפרקים מפרטים את השלבים השונים בתהליכי הבציר והמסיק, וקובעים שהענב...

רמב"ם: שלושה פרקים- טומאת אוכלין - פרקים ז-ט- פרקים אלו מתמקדים בהשפעת החיבור הפיזי על העברת טומאה: בעוד שנוזלים מעבירים טומאה לכל הכלי בקלות (כגון בזמן יציקת נוזל מכלי לכלי), במוצקים הטומאה לרוב נעצרת במקום המגע בלבד. בנוסף, מוסברים דיני "טבול יום" (אדם שטבל במקווה וממתין לשקיעה) – שטומאתו כה קלה, עד שאינו מטמא כלל אוכל רגיל (חולין), ובאוכל קדוש הוא פוסל אך ורק את הנקודה המדויקת שב...

רמב"ם: שלושה פרקים-טומאת אוכלין - פרקים ד-ו.

רמב"ם: שלושה פרקים-טומאת אוכלין - פרקים א-ג- פרקים אלו מגדירים את תנאי היסוד לטומאת אוכלים: מזון יכול לקבל טומאה רק אם הוא מנותק מהקרקע (או מהחי), ראוי ומיועד למאכל אדם, ועבר תהליך של "הכשר" שבו בא במגע מרצון הבעלים עם אחד משבעה משקים ספציפיים (כמו מים, יין או שמן). עם זאת, הכללים משתנים במקרי קצה – אוכל שהרקיב לחלוטין ונפסל למאכל מאבד את היכולת להיטמא, בעוד שמאכל שהוא עצמו מקור לטו...

רמב"ם: שלושה פרקים- שאר אבות הטומאה - פרקים יח-כ. פרקים י"ח עד כ' משלימים את הלכות ספקות הטומאה תוך יישום הכלל הבסיסי: כל ספק (ואף ספק-ספקא) ברשות הרבים טהור, וברשות היחיד טמא. הרמב"ם מביא דוגמאות מורכבות למצבי ספק ברחוב, בסמטאות ובמקומות מעבר, כגון מי שאינו יודע באיזה משני שבילים הלך (כשאחד טמא), או מי שנכנס לחנות כשיש לידה חנות טמאה – ופוסק כיצד לדון מקרים אלו ומתי להחמיר אם נ...

רמב"ם: שלושה פרקים-שאר אבות הטומאה - פרקם ט"ו -י"ז. פרקים ט"ו עד י"ז עוסקים בהרחבה בדיני ספקות הנוגעים לטומאה וטהרה. הכלל המרכזי קובע כי ספק טומאה שאירע ברשות הרבים נחשב לטהור, ואילו ספק שאירע ברשות היחיד נחשב לטמא. עם זאת, החמרה זו ברשות היחיד תקפה רק כאשר מעורב בספק אדם בר-דעת שניתן לתחקרו ולברר עמו ("דעת להישאל"), אך אם מדובר באדם ללא דעת (כגון חרש, שוטה וקטן)...

רמב"ם: שלושה פרקים -שאר אבות הטומאה - פרקים יב- יד

רמב"ם: שלושה פרקים-שאר אבות הטומאה - פרקים ט-י"א

רמב"ם: שלושה פרקים- שאר אבות הטומאה - פרקים ו-ח. פרקים אלו עוסקים בהלכות טומאה וטהרה, בדגש על טומאות שנקבעו מדברי סופרים (חכמים). בתחילה נידונים דיני טומאת עבודה זרה, על משמשיה, תקרובתה ויינה, אשר נחשבים כאבות טומאה המטמאים אדם וכלים במגע ובמשא. בהמשך מתבארים דיני טומאת אוכלים ומשקים; בעוד שמהתורה אוכל ומשקה טמאים אינם מטמאים דברים אחרים, חכמים גזרו עליהם שיוכלו לטמא, תוך החמרה מיוחדת על משקי...

רמב"ם: שלושה פרקים-שאר אבות הטומאה - פרקים ג-ה. הקטע עוסק בדיני טומאה וטהרה : הוא מסביר אילו בעלי חיים וחלקים מהם מטמאים, באיזה אופן ובאיזה שיעור, וכן מתי טומאה חלה או פוקעת. בפרט מבוארות טומאת נבלת עוף טהור, שמונת השרצים, ודיני שכבת זרע, תוך פירוט ההבדלים בין סוגי הטומאות, שיעוריהן והמצבים שבהם האדם או הדבר נחשבים טהורים או טמאים.

רמב"ם: שלושה פרקים-מטמאי משכב ומושב - פרק יג, שאר אבות הטומאה - פרקים א-ב. פרקים אלו ברמב"ם עוסקים בשני נושאים מרכזיים בהלכות טומאה וטהרה: החלק הראשון מתמקד בדרכים המעשיות לשמירת טהרתם של כלים ומזון (כמו יין ושמן) כאשר נעזרים בפועלים מ"עמי הארץ" (שאינם בקיאים או מקפידים על הלכות טהרה), תוך דגש על החשיבות של השגחה רצופה וכוונת שמירה כדי שהדברים לא יטמאו. החלק השני עובר לעסוק ב&q...

רמב"ם: שלושה פרקים-מטמאי משכב ומושב - פרק י-י"ב פרקים אלו עוסקים ביחסי הטהרה שבין "חבר" (אדם המקפיד בדווקנות על הלכות טומאה וטהרה) לבין "עם הארץ" (אדם שאינו בקיא או אינו מקפיד בכך, ועל כן מוחזק כטמא). הרמב"ם מתאר את התהליך שבו עם הארץ יכול לקבל על עצמו "דברי חברות" ולהפוך לנאמן על הטהרות, ומציג מקרים ייחודיים שבהם התורה או החכמים סומכים עליו בכל זאת, כג...

רמב"ם: שלושה פרקים-מטמאי משכב ומושב - פרקים ז-ט פרקים אלו מפרטים את הדרכים שבהן אדם טמא (כגון "זב") מעביר את טומאתו לאנשים ולחפצים אחרים, תוך התמקדות בשני כללים מרכזיים: "מדרס" – העברת טומאה חמורה לחפצים המיועדים לישיבה, שכיבה או רכיבה כאשר הטמא מניח את רוב משקלו עליהם (כגון ישיבה או הישענות); ו"היסט" – חומרה ייחודית שלפיה הזב מטמא אנשים או חפצים טהורים אפילו ללא...

רמב"ם: שלושה פרקים-מטמאי משכב ומושב - פרקים ד-ו. בפרקים אלו מפרט הרמב"ם את הלכות הטומאה והטהרה הקשורות למצבים גופניים (כמו נידה, זב, זבה ויולדת), ואת האופן שבו הטומאה עוברת לחפצים ולסביבה. תחילה, נידונים מצבים יוצאי דופן שבהם אישה (כמו מעוברת או מניקה) נטמאת רק מרגע שראתה דם ולא באופן רטרואקטיבי, וכן מפורטים הכללים לזיהוי ולבדיקת כתמי דם על בגדים. בהמשך, הרמב"ם מדגיש את החובה לטבול...

רמב"ם: שלושה פרקים- מטמאי משכב ומושב - פרקים א- ג.